הוקפץ לרגל המועד ואם כבר, הרודוטוס גם מספר שעד ימיו עומדים חילות פרסיים בגבול מצרים, כך שודאי חי בתקופת פרס
תוקן על ידי אריאל73 ב- 03/03/2015 14:38:31
נשלח ב-25/3/2015 13:56
על זאת הקיצותי ואראה ושנתי ערבה לי
1 הדברים ארוכים ועוד חזון למועד
2 אני סבור שצריך לחשב מחדש את ההיסטוריה היוונית ומי שבקי בספריה יוכל לעזור (אריאל ?)
3 העידותי את השמים אברם העברי ציין למאמר של שי ולטר (לא בדקתי אחריו ואם אין עוד ליקוים) אבל הורודוטוס כותב שהיה ליקוי בתחילת האביב וא"כ מתוך מה שהוא ציין הוא יותר מאוחר בכ55 שנה.
4 הסיבה לשלילת הפשרה לפי שבספר דניאל כתוב שבועים שבעים וע"כ זה או עד ניצחון בית חשמונאי וזה כחוקרים וקצת יותר או עד סוף בית שני כך פירשו חז"ל כמובן שאפשרות זו קשה שאז לא היה "סוף טוב" וגם כל הרקע קשה לפרש כן. אבל מכל מקום זה שתי האפשרויות שהיו.
הנוצרים (הירונימוס ????) פירשו שבועים שבעים עד שנהרג אותו האיש ("יכרת-משיח") וזה יותר מחז"ל בכארבעים שנה ולזה התייחס גם רבי סעדיה גאון בספרו מבחר האמונות והדעות.
5 כבר בספר קדמוניות יש בזה סתירה שכתב שבית חוניו נחרב (כשנתיים לאחר חורבן המקדש) שש מאות שנה אחר שניבא עליו ישעיהו (והוא לא סבר שיש ישעיהו השני ואין כאן המקום וגם זה נמצא בישעיהו א).
6
נשלח ב-26/3/2015 00:35
1. אמת הדבר. ובינה לו במראה. 2. שוב, אמת הדבר. הנושא סבוך ומסובך. התחלתי לעשות את זה, חישבתי את הרודוטוס והתוצאות מפורטות לעיל. בהרודוטוס אין סתירה למניין הקצר. כן יש סתירה לסדר המלכים של חז"ל וגם למניין השנים שלהם - יש אצלו יותר מ52 שנה. צריך לחשב גם את יתר הכותבים היוונים ואני מקווה שאצליח לעשות זאת לכשירווח. 3. האם המחקר לא חישב את מניינו בהתחשב בליקויי החמה של תלמי? אם כן, אין פלא שהוא (כמעט) לא סותר אותם. 4. למען הקוראים אבהיר את העניין: דניאל (ט) מספר שבשנת 1 לדריווש בן אחשוורוש הוא 'הבין בספרים' את 'מספר השנים אשר היה דבר ה' אל ירמיה הנביא, למלאת לחרבות ירושלים שבעים שנה' ואז הוא התפלל תפילה נרגשת מאד למען הגאולה. (פירוש עד כאן: מן הסתם ב1 לדריווש נגמרו שבעים שנות הגלות) בתגובה, נשלח אליו מלאך שאמר לו: שָׁבֻעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל־עַמְּךָ וְעַל־עִיר קָדְשֶׁךָ, לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע וּלַחְתֹּם (וּלְהָתֵם) חַטָּאוֹת (חַטָּאת) וּלְכַפֵּר עָוֹן, וּלְהָבִיא צֶדֶק עֹלָמִים; וְלַחְתֹּם חָזוֹן וְנָבִיא, וְלִמְשֹׁחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים׃ וְתֵדַע וְתַשְׂכֵּל מִן־מֹצָא דָבָר, לְהָשִׁיב וְלִבְנוֹת יְרוּשָׁלִַם עַד־מָשִׁיחַ נָגִיד, שָׁבֻעִים שִׁבְעָה; וְשָׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, תָּשׁוּב וְנִבְנְתָה רְחוֹב וְחָרוּץ, וּבְצוֹק הָעִתִּים׃ וְאַחֲרֵי הַשָּׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ; וְהָעִיר וְהַקֹּדֶשׁ יַשְׁחִית עַם נָגִיד הַבָּא וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף, וְעַד קֵץ מִלְחָמָה, נֶחֱרֶצֶת שֹׁמֵמוֹת׃ וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים שָׁבוּעַ אֶחָד; וַחֲצִי הַשָּׁבוּעַ יַשְׁבִּית זֶבַח וּמִנְחָה, וְעַל כְּנַף שִׁקּוּצִים מְשֹׁמֵם, וְעַד־כָּלָה וְנֶחֱרָצָה, תִּתַּךְ עַל־שֹׁמֵם׃ נבואה זו סתומה ועמומה אפילו ביחס לנבואות דניאל הרגילות, והפירושים שמתאר בער מפרשים שבועים שבעים =707 . על דרך 'שבוע' בל' חז"ל שמשמעו שבע שנות שמיטה. אני חושב שהגיוני לפרש כדברי המלבי"ם שבועים שבעים=שבעים שמיטות, כלומר שבעים שנה כנגד שבעים שמיטת שלא נשמרו, כמו שנאמר 'אז תשבת הארץ והרצת את שבתותיה'.
