| נשלח ב-27/3/2014 18:34 |
 |
| |
הסתירה ברמב"ם שלא היה ולא נברא.
בראיון - שספרן היקר הביא באשכול הכתבות - עם בראון הוא אומר את הדברים האלה.
אגב, זה גם הפשט הברור של ההלכה ברמב"ם, בסוף הלכות שמיטה ויובל (יג, יג), הקובעת כי 'לא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם' המתמסר לעבודת ה' ולידיעתו – 'ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם – הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה"ז [=בעולם הזה] דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים [ו]ללויים'..החרדים אוהבים לצטט את ההלכה הזאת כתימוכין לפטור של תלמידי חכמים מחובות אזרחיות, בדומה לפטור שקיבל שבט לוי (שם, הלכה יב). הרבה פעמים טוענים שההלכה הזאת עומדת לכאורה בסתירה לרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (ג, י), ששם כותב הרמב"ם בחריפות נגד תלמידי חכמים המטילים עצמם על הציבור (והוא כותב על כך בחריפות רבה עוד יותר בפירוש המשניות לאבות ד, ה). אני לא רוצה להיכנס כאן לדיון ההלכתי, אבל שתי ההלכות אינן סותרות, מכמה סיבות. אחת הסיבות היא שהרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל מתייחס במפורש רק לתלמיד חכם ש'פרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם', כלומר, שבכלל לא מעסיק את עצמו בענייני פרנסה ושאר ענייני העולם הזה, מוכן מבחינתו לחיות חיי דלות (כפי שהוא כותב גם בפירוש המשניות לאבות ו, ד), וממילא גם לא מצפה לזה שאחרים יספקו לו אותם. אני מדגיש: אף על פי שגם היום יש כאלה שמוכנים לזה – לא צריך להגיע לתנאים כאלה, ולא צריך להעמיד את עולם התורה רק על בעלי "מסירות נפש" בודדים כאלה, אבל מבחן הקרבה כלשהו הוא בהחלט ממין העניין.
בקיצור הוא אומר שיש סתירה אבל אין סתירה ולא אומר בעצם למה אין סתירה (אומר משהו שלא מסביר למה אין סתירה)
אבל אין באמת סתירה כי מדובר על שני מצבים שונים
בהלכות שמיטה ויובלות הרמב"ם דן במצב של גאולה ושקיים שמיטה ויובלות בארצינו וקיים שבט לוי. אז כל אחד יכול להיות שבט לוי מבחינת זה שכמו ששבט לוי קיבלו נחלה ומעשר כך הוא שבמילא יש לו נחלה (הרי כל בני ישראל מקבלים נחלה) יקבל מעשר כפי הצורך המספיק לו.
במקרה שהרמב"ם נזעק שהרבנים נהנים מהציבור, כאן הזעקה היא אחרת לגמרי.
רב שפרנסתו מהציבור, הוא תלוי בדעת המפרנסים ולכן הוא לא רב רק בובה של מפרנסים = רב מטעם בל"ז. זה כמו הפרופסורים של הכלכלה, כל זמן שאנשי הכלכלה מתפרנסים מהציבור ? אין סיכוי שמדעי הכלכלה יהיו מדע אמיתי. אותו דבר התורה והיהודות לא תהיה אמיתית אם הרבנים מתפרנסים מהציבור. כי אז לכל רב יש את האינטרס שלו כלפי המפרנסים אותו.
בקיצור, יהדות ומדע צריכה להיות טהור מאינטרסים. אבל מה לעשות שכל זמן שהכסף הוא השליט בעולם האנושי. אז אין ברירה וחייבים לפרנס אותם. כבר הרב הגאון ר' אדם סמית בעל מחבר "עושר העמים" הבין שאין מנוס וחייבים לפרנס את פילוסופי והוגי החברה. וצריך להתפלל שהם יהיו צדיקים בכל זאת כלומר לא יהיו רבנים ומדענים מטעם.
לגבי חובות אזרחיות שבראון מדבר:
לא הבנתי באיזה מתריג מצוות מצא מצווה כזו. אני מציין זאת להראות לנו כמה אקדמיה הופך את האדם לתלוש מהיהדות. אין חובות אזרחיות ביהדות ולכן באמת לא לומדים ליבה = אזרחות.
