|
|
| נשלח ב-7/5/2014 17:20 |
|
| |
זיהוי: אתה קורא לי טרול. בהתאם למאמר חז"ל הפוסל במומו פוסל, התבוננתי בדברים שכתבת וראיתי שאתה הופך כל דיון לעיסוק בדמותו של הגר"ע יוסף.
סביר להניח שאתה טרול המקדם ברשת את הגר"ע, כפי שאתה מכנה אותי.
נרשמתי לאתר הזה בעקבות העובדה המצערת, שאנשים כמוך מטילים דופי בספרים שלימים או ברבנים, בעקבות "שמעתי" ו"סיפרו לי".
הזכרת את הרב סתיו [הוא הוסמך לרבנות, למה הוסמכת אתה? אינטרנט? לשון הרע?] הגר"ע יוסף לא הזכיר את ספרו ולא דן בדבריו כדרכה של תורה, וספרו גם זכה להסכמה מהגר"צ בוארון שליט"א, והיה מועמד להסכמה מהגר"ע, והוא אף היה מוכן לתקן בהתאם למה שיעיר הגר"ע.
כל מה שטען הגר"ע היה "שמעתי מחברים שלו שאין לו יראת שמים", ועל סמך זה עשה לו הלבנת פנים שלא היה כדוגמתה מאז בריאת העולם ועד עתה, לעיני מליונים.
מהתמונה שהבאת ניתן ללמוד שהספר היה על שולחנו, שאר הפרשנות היא שלך בלבד ללא שום בדל הוכחה, וגם להתייעצות עם חכם שלום אינו צריך.
אין בכוחנו הקטנים לדון את הגר"ע, שגודלו מרקיע שחקים, וגם איננו יודעים חשבונות שמים, אך מאי דהוה הוה, וד"ל.
אחרחוק: הערותיך יפות, ואין המקום כאן להרחיב בהלכה, יתכן גם שאתה צודק, ויש גדולים שחלקו עליו בהלכה זו.
מסקנתך, להכפיש את כל ספרי "אור לציון" בעקבות כך, היא היא המוטעית.
אין להשוות את אור לציון ליביע אומר, מבחינת הכמות והאיכות, הבהירות והבקיאות. לא הרי זה כהרי זה, הגרב"צ לא השקיע בכתיבה כהגר"ע.
אך גם אין להטיל דופי או לפקפק במאות פסקי הגרב"צ, שמקורם מהמזבח ולמעלה, בעקבות הערות בודדות שיש לך על פסקיו, ולעיתים קרובות סברותיו חזקות כחלמיש צור, ומנפצות את פסקי הגר"ע, על כל האחרונים שהביא.
פורתניק: גם ילדי הגר"ע למדו בישיבות אשכנזיות, ולא בפורת יוסף; כולכם הסבתם את הדיון לפסים אישיים, ולא עסקתם במאומה מכל המובא ב"תשובת ציון";
סביר להניח שגם אם מישהו יעשה זאת, הוא יביא משהו קטן ויפרוך אותו, ובכך ירצה ללמד על הכלל, הכפשה ממש.
התיאוריה שלך על עורכי "אור לציון" מופרכת היא, ויתכן שנובעת משיקולים אישיים נקמניים; הדברים חסרי ביסוס וגובלים בהערכה עצמית מאוד נמוכה, ביזוי והטלת דופי במי שלמד בישיבות אשכנזיות [הרב יצחק יוסף, למשל].
אי פרסום הדברים במשך שנים, בעקבות ויכוח בין העורכים על כוונת הרב, נשמע לכל בר דעת כהזיה פרועה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2014 18:14 |
|
| |
| פורתניק כתב: |  | | אח רחוק! התאוריה שכתבת בסוף דבריך, עלה גם כן בדעתי. בכלל כל הסגנון של חלק ב' וג' בנוי משאלות ותשובות מה שלא היה במציאות אצל הגרב"ץ שמסר את דבריו בסגנון של שיעורים, והעורכים הפכוהו לשאלות ותשובות, מה היה רע להדפיס את שיעורי הגרב"ץ כמות שהם ואז היה אפשר לסמוך עליהם. |
|
הם טוענים שמדובר במחברות של שואלים פרטיים.