נשלח ב-26/3/2015 02:05
1 לא שאין ראיה לחוקרים מליקוי החמה של הרודוטוס אלא להפך הוא מוכחש שהרודוטוס כותב שהיה ליקוי חמה בתחילת האביב במלחמה של דריוש / אחשורוש על יוון וזה לחוקרים בשנת 478- אבל אז לא הה הליקוי באביב אלא בפברואר ולא היה באביב רק בשנת 424- ואין עוד שהם במחזור של כ 54 שנה.
2 הרדוטוס כותב (?) שהיה ליקוי חמה בסיום מלחמת מדי - לידיה וזה לפני כורש הגדול לחוקרים הוא בשנת 585 ולהנ"ל הוא אולי בשנת 478
נשלח ב-26/3/2015 02:23
האם אפשר לראות את ספריו של עמנואל וליקובסקי ברשת ?
נשלח ב-26/3/2015 10:54
קישור תקופות בתוהו. לגבי יוספוס, זכור לי שראיתי איפשהו בכתביו חישוב שנות עולם (או השנים מיצ"מ) גבוה משמעותית מחישובנו. השאלה אם התוספת היתה לפני יצ"מ שאז יתכן שחלק על חז"ל במניין גלות מצרים או אחרי יצ"מ שאז קשיא.
נשלח ב-26/3/2015 11:12
והנה אתר המוקדש לשיטת וליקובסקי קישור וגם ביקורת קישור
בספר מלחמות היהודים ספר ו' פרק ד' כותב : החורבן השני 1130 מבנין שלמה. 639 שנה מנבואת חגי בשנת 2 לכורש (וכמו שכתב בקדמוניות אבל בספר חגי ועזרא כתוב שניבא בשנת 2 לדריוש)
שם פרק י מימי דויד עד החורבןהראשון 477 ועד השני 1179 (שניהם מתאימים)
בספר קדמוניות כ' י' ג-ד' 412-414 שנה עד שגורש חוניו על ידי אנטיוכוס אפיפנס (והלך והקים בית חוניו) וס"ה כ 640 שנה
וכן כתב ב__ שהורדוס בנה את ביהמ"ק 1000 שנה אחר שלמה (וכולם מתאימים)
אבל בסוף ספר מלחמות כתב שבית חוניו נחרב כשנתים אחר חורבן הבית השני 600 שנה אחרי שניבא עליו ישעיהו וזה ממש כמו חז"ל.
בספרו נגד אפיון כותב על פי כמה מקורות צוריים ועוד ששלמה מלך 143 שנה לפני הקמת קרת חדשת וזה (לפי ויקיפדיה) בשנת 814- א"כ שלמה מלך בשנת 957-.
תוקן על ידי בערולאאדע ב- 26/03/2015 13:20:41
נשלח ב-26/3/2015 13:05
בקשר לוליקובסקי אפשר להתעלם מהתאוריות השמימיות שלו ולהתייחס רק לארציות
נשלח ב-26/3/2015 14:56
אדם_ה1 כתב:
אם נסכם את שיטת יוספוס פלביוס בסידור המלכים:
- כורש (3 שנים?) - כמבישה (6 שנים) - דריווש בן היסטפס (לא נכתב כמה שנים, בשנתו התשיעית הסתיים הבניין. למרות השינוי בזמן הבניה מהתנ"ך (האם בשנה ה-6 לדריווש לפי התנ"ך או 6 שנים מתחילת הבניה לפי יוספוס) בסה"כ זה מתאים ל-18 שנה שלא בפני הבית. לאחר בניין הבית הוא לא כותב כמה זמן מלך, מן הסתם הרבה כמו שאומרים ההיסטוריונים מכיון שבזמן עזרא כבר כל הדור "נעלם") - כסרכסס בנו של דריווש. קורות חייו מתאימים לארתחששתא של התנ"ך כולל מעשי עזרא ונחמיה. (זאת אומרת שמלך לפחות 35 שנה, ביוספוס הוזכר רק השלמת נחומות בידי נחמיה בשנתו ה-28 ושהוא נפטר זקן ושבע ימים) - כורש בן כסרכסס, המכונה ארתכסרכסס. יוספוס מזהה אותו בתור אחשוורוש, המחקר המודרני מזהה אותו עם ארתחששתא. (גם מהתנ"ך לא ברור מי קדם למי, אחשוורוש או ארתחששתא ומי זה כל אחד) לא נכתב כמה זמן מלך... (לפחות 15 שנה לפי המגילה) - אחריו כנראה היה דרייווש והוא זה שהובס בידי אלכסנדר (מכיוון שבזמן אלכסנדר נסבלט היה עדיין חי קשה לי להאמין שלפי יוספוס היו עוד מלכים באמצע שלא ידענו עליהם)
סך כל השנים של מלכות פרס לפי יוספוס: יותר מ-70...
