אמונה וידיעה - דעת רבותינו

שלום אלחנן, 
ענייני החקירה אכן מיועדים רק לאנשים חכמים ומבינים. ולהם חיבר הרמב"ם את מורה נבוכים לאחר שראה שאותם חכמים התנגשו להם עיקרי היהדות עם חכמת יוון. 

ואגב, יש הבדל בין מה שהרמב"ם כתב שרק חכמים אלו שציינת צריכים ללמוד (אלו הדברים המוזכרים ביד החזקה) לבין מה שכתב הרמב"ם במורה נבוכים. ולאו בהכרח הם אותם דברים...

תוקן על ידי Kaddish ב- 23/03/2014 19:38:48

אלחנן
שם הרמב"ם מדבר על עצם העיסוק במעשה מרכבה ומעשה בראשית, שלשיטתו הם מדעי הטבע והאלוהות, כאן השאלה היא על חקירה, דהיינו הצורך להוכיח את יסודות האמונה.

הריב"ש והתוס' יו"ט (פירושו למשניות בסנהדרין) מיישבים את הדברים, כיצד הרמב"ם כתב שאסור להרהר בדברי מינות ומצד שני כתב את המורה נבוכים ושם אף ציין שעבר על כל ספרי המינות של דורו....

לא הבנתי את שאלתך.
הרמב"ם כתב את המורה נבוכים שלו לאותם אלו שהסתפקו בשאלות שונות וכו' (כמובן מעצם היותם חכמים שיכלו לשמוע ולהבין דעות של אחרים להסתפק בהם ולדון בהם). 
אמנם ודאי שהרמב"ם אסר באופן כללי להיכנס לנושא הזה כפי הנראה מספרו היד החזקה. 

ולגבי מעשה מרכבה מדובר באלוקות וחקירת הטבע - שוב למי שיכול לעסוק בכך. ולכן כתב הרמב"ם תנאים רבים לכך.