בית פורומים עצור כאן חושבים

מלכי פרס - חז''ל שיקרו, טעו או צדקו?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-10/4/2014 02:55 לינק ישיר 

זה לא לגמרי מסתדר עם המשך פרק יב. שם פתאום נוטשים את מנהג החתימה בשם משפחה,. אבל יותר מזה הַבָּאִים עִם-זְרֻבָּבֶל, יֵשׁוּעַ נְחֶמְיָה עֲזַרְיָה רַעַמְיָה נַחֲמָנִי מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן מִסְפֶּרֶת בִּגְוַינְחוּם בַּעֲנָה: בבקשה אל תגיד לי שחלק מהם זה שמות משפחה וחלק שמות פרטיים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/4/2014 03:07 לינק ישיר 

אשר לראיותי הראשונות, עוד אכתוב בעניין. אשר לשאלותיך הגדולות א) נחמיה פגש את ארתחשסתא בפעם האחרונה בשנת 33 (ימים בתנ״ך - שנה, לפחות לפי חז״ל) באותה שנה מת פיליפוס. אלכסנדר כבש את פיניקיה בשנתו השלישית, היא שנת 333 לפנה״ס ו36 לדריוש שיצא למלחמה נגדו רק באותה שנה. דריוש עצמו מת שנתים מאוחר יותר. ב) כמה שנים מלך כנבוזי? לפי כתובת בהיסטון אפשר לנחש שכלום. (כמה חדשים) כמובן, נוכל גם לומר ששנותיו נבלעות בדריוש . למען האמת, זה תלוי בשאלה מיהו דריוש בן היסטפס. אם הראשון המדי, כנבוזי הוא אבי כורש שחי טרם כיבוש בבל (נגד יוסיפון, אני יודע.) ג) כבר כתבתי שיתכן כי יוידע, יוחנן וידוע כיהנו כממלאי מקום. יתכן שיוחנן בשנת 7 לארתח. תופעת כהנים ממלאי מקום מפורסמת בחז״ל (בני קמחית ועוד) יתכן גם שאלישיב פרש מכהונה מעשית לפני 32 ושימש רק כמנכ״ל המקדש.

תוקן על ידי אריאל73 ב- 10/04/2014 03:12:01




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/4/2014 03:22 לינק ישיר 

אריאל73 כתב:
זה לא לגמרי מסתדר עם המשך פרק יב. שם פתאום נוטשים את מנהג החתימה בשם משפחה,. אבל יותר מזה הַבָּאִים עִם-זְרֻבָּבֶל, יֵשׁוּעַ נְחֶמְיָה עֲזַרְיָה רַעַמְיָה נַחֲמָנִי מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן מִסְפֶּרֶת בִּגְוַינְחוּם בַּעֲנָה: בבקשה אל תגיד לי שחלק מהם זה שמות משפחה וחלק שמות פרטיים.



לא הבנתי מה אתה מנסה להוכיח מהמשך פרק י"ב, זה בדיוק מוכיח את מה שאמרתי שהרי כתוב בהמשך:
וּבִימֵי יוֹיָקִים הָיוּ כֹהֲנִים רָאשֵׁי הָאָבוֹת לִשְׂרָיָה מְרָיָה לְיִרְמְיָה חֲנַנְיָה.   לְעֶזְרָא מְשֻׁלָּם לַאֲמַרְיָה יְהוֹחָנָן.   למלוכי [לִמְלִיכוּ] יוֹנָתָן לִשְׁבַנְיָה יוֹסֵף.   לְחָרִם עַדְנָא לִמְרָיוֹת חֶלְקָי.   לעדיא [לְעִדּוֹא] זְכַרְיָה לְגִנְּתוֹן מְשֻׁלָּם.   לַאֲבִיָּה זִכְרִי לְמִנְיָמִין לְמוֹעַדְיָה פִּלְטָי.   לְבִלְגָּה שַׁמּוּעַ לִשְׁמַעְיָה יְהוֹנָתָן.   וּלְיוֹיָרִיב מַתְּנַי לִידַעְיָה עֻזִּי.   לְסַלַּי קַלָּי לְעָמוֹק עֵבֶר.   לְחִלְקִיָּה חֲשַׁבְיָה לִידַעְיָה נְתַנְאֵל.
(כאן הוא מונה לכל משפחה מי היה ראש המשמרת)