מבחינתי ישנם בעיות כדלעיל, שקשה להסתמך לגמרי על מחברות ועל שאלות בע"פ בלי נימוקים. ציינתי שיש בנושא זה דיון מעניין בהקדמה ובהסכמות לספר שו"ת בסגנון זה שערכו מר' ישראל גוסטמן, ושמו 'הליכות ישראל'.
הוספתי לומר שגם משיעור קשה להכריע להלכה, וטענתי שלמסתבר לי שגם ח"א ערוך בצורה שאינה מתאימה לפסיקת הלכה כנ"ל.
בכל מקרה אני סקרן איך זה שהמחברות הגיעו מאנשים מסויימים לאנשים מסויימים, וא"א אפילו לעיין במחברות עצמן כדי לוודא את האמת (לפחות מבחינת הכותב המקורי) וכו' וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2014 18:18 |
|
| |
פונביז כתבת: ביזוי והטלת דופי במי שלמד בישיבות אשכנזיות". כאן נגעת בשורש המחלוקת בינינו, זו היתה דעתו של חכם בן ציון שבישיבות האשכנזיות לא יודעים ללמוד, הוא פעם התבטא ואמר: "האשכנזים מדברים בלימוד, אנחנו לומדים". מעולם לא הזכיר בשיעוריו רמי"ם וראשי ישיבות אשכנזים גם הגדולים שביניהם מהדורות הקודמים, כמה עמל ויגע להקנות את שיטת לימוד הספרדים, וכשהיו שואלים שאלות שלא לענין היה אומר "אתה יש לך שאלות של בני ברק". ופעם אחד מגדולי פוסקי האשכנזים זצ"ל הקשה עליו קושיא, התבטא הרב ואמר: "הוא לא הבין את דברי". בטוחני שהרב בחייו לא היה מוסר את תורתו למי שלמד בישיבות אשכנזיות שיערכו אותם, כיון שלא יורדים לסוף דעתו. ודי בזה למבין.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2014 18:22 |
|
| |
| פוניבז_ניק כתב: |  | אחרחוק: הערותיך יפות, ואין המקום כאן להרחיב בהלכה, יתכן גם שאתה צודק, ויש גדולים שחלקו עליו בהלכה זו.
מסקנתך, להכפיש את כל ספרי "אור לציון" בעקבות כך, היא היא המוטעית.
אין להשוות את אור לציון ליביע אומר, מבחינת הכמות והאיכות, הבהירות והבקיאות. לא הרי זה כהרי זה, הגרב"צ לא השקיע בכתיבה כהגר"ע.
אך גם אין להטיל דופי או לפקפק במאות פסקי הגרב"צ, שמקורם מהמזבח ולמעלה, בעקבות הערות בודדות שיש לך על פסקיו, ולעיתים קרובות סברותיו חזקות כחלמיש צור, ומנפצות את פסקי הגר"ע, על כל האחרונים שהביא. |
|
הצגתי מדגם של מספר תשובות, ותוכל לבדוק שהתופעות שציינתי קיימות בעוד הרבה תשובות. עזוב את מה שאחרחוק אמר, תפתח את הספר בנושא להכתי שאתה עוסק בו, ותבחן בעצמך.
[אגב לא הבעתי דעה בנושא שיתוף צוה"פ למקרא מגילה, אלא רק הערתי על הראיות שניסה להביא לחד צד]
בנושא ההשוואות אינני מבין למה להשוות? תבחר את הספר שנעים לך והגית בו כל ימי חייך!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2014 18:50 |
|
| |
פוניבז אבא שאול אמר, תדונו בזה וכשהביאו לו דיונים הוא טוען שאין כאן מקום להרחיב
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2014 19:28 |
|
| |
אין לי בעיה לכתוב כאן השגות על מה שראיתי בקונטרס, אבל רק אם אקבל עליהם תשובה עניינית. אני מעלה טענה ושלוחו של המחבר עונה לי לעניין, לא ענה לעניין לא אטרח עוד בזה.
