על קן ציפור יגיעו רחמיך

המשנה בברכות פ"ה מ"ג אומרת
"האומר על קן צפור יגיעו רחמיך, ועל טוב יזכר שמך, מודים מודים, משתקין אותו."
ופירוש הרמב"ם "עניין מה שאמרו על קן צפור יגיעו רחמיך, שיאמר: כמו שחמלת על קן הצפור ואמרת "לא תקח האם על הבנים", כן רחם עלינו. וכל מי שיאמר כן בתפילתו, משתקים אותו, מפני שהוא תולה טעם זאת המצווה בחמלת הקדוש ברוך הוא על העוף. ואין הדבר כן, שאילו היה מדרך רחמנות, לא ציווה לשחוט חיה או עוף כלל, אבל היא מצווה מקובלת, אין לה טעם."

תמיד תמהתי מה כ"כ חמור בזה שצריך להשתיק את מי שאומר כן, הרי התורה מלמדת אותנו ש"והלכת בדרכיו" מה הוא רחום וחנון אף אתה רחום וחנון, אז מה כ"כ חמור בזה שמישהו מזכיר בתפילתו את הרחמים של הקב"ה על קן ציפור, עדי כדי כך שצריכים להשתיק אותו.


עלה בדעתי פירוש אחר והייתי שמח אם מישהו יכול לאשר לי את השערתי.
לדעתי הנוצרים היו מזכירים את ענין האם והבן ע"י הזכרת הביטוי על קן ציפור יגיעו רחמיך, כנראה מן כינוי לקהילתם, כמו הכינויים של עם ישראל שנאמרו בתפילה למשל "אום אני חומה" וכדו' 
ולכן מי שאומר כך משתקין אותו. 

אני הייתי שמח אם מישהו מכיר נוסחאות שכאלה מתפילות הנוצרים הקדומים כדי לאשר את השערתי.

אם כן, הבעיה בתפלה זו הינה עדיין ענייןההתרסה. ואותו איש הוא המתפלל.

כונתי שאותו איש הוא כינוי בו משתמש הירושלמי במקום לכתוב אני. חז״ל השתדלו לא לכתוב דברים שליליים בגוף ראשון. לדוגמא ׳לכי חפי חשוכא להנהו אינשי׳ (סנהדרין צט.) ׳דיניה דההוא גברא במאי׳(גיטין נז.) ועוד הרבה.

תוקן על ידי אריאל73 ב- 23/03/2014 13:36:29

מה שאני אומר זה שהכינוי "אותו האיש" על ישו הגיע הרבה יותר מאוחר ואין זה מסתבר שהתלמוד התייחס אליו בכינוי הזה...