ואילו בימי אלישיב (שהיה אחרי יויקים) כתוב בחתימת האמנה:
וּבְכָל זֹאת אֲנַחְנוּ כֹּרְתִים אֲמָנָה וְכֹתְבִים וְעַל הֶחָתוּם שָׂרֵינוּ לְוִיֵּנוּ כֹּהֲנֵינוּ.   וְעַל הַחֲתוּמִים נְחֶמְיָה הַתִּרְשָׁתָא בֶּן חֲכַלְיָה וְצִדְקִיָּה.   שְׂרָיָה עֲזַרְיָה יִרְמְיָה.   פַּשְׁחוּר אֲמַרְיָה מַלְכִּיָּה.   חַטּוּשׁ שְׁבַנְיָה מַלּוּךְ.   חָרִם מְרֵמוֹת עֹבַדְיָה.   דָּנִיֵּאל גִּנְּתוֹן בָּרוּךְ.   מְשֻׁלָּם אֲבִיָּה מִיָּמִן.   מַעַזְיָה בִלְגַּי שְׁמַעְיָה אֵלֶּה הַכֹּהֲנִים.

אני חושב שזה חותם את הויכוח ומראה בבירור שהשמות האלה (שמוזכרים באמנה בפרק י"ב) הם שמות של משמרות כהונה ולא שמות של אנשים פרטיים...





דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-10/4/2014 03:38 לינק ישיר 

אריאל73 כתב:
אשר לראיותי הראשונות, עוד אכתוב בעניין. אשר לשאלותיך הגדולות א) נחמיה פגש את ארתחשסתא בפעם האחרונה בשנת 33 (ימים בתנ״ך - שנה, לפחות לפי חז״ל) באותה שנה מת פיליפוס. אלכסנדר כבש את פיניקיה בשנתו השלישית, היא שנת 333 לפנה״ס ו36 לדריוש שיצא למלחמה נגדו רק באותה שנה. דריוש עצמו מת שנתים מאוחר יותר. ב) כמה שנים מלך כנבוזי? לפי כתובת בהיסטון אפשר לנחש שכלום. (כמה חדשים) כמובן, נוכל גם לומר ששנותיו נבלעות בדריוש . למען האמת, זה תלוי בשאלה מיהו דריוש בן היסטפס. אם הראשון המדי, כנבוזי הוא אבי כורש שחי טרם כיבוש בבל (נגד יוסיפון, אני יודע.) ג) כבר כתבתי שיתכן כי יוידע, יוחנן וידוע כיהנו כממלאי מקום. יתכן שיוחנן בשנת 7 לארתח. תופעת כהנים ממלאי מקום מפורסמת בחז״ל (בני קמחית ועוד) יתכן גם שאלישיב פרש מכהונה מעשית לפני 32 ושימש רק כמנכ״ל המקדש.




א) רק המסע מישראל לפרס לוקח כמה חודשים, נראה לך שהוא נסע כמה חודשים, נשאר כמה חודשים ושוב ערך מסע של כמה חודשים?
אגב זה לא "ימים" אלא "מקץ ימים". (וקשה לי להאמין שתוך שנה בקושי השתנה כל מה שהוא עבד עליו במשך יותר מעשר שנים)
שנית, סוף מלכות פרס (ומסתמא סופו של דריווש) היתה בשנת 36 לדריווש לפי חשבון סדר עולם, איך אתה מוסיף עוד שנים? עובדה ידועה היא (אני מקווה שכאן אתה לא תאשים את היוונים שמדברים על דברים שלא ידעו) שאלכסנדר היה בארץ ישראל לפחות שנתיים קודם.