בהקדמה משיג על מ"ש במגידי אמת שספרו דברים אשר לא כדת להגאון היביע אומר זצ"ל וכו', וטוען עליהם שהם שועלים קטנים מחבלים כרמים שטעו בהבנת האור לציון, ובלעדי חכם בן ציון הם היו עמי הארץ גמורים וכו'.
ואני הקטן ממש לא מבין, מי יחליט מי הוא תלמידו של הרב בן ציון יותר מאשר אחרים. אני אביא לדוגמא, יש אחד בעל תשובה שמפרסם על עצמו שהוא תלמיד של הרב בן ציון, כותב פסקים בשמו ומבזה את הרב עובדיה בשמו של הרב בן ציון, וכבר נשתתקה ידו פעם א' עד שביקש את סליחתו של מרן, ובסופו סרח ושוב כתב ספר שכולו מלא קמשונים כנגד מרן זצוק"ל וכנגד עוד מגדולי הדור. ועליו אומרים שהוא תלמיד של הרב בן ציון, וכך מעידים עליו תלמידים מסויימים של הרב בן ציון. אז מי תלמיד של הרב בן ציון? מי שהולך בתלם של מי שהחליט שכך דרכו של הרב בן ציון, מי ששמע ממנו דברים אחרים הוא לא תלמיד. ובתוך עמי אנוכי יושבת ואני מכיר הרבה מהתלמידים של הרב בן ציון, מהם קרובי משפחתי, מהם שכנים ומהם ידידים. ופעמים אין ספור שמעתי מהם דברים בשם הרב בן ציון שלא עולים בקנה אחד עם מה שכתוב בספרים.
אם אקבל תשובה הוגנת על טענה זו, אטרח לכתוב עוד. ובדרך אגב אציין, בעל הקונטרס עם כל היר"ש והגדלות שלו בלומדות, אינו בקי כלל בספרי ההלכה, וכל שכן בספרי מרן זצוק"ל, ואני מסתפק אם הוא בקי באור לציון וירד לעומק דעתו. ומה זה כל כך משנה? הרב עובדיה דבריו עניים במקום א' ועשירים במקום אחר, גם אם הוא קיצר בטענות בתשובה בסי' קח, זה אחרי תשעה חלקים של יביע אומר שכבר כתב, ויסודותיו מבוררים ומבוארים היטב, ומחבר הקונט' לא טרח כלל לעיין במקומות אחרים, כך שהוא פיספס הרבה מאוד.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2014 19:54 |
|
| |
אחרחוק: בוודאי שאפשר להסתמך על שאלות בע"פ, כאשר הם מגיעים ממקור נאמן, ואם עורכי הספר ראו כת"י מתלמיד נאמן, מדוע שלא יסמכו עליו, וכמו שסומכים היום רבים וטובים על שו"ת קצר מהגר"ח קניבסקי, שטעמו ונימוקו עמו.
מרן הגרב"צ היה עניו גדול, ולכן לא רצה לחלוק בגלוי על חבירו וידידו הטוב, מה שגורם כיום לאינשי דלא מעלי לנצל זאת, ולטעון לאי בהירות בספריו.
וזה שהמחברות לא הגיעו אליך, לא נותן לך גושפנקא לערער עליהם, ואולי זאת מסיבה שתפורט להלן אודות "תלמידי הגרב"צ".
ה"מדגם" שהבאת אינו מדגם מייצג, וע"פ דברים כאלה אפשר לפסול את כל "יביע אומר", שהוא יצירה תורנית אדירה, בטענה שעל סימן פלוני העירו ודחו אותו לגמרי, ובסימן פלוני נמצא שלא כדבריו ודלא כמו שציטט, ועל זה הדרך נדחה הכל ע"פ "מדגם".
יש לדון בכל סימן לגופו!
פורתניק: אינני מאמין ואינני מקבל לשון הרע, שכביכול האדם הגדול בענקים, שהיה בבחינת משיח בן יוסף, גדול וענק במידות להבדיל מגדולים אחרים, יאמר דבר שכזה, ובוודאי התכוון לשיטה מסוימת, ולא להטיל דופי בכל תלמיד שלמד בישיבה אשכנזית.
