| נשלח ב-20/3/2014 12:15 |
 |
| |
עדכון ההלכה לחומרא
אחד הנושאים כלפיו נשמעת הדרישה לעדכן את ההלכה, הוא מעמד האישה. דרישה זו, לדעתי, יש בה הרבה מן הצדק, מפני שהלכות רבות נקבעו בתקופה שמעמד האישה היה נחות ממעמדה כיום, ויש הגיון בטענה שאותן הלכות שנוגעות למין הנשי הושפעו מהמציאות שהייתה בעבר, וכיום היא שונה לחלוטין. לפני זמן לא רב התגלגלה לפתחי שאלה הלכתית מעשית, שהפתרון ההלכתי הרשמי שלה הוא ברור, אך הוא מתאים להגדרה של "הלכה שנקבעה בהתאם למעמד האישה בעבר". אם נקבל את הטענה שיש לעדכן את ההלכה, הפתרון של השאלה הזו ישתנה – ולחומרא! וכך היה מעשה. אישה נשואה נשבעה שאדם פלוני לא יתארח בביתה, ובעלה לא היפר לה את שבועתה ביום שמעו את השבועה. על פי ההלכה, לכאורה, שבועה זו לא חלה כלל, כיון שאין לאישה זכות לקבוע מי נכנס לבית, שהרי הבית הוא בכלל של בעלה. אך הלכה זו היא ממש מיושנת ומתאימה לתקופה בה מעמד האישה היה נחות. אם היינו קובעים את ההלכה כיום, על פי מעמד האישה בימינו, ברור שהבית שייך לשני בני הזוג וממילא שבועת האישה חלה ועליה להישאל על שבועתה. השאלה שלי היא לא הלכתית (למעשה האישה לא נשאלה על שבועתה, וליבי נוקפני על כך, ואולי אמליץ לה להישאל כדי שלא תעבור בעתיד שוב על שבועתה), אלא עקרונית. האם אותם שתומכים בעדכון ההלכה על פי המציאות החברתית-תרבותית המשתנה, מוכנים לעדכן אותה גם לחומרא, כמו במקרה מעין זה?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2014 13:01 |
|
| |
חזק
ונניח שבעלה היה מפר לה, האם היית טוען שהיום לא שייך שכל הנודרת על דעת בעלה נודרת?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2014 13:58 |
|
| |
ברמת העיקרון יתכן שטענתך צודקת, אבל מכיון שמדובר באישה חרדית קלאסית, סביר שהיא כן נודרת על דעת בעלה.
לעומת זאת, הנקודה שאני העליתי לא תלויה בדעתה, אלא בהלכה הקבועה, האם הבית שלה או רק של בעלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2014 14:00 |
|
| |
חזק
אם כבר אז כבר.
וגם אני לא בטוח בקלאסיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2014 14:04 |
|
| |
אין בעיה. אני מוכן לשמוע שגם הלכה זו אמורה להתבטל לשיטת אלו שטוענים שיש לעדכן את ההלכה בהתאם למציאות החברתית המשתנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2014 14:45 |
|
| |
חזק
ומדוע לא לחייב נשים בתלמוד תורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2014 14:57 |
|
| |
בעל,
מה ברצונך לטעון? שצריך לעדכן את ההלכה בתחומים רבים? נכון, כך טוענים אלו שטוענים שיש לעדכן את ההלכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2014 15:08 |
|
| |
האם המילה הלכה אינה בא מהמילה הליכה?
לא לעמוד במקום אחד, יש ללכת, ללכת, הליכה גדולה מאד.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2014 15:11 |
|
| |
ואם כבר אז כבר.
מי שמכיר את נושא הנידה יודע שבעולם המזרח הקדום, נידה היתה מנודה ומבודדת כפשוטו. הרמב"ן התלהב מאוד בפירושו על התורה מהרעיון הזה. די ברור מלשון התורה שאיסור נידה נובע מטומאת הנידה שנובעת מכך שהנידה מזיקה ומסוכנת ורצוי גם לא לדבר אתה. מה יאמרו המחדשים על כך?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2014 15:19 |
|
| |
נכון בזמן הרמב"ן עדיין לא היו מים זורמים ואמבטיות בכל בית. סבונים ומוצרי היגינה כמו היום גם לא היו, ולכן באמת היתה בעיה בריאותית אסטטית וכו לסביבה הקרובה.
