מלכי פרס - חז''ל שיקרו, טעו או צדקו?

הוכחות לקדמות ספר דניאל

א) אני מעוניין להוכיח שספר דניאל נכתב בתקופה הפרסית (לדעת הסוברים שזו נמשכה כ200 שנה, בראשית התקופה הפרסית) על ידי אדם שחי שנים רבות בבבל והיה מקורב לבית המלוכה.
אין שום ראיה שאיש זה הוא דניאל עצמו, ואף הגמרא (ב"ב יד:) טוענת שספר דניאל נכתב ע"י אנשי כנסת הגדולה.

ב) יש להבדיל בין שתי רמות של ראיות: הוכחה שפרט מרכזי בסיפור זהה לידוע לנו מן הארכיאולוגיה תוכיח לפחות ששורשו של הסיפור במסורת מהתקופה המדוברת אבל לא יותר מזה.
הוכחה שתאמת פרט שולי או אף צורת התבטאות מסויימת כמתאימה לתקופה זו תוכיח שהסיפור נוסח בתקופה המדוברת.

ג) הספר מחולק לשני חלקים. חציו הראשון (א-ו) מכיל סיפורים שהמוטיב העיקרי שלהם הוא: סדרת חזיונות שפורשו ע"י דניאל וסדרת מופתים שבנויים כך: הגיבור עומד בניסיון רוחני וזוכה לישועה מן השמים.
החצי השני (ז-יב) הוא פירוט שיחותיו של דניאל עם מלאכים.

ד) הספר כתוב בשלוש לשונות:

(1) עברית מקראית מאוחרת המשמשת גם בעזרא, נחמיה ודה"י. אמנם, כפי שציין מקרא, לשונו של ספר דניאל שונה מהמקראית המאוחרת הקלאסית. במה היא שונה?
ובכן, בספר ישנה השפעה בבלית/ פרסית חזקה מאד. הספר רווי מלים אכדיות ופרסיות ונראה שגם סגנון ההתנסחות הושפע מהבבלית. לעומת זאת, אין כל השפעה יוונית על הספר (פרט לשלוש מלים שיידונו בהמשך) אם כן, ההיגיון הישר אומר שהסיבה לשוני בין דניאל לספרי המקרא האחרים היא שהמחבר הושפע יותר מהתרבות הבבלית, מה שיהיה הגיוני אם נניח שהכותב חי בחוגי האצולה הבבליים. בשונה מעזרא, לדוגמא, שחי במרכזים היהודיים שבבבל.

(2) לשון חלק אחר בספר היא ארמית מלכותית ששימשה, כאמור, בתקופה הבבלית - פרסית.
בתקופה ההלניסטית דיברו היהודים ארמית בינונית.

(3) חלק הנבואות כתוב באותה מקראית מאוחרת בה כתוב פרק א ותחילת פרק ב - פרט לציטוט דברי המלאכים. לשונם של המלאכים (ע"פ רוב) היא לשון עברית קשה ועמומה שאין לה אח ורע במקרא. (נוכל לקרוא לה מלאכית מאוחרת)

ה) בספר מובאות שלוש מלים ביוונית. שלוש המלים נמצאות במשפט אחד, וכולן שמות של כלי נגינה. זה המשפט:"בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרס (קרי:קתרוס) שבכא פסנתרין סומפניה."(דניאל ג, ה)קתרוס, פסנתר וסימפוניה זוהו כמלים יווניות ששובשו למלים הכתובות בפסוק.
העובדה שאין מילה יוונית אחת שלא עברה שיבוש ואף ארמיזציה מלמדת שהיוונית לא היתה לשון הכותב.
סביר להניח שהשמות היווניים הגיעו לבבל ממוזיקאים יווניים ששירתו בחצר המלוכה, כאמור, הכותב היה מקורב לחצר המלוכה.