כבר הזכרתי שהרב יצחק יוסף, מחבר ילקוט יוסף, שהעולם התורני הספרדי מסתמך עליו, אם לא בכל ההלכות, לפחות ברוב ההלכות, למד בישיבה אשכנזית, ולא השפיעה עליו שיטה מסויימת בלימוד.
יתכן שהרב לא גרס שיטה מסויימת בלימוד, חילוקים ובילוקים מבלי לאסוקי שמעתתא וכו', ויתכן שגדול מסויים לא הבין את דבריו, שהרי עמוק עמוק היה, אולם מכאן ועד לפסול את כל תלמידי הישיבות האשכנזיות, הדרך רחוקה, וניכר שיש לך ענין אישי עם העורכים.
חידון: אינני שלוחו של המחבר, רוץ ובקש ממנו מחילה לפני שתאחר את המועד. אכן כתבתי שתדונו בזה, ולא התכוונתי שתדונו ב"אור לציון", קל וחומר לא מספר דוגמאות בודד שאינו משקף כלום.
וכמו שכתב הרב המחבר שליט"א, שועלים קטנים מחבלים כרמים, שהגרב"צ טיפח וגידל, הלכו ודיברו דיבורים של הבל, בדומה למה שקרה עם הרב סתיו שליט"א [ולהבדיל].
וכמו שכתבת אתה, יש כיום אנשים רבים שטוענים שהם תלמידיו של הרב בן ציון, ביניהם הרב בן ציון מוצפי, שמעוות את דבריו בהלכה, ועוד רבים וטובים,
בוודאי שאותו בעל תשובה שמעשיו מעידים עליו [אם אתה צודק], לא עשה כהוגן ואינו תלמיד כלל.
ושאלת יפה, מי יכריע באשר לזהות תלמידי הרב בן ציון? מי ימסור שמועה בשמו, האם כל אחד שיטען לכתר? כאן ההגיון הבריא אומר, שמשפחתו של הרב ובראשם בנו יחידו שליט"א, נאמנים יותר מכל אותם "תלמידים" המתיימרים לדעת את דעתו, ונאמנים הרבה יותר מאותם אלה שהלכו ומסרו לגר"ע יוסף דברי הבל.
ועד כאן, לא כתבת טענה אחת עניינית על הכתוב בספר, וכדוגמת המו"מ התורני שהביא אדון אחרחוק, וגם הוא לא טרח לכתוב אלא הביא מן המוכן אצלו, וכמו שאני מבין רוב משתתפי הדיון הזה לא קראו את החוברת "תשובת ציון".
הטענות שלך הם הכפשות למעשה: בעל הקונטרס לא בקי בהלכה, לא בקי בספרי הגר"ע, וכו' וכו', ללא שום הוכחה כלל.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2014 22:22 |
|
| |
העובדות כנראה לא מבלבלות את הטרול:
מי הזכיר לראשונה את שמו של מרן זצ"ל באשכול? הטרול ["שורצים פה חסידי הרב עובדיה"].
מי התחיל עם השיח המתלהם ובו בזמן הטיף לכולם על ענייניות? הטרול ["נרשמתי לאתר כדי להגיב על השטויות" וכו']. _________________
איני רואה צורך להתייחס לדברי הטרול המאשים את גדול הדור בעבירות חמורות ובחוסר שיקול דעת בסיסי, כאשר התמונות מספרות על חקירה ודרישה בעניינו של סתיו.
הוא לא מתבייש לתלות את פטירת מרן זצ"ל בזה.
אפס אחד גדול!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2014 23:19 |
|
| |
בדיחת השנה, אני הכרתי את הרב בן ציון, ואני מכיר את ר' אליהו וגם את כל הבנים שלו, והם בכלל לא מתקרבים לדעותיו של הרב בן ציון, לא מתדמים לו כלל ולא הולכים בדרכו, אז אל תמכור לנו סיפורים שהוא יחליט מי ממשיך את דרכו. הרב בן ציון העמיד תלמידים רבים בישיבת פורת יוסף, ומהם הרב מוצפי והרב פנירי, והם לא בדיוק מסכימים לכל מה שמפרסמים בשם הרב בן ציון. והם הכירו את הרב בן ציון יותר מאשר ר' אליהו ומחותנו הרב זעפרני.