החישוב של אדם ה1: מניין השנים לפי קדמוניות היהודים פרק י"א.
נשלח ב-26/3/2015 15:15
לגבי וליקובסקי, גם התיאוריות הארציות שלו מוגזמות. הן תופסות פרטים מסויימים ומרשימים ומתעלמות מכל ההקשר. ניקח את חתשפסות מלכת שבא, אותה הזכיר המבקר שהבאתי: שבא מוזכרת במקרא פעמים רבות, תמיד כארץ רחוקה ואקזוטית עם יצורים מעניינים. שבא מוזכר ברשימת בני נח בין שבטים שנמצאים בתימן או לכל היותר אתיופיה. מצרים היתה ידועה לכותבי המקרא ואף פעם לא כונתה שבא. שלמה עצמו נשא את בת פרעה. מלכת שבא מביאה לשלמה שנהבים, קופים ותוכיים ולא לוקחת ממנו. כיוצא בדבר, פונט מוזכרת רבות בכתבים מצריים, תמיד כארץ רחוקה ואקזוטית עם יצורים מעניינים. ואף פעם לא בתור כנען, הארץ השכנה למצרים שהיתה ידועה להם היטב. אם כבר, הייתי מזהה את פונט עם שבא. בקיצור, הסיפור לא מתחיל ולא נגמר. הקשר מצוי בדמיונו השופע של וליקובסקי. אם אתה רוצה היסטוריון אלטרנטיבי מוצלח - לך על לוי ורוטשטיין, שני היסטוריונים חרדים מבריקים שבספרם 'מקרא וארכיאולוגיה' הופכים את עולם הארכיאולוגיה על פניו.
נשלח ב-30/3/2015 01:35
עוד קצת נתונים על הרודוטוס וזמנו
בנוסף על מה שנזכר לעיל
1 בספר 2 סעיף 156 מזכיר את אייסכולוס בן אבפוריון בתור "משורר קדום" (או "שקדם") ואייסיכיליוס הזה עשה מחזה על מלחמת אחשורוש בן דריוש על יוון (עם כמה פרטים מקבילים למה שסיפר הרודוטוס)
2 שם סעיף 53 כותב שלדעתו הומרוס והסיאודוס אינם קשישים ממנו יותר מ400 שנה.
3 שם סעיף 99 כותב שעש היום הפרסים משגיחים שהנילוס לא יציף את הסכר כלומר שמצרים היתה עדיין בשליטת פרס.
4 בספר 1 סעיף 92 כותב שקרויסויס (שניגף לפני כורש "הגדול") נתן מתנות לתיבי... ולאפסוס ...ולמקדש פירנאוס, וכל אלו היו עוד בימי וחלקם כבר אבדו היום. לפי האגדה המסופרת בלילה שנולד אלכסנדרוס מוקדון נשרף המקדש באפסוס. א"כ תחילת ימיו וודאי לפני כן ....
נשלח ב-30/3/2015 01:40
הליקוי חמה שהורודוטוס מספר עליו בימי כורש הגדול הוא בספר 1 סעיף 74 ולכאורה משמע שם סעיף 77 שזה היה לפני בא האביב שהוא בחדש הרביעי-חמישי למניין שמנה. ולפי החוקרים הוא ב28/04/585 ואולי מתאים ?
נשלח ב-30/3/2015 02:47
הוספה יוספוס כותב בספרו נגד אפיון שחויריליוס המשורר (?) שהיה לפני הרודוטוס מספר על מלחמת אחשורוש ביוון...