|
|
| נשלח ב-21/3/2014 13:16 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: |  | והצעה לאמש לקבוע תפילין לנשים כחובה
|
|
[ת"ט,
א. אני לא פוסקת ולא קובעת לאיש/ה דבר. ב. באופן מכוון לגמרי (מסיבות דתיות ואידיאולוגיות - ובודאי גם פסיכולוגיות וכו') אני בחרתי שלא להניח תפילין בקביעות (אלא לצורך לימוד, של בני ובנות מצווה למשל). לאור האמור לעיל, אין לי שום אינטרס לקבוע כדבריך, וקביעה מסוג זה אף תהיה הפוכה ליסודות אמונתי ודתי].
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2014 13:30 |
|
| |
ירוחם
לא הבנתי, באמת בכל מקום חז״ל דורשים כך, ולגבי פטור אשה עצמה עיין שם בקידושין.
מלמדה תיפלות, לא כתוב באמת איסור, וזה בהחלט ניתן להתפרש כהתייחסות למצב הנשים בזמנם, וברוריה תוכיח, וברמב״ם כתב שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד עיי״ש הרי שזה לא דבר מוחלט ומסתבר שאם השתנה השתנה, אמנם הרמב״ם שם כתב צוו חכמים שלא ילמד את בתו, ועיין בסוטה כ שר״א חולק על בן עזאי שסובר חייב אדם ללמד בתו תורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2014 14:55 |
|
| |
יום שישי היום ואני טורח לשבת ואיני רוצה לטרוח להביא ראיות נגד דבריך, כי אני מסכים למסקנותיך.
הבעיה שאנחנו אמנם מסכימים אבל אלו שצריכים להסכים באמת, אינם מסכימים
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2014 07:20 |
|
| |
מיכי כתב - בא לה לקרוא מגילה ולא להתפלל שחרית ביום ג בשעה שלך. האם זו לא זכותה? זכותה. אלא שיש לזכור שמיצוי זכויות אינו פעולה דתית
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2014 08:04 |
|
| |
תלמיד, לא הבנתי את עומק דבריך. גם מיצוי זכויותיך ללמוד תורה אינו פעולה דתית, משא"כ לימוד התורה עצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2014 11:53 |
|
| |
ראשית יש הבדל בין מיצוי זכות להכנס לחיוב שהיא מלוי רצוני שלי, לבין מצוי זכות "חיצונית" לשם קיום חיוב (שלדעת האדם הוא קיים ומוטל ולא רק עליו אלא גם על מעניק הזכות, לא משנה כרגע אם זה נכון) . שנית ועיקר - מי חושב באמת שהנימוק האמיתי להתנגדות לגיוס הינה חובת ת"ת?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2014 13:12 |
|
| |
| חזקואמץ כתב: |  | ארתח,
אם תוכל להפנות אותי למקורות הלכתיים בנושא, אודה לך מאוד. |
| דין השטרות הרשומים על שם שניהם בחו"מ סב' א', והנדון הוא רק אם יש חשש שחתמה מפני שבעלה לא היה, או שבעלה רשם על שמה כדי שיוכלו להוציא משכנתא וכו' עי' פתחי חשן כרך ט' פרק ח' עמ' תלד' שי"א שאפשר לטעון כן (והוא תמוה), אבל אם נרשם ביודעין ע"ש שניהם כגון שההורים של שניהם שילמו או ששני הצדדים דרשו שיירשם ע"ש שניהם, זה קובע את הבעלות.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2014 16:56 |
|
| |
הרב מיכי, זכותו של כל אחד ואחת לעשות מה שבא לו/ה. זכותה של אמשלום לבחור איזה מצווה לקיים ובאיזה תדירות. אישה הרואה עצמה אורתודוקסית ורוצה לטעון/לחדש כי בזמן הזה לא צריך להיות ולכן אין הבדל בין נשים וגברים, לכאורה עליה לקבל כי היא חייבת במצוות כאיש. אא"כ, היא מאמצת את הנרטיב ההלכתי שאישה פטורה מן המצוות והיא פשוט בוחרת לעצמה לקיים את מה שההלכה מתירה. זכותה. אבל אם הדיון הוא על השוואת הכתוב אישה לאיש בכל המצוות, אין טעם לבררנות. וגם לנהוג באופן חסר טעם, זכותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2014 17:47 |
|
| |
תלמיד, איך הגענו שוב לשאלת הגיוס? מי דיבר על כך? מה שאני טוען הוא שאם אישה רוצה להתפלל או לקרוא מגילה אף אחד לא אמור להתנות זאת בכך שהיא תעשה עוד דברים. זה הכל. איני מבין מה אתה עונה על זה.
