מלכי פרס - חז''ל שיקרו, טעו או צדקו?

הוכחות מהתנ''ך לקיצור: 1) דריוש הופך לארתח לא רק בפרק ד' אלא גם בנחמיה י''ב. שם נאמר הלויים בימי אלישיב יוידע ויוחנן וידוע כתובים ראשי אבות, והכהנים על מלכות דריווש הפרסי. (יב,כב) פשטות הדברים היא שכל הכהנים הללו כיהנו בימי דריווש. את הלויים מנו למניין הכה''ג ואת הכהנים למניין המלך, או שאת שתי הקבוצות מנו למניין הכה''ג והמלך. אבל אלישיב מתואר כמכהן בימי ארתח. 
2) ואפילו נפרש שאלישיב האריך ימים לימי דריווש שאחרי ארתח, (שאינו כפשוטו כי המשמעות אינה סוף כהונתו -הוא היה זקן מאד כבר בסוף ימי נחמיה - אלא כלל כהונתו) עדיין מפורש שארבעת הכהנים כיהנו בימי מלך אחד. מכאן שאין בעזרא יותר ממלך אחד אחרי ארתח.
3)פרט לארבעה כהנים אלו, מתוארים עוד שני דורות באותו פרק - ישוע בן יוצדק ויהויקים בן ישוע שחי בימי עזרא ונחמיה. מכאן שכל התקופה נמשכה שלושה דורות - ישוע, יויקים וכהני דריווש. 
4) שמות ראשי הלויים בימי זרובבל מפורטים, בימי עזרא ונחמיה מוזכרים חלק מהשמות שוב וחלק הם בני הקודמים, ובימי ידוע נוצר עוד שינוי חלקי. החותמים על ברית אמנה בסוף ימי נחמיה הם העולים בימי זרובבל. מכאן שהתקופה נמשכה עשרות שנים בלבד, בימי נחמיה פרשו הראשונים מפני זקנתם ועדיין היו כשירים לחתום כנשיאי העדה. אלה לא שמות משפחה כי מוזכרים למשל ויעמוד קדמיאל בניו ואחיו או שמוזכרים שמות פרטיים מבני משפחות מסויימות כגון בוני מבני חנדד ועוד משפטים שלא הולכים על שמות משפחה.
5) עזרא ונחמיה מכנים את היהודים 'הגולה' או 'הפליטה אשר נשארה מהשבי' קצת מוזר מאה שנה אחרי העלייה לארץ.
6) נחמיה מזכיר את ספר היחס של זרובבל, והוא מוזכר שם בשם התרשתא כפי שהובא לעיל. עזרא החיצוני הבין שזה שמו של נחמיה ולא תואר כבוד, ואם כטענת המחקר נוצר הספר בתקופה קדומה מאד עלינו להניח שבמעבר התקופה הפרסית/הלניסטית כבר שכחו את משמעות התואר.
חלק מההוכחות ראיתי בספרו של הרב ענבל.
ניתן לדחוק כרצונך, משמעות הכתובים ברורה.
ועל דניאל אין צורך להרחיב את הדיבור. 

1. הפרק מתחיל בימי זרובבל. בסופו מופיעים זרובבל ונחמיה כאילו ימיהם היו יחד. באמצע מופיעה רשימה של 6 כהנים גדולים, שמתחילה בזרובבל ולשיטתך נגמרת בימי נחמיה. ברור שטווח הזמן הזה היה גם דריוש.
2. אין שום בעיה לחשוב שהכהנים הנזכרים היו אחרי אותם ימים. חישובים על רשימות כשאנו לא יודעים בדיוק מה עניינן הוא בעייתי, כפי שכבר כתבתי.
3. לא הבנתי. הזמן שבין זרובבל לעליית נחמיה לא כל כך גדול לשיטת המחקר. רוב ההבדל הוא אחרי נחמיה.
4. כבר אמרתי לא להוכיח מרשימות. קל לטעון שזה שמות משפחה. זה כבר נטען כאן והתווכחתם. אם היו דברים ברורים, אז בסדר, אבל לנחש מה אומרת כל רשימה, כשהן לא מפורטות לנו, זה לא הולך.
5. עזרא עלה בעצמו עם הגולה., וזה היה רק 60 שנה אחרי הצהרת כורש.
אני ממש לא רואה מה הדחק. אני חושב שמשמעות הכתובים ברורה רק למי שהחליט מראש. אני ממש לא מרגיש דחק כשאני קורא את הספר כשיטת המחקר.
נראה משום מה שאתה חושב שיד אחת כתבה את הספר (או שיד אחת כתבה כל חלק), ומכאן אתה מסיק כל מיני מסקנות מכאן לשם. זו כמובן בדיחה. היו רשימות שהיו מונחות לפניהם כמו שמוכח מהרשימה הכפולה. אנחנו לא יודעים מי כתב כל רשימה ואנחנו לא יודעים מתי ומה הנחה אותו. בנוסף, נראה שאתה מניח כאילו ספר נחמיה הוא מאוד מסודר ולכן אתה יכול להבין מה קרה בו מתי, אבל אתה עצמך אומר שהאמנה היא מסוף ימיו של נחמיה. ברור שבספר נחמיה יש ערבוב זמנים וצריך להתיחס לכל חלק בנפרד.

אין שום מקור מדעי סביר שדן בזה? כל מה שמקובל כיום תלוי על מסקנות שנעשו לפני עשרות שנים ואין עוד דיונים על זה? 

אני לא הגעתי עוד לחלק ציונים אם זה אמין, רק התעניינתי, אם סטודנט בן ימינו רוצה להבין על מה מושתתת ההיסטוריה שהוא קורא עליה בספר הלימוד, יש איזה מסמך שמבאר ומבסס זאת? כמו שיש בכל תחום אחר שנחשב מבוסס. או שיענו לו שכבר חשבו על זה מזמן ואולי יש ספר ישן שיסביר לו?