ו) פרק א בספר הוא הקדמה לכל הספר. פרק זה בא לענות על השאלה מי הוא דניאל וכיצד הגיע לחצר נבוכדנצר באמצעות תיאור סיפור המוצא שלו. הפרק כולל התייחסויות לסיפורים מרחבי הספר - מוזכר שדניאל 'הבין בכל חזון וחלומות' כהקדמה למומחיות זו שתתואר בהמשך. מוזכרים חנניה מישאל ועזריה (וגם שינוי שמותם) כהקדמה למעשה הצלם ועוד.
מכאן עלינו להסיק שפרק א נכתב אחרי כתיבת יתר הספר.
בפרק א, פסוק ב, נאמר: "ויְבִיאֵם אֶרֶץ-שִׁנְעָר, בֵּית אֱלֹהָיו; וְאֶת-הַכֵּלִים הֵבִיא, בֵּית אוֹצַר אֱלֹהָיו."
אף אחד מנביאי התקופה, בכל רחבי המקרא, לא מכנה את ארץ הממלכה הניאו בבלית בשם ארץ שנער. לפחות לא בפרוזה. (בשונה מאזכורים בנבואות, שבשל הסגנון השירי שלהן משתמשות במונחים ארכאיים.)

בכתובות מלכותיות אשוריות ובבליות, רווח נוהג קבוע לכנות את בבל בשם הארכאי 'ארץ שומר ואכד' או 'ארץ אכד'. אצטט לדוגמא את הכרוניקה הבבלית שהביא אדם 'מלך אכד (נבוכדנצר) הלך לארץ חת'. או את כתובת כורש, כובש בבל שהציג את עצמו בכתובת זו כמלך בבלי 'אנוכי כורש מלך בבל. המלך הגדול, המלך העז, מלך בבל, מלך שומר ואכד'.

התרגום העברי למונח 'ארץ שומר ואכד' יהיה 'ארץ שנער'. זאת על בסיס הפסוק בבראשית המתאר את ממלכת נמרוד 'ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער(י,י)'.
המסורת היהודית של התקופה זיהתה את ממלכת נמרוד בשנער עם הממלכה הקדומה של שומר ואכד.

לפיכך, כותב ספר דניאל שהושפע מהמונחים המלכותיים השתמש במקבילה עברית למונח 'ארץ שומר ואכד'.

ז) בספר דניאל מתואר מגוון של כהנים/מכשפים בבליים. רובם מכונים בשמות עבריים כלליים (חרטומים, מכשפים ועוד) אבל ביניהם מופיע סוג אחד הנקרא 'אשפים', סוג זה נזכר פעמים רבות בספר.
בכתובות הבבליות מתואר מגוון רחב של כהנים/מכשפים. ביניהם מופיע סוג אחד הנקרא 'אשפו' העתקת שם זה לעברית תביא אותנו למילה 'אשפים'.

יש לציין גם את הזיהוי המוחלט והטבעי בין כהנים או מכשפים לחכמים, אינני בטוח אבל נראה לי שבתקופה ההלניסטית נחלקו אלו לשני מעמדות נפרדים.

ח) הזכרתי כבר את הכתובת בה מתפאר נבוכדנצר כי הגן על העני ועזר לו ואת הקבלתה לדברי דניאל 'חטיך בצדקה פרוק, ועויתך במחן עניין' (חטאיך בצדקה פדה, ועוונותיך בחנינת עניים). דבר שלא ניתן למצוא בשום מקור אחר במקרא.

ט) בפרק ט, פסוק א, נאמר "בִּשְׁנַת אַחַת, לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן-אֲחַשְׁוֵרוֹשׁמִזֶּרַע מָדָי: אֲשֶׁר הָמְלַךְ, עַל מַלְכוּת כַּשְׂדִּים." לקורא התמים נראים דברים אלו משונים מעט, שהרי מלכי מדי ופרס לא היו מלכי 'מלכות כשדים' כי אם מלכות נפרדת שכבשה את בבל, משל נכנה את היטלר 'נשיא פולין'. יהיה עליו לפרש את הכתוב בדוחק ולומר שהומלך הוא כבש.

עד שהקורא יקרא את הכתובות הארכיאולוגיות בנות התקופה.