ב) כנבוזי בנו של כורש הגדול (השני, בעל הצהרת כורש) הוא עובדה ידועה. הסתכלתי עכשיו בקדמוניות היהודים ליוספוס פלביוס והוא אומר שהוא מלך 6 שנים. (ושהוא זה שעצר את בניית חומת ירושלים, אגב)

ג) ממתי משפחות בישראל מתייחסי ל"ממלאי מקום"? במחילה מכבודך אבל זה תירוץ שאפילו על כרעי תרנגולת אינו יכול לעמוד.
הַלְוִיִּם בִּימֵי אֶלְיָשִׁיב יוֹיָדָע וְיוֹחָנָן וְיַדּוּעַ כְּתוּבִים רָאשֵׁי אָבוֹת וְהַכֹּהֲנִים עַל מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ הַפָּרְסִי




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-10/4/2014 03:43 לינק ישיר 

את טענת אלישיב ויויקים קיבלתי, למעלה מזאת, לפי זה אפרש שצדקיה , ראשון החותמים אחר נחמיה, הוא יהוצדק אבי ישוע. עם זאת, מה תאמר לפסוק הבא שהבאתי? ועוד, לעניין התרשתא בן חכליה?

תוקן על ידי אריאל73 ב- 10/04/2014 03:44:55




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/4/2014 03:57 לינק ישיר 

הפסוק הראשון בעמוד זה? הוא אינו נאמר בהקשר למשפחות כהנים או משהו כזה. אולי זה פרטיים ואולי ראשי משפחות, א"א לדעת... (יכול להיות שאלה שמות פרטיים מכיון שאחריהם בני ישראל לפי משפחות)

אבל בפרק י"ב נאמר במפורש אחרי כל הרשימה "אלה ראשי הכהנים" (הכוונה למשמרות) וכנראה גם באמנה חתמו לפי משמרות. (גם במניית משפחות הכהנים שנמצאו בהם נשים נכריות בסוף עזרא הם צויינו לפי משפחות כהונה)



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-10/4/2014 13:13 לינק ישיר 

א) 1. המסע מישראל לפרס לוקח כמה חדשים? אחרון שבישראל היה מגיע מירושלים לפרת בתוך שבועיים. כנראה שהוא רכב על חמור ישיש וצולע אם בכלל. פחת יהודה שנקרא אל המלך, ומן הסתם רכב על רכש מהיר, מבוהל ודחוף בדבר המלך, הגיע, נגיד, בחצי הזמן? בחישוב משוער מאד, המרחק בין הפרת לירושלים הוא לא פחות משליש המרחק בין פרס לירושלים. (כמדומני שהרודוטוס מזכיר תוך כמה זמן הגיע מסר מלכותי מקצה אחד של האימפריה לשני) 2. ימים=שנה. קץ ימים=קץ שנה. מה שהוא עבד עליו השתנה תוך שנה כיון שההנהגה הישנה התנגדה לכל הרפורמות שלו ורק המתינה לשעת כושר כדי לבטל הכל. גם בזמן שהותו בירושלים הם פעלו נגדו. 3. מלכות פרס בפני הבית (חבל שאני לא יכול להדגיש) ל״ד שנה. הפירוש הפשוט - שלטון פרס על ירושלים. ודאי אין הפירוש קיום יורש לשושלת האחימנית.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/4/2014 13:18 לינק ישיר 

ב) מלכות כנבוזי היא עובדה ידועה מכתובות. ידוע לנו מכתובת כורש שהיה לו גם בן בשם כנבוזי וגם אב - מלך בשם כנבוזי. על הבן לא ידוע יותר. דברי יוסיפוס יכולים להיות שחזור בדיוק כמו דברי חז״ל בראש השנה. כמה שנים יוסיפוס נותן לפרס?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/4/2014 13:39 לינק ישיר 

אריאל73 כתב:
3. מלכות פרס בפני הבית (חבל שאני לא יכול להדגיש) ל״ד שנה. הפירוש הפשוט - שלטון פרס על ירושלים. ודאי אין הפירוש קיום יורש לשושלת האחימנית.


אז כדי להסתדר עם הכרונולוגיה אתה אומר שנחמיה "מת" תוך שנה מאז שהגיע לפה ובאותה שנה דוחף גם את יוידע, יוחנן וידוע על מלכות דריווש הפרסי כדי שאחרי שנה כבר תתחיל מלכות יוון עם פלישת אלכסנדר מוקדון לארץ...

זה בדיוק כמו הסיפור בתחילת הבית, בשנת ארבע לדרייווש חגי וזכריה וזרובבל ויהושע בן יהוצדק בונים את בית המקדש ובשנת שבע לאותו דרייווש (לפי חז"ל) כל אלה פתאום נעלמים כדי לסדר יפה את הכרונולוגיה שלהם.