פתחתי בדבר זה מפני שהמחבר פתח בו את חיבורו.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2014 23:32 |
|
| |
פוני
שו"ת בע"פ ראוי להלכה במסגרות מצוצמות של השואל או של מי שבירר את ההלכה [אגב, הרב עובדיה כיבד את אור לציון ח"ב, רק כתב שא"א לפסוק על פיו לפני שבקיאים בהלכות. והם הם הדברים]. התמיהה הצועקת היא מניין נטלו אותם תלמידים את הסמכות לערוך ספר בשם רבם?
[נזכרתי בסיפור יפה: פינוי ימית נקבע תקופה קצרה לאחר פטירת הרצי"ה קוק זיע"א. תלמידיו המיותמים קבעו מועד לדיון בנושא, ובעיצומו של הדיון אמר אחד הרבנים 'אם הרצי"ה היה חי, היה אומר כך וכך'. שאלוהו חבריו: הגם בחייו, טרם נכנסנו אצלו היית מסוגל לומר מה יגיד?]
המחברות לא היו אמורות להגיע אליי, אלא להמצא נוכח תלמידי הרב עובדיה. הרב עובדיה ותלמידיו אינם קוטלי קנים, וטענותיהם ראויות להיענות בשקיפות.
לא הבאתי מדגם, אלא קנה מידה. תבדוק בעצמך שרוב הספר לוקה בזה. ומ"מ, אם הוא מהנה אותך, מי אני שאומר לך לא לקרותו?! [כאמור, כשקראתי בעיון מצאתי הרבה השגות עקרוניות, כעת אין בידי זמן לעיין היטב בספר ולערוך הערות]
כמובן שכפי שכתבתי, יש בספר הרבה ביאורים מעניינים וחכמים מאוד. וזה לא סותר את זה שאינו ערוך בצורה המתאימה לפסק הלכה.
תוקן על ידי אחרחוק ב- 07/05/2014 23:35:01
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2014 10:42 |
|
| |
זיהוי: השיח המתלהם החל כאמור ע"י חסידי הרב עובדיה, ובראשם אתה, אלה שדואגים מאוד לכבוד רבם, ודואגים מאוד לבזות את כל השאר.
כיון שאינך מעיז פניך בגדול הדור, מרן הגאון הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל, נתת פניך במשפחה, בתלמידים, ובכל הסובב, והשמצת אותם ללא רחם, כחלק מהשיח העניני ולא מתלהם.
התמונות שלך לא מספרות מאומה, והגר"ע אינו חסין מביקורת, בפרט כזו הנאמרת בשפה מכובדת וברמז, רבים וגדולים ממנו טעו ושגו ושילמו על כך.
חידון: לא כל ניק עלום שם, שיבוא ויטען שמכיר הוא את פלוני ואלמוני, וישמיץ אותם בריש גלי, יהיה בעינינו עד נאמן.
בימים בהם כל תלמיד שוטה טוען שיודע דעת רבו, ומכחיש בעזות מצח את הכתוב בספרו חלק א, שנכתב על ידו, אין לנו אלא דברי בנו יחידו הגר"א שליט"א, נאמן הוא הרבה יותר מתלמידים שוטים, ומניקים עלומי שם המשמיצים אותו.
אחרחוק: יפה כתבת שהרב עובדיה כיבד את ח"ב, שלא לומר חלק א', למרות שלא הגיב עליו מאומה;
היו לו הערות כדרכה של תורה, על כל סימן וסימן בפרוטרוט, ןרק לקינוח הוסיף שאין לסמוך על זה, כשמועת כזב שנאמרה ע"י תלמיד טועה.
נאמנים עלי דברי הגר"א אבא שאול, שהגרב"צ עבר על כל סעיף וסעיף בחלק ב', הוא אינו שקרן חס ושלום, וממילא שאלתך מנין לקחו התלמידים וכו', מיותרת לחלוטין.
