זכות בחירה רק לבעלי תעודת בגרות

אחרי שהשתעשעתי בפילפולים על תנאי בחירה והיבחרות, אני מוסיף דוגמא היסטורית, אם כי את השמות איני זוכר.

בדמוקרטיה היפהפיה של אתונה, היה נבחר ציבור שעמד, נדמה לי, בראש צבא במלחמה גדולה. וניצח. והציל את אתונה. זמן מה לאחר מכן, הצביעו נגדו ובהתאם לחוק גרשו אותו מאתונה מאיזו סיבה (או שהרגו אותו?).

כאן אנו חוזרים לכך שציבור מטבעו - אני כותב כאליטיסט אפלטוני - הוא מטומטם. לכן גם שמתי משפט בתוך משפט. כך לא כל אחד יוכל להבין.

ועם כל זאת, האם יש לנו משהו טוב מדמוקרטיה?  האם שלטון צריך להיות מסור למומחים, לבעלי רצון טוב, או לנבחרים בלי שום תנאי נוסף?

***

אריאל

תודה!

כיון שאני אליטיסט (נגד רצוני ומכורח הבנתי), הביקורת משקפת את הסתכלותי על החברה האנושית. אבל ודאי שהמבחן שהצעתי של כניסה להצבעה יכול לפעול נגד הציבור החרדי. למשל התנאי של היינלין לשירות צבאי כדי לבחור או להיבחר.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

כאמור, כל תנאי לזכות הבחירה ניתן למניפולציה.
ידיעת קרוא וכתוב? באיזו רמה? ומי יהיה הבוחן? ומה עם יודע קרוא וכתוב בשפות זרות? בקלות אני מארגן מבחן שרק חרדים עוברים, ומה אז?
שירות צבאי? איך - כלוחם? ככתב בבמחנה?
בעלות על רכוש? קריטריון שהיה נפוץ בעבר, וזכורני תשובה של א' מחכמי אשכנז על שינוי הסכום הדרוש להגדרת בעל רכוש.

אגב שינוי כללים כזה נעשה כיום, בהעלאת אחוז החסימה, כאשר באופן דימוקרטי לכאורה מחליט הרוב שלמיעוט אין זכות ייצוג. אבל כיוון שזה אמור לדפוק רק את מיכאל בן ארי מחד, ואת הערבים מאידך, אז זה לא ממש מעניין את הציבור.

_________________

השכן, לגבי % החסימה, כדאי להסתכל על זה במבט יותר רחב ועל כל העולם.
יש 2 טיפוסים של שיטות בחירות (בכל אחת מהם יש סוגים רבים ושונים), רובנית ויחסית.
שיטה רובנית קלאסית נהוגה בבריטניה - המדינה מחולקת לאיזורים שבוחרים כל אחד נציג אחד ונבחר המתמודד שקיבל את מספר הקולות הרב ביותר, בשיטה הזאת בדרך כלל המפלגות הגדולות (ועל פי רוב בעיקר המפלגה הגדולה ביותר) זוכות לייצוג גדול הרבה יותר מכוחן ומפלגות קטנות לא זוכות לייצוג כלל ואילו מפלגות בינוניות (זה יכול להיות גם מפלגה שזוכה ל-25% מהקולות) זוכות לייצוג נמוך בהרבה מהתמיכה בהן - התוצאה היא בדרך כלל מפלגה אחת עם רוב בפרלמנט ומפלגת אופוזיציה עיקרית אחת.
ישראל מייצגת את הקוטב השני, שיטה יחסית לחלוטין - כל המדינה היא אזור בחירה אחד וכל מפלגה מיוצגת פחות או יותר יחסית למספר הקולות שקבלה, בהולנד יש שיטה כמעט זהה ושם באמת אין % חסימה, אבל ברוב המדינות בעלות שיטה יחסית % החסימה הוא בין 3 ל-5 %, המטרה היא לא לחסום קיצוניים דווקא אלא לאפשר ממשלה יציבה, כך שישראל עם 3.25% חסימה היא עדיין עם % חסימה נמוך.