הרמב"ם בהלכות מלכים: נביא שהעמיד מלך משאר שבטי ישראל (כלומר, לאו דווקא ממלכות בית דוד) הרי זה מלך וכל מצוות מלך נוהגות בו. (אמנם מדובר על נביא, אך יתכן שהוא הדין גם כשבי"ד או הגדול בתורה באותו זמן, ועובדה שלעם ישראל היו מלכים גם בימי בית שני כשלא היו אז נביאים) ומלבד זאת שימו לב, שהמלכות בכוזר היא ותיקה עוד מלפני שהם התגיירו, כלומר אין זה כמו סתם קבוצת יהודים ששמו עליהם מלך, אלא היה להם קודם מלך ואז הם התגיירו, נראה לי שיש הבדל.
חלק מהלכות מלכים: כל המורד במלך ישראל יש למלך רשות להרגו, אפילו גזר על אחד משאר העם שילך למקום פלוני ולא הלך חייב מיתה. ואם רצה להרגו ייהרג. וכן חל המבזה את המלך יש למלך רשות להרגו.
והורג רבים ביום אחד ותולה ומניחן תלויים ימים רבים להטיל אימה ולשבר יד רשעי העולם.
|
|