מדגם מייצג של הערות יש לי גם על יבי"א, ומגוחך הדבר לשלול את כל הספר עקב כך, כאותם השוטים האומרים שפסק הלכה ע"פ מנין הפוסקים, ללא סברה כלל, ובאוזני שמעתי רב חשוב, שאין זה אלא מ"מ, ישתקע הדבר ולא יאמר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2014 18:24 |
|
| |
האם גם בנו של הרב הרצוג יעיד על מי ממשיך דרכו? ואולי גם בנו של הרב יעקב יוסף יעיד מי ממשיך את הרב עובדיה (מדין יורש)?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2014 19:23 |
|
| |
| פוניבז_ניק כתב: |  | אחרחוק: יפה כתבת שהרב עובדיה כיבד את ח"ב, שלא לומר חלק א', למרות שלא הגיב עליו מאומה;
ישנם שאינם יודעים, אבל אור לציון ח"ב מוזכר לא פעם בסופי פסקאות בחזון עובדיה.
לגבי השאלה מדוע לא הגיב על ח"א, כנראה שהוא חשב שזה ספר מקסים, ואני הדל השפל באמת כתבתי כאן את דעתי האישית בדיוק כמו שאתה מצפה מהרב עובדיה שיגיד את דעתו האישית [אל תטרידו, לא התכוונתי שאני כמו הרב עובדיה. התכוונתי שהבעת דעה אישית הינה זכות אנושית אלמנטרית]
היו לו הערות כדרכה של תורה, על כל סימן וסימן בפרוטרוט, ןרק לקינוח הוסיף שאין לסמוך על זה, כשמועת כזב שנאמרה ע"י תלמיד טועה.
אולי
נאמנים עלי דברי הגר"א אבא שאול, שהגרב"צ עבר על כל סעיף וסעיף בחלק ב', הוא אינו שקרן חס ושלום, וממילא שאלתך מנין לקחו התלמידים וכו', מיותרת לחלוטין.
אינני מבין למה אתה לא מבין שהרב עובדיה ותלמידיו מספיק גדולים בשביל שאם הם טוענים שמדובר בזיוף חלקי או מקורות בלתי מהימנים, לא יציגו המחברים בפניהם את המקורות המקוריים?
מדגם מייצג של הערות יש לי גם על יבי"א, ומגוחך הדבר לשלול את כל הספר עקב כך, כאותם השוטים האומרים שפסק הלכה ע"פ מנין הפוסקים, ללא סברה כלל, ובאוזני שמעתי רב חשוב, שאין זה אלא מ"מ, ישתקע הדבר ולא יאמר.
כתבתי את דעתי האישית. תבדוק בעצמך ותספר כמה תשובות בספר לא לוקות בלפחות שאלה אחת משאלותיי.
|
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2014 18:28 |
|
| |
ובכן, לאחר בדיקה ברפרוף קל ובירור אצל יודעי דבר, אציגה נא כמה נושאים לדיון אודות אמינות אור לציון ח"ב. - אשלב בהם דברים שכתבתי לעיל, למען הסדר הטוב:
א. בהנחה שאור לציון ח"א נכתב, נערך ונדפס בפיקוחו האישי, הישיר והבלעדי של רב"צ, לכל הדעות ח"ב הינו אוסף ע"י תלמידים. הדברים ידועים ומוסכמים, ומוכחים במציאות: א)העריכה של שני החלקים שונה בתכלית; ב)מצב בריאות המחבר בתקופת הדפסת ח"ב היה רע, כך שאין ספק שלא פיקח על ההדפסה באותה רמה שאמור מחבר לפקח; ג)בניגוד לח"א, בח"ב משום מה לא מוזכר הגרע"י בשום צורה, אפילו בבואה דבבואה, בניגוד לח"א. מאידך, ישנה עדות משפחתית שהמחבר ראה את הספר ואף העיר בשולי העמודים. - מול הנחה זו עולה שאלה, מדוע לא מציגה המשפחה את מדור ההערות, וכן מדוע לא מתקנת ע"פ ההערות, או מדפיסה אותן במהדורות החדשות?