תוקן על ידי maxmen ב- 27/03/2014 18:50:39
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2014 19:23 |
|
| |
אמנם, התירוץ של בראון, לא רציני לדעתי, כי אין שום זכר ברמב"ם לחילוק כזה, אבל הסתירה היא סתירה חזקה.
תירוצך אינו מובן, איזה נחלה היתה ללויים, הרי הם חיו ממעשרות וה' חלקם ונחלתם.
נדמה לי, שהרמב"ם עצמו בפיהמ"ש, סובר שיש דרכים מותרות כמו השקעה בעסקא, ואולי לזה הוא מתכוין בדבריו שיזכה לו דבר המספיק לו היינו בדרכים המותרות, אבל להתפרנס מן הצדקה זה לעולם אסור לשיטתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2014 19:38 |
|
| |
| oפקן כתב: |  |
תירוצך אינו מובן, איזה נחלה היתה ללויים, הרי הם חיו ממעשרות וה' חלקם ונחלתם.
רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק יג
הלכה א שבט לוי אעפ"י שאין להם חלק בארץ כבר נצטוו ישראל ליתן להם ערים לשבת ומגרשיהם, והערים הם שש ערי מקלט ועליהן שתים וארבעים עיר, וכשמוסיפין ערי מקלט אחרות בימי המשיח הכל ללוים.
הלכה ב מגרשי הערים כבר נתפרשו בתורה שהם שלשת אלפים אמה לכל רוח מקיר העיר וחוצה שנאמר מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב, ולהלן הוא אומר ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו', אלף הראשונים מגרש ואלפים שמודדין חוץ למגרש לשדות וכרמים.
נדמה לי, שהרמב"ם עצמו בפיהמ"ש, סובר שיש דרכים מותרות כמו השקעה בעסקא, ואולי לזה הוא מתכוין בדבריו שיזכה לו דבר המספיק לו היינו בדרכים המותרות, אבל להתפרנס מן הצדקה זה לעולם אסור לשיטתו.
בכדי להשקיעה צריך משהו, אז אייך יהיה לתלמיד חכם משהו ? ובכלל מה ההווה אמינא שלא יוכל להשקיעה ? כלומר מישהו צריך היתר להשקעה ?
ועוד, הרמב"ם לא דיבר מיסטיקה כאילו הוא יעשה עסקא והאלוהים ידאג לו.
הרמב"ם טוען מסברא פשוטה שכמו שבט לוי יכול להתפרנס מהציבור כי הם עובדי החברה כך כל מי שרוצה להיות עובד החברה הוא בעצם שבט לוי. (השם נחלותו = החברה חייב לפרנס אותו)
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2014 19:53 |
|
| |
אין כאן כל סתירה- מדובר כאן על מצווה אוטופית כמו היובל שלפי הרמב"ם כמעט ולא קויים אף פעם. אם אוטופיה אפשר לדבר על דברים שמעולם לא היו ולא יהיו.
אבל כשמדברים על הלכה למעשה הרמב"ם חד כתער בפסיקתו כנגד תורתו אומנותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2014 19:58 |
|
| |
ערי המקלט היו למגורים ולא נחלה חקלאית.
כדי שנוכל לדון, תצטרך להחליט, האם הלויים התפרנסו מנחלה או כעובדי החברה.
בנוגע להשקעה בעסקא, זה לשון הרמב"ם שם :
"ואמנם הדברים אשר התירה אותם התורה לת"ח הוא, שיתנו ממונם לאדם לעשות בו סחורה בבחירתו ויהיה השכר כלו להם אם ירצה, והעושה זה יש לו שכר גדול עליו, וזהו מטיל מלאי לכיס של ת"ח, ושתימכר סחורתם לפני כל סחורה ושיקנו להם בתחלת השוק, אלה הם החוקים שקבע להם הי"ת כמו שקבע המתנות לכהן והמעשרות ללוי וכו'".
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2014 20:00 |
|
| |
ספקן
במה הלויים היו עובדי החברה? אם נאמר שהיו מורי הוראה חזרנו לפרנסה, אמנם עקיפה, מתורה, ואם תמורת עבודת המקדש, כמה יצים בשנה הם עבדו במקדש?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2014 20:04 |
|
| |
ההלכה האחרונה בהלכות שמיטה ויובל, כלל אינה עוסקת בלימוד תורה, אלא בידיעת ה'. כמו כן, היא אינה מדברת על יהודים בלבד, אלא על כל איש ואיש מכל באי העולם, אפילו גוים.
ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם [אפילו גוים] אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה' [השירות והעבודה לפני ה', הם ע"י ידיעת ה'], והלך ישר כמו שעשהו האלוהים, ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם הרי זה נתקדש קודש קודשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים [לשיטת הרמב"ם מי שיודע את ה' זוכה בעוה"ב, וזה מה שנכתב כאן, שה' חלקו ונחלתו לעולם]; ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו, כמו שזיכה לכוהנים וללויים [ה' יסייע לאותו אדם ויזמן לו כדי צורכו בקלות, ע"י פרנסה בזמן מועט וכדו', כדי שיהיה לו זמן לעסוק בידיעת ה']. הרי דויד אומר "ה', מנת חלקי וכוסיאתה, תומיך גורלי" (תהילים טז,ה).
תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 27/03/2014 20:07:42
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2014 20:08 |
|
| |
אני מעולם לא אמרתי זאת, אבל בתורה כתוב שהמעשרות הם חלף עבודתם, יהיה הפירוש אשר יהיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2014 20:11 |
|
| |
דרום חוקר
מדוע לא טובים בעיניך דברי הרמב"ם עצמו בפיהמ"ש שציטטתי למעלה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2014 20:19 |
|
| |
ומי החליט שהחרדים הם בני שבט לוי?
החרדים הם המצאה של השנים האחרונות והם לא מייצגים כלל את היהדות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2014 20:21 |
|
| |
ספקן
נכון שיש אפשרויות שיקבל הת"ח תשלום עבור כספו המושקע, אבל בהלכות שמיטה יש ביטויים המלמדים שהרמב"ם עוסק במסר אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2014 20:22 |
|
| |
ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חיתם: ר׳ אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר: אלף אמה מגרש, ואלפים אמה שדות וכרמים.(סוטה כז:)
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2014 20:24 |
|
| |
| oפקן כתב: | | ערי המקלט היו למגורים ולא נחלה חקלאית.
נכון מאוד. אבל לא היו מגורים (בנין קומות) ולכן זה היית נחלה.
כדי שנוכל לדון, תצטרך להחליט, האם הלויים התפרנסו מנחלה או כעובדי החברה.
לא היית להם צורך להתפרנס מהנחלה וגם כנראה אסור היה להם לעסוק בכך הרי הם קודש לשם = עובדי החברה. בכל אופן כל אחד משבט לוי שלא היה יכול להיות עובד החברה (נתנו להם חמש שנים ללמוד את המקצוע) ? לא קיבל מעשר ולכן כן עסק בנחלתו בחקלאות.
בנוגע להשקעה בעסקא, זה לשון הרמב"ם שם :
"ואמנם הדברים אשר התירה אותם התורה לת"ח הוא, שיתנו ממונם לאדם לעשות בו סחורה בבחירתו ויהיה השכר כלו להם אם ירצה, והעושה זה יש לו שכר גדול עליו, וזהו מטיל מלאי לכיס של ת"ח, ושתימכר סחורתם לפני כל סחורה ושיקנו להם בתחלת השוק, אלה הם החוקים שקבע להם הי"ת כמו שקבע המתנות לכהן והמעשרות ללוי וכו'".
הוא מדבר כאן על הסכם יששכר זבולון כי הוא מדבר על התנדבות של הסוחר שהסוחר נותן את כל הרווח לתלמיד חכם. בכל אופן כאן הרמב"ם מדבר על התנדבות ולא על חיוב של החברה לפרנס אותו. והמשפט המודגש מסביר את דברי שמסברא הרמב"ם הבין שכמו שיש זכות לתורה לקחת ממני מעשר לשבט לוי כך הסברא אומרת שמותר למתנדב לתת לתלמידי החכמים ומותר לתלמיד חכם לקחת. בכל זאת השאלה שלי מנין לתלמיד חכם קניינים מתחילה לצורך השקעה היא שאלה שהרמב"ם לא פותר כלל. ולכן אם נשאל את הרמב"ם הוא בוודאי ישיב מה שאדם סמית הבין מבינתו הוא וזה פשוט, כל המתנדבים מאז המצאת הכסף הבינו את פשטות הדברים, כי בלי פילוסופי והוגי החברה אין להעשיר את עשירותו הרי מי קבע את חוקי הקניינים ואת הלא תגנוב היוצא היוצא מהמצאת חוקי הקניינים ? כלומר בלי פילוסופי החברה יש אנדרלמוסיה ואנרכיה וג'ונגל חברתי.