בכתובות, כובש בבל הוא כורש .(לא אתעכב כרגע על הסתירה בין כורש לדריוש)
בשונה מכל מלכי פרס המאוחרים, כורש (וגם בנו כנבוזי) מתואר בכתובות בקביעות כמלך בבל. הוא מתהדר בתארים בבליים, מציג עצמו כעבד אלי בבל ומשתמש במטבעות לשון בבליות.
ההסבר המקובל הוא שכורש הציג עצמו בבבל כמלך בבלי שהמליכו האלים על האימפריה הבבלית. זאת, כדי להתאים למעמד הדתי שיצרו למענו בעלי בריתו, כהני בבל. (למלך בבל היה מעמד דתי חשוב מאד. הגדרת מלך היתה מי שמונה ע"י האל למלך אכד/בבל במעמד טקסי בראש השנה הבבלי)

ויש לציין שבעזרא (א,א) מכונה כורש 'מלך פרס'. כותב דניאל, שחי בקרב האצולה הבבלית, הכיר את מעמדו החוקי של דריוש בבבל. כותב עזרא לא התעניין בדברים כאלו.

י)בתרגום השבעים מצויות שלוש הוספות לספר דניאל. הוספות אלו אינן בנויות על המוטיב הקבוע של הגיבור המוסר נפשו למען אמונתו וזוכה לסיוע על טבעי אלא (פרט לאחת) מהוות תיאורים של חכמת דניאל. אחת מההוספות (בל והדרקון) מבוססת כנראה על מסורת קדומה מהתקופה הבבלית. הסיפור בקצרה הוא: כהני הבעל (כנראה שיבוש של בל) טענו שבעל אוכל את הקרבנות המובאים לו. דניאל הוכיח שבלילה היו הכהנים נכנסים דרך דלת סתרים ואוכלים בעצמם את הקרבן. המלך הרג את הכהנים וכיבד את דניאל והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה.
בחפירות ארכיאולוגיות בבבל נתגלתה בקודש של מקדש מרדוך (בל) דלת סתרים.<br /><br /><p style="font-size: 8pt; color: gray">תוקן על ידי אריאל73 ב- 22/05/2014 01:43:34</p>

<p></p>

תוקן על ידי אריאל73 ב- 22/05/2014 01:45:07

http://www.herzog.ac.il/index.php/component/content/article/17-/760-

אריאל73 - לא זכיתי להבין את מטרת המשך התפתחות מסורת האשכול על ידך :) 
פתחת בכד (=התקופה הפרסית - חז"ל לעומת המחקר), המשכת בחבית (=דניאל - הלניסטי או פרסי?) ושוב אתה מחזיר אותנו לכד (=קישור למאמרו של הרב מדן אודות התקופה הפרסית). 

אבל כיוון דאתי לידן נימא בה מילתא - 
לגבי הכד - הריהו שבור ומנותץ כמ"ש "וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל הַמַּבּוּעַ" שכן הוכחתי בראיות נפלאות שאין אחריהן תשובה שתיארוך חז"ל הוא בלתי אפשרי: חלק 1, חלק 2.  
לגבי החבית - נניח שהצלחת לשמור את החבית הדי-סדוקה הזו - מהו בדיוק יינהּ? כלומר, למאי נפ"מ אם דניאל נכתב בתקופה הפרסית או ההלניסטית, כאשר ממילא נראה שמדובר באוסף אגדות הרחוקות ת"ק פרסה מרוח המקרא, שנכנסו ל"קאנון" מסיבות של פופולריות כנראה - גם אם היה לסיפור עצמו בסיס היסטורי כלשהו.
 

ביאור הדברים שפתחתי בכד, המשכתי בכד וסיימתי בכד, שכל עניין תיארוך ספר דניאל לא הועלה אלא כדי לפרוך את הראיה מהאמור בו עוד שלושה מלכים עומדים לפרס ואם נכתב בתקופה הפרסית שבה הראיה וניצבת על תילה.
ועל זאת אמר הכתוב כד קטן, כד קטן, שמונה ימים שמנו נתן.

אבל אם כבר דנו בחבית אשיב לך שלעניין תיארוך ספר דניאל יש משמעות קריטית לגבי מעמדו הקאנוני, כי אם נכתב בתקופה הפרסית מתגלה דניאל כנביא אמת.
דרך אגב, למה לדעתך דניאל זר לרוח המקרא?
אני רואה בו מסר חיובי וסופר תנ"כי של מסירות נפש הזוכה לסיוע שמימי.