גם את המיים במקוואות לא החליפו כל יום, כמו היום.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2014 15:52 |
|
| |
יש כאן הרבה לדון, אבל אסתפק כעת בהערה אחת. כמה וכמה מהעדכונים של ההלכה הם לחומרא: לחייב נשים בת"ת, במגילה ועוד. ומה עם להכשירן לדון ולהעיד? האם זו קולא או חומרא? {כדברי הגר"ח הידועים על חומרא בהל' פיקו"נ וקולא בהל' שבת). ובכלל, הדוגלים בעדכון ההלכה במישורים אלו מחמירים בדין התחשבות בנשים ואי פגיעה בהן (ואהבת לרעך כמוך, איסור ביוש, וכו'), והשמרנים מאד מקילים בזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2014 15:54 |
|
| |
ירוחם - מה מסקנתך?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2014 15:55 |
|
| |
הכשרת נשים לדון ולהעיד יכולה להיות לקולא כמו לחומרא.
השאלה היא האם יש מי מהדוגלים בעדכון ההלכה שמוכן לעדכן לחומרא וטוען שכיום נשים חייבות בת"ת כמו גברים.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2014 16:28 |
|
| |
| חזקואמץ כתב: |  | לפני זמן לא רב התגלגלה לפתחי שאלה הלכתית מעשית, שהפתרון ההלכתי הרשמי שלה הוא ברור, אך הוא מתאים להגדרה של "הלכה שנקבעה בהתאם למעמד האישה בעבר". אם נקבל את הטענה שיש לעדכן את ההלכה, הפתרון של השאלה הזו ישתנה – ולחומרא! וכך היה מעשה. אישה נשואה נשבעה שאדם פלוני לא יתארח בביתה, ובעלה לא היפר לה את שבועתה ביום שמעו את השבועה. על פי ההלכה, לכאורה, שבועה זו לא חלה כלל, כיון שאין לאישה זכות לקבוע מי נכנס לבית, שהרי הבית הוא בכלל של בעלה. אך הלכה זו היא ממש מיושנת ומתאימה לתקופה בה מעמד האישה היה נחות. אם היינו קובעים את ההלכה כיום, על פי מעמד האישה בימינו, ברור שהבית שייך לשני בני הזוג וממילא שבועת האישה חלה ועליה להישאל על שבועתה.
|
|
במחילת כבודו אין כאן שאלה ולא מקום לעדכון, אם הדירה רשומה על שם שניהם השבועה חלה, ואם רק על שם הבעל השבועה לא חלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2014 16:30 |
|
| |
| צופרהנעמתי כתב: | | ואם כבר אז כבר.
מי שמכיר את נושא הנידה יודע שבעולם המזרח הקדום, נידה היתה מנודה ומבודדת כפשוטו. הרמב"ן התלהב מאוד בפירושו על התורה מהרעיון הזה. די ברור מלשון התורה שאיסור נידה נובע מטומאת הנידה שנובעת מכך שהנידה מזיקה ומסוכנת ורצוי גם לא לדבר אתה. מה יאמרו המחדשים על כך? |
|
דברים בדויים חסרי טעם, הרמב"ן לא התלהב אלא רק הסביר את המתרחש בבית לבן, בתורה לא ברור ואין שום רמז שאין לדבר עם הנדה או שהיא מזיקה, והרי הנוגע בנדה עומד בטומאתו עד שיטבול וק"ו לנדה עצמה ואין שום קשר לנזק וסכנה. הטומאה היא רק כלפי תרומה וקדשים ואין זכר לאיסור לאכול ממעשה ידיה וכדו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2014 16:37 |
|
| |
צופר
איני פוסק- אבל רצוי שהפוסק יקח דברים בחשבון לפי השינוים שחלים כל יום, והשינוים הם גדולים.
על לחומרא או לקולא אפשר יהיה לדבר רק לאחר שיתקנו בחומרא את העיוות שעשו לנשים כל כך בקולא.
השינויים שחלו במעמד האשה בעיני הבריאות, צריכה גם לתת את אותותיה בעייני פוסקי ההלכה. ואולי אז הנשים יפסיקו לעשות עבירות חמורות כמו בעטיפת טלית ליד הכותל רח"ל.
ההלכה קובעת- מעשי ידי האשה לבעלה. צודק, אז הבעל פרנס את אשתו,
אבל היום זה להפך לפעמים, אולי יש לתקן הגיונית, מעשי ידי הבעל לאשתו?!
נא להרגע אין צורך בהפגנות- במגזרים המסוימים אין לבעל מעשי יד.
|
|
|
|
|
