|
|
| נשלח ב-27/3/2014 19:42 |
|
| |
אדם לא מתחבר לדברים לא הגיונים בעיניו. אנשים המאמינים באנשים בצורה עיוורת. מוכנים להתברג בכל הברגה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2014 19:55 |
|
| |
חסרות לנו חומרות?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2014 21:17 |
|
| |
ספקן הערתך אפי' מזידין היא עצמה דרשה - אי אפשר להתחיל מערכת ללא נקודת עיגון (למשל - כל חוק כולל נקודת התחלה שהרי החיוב לציית בו כתוב רק בו) כך שזה לא כ"כ מפריע
מה שמניעני לחשוב בכוון היא ההנחה שדרשות חז"ל אינן מסתדרוץ עם ההגיון ואיני מאמין שחז"ל חשבו שכן
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2014 22:59 |
|
| |
| oפקן כתב: |  | אין שום בעיה עם הצורך בהתחברות, זה מאוד רומנטי וניו אייג'י, וזה גם מסתבר מבחינה תורנית, שהתורה שניתנה ע"י יוצר האדם תהא מתאימה לו, וממילא הוא יתחבר אליה.
הבעיה מתחילה כאשר היא הופכת לאמת מידה לבחירת הפרשנות הנכונה, הפרשנות היא שאלה עובדתית מה התכוין נותן התורה במילים ופסוקים הללו, והסברא נותנת שיהיו בידינו כלים אובייקטיביים לפרשנותה, בלי זה היא תהפוך לחומר ביד היוצר בידי רגשות המתחברים למיניהם.
|
|
כשיש שאלות שההכרעה בהן קלה באמצעות ההגיון או החושים, אלו הכלים איתם אנו פועלים ע"מ להגיע להכרעה, וההכרעה מתקבלת גם אם אנחנו לא מתחברים אליה. ככל שההכרעה באמצעות ההגיון או החושים קשה יותר, כמו שאלה של אמינות מקור היסטורי או כוונת אדם שפירש פסוק שלא כפשוטו לפני אלפיים שנה, המקום של החיבור נהפך למרכזי יותר בהכרעה שלנו. למען האמת, אני חושב שכך כולנו פועלים, ומי שלא מכיר בזה לא מודע לתהליך קבלת ההכרעות של עצמו. אני מכיר כמה וכמה שהאמינו בה' ותורה ובשלב מסוים הפסיקו להאמין. כולם, עד לאחד (מתוך אלו שאני מכיר, שאגב, חלקם שומר מצוות מסיבות שונות), עשו זאת לא בגלל שהגיעו להכרעה המבוססת על הגיון או על החושים, אלא רכשו תפיסה שלילית על ה' או על התורה, והפסיקו להתחבר לסיפור או למצוות, וכך קיבלו את ההכרעה. איך חוסר החיבור הזה גרם להם לקבל הכרעה שמאורע כלשהו לא התרחש לפני 3000 שנה? או איך הוא גרם להם להכריע בשאלה פילוסופית על ניהול העולם בידי ה'? אני חושב שהם צודקים לגמרי. אם יש משהו שדוחה אותך מאוד, כנראה הוא לא נכון, כנראה הוא לא אלוקי. ומה שאני טוען זה בדיוק כך, אבל להיפך. אם יש משהו שאני מתחבר אליו ורואה בו את התרופה הגדולה לנפש האדם, כנראה הוא אמיתי. מבחינתי זה קריטריון קביל לחלוטין לתשובה על כל שאלה עובדתית שאין לי עליה תשובה ברורה מיידית המושגת באמצעות ההגיון או החושים.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2014 18:10 |
|
| |
חזקואמץ כל החלטה שלנו נעשית באמצעות ההיגיון, החושים והרגשות. (לתת-המודע יש חלק חשוב בקבלת החלטות). עפ"י אמיל קואה: "כאשר הדמיון והרצון נמצאים בסתירה הדמיון ינצח תמיד! כי הרצון בוחר והדמיון מבצע!" הדבר נכון גם כאשר הרגשות מנוגדים להגיון. הרגשות שלנו חזקים יותר מההיגיון ולכן אנו פועלים לפי הרגשות. הרבי מלובביץ הצליח לפנות אל הרגשות ולכן הצליח לקרב יהודים. בעוד שהרבי מליבוביץ ספק אם הצליח לקרב יהודי אחד. (אפשר לראות עפ"י התמונות שלהם מי מביע יותר חום ורגש). מה שחיוך אחד טוב עושה, גם עשרה טון של הגיון לא יעשו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2014 15:21 |
|
| |
חזק, כתבת, " אם יש משהו שאני מתחבר אליו ורואה בו את התרופה הגדולה לנפש האדם, כנראה הוא אמיתי. מבחינתי זה קריטריון קביל לחלוטין לתשובה על כל שאלה עובדתית שאין לי עליה תשובה ברורה מיידית המושגת באמצעות ההגיון או החושים". אין לך דת או כת או נ נח נחמ, שאינה יכולה לחסות בצל כנפי מדידת אמת זו. כמו כן, כל מערכת מחייבת שאדם יחיל על עצמו וישתעבד אליה בהנחה כי היא מביאה אושר נצחי, תביאו לאושר נצחי. אא"כ יעצור לרגע להתבונן.... כנאמר, יוסיף דעת וגו'. זאת מלבד המעגליות בבסיס ובפרטי טיעונך. ה' (שעל קיומו אני מסיק מהטוב...) הוא טוב (כי איך יכול להיות שלא וכן כי זה כתוב בתורה שאנו מבררים אם ניתנה על ידו) לכן מה שהוא אמר זה טוב ולכן גם אם זה נראה כלא טוב, אזי או ששגינו בפירוש הנאמר, או שאנו שוגים במושג טוב ולכן קיום המצוות ממילא מביא לטוב ועושה טוב ולכן זו הוכחה שאלוהים הטוב (כנ"ל) נתן לנו את תורתו. ולענין שבועת האישה. ברי כי על כל אחד לקיים שבועתו והתחייבותו, הן כלפי אחרים והן כלפי עצמו. מה לזה ולאמירה הנאמרת מתוך כעס שאין בה שום התחייבות. אם כבר, הבעיה היא בעצם שבועה מעין זו, לא באי "קיומה".
|
|
|
|
|