אהה... אוקיי, סליחה, לא עקבתי.
ולגבי מעמדו של דניאל - אתה מביא ראיות מקדימות מחלק אחד, אבל החלק הבעייתי הוא פרק יא, שכפי שהראה החכם המכונה 'מקרא' אינו אלא צילום מצב של ימי אנטיוכוס: אם תאמר שהוא ניבא הכל בתקופה הפרסית, הרי כוחו בנבואה גדול מכל הנביאים שעמדו להם לישראל! שאף לא אחד מהם תיאר בצורה מפורטת כ"כ את העתיד לקרות ברמה עולמית (להבדיל ממלחמת גוג הנקודתית שהובאה כדוגמה לעיל). וכידוע לך, דניאל נמצא בכתובים ולא בנביאים, ונחלקו חז"ל וחכמי ישראל אם בכלל היה נביא, ולא בכדי.

בלי קשר, כל חיזוי העתיד הזה מנוגד לרוח הנבואה שמעולם לא עשתה עניין גדול מ"נבואה" (=חיזוי העתיד), ומתאימה הרבה יותר לספרים החיצונים, והדברים עתיקים וידועים וחבל להשחית אשכולות בנושא, עדיף כבר להכין סופגניות :)

עד כמה שזכור לי ישעיהו מתאר די יפה את הכיבוש האשורי והצלת ירושלים (בלי לדבר על ישעיהו השני;) ) וכן ירמיהו את הכיבוש הבבלי.
דניאל לא נקרא נביא בדיוק בגלל מה שאמרת על רוח הנבואה - נביא הוא, כדברי רש"י שם, מי שנשתלח לישראל לשום נבואה.

מתוך שינה 

 מגילת אסתר זמנה   (הוכחות מתוכה)
1 אשר הגלה עם יכניה = 11 שנה לפני החורבן (ואז גלו בעיקר המכובדים...) כה זקן יכול להיות 
2  אסתר בת אביחיל דוד מרדכי נערה מבוקשת כמה זקנה יכולה להיות כנ"ל.
3  וכאשר קיימו על נפשם ...דברי הצמת כלו' שהיה לפני שביטל חגי את הצומות בשנת 4 לדריוש

4 הטענה על 6 דורות של כה"ג אינה מדויקת הם דורות של בני הכהנים - הספר נשלם כשהדור האחרון היה ילד וסבו כה"ג למשל. 
5  כמו כן לא הובא נידון על דורות של צאצאי זרבבל
6  300 כה"ג גוזמא אף שבבבלי יומא לא פירשו כן ומ"ש בירושלמי 82/3/4/5 זה ר"ל כמו שביאר בקדמוניות היהודים שס"ה מאהרו עד סוף בית שני היה 83/4/5 כה"ג ומנאם בשמותם בסוף הספר ומוכח שאין עוד דורות (וראה שם לגבי תרי שמעון וידוע). 
7  עזרא היה בן שריה כלומר דודו של יהושע בן יהוצדק הכה"ג (ראה עזרא ז' א' נחמיה י"א י"א דה"י ה') ושריה אבי עזרא ויהוצדק היה כה"ג ונהרג בחורבן (סוף מלכים וירמיהו) ע"כ שעליית עזרא הזקן לא מאד מאוחרת.
8  כמו כן רשימת הזוגות באבות קצרה [יוסי בן יועזר שנהרג ע"י יוונים קיבל מאנטגנוס שקיבל משמעון הצדיק] 
9  במנחות נג. וברכות כח. אמר על ר"א בן עריה שהוא עשירי לעזרא ול"ד 
10  על מדוכה זו ישב חגי הנביא ואמר ... אף של"ד מ"מ....

איפוה אפשר לראות את כל מסמכי יב (שבארמית) ?
עוד מתי פ"א כותב 14 דורות מיכניה עד בעל מרים בימי הורדוס ובלוקס הוא 20 ששם מייחסו לנתן בן דוד והוצרך להמציא כל הייחוס אבל מתי ממשיכו משלשלת יכניה זרובבל.

תוקן על ידי בערולאאדע ב- 16/12/2014 03:55:39