שרפ
האם כוונתך שהחרדיות שבאה מאירופה, בעיקר ממזרח אירופה, נאלצה להגדיר את עצמה במה שהיא לא, ולכן בשירטוט הגבול, הם שם ואנחנו כאן, ובסופו של דבר שירטוט הקוים והצבת הגבול ואולי שנאת מה שמהצד השני הפך לענין שיש לחפש אחריו תמיד, ולכן זה קורה גם בתוך המחנה עצמו?
בפילוסופיה ובסוציולוגיה תארו זאת כהגדרה עצמית מתוך העוינות לזר. אם הבנתיך.
זה עצוב מאד, כי אחד המיתוסים המכוננים שלנו, שמבוסס אולי על אירוע אמיתי (אם כי נדמה לי שבני בראון חלק על זה) הוא האמירה של החזון איש לבן גוריון: העגלה המלאה שלנו, הריקה שלכם. מה שקורה היום הוא שאנו מגדירים את עצמנו לפי זה שהעגלה שלנו שונה משל אחרים?
עגלה מלאה מגדירה את עצמה, גם אם לפעמים כן צריך גבול. אם מה שכתבת נכון, אז, שוב, זה עצוב מאד. אידיאולוגיה שזקוקה למלחמת עולם כדי לשרוד.
במחשבה שניה או שלישית, זה תהליך אופייני לחברת מובלעת מסתגרת, שצריכה להסביר לילידים למה איננו רוצים להיות חלק מהעולם מסביב. כמו האיסיים בימי בית שני. רק אנו הטובים וכל השאר יורשי גהנום, ואולי בכלל אין להם בחירה ולכן הם נידונו מראש לרע. איני טוען שכך אומרים אצלנו. כאן אני מצטט מספרות האיסיים. האם אנו הולכים בכיוון כזה? (במשהו אבל יותר מדי)?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
 |
|
|