נשים עצלות? זה רציני?

1. העניין שלפנינו אינו סקירה היסטורית של דעות אלא נקיטת עמדה מעשית בזמן הזה.
2. ראוי לומר דברים כהוויתם, גם אם קשים הם, כדי שלא יאמר לבסוף כי לא כיוון הדובר בדבריו אל האמת.
3. קבלת דברים משום מעמדו של האומר אותם, ולא מצד בקורת תוכן הדברים עצמם, היא פגומה ופסולה. היא אינה מכבדת את בעל הדברים ואינה מבקשת להשיג את הנכון או השגוי בדברים. אם היתה בהם שגיאה, היא הולכת ומתחזקת עם הזמן, משום כבודו של בעליה המוחזק חכם. אם היה בהם לגרום עוול ילך זה ויתחזק עם הזמן.
4. אין צורך למחוק דבר, אבל לקרא אותם ולהשכיל כי גם חכמים טועים, אם מדעת עצמם אם שקיבלו מאחרים. ויש שדעתם גורמת עוולה. אחרים מקבלים מהם בלי בקורת וחוזרים על הטעות ועל העוול.
5. ענינים שהתקימו בשעתם אינם יפים עוד לזמן הזה. פעם היתה חברת עבדים, היום הדבר פסול מעיקרו. הדרך בה נתפסו הנשים היתה שגויה ומעוותת מן היסוד, היום היא פסולה לגמרי.
6. לרוב דימוי סטריוטיפי בנוי על סמך דעות קדומות חסרות אימות, מרובה שגיאות וגורם עוולות. אחד הקורבנות המובהקים של הדימויים האלו היו היהודים. עודד

לא ניתן לדעת איך הגיעו חז"ל והראשונים אחריהם למסקנא זו, אם על ידי בדיקה של המציאות בזמנם או מתוך דעות קדומות, אבל גם אם נאמר שהם בנו על מה שראו בימיהם, עצם זה שהם בנו על זה כלל והלכה, והראשונים בזמנם הסכימו עם זה בלא לבדוק בכל המדינות, ובלי לחשוב שאולי זה תופעה תרבותית בלבד לזמנם ולמקומם, מראה שהם לא היו חפים מדעות קדומות, להפוך תופעה מקומית וזמנית לכלל והלכה זה אומר שזהו מעצם טבעה של האשה.

האמת שזה לא תמוה שאנשים חכמים מאוד בתחומם יכשלו בדעות קדומות, מי לנו גדול מאריסטו, שסבר שנשים אינם בעלות תבונה גמורה, ושיש אנשים שמעצם טבעם ראויים לעבדות.

ספקן,אריסטו לא זכה לרוח הקודש ולכן אין תמיהה עליו.
אבל לגבי חז"ל התמיהה היא על רוח הקודש.

עבור אלה שסבורים כך אינני דואג, אמנות ההברגה כבר תדע להפוך עצלנות לפרפקציוניזם, כשלעצמי הייתי מאוד גאה אם חזלינ"ו היו מתקרבים מעט לרמתם של חכמי יון בזמנם, דברי היו תשובה לטיעון שעלה כאן שחז"ל בסך הכל בנו על מה שהיתה המציאות בזמנם.

לא דובר כאן על רמה מוסרית, אלא על חשיבה ביקורתית, חכמי התורה שסמוכים על שולחנה של ההתגלות, שעבורם היא מכילה את כל האמת, עיקר עיסוקם הוא במנא הני מילי ומנלן וכדומה, הם בדרך כלל אינם רואים צורך בבחינת המציאות עצמה מתוך חשיבה אנושית ביקורתית ורציונלית, אלא בבירור דעת התורה על המציאות, סוקרטס בדיוניו בככרות אתונה ביקש לבחון את המציאות מתוך חשיבה אנושית, כאן נולדה החשיבה הביקורתית, מובן מאיליו שלהינצל מדעות קדומות יש יותר סיכוי בדרך הזאת, אפשר להיות מאוד מוסרי ולזלזל באשה אם חושבים שהיא נחותה מהגבר, כמו שאפשר להיות מאוד מוסרי ולרצוח מליוני חיות לאכילתנו, מבחן המציאות מוקדם לשאלה המוסרית כמו שההלכה קודמת כמ"ש החזו"א באמו"ב.

אין כאן דעה לגבי איזה דרך נכונה יותר, פשוט שעבור המאמין בחינת המציאות מתוך התורה היא הדרך הנכונה, ואם מכל הלכות התורה מבואר שהאשה נחותה מהגבר אז זאת האמת עבורו, ואילו עבור המאמין בחשיבה אנושית ודאי שדרך החשיבה הביקורתית מתוך המציאות נכונה יותר, כמובן שלרשותם של אלה שסבורים שאין סתירה בין שתי הדרכים עומדת מזוודה שלימה של כלי הברגה כאשר לפתע המילים מאבדות ממשמעותם המקובלת ומתואמות לפי הצרכים של ההתאמה הכפויה הזו.

<עד להופעתה של - מירב מיכאלי. שהפכה את אלוקים לנקבה>