האם אנחנו אוכלים חמץ בפסח?

דעה מקובלת היא שאין לסמוך על דברי חז״ל בנושאים מציאותיים/מדעיים מכיון שלא היה להם ידע במציאות יותר מחכמי זמנם ואולי אף פחות. אם כן, לכאורה עלינו להטיל ספק בכל קביעה מציאותית שקבעו חז״ל. כידוע, חז״ל קבעו שחמץאינו מחמיץ אלא לאחר 18 דקות. אם אין לנו אמון בידע המדעי שלהם, עלינו לחשוש שמא החמץ מתחיל להחמיץ אחרי דקה או אף מייד, עלינו לפסול את כל המצות המיוצרות כיום ולייצר מצות הנאפות בזמן המינימלי האפשרי.

ירוחם, סיבות פוליטיות? האם רבן גמליאל היה בעל מפעל חמוצים?

בעל, יש לך סיבה לחשוב שחז״ל ידעו את האמת המדעית? להזכירך, הם האמינו שבלילה החמה שטה באוקיינוס / הולכת תחת הארץ ומחממת את המעיינות.

הרב מיכי , לכאורה גדר החמצה האוסרת לא אמור להיות תלוי בזמן שעבר (כי למה שיהיה תלוי בו) אלא בשיעור החימוץ. הבה נאמר - החמצה של 40 אחוז אוסרת. אם כן חוזרת השאלה האם חז״ל ידעו מתי מתרחשת החמצה של 40 % . (ועכ״פ השאלה קיימת גם ב דינים אחרים . עלינו לבדוק אם כולם נאמרו על המישור הנורמטיבי)

תוקן על ידי אריאל73 ב- 05/04/2014 23:24:33

ארתח , אם אתה יודע שהדבר תלוי בנראה לעין אקבל. עכ״פ זו שאלה הנוגעת לדינים רבים ועלינו לבדוק אם בכולם עובדת טענתך.

מהי אם כן הסיבה הפוליטית? האם אהבתם הידועה של הרומאים לאלקס, אליוופוס והרינגוס? (שמות המאכלים שהזכרת בתרגום גוגל ללטינית)

אריאל,

לדוגמה, שיעור בגד שמקבל טומאה לא נקבע בתורה, וחכמים קבעו אותו על ג על ג.טפחים. הקביעה הזאת אינה מנסה לקלוע לשיעור שאליו התכוונה התורה. היא השאירה זאת להם. מה בעיניהם נראה בגד משמעותי.
בה במידה אין בתורה אחוז חימוץ נתון שממנו והלאה חמץ אסור. במצבים כאלה חכמים הם שאמורים לקבוע. הם לא עושים זאת על פי הבנה כימית כלשהי ו/או החלטה שהאחוז האסור עומד על 40% חימוץ. הם פשוט שמים רף לפי מה שנראה להם, וזהו. אז הם קבעו שהשיעור הוא 18 דקות. לכן איני רואה סיבה לשנות זאת.
אציין שהתשובה הזאת אינה עקרונית. אם על פי הבנה כימית היה יוצא לנו ששיעור החימוץ שמתקבל ב-18 דקות הוא זניח, או להיפך שהחימוץ מסתיים אחרי 10 דקות, אז היה מקום לשנות את הרף של חכמים (ואין שום מניעה לעשות זאת). אבל דומני שלא זה המצב.