מה אגיד לך? לא קונה את זה.... 



נ.ב.
שושן היתה הרבה יותר רחוקה מבבל.
לעזרא לקח 4 חודשים לפחות בשביל המסע הזה... (אם כי הוא היה בעם רב)



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-10/4/2014 14:50 לינק ישיר 

אני קורא את פרק 11 מקדמוניות היהודים עכשיו ואתמצת לך אותו:
 - כורש עולה למלוכה ומכריז את "הכרזת כורש" הידועה
 - שונאי יהודה כותבים שיטנה אבל זה לא מגיע לכורש שעסוק באותה עת במלחמות ומת בהם (לא כתוב בדיוק כמה מלך, לפי הכרונולוגיה החזלית הוא מת בשנתו השלישית) ובנו כמבישה עוצר את הבניה עד השנה התשיעית (6 שנים שלו ועוד 2 של דרייווש). יוספוס מזכיר גם שהוא כבש את מצרים, עובדה שגם שאר ההיסטוריונים מזכירים.
(מי אמר שלא ידוע עליו יותר?)
 - לאחר מות כמבישה שבע המשפחות "הרואות את פני המלך" החליטו למנות את דריוש בן היסטפס למלך.
 - זרובבל מגיע לבבל בשנה הראשונה לדרייווש, משיג ממנו אישור להמשך הבניה ועושה "עליה שניה" עם ישוע בן יוצדק ועוד הרבה משפחות. בשנה השנית לדריווש הם מייסדים את הבית ומתחילים להקריב קרבנות, למגינת ליבם של השונאים מסביב.
 - הבית הושלם לאחר שבע שנים בשנה התשיעית של דריווש (בניגוד לתנ"ך שאומר שהבית הושלם לאחר 4 שנים בשנה השישית)
 - לאחר מות דריווש (לא נכתב מתי) עלה בנו כסרכסס למלכות ובזמנו עלה עזרא. (לפי התנ"ך המלך בזמן עזרא נקרא ארתחששתא) כמו כן כל מעשי נחמיה נמנים לפי יוספוס בזמן המלך הזה (בעצם הוא אומר שארתחששתא של התנ"ך הוא כסרכסס)
 - לאחר מות כסרכסס עלה לשלטון בנו כורש - שנקרא בפי היוונים ארתכסרכסס. (מעניין שבהיסטוריה המודרנית כסרכסס נחשב לאחשוורוש ואתכסרכסס לארתחששתא (גם השמות מתאימים) ואילו יוספוס הופך את זה)
 - בזמן ארתכסרכסס הנ"ל היו גזירות המן וכן מעשה מרדכי ואסתר...
 - (בפסקה משל עצמה לאחר נס פורים) לאחר שאלישיב מת כיהן ידוע ואחרי מותו כיהן יוחנן. אותו יוחנן הסתכסך עם אחיו (שהיה מיודד עם מישהו מצבא פרס שהטיל עולו על היהודים בארץ) ויוחנן רצח אותו
 - לאחר מות יוחנן כיהן ידוע. היה לו אח בשם מנשה שהתחתן עם בת סנבלט השומרוני (שלפי יוספוס היה חיתי שהיה ממונה על האיזור מטעם מלך פרס כלשהו)
(אולי זה מי שמוזכר בסוף נחמיה: "וּמִבְּנֵי יוֹיָדָע בֶּן אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל חָתָן לְסַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וָאַבְרִיחֵהוּ מֵעָלָי"? )
 - באותו זמן נרצח פיליפוס ואלכסנדר ירש אותו
 - זקני יהודה מתעמתים עם מנשה שאמור לחלוק את הכהונה הגדולה עם אחיו מכיוון שהוא נשוי לנכרית. הוא רוצה להתגרש ממנה כדי להישאר כהן גדול אבל סנבלט מבטיח לו שיבנה בשבילו בית מקדש בהר גריזים שבו הוא יכהן.
 - דריווש יוצא למלחמה נגד אלכסנדר באסיה הקטנה וסנבלט מבטיח למנשה שכשיחזור בתור מנצח הוא יסכים לבנות להם מקדש.
 - דריווש מובס בקרב ואשתו וביתו נופלות בשבי.
 - אלכסנד ממשיך לצידון ומטיל מצור על העיר צור ומבקש תגבורת מהיהודים. ידוע משיב שהוא לא יכול לספק חיילים נגד דריווש אבל סנבלט מנצל את ההזדמנות ומחליף מיד נאמנות לאדון החדש. לאחר צור אלכסנדר ממשיך לעזה (העדיפות שלו היתה לכבוש את ערי החוף הפיניקיות קודם כי ליוון היתה נחיתות מספרית בים) ולאחר מכן פנה לירושלים.
 - כאן מגיע סיפור אלכסנדר והכהן הגדול. (אם כי קצת פחות דרמטי מהמדרשים החזליים). לאחר שיצאו אליו וכיבדו אותו וכן הראו לו בירושלים את ספר דניאל שמלך יוון ינצח את פרס הוא יוצא בשמחה ופוטר אותם ממיסים לכמה שנים...
 - אלכסנדר מתארח אצל השומרונים וממשיך למצרים עם הגדוד שנתנו לו, שם הוא נותן להם כמה נחלות.
 - "בימים ההם כל איש אשר יואשם באכילת מאכלות אסורות או בחילול השבת יברח לשומרונים ויאמר כי הואשם שלא בצדק" (סוף הפרק)