ייתכן, לא הבנתי את דבריך. הפמיניסטיות לא בהכרח טוענות שהן שוות לגברים, ואלו שרוצות לקרוא מגילה עוד פחות. האורתודוכסיות שבהן (בוודאי רובן אם לא כולן) לא חושבות כך. הן רוצות לקיים מצוות שאינן חייבות בהן, ואינן רואות בעייה בבחירה סלקטיבית של המצוות הללו. אם הן לא חייבות אז מדוע שיעשו הכל? הן יעשו מה שהן רוצות. מה שאני שואל הוא מה הבעייה בזה? ברור שאם יש פמיניסטית שטוענת שהיא זהה לגברים הן בחובות והן בזכויות אז אם היא רוצה להיות עקבית עליה לקיים את החובות. זו סתם טאוטולוגיה. ועדיין זו לא בעייה של אף אחד מאיתנו אם היא לא עושה זאת, ובוודאי שאין שום מקום "לא להרשות לה" לעשות זאת אלא אם תקיים הכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2014 17:51 |
|
| |
מיכי (חשבתי שדבריך אודות ת"ת רומזים ךכך) נכון, איני זכאי לאסור לה אם זה מותר אבל אני זכאי לתמוה האם היא מבטלת רצונה בפני רצונו או מדגישה את רצונה. הליכה אחר הרצון אינה בהכרח מעשה שלילי, אבל אינה מעשה דתי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2014 18:31 |
|
| |
כעת עולה השאלה האם גם ביחס לגבר שלומד תורה אתה תמיד תמה האם הוא עושה זאת מחמת המחוייבות או בגלל שהוא אוהב את זה? קיום מצוות, גם כאלה שאיננו חייבים בהן, אינו מותנה במוטיבציה טהורה. אם כי כמובן תמיד עדיף להיות טהור יותר. אבל כמובן זה לא עסק של אף אחד מאיתנו אם השני פועל באופן טהור או לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2014 07:35 |
|
| |
אני חושב ששנינו מסכימים שזה לא עסקנו וזכותו/ה לממש זכויותיו/ה, אבל שמימד הרכילותי של ההערכה לאיש זה משחק. ל]פחות אצלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2014 09:05 |
|
| |
הרב מיכי, בהינתן כי נכון הדבר שכיום אין הבדל בין אישה איש לענין המצוות וההבדל נובע מתרבות התקופה וכי אין זה אומר כי נשים חייבות במצוות? אם אין בכוחנו להכריע זאת, גם אין בכוחנו לשנות את כל ההלכות המפלות.
(איני יודע מה טטואולוגיה מצאת בי. אין טיעון לוגי שאינו טטואולוגי...)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2014 14:15 |
|
| |
יתכן, ממש לא נכון. יש דרכי שינוי רלוונטיות בהלכה, ולא הכל ניתן לשנות. גם לא הכל נכון לשנות (כי אישה ואישה לא זהים זל"ז, ואני לא רואה כיצד הכרעת שלא אמור להיות הבדל הלכתי ביניהם). אבל מעבר לכל, כאן לא מדובר על שינויים בהלכה אלא על רצון לקיים מצוות שלא חייבים בהן. זה נושא עתיק, לרוב ככל הפוסקים הדבר מותר ואף רצוי (לחלקם אף מברכים על זה). זה ורק זה הדיון כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2014 00:55 |
|
| |
| ארתח_זוטא כתב: |  | ארתח,
אם תוכל להפנות אותי למקורות הלכתיים בנושא, אודה לך מאוד. דין השטרות הרשומים על שם שניהם בחו"מ סב' א', והנדון הוא רק אם יש חשש שחתמה מפני שבעלה לא היה, או שבעלה רשם על שמה כדי שיוכלו להוציא משכנתא וכו' עי' פתחי חשן כרך ט' פרק ח' עמ' תלד' שי"א שאפשר לטעון כן (והוא תמוה), אבל אם נרשם ביודעין ע"ש שניהם כגון שההורים של שניהם שילמו או ששני הצדדים דרשו שיירשם ע"ש שניהם, זה קובע את הבעלות. |
|
ביררתי שוב את הנושא, ומה שטענו לי שני ת"ח הוא שע"פ ההלכה, אף אם יש לאישה בעלות על הדירה, זה קנין הגוף ולא קנין פירות, וכל עוד היא נשואה הפירות לבעלה, ממילא אין לה זכות לארח או לא לארח ושבועתה לא חלה.
|
|
|
|
|