ישעיהו ליבוביץ: הזוהר הוא "ספר אלילי מוחלט". הנימוקים?

כתב הרב יצחק יעקב ריינס:

נהנתי להקשיב לדבריו של הרב ויין, והצטערתי כי היו קצרים מדי. צריך לשים לב לטיב דבריו. הוא מציג עמדות שונות. פלוני טען כך ואלמוני אחרת. הוא אינו מביא ראיות התומכות באותן עמדות. שמו של פלוני אינו ראיה לטענתו. עודד  

ירוחם,

תפיסת האלוהות הרגילה שלנו מדברת על אל בעל תודעה ורצון, הבורא עולם ומנהיגו. אלהים, עולם ואדם. חז'ל מדברים על מידת הדין ומידת הרחמים, לפעמים מאנישים אותן כדמויות נפרדות המתדיינות עם האלהים, אבל מחשבה רצינית תראה בהן שיקולים פנימיים של תודעה חושבת. בצד אלו מתפתחים גם סיפורים כמיטב המיתולוגיה, על מלאכים שונים וסגולותיהם. נוצרת דת עממית בעלת מחשבות אמוניות משלה.

בקבלה מצוי יסוד תאולוגי זר לחלוטין אשר מקורו נאופלטוני. בראש המערכת האלהית הזו מצוי ה'אחד' או ה'אין סוף', ישות אשר אין דבר בינה בינה ובין העולם. היא אינה בוראת עולם ואינה מנהיגה אותו, אלא מצויה עצמה עם עצמה. בניגוד לאל האריסטוטלי, ישות זו מאזילה מן השפע שלה 'כלפי חוץ'. מן השפע הזה מתקבל מדרג שלם אשר ראשיתו בתחום ה'ספירות', המשכו העולם וסופו בחומר ההיולי. בהבדל מן התפיסה הרגילה המניחה אלהים לחוד ועולם לחוד, כאן מצוי הכל על רצף אחד.

התחום המכונה 'עולם הספירות' מכיל מספר ישויות, ספירות, כל אחת בעלת מאפיינים משלה כמו ימין ושמאל, זכר ונקבה, ועוד ועוד. כלל לא יהיה מוזר לתאר יחסים הדדיים ביניהן כיחסים סקסואליים, ואף 'הולדה' לוגית של ספירות בנות מהוריהן. אם אכן כך הדבר, הרי לפנינו תפיסה מיתולוגית של אלים, תפיסה זרה עד מאד למונותאיזם שאנחנו מחזיקים בו. עודד

ירוחם, התורה לא מוחלפת, אולם מושגיה ולשונה משתנים בהתאם לבינם ולדעת של האנשים שבכל דור ודור.

עודד, דחלול עמדה בשתי שורות מקל מאד על דחייתה בקש. זה מה שמאפיין את המיסטיקה היהודית?

ירוחם
בסוף הטיעונים הופכים לאד הומינום ושם מסתיים הדיון.

ירוחם,