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-10/4/2014 15:21 לינק ישיר 

אם נסכם את שיטת יוספוס פלביוס בסידור המלכים:

 - כורש (3 שנים?)
 - כמבישה (6 שנים)
 - דריווש בן היסטפס (לא נכתב כמה שנים, בשנתו התשיעית הסתיים הבניין. למרות השינוי בזמן הבניה מהתנ"ך (האם בשנה ה-6 לדריווש לפי התנ"ך או 6 שנים מתחילת הבניה לפי יוספוס) בסה"כ זה מתאים ל-18 שנה שלא בפני הבית. לאחר בניין הבית הוא לא כותב כמה זמן מלך, מן הסתם הרבה כמו שאומרים ההיסטוריונים מכיון שבזמן עזרא כבר כל הדור "נעלם")
 - כסרכסס בנו של דריווש. קורות חייו מתאימים לארתחששתא של התנ"ך כולל מעשי עזרא ונחמיה. (זאת אומרת שמלך לפחות 35 שנה, ביוספוס הוזכר רק השלמת נחומות בידי נחמיה בשנתו ה-28 ושהוא נפטר זקן ושבע ימים)
 - כורש בן כסרכסס, המכונה ארתכסרכסס. יוספוס מזהה אותו בתור אחשוורוש, המחקר המודרני מזהה אותו עם ארתחששתא. (גם מהתנ"ך לא ברור מי קדם למי, אחשוורוש או ארתחששתא ומי זה כל אחד)
לא נכתב כמה זמן מלך... (לפחות 15 שנה לפי המגילה)
 - אחריו כנראה היה דרייווש והוא זה שהובס בידי אלכסנדר (מכיוון שבזמן אלכסנדר נסבלט היה עדיין חי קשה לי להאמין שלפי יוספוס היו עוד מלכים באמצע שלא ידענו עליהם)


סך כל השנים של מלכות פרס לפי יוספוס: יותר מ-70...



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-10/4/2014 20:51 לינק ישיר 

אם כן, גם ביוספוס אנו רואים את המסורת היהודית על עשרות שנים בודדות למלכות פרס. הסכום המינימלי שאנו מגיעים אליו לפי חשבון יוספוס הוא 69שנה: 3 לכורש דחז״ל בנוי על האמור בדניאל ׳בשנת שלוש לכורש׳ לפי יוספוס יתכן שהיה זה כורש ב׳ הוא אחשורוש.18 דכמבישה ודריוש. 35 דקסרקסס. 15 דאחשורוש. 1 דדריוש. האם יוספוס הושפע מהיוונים לגבי שמות המלכים?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/4/2014 20:58 לינק ישיר 

הנידון באשכול לא היה האם היוונים צודקים אלא האם חז"ל צדקו.

אני אישית, למשל, חושב שרוב הסיכויים ששניהם טועים והאמת, כרגיל, איפשהו באמצע...

