מלכי פרס - חז''ל שיקרו, טעו או צדקו?

א) אני אישית די מסופק בנושא. מה שאני מנסה הוא לבדוק האם ניתן להעמיד את מסורת חז״ל כאפשרות. ב) תמיד הפריע לי איך זה שאין מסורת יוונית על תקופת השעבוד לאשור המתוארת בכתובות המלכים האשוריים האחרונים. ההשערה הזאת תוכל לתת לנו רמז לתשובה. ג) איפה בתקופת המלחמה הפלופונזית הראשונה מוזכיר תוקידדס אתשלטון פרס? (הוא היה ההיסטוריון שחי בזמן המלחמה)

אז אתה מציע שבתקופת מלחמות הפלופונסוס עדיין בבל הייתה המעצמה המזרחית (יחסית ליוון) ולא פרס?

מטפחת, כן. אפשרות נוספת היא שפרס שלטה על האזור האגאי והיא נשמעת לי קצת דחוקה. (כמובן, יתכן גם שפרס מילאה תפקיד באזור כוסאלית של בבל) אדם, בחז״ל (ככל הידוע לי) לא מוזכר שם אביו של אחשורוש. בכתובות העתיקות מוזכר מספר פעמים אחשורוש בן דריוש.

זה נסתר מכל הכותבים היווניים בתקופה ההיא, גם על התקופה שבין קרב מרתון למלחמות הפלופונסוס יש לא מעט כותבים וכתבים, על התקופה שבין מלחמות הפלופונסוס לכיבושי אלכסנדר מוקדון יש הרבה יותר כתיבה ומכותבים שנחשבים למדייקים הרבה יותר. אתה מציע שמלך-המלכים הפרסי שהיוונים כל כך התפעלו ממנו היה בעצם בבלי וחילופי האימפריות בין בבל לפרס (אני מניח שאתה מסכים שאלכסנדר מוקדון ניצח מלך פרסי ולא בבלי.....) עברו בשתיקה מצד היוונים כשהם ממשיכים לקרוא למלכים ומדינותיהם באותו שם? לחילופין אתה מציע שביוונים בעצם נלחם ווסאל של מלך בבל בלי שהם ציינו זאת לאורך כל התקופה? ושוב בלי שהמהפך האדיר במזרח זכה להד כלשהו במקורות בני הזמן ההוא שהיו מודעים להיסטוריה ניסו לתאר אותה וכתבו עליה? כל זה למה? בשביל ליישב מאמר חז"ל שנכתב מאות שנים לאחר המאורעות ולא בהכרח מפרש נכונה את הנאמר בתנ"ך, מה ההיגיון בכך?

בוא נסכים שבישראל הגיוני הרבה יותר להניח תקופת שלטון פרסית קצרה, לאו דוקא 52 שנה אבל בסדר גודל כזה. כך נפתור את בעיית שלושת הסנבלוטים, את חוסר הממצא הארכיאולוגי ואת היעלמותם של האנשים , האירועים והזכרונות שהיו אמורים למלא תקופה של מאתים שנה. בוא נסכים שביון יותר הגיוני להניח תקופה ארוכה . אם כן, מה האמת? שאלה.

גם בימי השופטים מלבד אירועים פה ושם יש הרבה תקופות "ריקות" (שנכנסות בפסוק "ותשקוט הארץ כך וכך שנים")

התקופה הריקה נובעת מחתימת התנ"ך באמצע/סוף המלכות הפרסית (כבר לפני כן הוא התחיל להיות קטוע ולא עקבי - שזה מובן מכיון שכל העם בגלות אין סופרים והיסטוריונים שיכתבו את דברי הימים של העם) ושאר ההיסטורה היהודית נובעת בצורה עקיפה מהמקורות הבאים באוצר הספרים היהודי: התלמוד שחובר כמה מאות שנים לאחר מכן.
(ישנם גם "ספרים חיצוניים" שמתאימים בחלקם וסותרים בחלקם את הכתוב בתלמוד)

לברייתא של רבי יוסי יש משמעויות תורניות שמהן נגזרת הבנה של תולדות. באותה מידה הרודוטוס כתב שירה פרוזאית ולא מדע מדויק, וכסינופון עסק בספריו בפילוסופיה פוליטית. לפיכך, לקרוא את חז"ל ואת ההיסטוריונים היוונים כאילו מדובר בעובדות הכתובות בעיתון, זו קריאה המחמיצה את העיקר, כי דברי תורה צריכים ללמוד כתורה, דברי שירה כשירה, ופילוסופיה כפילוסופיה.