אני קורא את פרק 11 מקדמוניות היהודים עכשיו ואתמצת לך אותו:
- כורש עולה למלוכה ומכריז את "הכרזת כורש" הידועה
- שונאי יהודה כותבים שיטנה אבל זה לא מגיע לכורש שעסוק באותה עת במלחמות ומת בהם (לא כתוב בדיוק כמה מלך, לפי הכרונולוגיה החזלית הוא מת בשנתו השלישית) ובנו כמבישה עוצר את הבניה עד השנה התשיעית (6 שנים שלו ועוד 2 של דרייווש). יוספוס מזכיר גם שהוא כבש את מצרים, עובדה שגם שאר ההיסטוריונים מזכירים.
(מי אמר שלא ידוע עליו יותר?)
- לאחר מות כמבישה שבע המשפחות "הרואות את פני המלך" החליטו למנות את דריוש בן היסטפס למלך.
- זרובבל מגיע לבבל בשנה הראשונה לדרייווש, משיג ממנו אישור להמשך הבניה ועושה "עליה שניה" עם ישוע בן יוצדק ועוד הרבה משפחות. בשנה השנית לדריווש הם מייסדים את הבית ומתחילים להקריב קרבנות, למגינת ליבם של השונאים מסביב.
- הבית הושלם לאחר שבע שנים בשנה התשיעית של דריווש (בניגוד לתנ"ך שאומר שהבית הושלם לאחר 4 שנים בשנה השישית)
- לאחר מות דריווש (לא נכתב מתי) עלה בנו כסרכסס למלכות ובזמנו עלה עזרא. (לפי התנ"ך המלך בזמן עזרא נקרא ארתחששתא) כמו כן כל מעשי נחמיה נמנים לפי יוספוס בזמן המלך הזה (בעצם הוא אומר שארתחששתא של התנ"ך הוא כסרכסס)
- לאחר מות כסרכסס עלה לשלטון בנו כורש - שנקרא בפי היוונים ארתכסרכסס. (מעניין שבהיסטוריה המודרנית כסרכסס נחשב לאחשוורוש ואתכסרכסס לארתחששתא (גם השמות מתאימים) ואילו יוספוס הופך את זה)
- בזמן ארתכסרכסס הנ"ל היו גזירות המן וכן מעשה מרדכי ואסתר...
- (בפסקה משל עצמה לאחר נס פורים) לאחר שאלישיב מת כיהן ידוע ואחרי מותו כיהן יוחנן. אותו יוחנן הסתכסך עם אחיו (שהיה מיודד עם מישהו מצבא פרס שהטיל עולו על היהודים בארץ) ויוחנן רצח אותו
- לאחר מות יוחנן כיהן ידוע. היה לו אח בשם מנשה שהתחתן עם בת סנבלט השומרוני (שלפי יוספוס היה חיתי שהיה ממונה על האיזור מטעם מלך פרס כלשהו)
(אולי זה מי שמוזכר בסוף נחמיה: "וּמִבְּנֵי יוֹיָדָע בֶּן אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל חָתָן לְסַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וָאַבְרִיחֵהוּ מֵעָלָי"? )
- באותו זמן נרצח פיליפוס ואלכסנדר ירש אותו
- זקני יהודה מתעמתים עם מנשה שאמור לחלוק את הכהונה הגדולה עם אחיו מכיוון שהוא נשוי לנכרית. הוא רוצה להתגרש ממנה כדי להישאר כהן גדול אבל סנבלט מבטיח לו שיבנה בשבילו בית מקדש בהר גריזים שבו הוא יכהן.
- דריווש יוצא למלחמה נגד אלכסנדר באסיה הקטנה וסנבלט מבטיח למנשה שכשיחזור בתור מנצח הוא יסכים לבנות להם מקדש.
- דריווש מובס בקרב ואשתו וביתו נופלות בשבי.
- אלכסנד ממשיך לצידון ומטיל מצור על העיר צור ומבקש תגבורת מהיהודים. ידוע משיב שהוא לא יכול לספק חיילים נגד דריווש אבל סנבלט מנצל את ההזדמנות ומחליף מיד נאמנות לאדון החדש. לאחר צור אלכסנדר ממשיך לעזה (העדיפות שלו היתה לכבוש את ערי החוף הפיניקיות קודם כי ליוון היתה נחיתות מספרית בים) ולאחר מכן פנה לירושלים.
- כאן מגיע סיפור אלכסנדר והכהן הגדול. (אם כי קצת פחות דרמטי מהמדרשים החזליים). לאחר שיצאו אליו וכיבדו אותו וכן הראו לו בירושלים את ספר דניאל שמלך יוון ינצח את פרס הוא יוצא בשמחה ופוטר אותם ממיסים לכמה שנים...
- אלכסנדר מתארח אצל השומרונים וממשיך למצרים עם הגדוד שנתנו לו, שם הוא נותן להם כמה נחלות.
- "בימים ההם כל איש אשר יואשם באכילת מאכלות אסורות או בחילול השבת יברח לשומרונים ויאמר כי הואשם שלא בצדק" (סוף הפרק)