האם עדות על אולמרט נחשבת מסירה?

שולחן ערוך חושן משפט הלכות מאבד ממון חבירו בידים סימן שפח סעיף יב

עא] נט כל המוסר הצבור ומצערן, עב] מותר למסרו ביד עובדי כוכבים אנסים להכותו ולאסרו ולקנסו; עג] אבל ס {ל} מפני צער יחיד אסור למסרו. הגה: (וע"ל סי' תכ"ה ס"א). עד] מי שעוסק בזיופים וכדומה, ויש לחוש שיזיק רבים, עה] מתרין בו שלא יעשה, ואם אינו משגיח, יכולין למסרו ולומר שאין אחר מתעסק בו אלא זה לבד. עו] מי שרוצה לברוח ולא לשלם לעובדי כוכבים מה שחייב, ואחר גילה הדבר, אין לו דין מסור, שהרי לא הפסידו רק שהוצרך לשלם מה שחייב, עז] מכל מקום ברעה עשה דהוי כמשיב אבידה לעובד כוכבים; סא עח] {לא} ואם גרם לו היזק, חייב לשלם לו מה שגרם לו (מהר"ם מרוזבורג).

שו"ת ציץ אליעזר חלק יט סימן נב ד"ה ה) על

ה) על כל האמור נראה לי להוסיף לשם הבהרה עוד שתי נקודות, והמה: - 1. בודאי שאלת כבו' בשאלה הנוספת בנוגע לדין מוסר היא לא בנוגע למסירה אפילו בערכאות של ישראל, דבכה"ג נראה דבודאי מותר מכיון שהמציאות היא שכהיום אין כח בי"ד לדון על כך, אלא כוונת שאלתו היא בנוגע למקרה של מסירה לערכאות של עכו"ם, וכמודגש באמת בחו"מ שם בסעי' ט' בלשון: אסור למסור לישראל ביד עכו"ם וכו'. ורק גבי מסירת ממון בידי אנס כתוב בסעי' ב' שם "בין אנס עכו"ם ובין אנס ישראל" ע"ש. 2. גם בערכאות של עכו"ם נראה שיש חילוק בזה בין מדינות פראיות לבין מדינות נאורות, וכדמצינו שמחלק בכזאת הערוך השלחן בחו"מ שם בסעי' ז', המעיר שם וכותב, שכל המדובר בדיני מסור בש"ס ופוסקים הוא בכגון מדינות הרחוקות שלא היה לאיש בטחון בגופו ובממונו מפני השודדים והאנסים הגם שנשאו עליהם שם משרה, כידוע גם היום באיזה מדינות מאפריקה וכו', משא"כ במלכי אירופא ע"ש, ומוכח מהערוה"ש שם שלא כוון בדבריו רק משום מלכות, כי מפרט והולך שם לדוגמא גם שמות של מדינות שהיו מרוחקים מרחק רב מאד ממקום מגוריו ומהמלכות שהיה חי בקרבה כדיעו"ש. כאמור כתבתי זאת לשם הבהרה כללית בנושא זה של מסור.

אם  יש את נפשכם לדעת מה היא האידיאלוגיה החרדית מקסמן הדגים לנו הלכה למעשה. אין כאן מדינה מסודרת אין בתי משפט אין חוקה אין צבא אין משטרה אין ממסד מסודר. כל זה קיים רק אצל החרדים שיודעים לחלוב ולנצל את האין הזה. הכותב עולה על עצמו  מאשכול לאשכול  ומגלה לנו עם מי יש לנו עסק ואת מי אנחנו רוצים כשותפים למדינה הזו.

בתקופה שבה כתבו רוב הפוסקים שעליהם אנו מסתמכים כמעט לשום מדינה לא הייתה חוקה כתובה או מוסכמת או אפילו חוקים מסודרים כמו היום, הייתה שרירות לב של מלכים ושליטים שהוגבלו על ידי מאבקי כוח ושאיפות של יחידים וקבוצות, כך שקשה לטעון שהעדר חוקה כתובה היא היוצרת את הבעיה ההלכתית.

מעוות לא יוכל לתקון  אמר שלמה