תנועת המוסר / ד"ר בנימין בראון

ר' יצחק הוטנר מעלה את שאלת ההגדרה.
צודק בני בכך שהשפעתו על עולם המוסר הינה מינורית.
עם זאת, הוא עצמו ראה את עצמו כחלק מתנועת המוסר.
סיפר לי אחד מחשובי אנשי סלבודקא, שר' יצחק הסביר לו כי מה שהוא אומר "מאמרים" רק במועדים, (ולא כמו הסבא) זה דווקא משום שהוא מסוגל (או בדורנו מסוגלים, אני כבר לא זוכר) להגיע לרוממות הסלבודקאית רק במועדים.
סיפור זה מלמד לדעתי על כך שר' יצחק ראה את עצמו כסלבודקער.
א"כ אכן נשאלת השאלה מיהו איש תנועת המוסר. האם מי שנתפס ציבורית ככזה, או שמא מי שרואה את עצמו ככזה?

דה וינצ'י,
שני הפרמטרים צריכים להישקל, אבל לצידם יש פרמטר שלישי, שמבחינתי הוא העיקרי: עד כמה הוא מקיים מצד עצמו מאפיינים טיפוסיים של תנועת המוסר? לדעתי אצל הרב הוטנר המאפיינים הלול שואפים לאפס.
אף הרב וולבה אמר שהושפע ממנו - השפעה זו איננה ניכרת; ואף אם הייתה לו השפעה ניכרת על אישיות אחת בתנועת המוסר - הוא בוודאי איננו בגדר must בספר תמציתי כזה. כנלענ"ד (ואני מבין את דעת החולקים). 

טוב, אני חייב כבר לשמוע או לקרוא את ההרצאות. מעניין גם לשמוע מהם המאפיינים הטיפוסיים לדעתך. 
ניסיתי להוריד את ההרצאות, על מנת שיהיו לי ברכב, ולא עלה בידי משום מה.
אני וודאי מבין את הבחירה שלא לעסוק בו בקורס קצרצר וחוברת תמציתית.

עם זאת, דומני כי אתה ממעיט בהשפעתו של הרב הוטנר על הרב וולבה. לא שמעתי מה אתה אומר על הרב וולבה עדיין. אבל אני שומע רבים שנוטים לראות ברב וולבה איש מוסר שעסק בעיקר בפרקטיקה. אך זה רחוק מלהיות כך. תחום המחשבה של הרב וולבה היה דומיננטי מאוד, (אפילו בעלי שור, בעיקר בחלק ב, אך לא רק). ובתחום זה, להגותו של הרב הוטנר ישנה נוכחות משמעותית במשנתו של הרב וולבה. כנלע"ד, מהיכרות די קרובה עם שני בתי-המדרש.

למה כוונתך ב"דומיננטי"? נראה שהמילה התחלפה לך באחרת. 
אינני שותף להערכה שהרב וולבה עסק רק בצד הפרקטי, לדעתי הוא בהחלט עסק בשאלות של "השקפה" (הגם שהתנגד לכך שההשקפה תדחק את רגלי המוסר), אך לא בשאלות מטאפיסיות דוגמת אלה שעסקו בהן הרב בלוך, הרב דסלר ואפילו במידה מסויימת ר' ירוחם. 

אני מצטרף לדבריו של דה-וינצ'י, וגם מהיכרות אישית. אם ד"ר בראון מעוניין, יהיה אפשר לפתח דיון עם מקורות מספריו של הרב וולבה. בכל מקרה ההשפעה שלו על זן חדש של 'מוסרניקים' בישיבות היום, היא ודאי מכרעת. אם אתה עדיין חוקר את הנושא כדאי מאד להתעניין באדם הכי קרוב לרב וולבה הרב ראובן לויכטר. יש לו אתר:

תוקן על ידי אידך_גיסא ב- 07/12/2014 00:19:50

שלום חברים,
שמעתי את הרב וולבה פעמים רבות בחייו, כמה פעמים בבית המוסר, פעם אחת גם בישיבת מיר ופעם אחת בביתו, בפגישה אישית. להבדיל בין חיים לחיים, גם עם הרב לויכטר שוחחתי פעמים בודדות (אגב, מראהו הזכור לי  שונה מכפי שהוא נראה באתר שאליו הפנה בעיקרשומע; האם הוא השתנה כל כך או שמא זכרוני בוגד בי?).  אני מכיר בהחלט את השיח.
מטאפיסיקה כמעט שלא עניינה את הרב וולבה, הוא עסק בעיקר בתיקון הפרט. 
לגבי המונח 'השקפה', הוא סובל שתי משמעויות: המשמעות הישנה, שבה השתמשו בעיקר הייקים, בתרגום למילה הגרמנית Welanschauung, עניינה במה שאפשר לכנות 'תיאולוגיה'; לעומת זאת, המשמעות שבה הושגרה בעולם החרדי החל משנות ה-70 היא של 'אידאולוגיה', בעל קריאת כיוון חברתית יותר. מונח זה הוכנס לשגרת הלשון בידי אנשי הרב שך, בעיקר תחת הצירוף הידוע "ההשקפה הטהורה" (בה"א הידיעה, כמובן). הרב וולבה עסק בתיאולוגיה, כלומר ב"שאלות הגולות" של המחשבה הדתית, אף על פי שלא עסק במטאפיסיקה; לשון אחר, הוא עסק בשאלות האדם, כוחותיו, מידותיו, אמונתו וכו' - והרבה פחות בשאלות של השגחה, נס וטבע, וכדומה, ולכך כמדומני רומז דה וינצ'י; הוא עסק גם בשאלות של אידיאולוגיה - במיוחד בכתביו המוקדמים יותר - אך מאידך גיסא הסתייג מעיסוק היתר בענייני 'השקפה' שהתפתח בעולם החרדי בתקופת הרב שך, עיסוק שבא לדעתו על חשבון עבודת היחיד על עצמו. בכלל, הוא הסתייג מן העדריות שטופחה באותם הימים (במיוחד סביב בחירות 1988). הוא לא נתן פומבי להסתייגויות אלה, הן מטעמים עקרוניים (דגל באמת ובתמים באמונת חכמים וכניעה ל'גדול הדור') הן (כנראה) מטעמים טקטיים ('ישתקעו הדברים'..., והם אכן השתקעו), אך זה לא הציל אותו מחמתו של הרב שך, שתקף אותו על דרכי החינוך ה'חדשניות' שלו בלימוד החומש וכיו"ב, אך בעצם הסתייג מעמדותיו העצמאיות; ואכמ"ל. 

למה אכמ"ל? אם כאן לא אז היכן כן?
אכן הטעמים שהוא נמנע מהשמעת דעותיו הם אלו שידועים לי.
על דא קבכינא.
אנחנו אוכלים עד היום את תוצאות שתיקתו ושתיקת רבים דוגמתו.

אלה שלא שתקו - באמת הזיזו משהו??

בפועל זה הציל אותו מחמת הרב שך, שאל"כ היה גורלו כגורל הגר"ח גרינמן, וא"כ כנראה שהיה שווה - הן לו והן לנו.

ודרך אגב, הרב לויכטר נראה היום די דומה לתמונה שלו

אז מסתמא הוא השתנה מאז פגישתנו האחרונה... אכן, כבר כמה שנים...