בקשר לשמות המלכים הוא כותב במפורש שלבנו של כסרכסס קראו כורש והיוונים כינו אותו "ארתכסרכסס".
שאר השמות (כורש, דריווש וכנבוזי) הם שמות ידועים לכל השיטות...

נ.ב.
דריווש האחרון כנראה מלך יותר משנה לפי הידוע עליו..



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-10/4/2014 21:11 לינק ישיר 

אריאל73 כתב:
18 דכמבישה ודריוש.


כמדומני שלא הבנת מה שכתבתי לעיל. אמרתי שגם לשיטת יוספוס בניית הבית הסתיימה 18 שנה לאחר תחילת מלכות פרס.
(3 לכורש + 6 לכמבישה + השנה התשיעית של דרייווש היא שנת סיום הבניה).
זה משנה את החשבון שלך וגם דריווש חי הרבה לאחר שהסתיים הבית. אמנם לא ידוע לנו מכתביו כמה חי דריווש (המחקר המודרני אומר שהוא צלך 40 שנה) אבל מסתבר שהרבה מכיון שהוא לא מת במלחמה או משהו כזה כמו קודמיו (כמבישה וכורש)



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-11/4/2014 00:58 לינק ישיר 

עוד ראיה (אחרונה?) לכרונולוגיה הקצרה. בנחמיה יב נמנים ראשי הלויים בימי ישוע הכהן: וְהַלְוִיִּם יֵשׁוּעַ בִּנּוּי קַדְמִיאֵל שֵׁרֵבְיָה יְהוּדָה מַתַּנְיָה עַל הֻיְּדוֹת הוּא וְאֶחָיו. ט וּבַקְבֻּקְיָה וענו [וְעֻנִּי] אֲחֵיהֶם לְנֶגְדָּם לְמִשְׁמָרוֹת. מדובר בשמות פרטיים - בחנוכת המזבח בימי זרובבל נאמר (ט) וַיַּעֲמֹד יֵשׁוּעַ בָּנָיו וְאֶחָיו קַדְמִיאֵל וּבָנָיו בְּנֵי יְהוּדָה כְּאֶחָד לְנַצֵּחַ עַל עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה בְּבֵית הָאֱלֹהִים בְּנֵי חֵנָדָד בְּנֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם הַלְוִיִּם. בימי יויקים בן ישוע מתים חלק מאותם ראשים ומופיעים חדשים : ראשי הַלְוִיִּם חֲשַׁבְיָה שֵׁרֵבְיָה וְיֵשׁוּעַ בֶּן קַדְמִיאֵל וַאֲחֵיהֶם לְנֶגְדָּם לְהַלֵּל לְהוֹדוֹת בְּמִצְוַת דָּוִיד אִישׁ הָאֱלֹהִים מִשְׁמָר לְעֻמַּת מִשְׁמָר. כה מַתַּנְיָה וּבַקְבֻּקְיָה עֹבַדְיָה מְשֻׁלָּם טַלְמוֹן עַקּוּב שֹׁמְרִים שׁוֹעֲרִים מִשְׁמָר בַּאֲסֻפֵּי הַשְּׁעָרִים. מיהו אותו חשביה? ובכן, עזרא מספר (פרק ח) שהוא ביקש ממנהיגי הכהנים בבל לויים(יח) וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ הַטּוֹבָה עָלֵינוּ אִישׁ שֶׂכֶל מִבְּנֵי מַחְלִי בֶּן לֵוִי בֶּן יִשְׂרָאֵל וְשֵׁרֵבְיָה וּבָנָיו וְאֶחָיו שְׁמֹנָה עָשָׂר. (יט) וְאֶת חֲשַׁבְיָה וְאִתּוֹ יְשַׁעְיָה מִבְּנֵי מְרָרִי אֶחָיו וּבְנֵיהֶם עֶשְׂרִים . אותם ראשי אבות הלויים נזכרים פעמים רבות בימי עזרא ונחמיה למרות שהיו אמורים למות מזמן.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מלכי פרס - חז''ל שיקרו, טעו או צדקו?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 10 11 12 ... 41 42 43 לדף הבא סך הכל 43 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.