למה החרדים המזרחיים נושרים בהמוניהם?

חזק ואמץ

כתבת יפה וברור. תודה.

עם זאת, לצד הערך שבתימצות, אני מעלה הרהור של ספק. האמנם ניתן להעמיד גישה חינוכית על רעיון אחד מרכזי?

כמו כן, בתוך החברה החרדית עצמה, או לפחות בחלק ה"ליטאי שלה", יש שינוי רב חשיבות, של מעבר מ"חובה לשם החובה" ל"חובה על מנת להבין מדוע". אפשר שזה נובע מהשפעות חיצוניות, מעין "רוח הזמן", ואפשר שזה נובע מעצם החינוך הישיבתי. הרי אחת השאלות שהגמרא שואלת היא: "מנלן" ולצידה "מאי סבר" (מהיכן לנו? מה המקור? וכן "מדוע? מה הטעם).

בשל אלו, אני מבקש לחלוק, מעומק כורסתי, על הגישה המפרידה בין סוגי מגזרים לפי המוצא האתני של המשפחות, ולהציע חלוקה לפי סוג ההשכלה והאופי.

מעל לכל, אני מוסיף שהחברה החרדית היום אמנם מתחלקת למגזרים, אבל היא עדיין תוצר של כור היתוך ברמה מסויימת. ובמצב כזה, יש השפעות הדדיות וקליטה של דרכי חינוך והתמודדות. גם זו היא סיבה שבשלה הצגת השאלה של פותח האשכול נראית לי שגויה. ושוב, אני כותב מכורסתי ליד המחשב, בלי סטטיסטיקה ברחוב.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

מיימוני
היכן אתה מזהה את המעבר?

יש כאן הרבה הכללות, החל מהעובדה שיש ויש רמ"ים ספרדים בישיבות אשכנזיות, למשל במאור התלמוד, אופקים ועוד, כמו שבמבצר הליטאי וולף יש מורות ספרדיות. מיעוטם של אלו הוא על בסיס תרבותי ולא גזעי כפי שהסביר חזק ואמץ, וגם משום שהמשרות ניתנות לקרובים לקבוצה כגון חתן גיס בן דוד 'מקורב' וכיו"ב. וכלה בהכללה הקלאסית של אמשלום המחברת בין מדעי הרוח למדעים המדוייקים תחת המטריה של אקדמיה וסמול.

ארתח,
נכון שהבסיס לאפליה (הקיימת מאוד בכל מוסד, גם בצוות וגם בתלמידים/ות) אינו גזעני אלא תרבותי [וכשהוא רק כזה, יש בו הצדקה אם רוצים לשמור באדיקות על הסגנון], אבל יש גם נימה גזענית שמתלווה לזה. קשה להתייחס לזה בשוויון נפש וקשה עוד יותר לסלוח על זה (אני כותב את זה כאשכנזי).

מיימוני,
האם קיים הבדל בין ההשכלה היהודית/תורנית הספרדית ובין זו האשכנזית? האם האשכנזים שואלים יותר "מדוע" ו"לשם מה"?

קודם כל יש חומר אקדמי בנושא- חוקרי החברה החרדית מתעניינים מאוד בש"ס, בין השאר בגלל הכוח הפוליטי שלה. סליחה שאיני זוכרת שמות, אבל אחד החוקרים כינה זאת "חרדיות רכה" לעומת חרדיות קשיחה. אצל האשכנזים מי שלובש מכנסי כותנה או משקפיים מודרניות הוא כבר בתחילת ההידרדרות. אצל הספרדים לא. אצל האשכנזים אם מישהו ירד מהדרך הוא גם מנודה מהמשפחה, ולכן אין היכרות בין חרדי אשכנזי לקרוב משפחתו הלא דתי. (אגב לצערי גם חוזרים בתשובה אשכנזים חווים את אותו נידוי, או שהם עצמם מנתקים קשר עם ההורים). אצל ספרדים אין כזה דבר- משפחה זו משפחה, ונפגשים ומדברים ונהנים יחד כל בני הדודים, זה חילוני, זה חרדי, וזה דתי לאומי. ממילא יש גם השפעה. וגם ידיעה שאם אעזוב את הדת המשפחה עדיין כאן איתי. 

אצל האשכנזים אין פחות נשירה. יש צביעות מרובה בגלל המבנה שהסברתי לעיל: אדם יודע שישלם מחיר חברתי ומשפחתי כבד, בעולם שבחוץ הוא לא מכיר כלום, לא יודע איך מסתדרים, ולכן הוא מעדיף לחיות חיים כפולים ולעשות עבירות בסתר העיקר לא לאבד את כל עולמו המשפחתי והחברתי.
אני מכירה בחור, בן של רב, שיצא בשאלה לפני שנים, והוא ממש לא מוצא את עצמו בעולם החילוני. כשהוא ראה כמה חבר'ה במשפחה שלו שנשארו עם זקן וכובע אבל עושים מה שבא להם - הוא אמר: אם היתה אפשרות כזו בזמני, לא הייתי מוריד את הכיפה. ומדובר באנשים עם חזות חרדית לגמרי שמנהלים חיי הפקרות בסתר ואין להם שום בעיה לשתות כוס קפה בתשעה באב בבוקר. בעניין הזה עדיפים בעיני המזרחיים הנושרים, שיכבדו יותר את המסורת ולא יבעטו כך בהכל.

טוב וכמובן יש את הסיבה שהזכרתם כאן, של הגזענות הנוראה אצלינו. 

ואגב מיימוני, אני מוחה על החילוק של "אינטלקטואלי= אשכנזי" ו"עממי= מזרחי". זה חלק מהגזענות לתייג כך. ואגב הראשונים שאיכלסו את המכללות החרדיות לתואר ראשון ושני הם ספרדים חרדים. זה פשוט לא ייאמן הגזענות אצלינו. בעלי ספרדי ובני הדודים שלו שיצאו בשאלה/ נהיו מזרוחניקים, הם בקדמת החברה הישראלית- טייסים, סמנכ"לים, ממש לא עממיים. רק אצלינו מתייחסים כך.

התירוץ התרבותי הוא התגלמות הבעיה. בהנחה שתרבותם גרועה יותר מדוע לא עודדה ההנהגה הרבנית עירוב בכדי להגיע למצב בו שרוי כיום הצבור הדת"ל והחילוני? וכי אין הצלת הצבור הזה חשובה דיה? התשובה ברורה..
ואל יאמר האומר שחשבו שתרבותם שונה ולא גרועה. בתוך עמי אנוכי יושב.

אני שמח לראות שרוב המגיבים כותבים נגד הגזענות הכלולה בשאלה הפותחת את האשכול.

כמה נקודות.

טענתי שיש יותר לימוד עם בירור של הנחות יסוד. כיניתי זאת "מעבר". בעל בעמיו שאל:

שרפ,
בשורה האחרונה אתה בעצם מצדיק את החרדיות האשכנזית המבוססת על מלחמה?