ב. ח"ב מקורו במחברות תלמידים, ואני מכיר אדם שטוען שמסר להם מחברת. השאלה מדוע לא מציגים את המחברות כהוכחה? וכן, האם אין מודעות לכך שמחברת נכתבה ע"פ הבנת התלמיד ומושגיו [מדוע הם מתעקשים שהספר נועד להלכה]? וכן, שמעתי מאחד מתלמידי הרב"צ שמכהן כרב בזכות עצמו, שהוא עצמו שאל את הרב"צ שאלות, ודעתו היתה שונה ממ"ש בספר.
ג. נניח שהספר לא נכתב ע"י הרב"צ - דבר שהכל מסכימים עימו - עלינו לדעת שההערות ודאי לא נכתבו על ידו, כנ"ל. ונשאלת השאלה האם המבוא נכתב על ידו? לפי הספר נראה שכן, כפי שחתום בסוף המבוא: "דברים אלו כתבתי לאחר עיון בדברים זמן רב". אך המשך הרומנטיקה תמוה: "והדוחה לא ידחה במהרה, אלא לאחר עיון". לשם מה נכתבה שורה זו? וכי הרב"צ נהפך גאוותן בסוף ימיו, עד שאמר ברמיזה 'קבלו דעתי'? כנראה, מאותה סיבה שמבוא שלם לספר, כולו עוסק בלדחות את דעת הגרע"י, היה זקוק הרב"צ לכתוב את הדברים. אך א"כ מתעוררת שאלה קשה מזו: מדוע לא ציין הרב"צ את שמו של הגרע"י במבוא, כדרכה של הלכה להביא את שיטת החולק ולדחותו [כפי שעשה בתשובות שונות בח"א]? ומדוע השתרר לכתוב 'קבלו דעתי', בעודו יודע שחברו הגאון עומד מנגד לדבריו? ועל כולנה, מהו טיב רוח השטוט שהניעה את גאון זה לפתוח במבוא שלם שנועד לסתור את דברי חברו האהוב והגאון? כך תהיתי, עד שגיליתי סוד נפלא, ושוב לסידור הדברים: הרב"צ לא כתב את ח"ב, ככל הנראה לא היו לו כתבים מוכנים למלא ספר כזה [דאל"כ כבר היו יוצאים עד עתה] וכשבחרה המשפחה להו"ל את ספר השו"ת בע"פ שלו הוא נזכר לכתוב מבוא - תופעה תמוהה בכל מובן - אבל השאלה מתעוררת ביתר שאת, מתי נכתב המבוא ולשם מה? לדעת הני כלבי דחציפי מתלמידי הרב"צ, המבוא היה שמור עם הרב"צ ולא פירסמו בח"א מיראת המחלוקת, ובח"ב הרשה לפרסמו. ומכאן לשאלה פשוטה על כל צורה שיהיה ניתן להבין איך, מתי, על ידי מי ולמה נכתב המבוא: במבוא (ענף ב אות ד) מוזכר נושא באור לציון ח"ב, עם ציון להערה!!!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2014 20:59 |
|
| |
הגר"ע לא הגיב על ח"א בגלל שהוא ספר מקסים; זוהי הלצה. כמו שלא העיר על זאת, כך נמנע מלהעיר על ספרים אחרים, שלכאורה צודקים בטענותיהם; ואין לנו כעת אלא מה שעינינו רואות, ודלא כהמתרצים תירוצי הבל "וכי להגר"ע לא היה מה לענות על כך?" אכן, דברי הגר"ע אינם 'תורה למשה מסיני', ומותר לחלוק עליו.
איני יודע מי הם "תלמידי הגר"ע" להם התכוונת, ומה שמותם בישראל, מה מידת מהימנותם, הגר"ע טוען שתלמידי הגרב"צ אמרו לו, מי הם ומה הם? בדומה למעשה ברב סתיו, רב הנסתר על הגלוי, ואין לנו להתייחס לשמועות שכאלה, אל מול עדותו הברורה של הבן שליט"א.
יש לך הערות, והכל טוב ויפה, להערות שלך יש תשובות, וגם על ספרים אחרים [יבי"א] יש הערות, ולא מפני זה נדחה אותם.