בוודאי שצריך לחזור לשיטה הכלכלית של התורה ואז באמת לא תהיה ניגוד אינטרסים בין פילוסופי החברה וההמונים. הרי בתכלס פילוסופי החברה בכל האומות כשלו באופן טוטלי מאז המצאת הכסף והביאו בעצם לכל המלחמות וההפיכות החברתיות מאז המצאת הכסף כשליט על בני אנוש.
הרמב"ם ראה זאת וזעק חמס ובצדק כנ"ל כי אנו רואים שגאולת האדם הם לא מצליחים להביא רק להפך הם מביאים מלחמות עולמיות נצחיות הכל בגלל הכסף.
ראיתי שדפני ליף זועקת חמס שלראש הממשלה אין ארנק כלומר אייך איש ציבור יכול להבין את הציבור אם אין לו ארנק ? תראה כמה התבונה הטהורה של התורה והרמב"ם היא טבעית כל כך שהיא נזעקת מתוך בחורה שרוצה את טובת הזולת. |
|
תוקן על ידי maxmen ב- 27/03/2014 20:27:14
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2014 20:40 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | ספקן
במה הלויים היו עובדי החברה? |
|
יורו משפטך ליעקב ותורתך לישראל. זה לא רק מלמד תינוקות זה כל הסמכות המשפטית וסמכות החקיקה ושוטרים והשופטים וכו' וכו'
אני רוצה שתבינו משהו בסיסי. בלי עבדי החברה אין חברה. את זה הבין כבר יעקב אבינו ולכן הבטיח מעשר מכל כולל בן הבכור כעובד החברה. בלי מעשר אין לו סיבה הגיונית ללכת להתחתן ולהקים משפחה.
יעקב הבין שרק בכור בכל משפחה יכול להיות נכון. ובאמת שבט לוי כשלו בזמן שמואל וההמון ביקש מלכות ככל הגויים. ולכן חז"ל אומרים שהבכורים יחזרו בימי משיח = בימים שבני אנוש יהיו תבוניים ומוסריים ורציונליים.
השיטה הכי טובה היא באמת מה שיעקב חשב ומה שחז"ל חשבו שתהיה בעתיד שבכל משפחה הבכור הוא זה שהוא קדוש לשם ולכן מקבל הוא ירושה בכפליים בכדי להשקיע שלא יצטרך לעסוק לפרנסתו.
כל הסיפור של שבט לוי היית באין ברירה אבל זה לא הרצוי בתבונה הטהורה. הרצוי היא דווקא הבכור שיש לו אינטרס אישי למשפחתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2014 20:59 |
|
| |
כמדומני שההסבר של בראון הוא ההסבר הפשוט, וכתפיסת הרב סולובייצ'יק דבוסטון את תמצית פרקי ההשגחה במו"נ
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2014 21:24 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: | | | כמדומני שההסבר של בראון הוא ההסבר הפשוט, וכתפיסת הרב סולובייצ'יק דבוסטון את תמצית פרקי ההשגחה במו"נ |
|
בעולם שהקניין והכסף שולט. אין השגחה פרטית, מי שלא מבין זאת ? פשוט לא יודע דעת\שכל\בינה מהי ובוודאי לא מבין באלוהות ודרכיו.
וכל כסף שהוא משיג בלי עמל אישי ? הוא גזלן בשם הדת או בשם האלילים או סתם גנב.
ולכן אם תראו שיש למישהו אוכל ואיפה לישון בלי עמל ? אז לא האלוהים נתן לו את זה כי האלוהים גם לא גנב ח"ו. רק הוא גנב את זה בשם משהו.
רק זאת נדע שבעולם שהקניין והכסף שולט ? מותר לגנוב !! (משלי פרק ו ל) לֹא יָבוּזוּ לַגַּנָּב כִּי יִגְנוֹב לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב:
תוקן על ידי maxmen ב- 27/03/2014 21:27:05
|
|
|
|
|