אתה בעצמך ניק עלום שם, ומקורותיך [כביכול] גם הם עלומי שם, וכך יש להתייחס אליהם, אל מול עדותו הברורה של הבן שליט"א, שהאב הגדול עבר על חלק ב' של "אור לציון", וממילא אין זה "לכל הדעות", אלא לדעתם של עלומי שם למיניהם, שזה אומר בכה וזה אומר בכה.
העובדה שהעריכה של שני החלקים שונה בתכלית, אין בה לקבוע מאומה; מצב בריאות המחבר זצ"ל לא היה גרוע ממצב בריאותו של הגר"ע בסוף ימיו, ולא מפני זה ניכנס לספקולציות וקונספירציות, ואין הוא אמור לפקח על "ההדפסה", אלא על החומר טרם הודפס, גם העובדה שהגר"ע לא הוזכר, אינה מעידה על משהו מיוחד.
"העדות המשפחתית" עליה דיברת, אינה כדבריך שהגיה את הספר המודפס, אלא שהגיה את הספר קודם הדפסתו, וממילא שאלותיך אין להם מקום;
זה נוסח ההודעה: "וזאת למודעי שמרן המחבר שליט"א, עבר על כל פסקי ההלכות בחיבור זה, וכן על המקורות והביאורים, והגיה ותיקן והשמיט כפי ראות עיניו", ואין החי יכול להכחיש את החי.
לבר מזה, המשפחה אינה חייבת להציג הוכחה כלשהי, אינה חייבת דבר לאף אחד, ובמיוחד למאות תלמידים שלכל אחד דעה משלו, והרבה מהם צמחו להיות רבנים ב"ה, ומנסים לנכס לדעותיהם את מרן הגרב"צ בגודלו.
הספר נועד הלכה למעשה, ואם הגרב"צ השיב אחרת בע"פ, יתכן שהמעיד [עלום השם] אינו דובר אמת, ויתכן שלא הבין אותו, ויתכן שהיתה לגרב"צ סיבה לשנות מן האמת, ואין לנו אלא הכתוב בספר, וכפי שהגר"ע נוהג לומר על שיעוריו בע"פ, שפעמים אינם תואמות את הכתובים.
קושיותיך ופלפוליך הם של מה בכך, ובנקל לדחותם בקש; אין זה מן הגאווה לומר "והדוחה לא ידחה אלא אחר העיון", וכי הגר"ע גאוותן חס ושלום, כשכתב בהקדמתו ליביע אומר "בשבטי ישראל אודיע נאמנה..." "לא לבי הלך לחרוץ משפט", וכו'?
ואולי לא ניחא ליה לחלוק על הגר"ע בריש גלי, כפי הידוע לכולם, וכפי הנכתב ב"תפארת ציון"? ואולי מסיבה זו לא ציין לשמו בחלק ב'?
וכי בחלק א' סימן י"א ציין לשמו, בהיותו גדול החולקים בדבר? האם כתב במפורש לחלוק עליו?
"והיתה לו חכמה בפסק, לצאת מתוך בעיות סבוכות, ואכמ"ל. והיו הוראות שהיה עונה בחכמה, עד שיש שלא היו יורדים לסוף דעתו" [תפארת ציון]
כפי שכתבתי, הוא לא אמר "קבלו דעתי", אלא "אל תמהרו לחלוק לפני העיון" ושונים הדברים זה מזה בתכלית;
מותר לו לכתוב מבוא שלם שחולק על חבירו הגר"ע, וכי הגר"ע אחזו "רוח שטות" כשכתב את סימן ק"ט ביבי"א חלק ט'? ומה בכך אם שמר את המבוא לחלק ב', כדי למעט במחלוקת?
גם שאלתך האחרונה, אינה שאלה; אפשר שהמבוא נכתב קודם, והנושא המוזכר בו הוזכר לאחר מכן בחלק ב', וההפניה להערה נעשתה ע"י בן או תלמיד, כפי שטורחים לציין מקורות לספרים ישנים, ואין בכך מאומה, ודי בזה.
 |
|
|
|
|
|