פרסום ראשון: גדו"י במכתב נגד הרב צימבליסט - הבורר של ישיבת פוניבז'

עכשיו אני רואה בבקשת כהנמן שהוא מצא רק עכשיו את המסמך הזה, ועד עכשיו הוא "הועלם " ממנו
זה מחזק את הטענה שהמכתב הוא התחייבות  אישית של הרב צימבליסט כלפי הרב שטיינמן  ולא כלפי הצדדים, מה שמוריד עוד יותר את תוקפו

תוקן על ידי המקדם ב- 24/04/2014 13:26:35

שאלת התוקף של התחייבות צימבליסט היא מעניינת במיוחד. האם מישהו פה טוען שהוא נתן מכתב בלתי תקף על מנת לשקר את הרב אלישיב והרב שטינמן אם כן זו דעה מאוד חיובית על צימבליסט

מדובר במכתב פרטי לאדם פרטי, לא מחייב כלום - משפטית או הלכתית - לכל היותר אומר משהו על היושרה שלו (או על הלחצים בהם היה נתון).

מדובר בהחלטה שניתנה בתיק ככל יתר שובל ההחלטות שיצאו בדרך כל הארץ מפסק הדין ואילך ככל שמקובל שדינן של כל ההחלטות וההבהרות לאחר פסק הדין כלול בהלכות וכסית וכו' הרי שגם זו כמוהן אבל ככל שיטען הטוען שיש משמעות או נפקות או כל מילה פיוטית אחרת להבהרות או החלטות מאוחרות הרי שזו היא מהנכבדות שבהן

אחרי שחשפנו באמצעות האתר את כתב התחייבותו של הרב צימבליסט. מן הראוי להביא כאן שוב את הרקע שהוביל להתחייבות:

פרוטגורס כתב:   כאשר הרב כהנמן רצה לפנות לביהמ"ש כדי לאשר את הבוררות, אחרי שיצא פסה"ד, הרב צימבליסט והרב מרקוביץ הקימו קול זעקה למנוע מהרב כהנמן שלא יפנה לאשר את הבוררות בבית המשפט, במסגרת המגעים שהם ניהלו עם הגרי"ש אלישיב, הרב מרקוביץ ואשתו חתמו לפני הגרי"ש אלישיב שהם יסכימו לקבל ע"ע כל בורר שהגרי"ש יחליט עליו. הגרי"ש שלח את הרב אפרתי להיפגש עם הרב מרקוביץ (הפגישה נערכה במלון המרכז בתאריך י"ד תמוז תש"ס) שהודיע להרב מרקוביץ כי על דעתו של הגרי"ש אלישיב מעתה ואילך הבורר הוא הגראי"ל שטיינמן. כאשר פנו לגראי"ל שטיינמן לקבל את הסכמתו, הוא ביקש שיחתמו לפניו על שטר בוררות. בשלב זה הרב מרקוביץ סירב לחתום. הרב אפרתי נפגש עם הרב צימבליסט בשליחותו של הגרי"ש וצימבליסט הוציא הבהרה יחד עם הרב הייזלר לפיה "כל העניינים היום יומיים בישיבה והסכסוכים שיתגלעו בין הצדדים יוכרעו ע"י הגראי"ל שטיינמן. בהבהרה הוסיף הרב צימבליסט כי הוא מותיר לעצמו את הסמכות להחליט בסופו של עניין.  בעקבות הסמכות שהותיר לעצמו הרב צימבליסט, שלח הגראי"ל שטיינמן לגרי"ש אלישיב כי אין בדעתו לקחת על עצמו את הבוררות במצב שכזה. בעקבות סירובו של הגראי"ל, התייצב בביתו הרב צימבליסט בשליחות של הגרי"ש אלישיב לבקשו שוב שיואיל להסכים לקחת ע"ע את הבוררות. הגראי"ל התנה את הסכמתו בתנאי שהרב צימבליסט יפקיד בידיו מכתב התחייבות לפיו הוא לא יתכנס לדון ללא הוראה שלו - של הגראי"ל, ולא רשותו, ואכן הרב צימבליסט נענה לבקשתו של הגראי"ל והותיר בידיו מכתב התחייבות שכזה. כאשר במקביל לזה, חתמו הרב כהנמן והרב מרקוביץ ואשתו ציפורה על שטר בוררות חדש בפני הגראי"ל. הגראי"ל שטיינמן נכנס לעניינים והוציא מספר החלטות הנוגעות לצדדים, הייתה אף שבת אחת בישיבה שהוא שלח את נאמן ביתו הרב לווינשטיין לשמש כגבאי בישיבה. במאמר המוסגר: הרב צימבליסט הופיע מספר פעמים באותה תקופה בביתו של הגראי"ל לטעון לפניו כי מקפחים את הרב מרקוביץ בישיבה בעניין זה או אחר. הפיצוץ הגדול אירע כאשר הרב צימבליסט דרש מהגראי"ל להורות להרב כהנמן לקבל לכולל פוניבז' את אחד מ 12 המועפים שהגר"ד פוברסקי זצ"ל העיף מהישיבה עוד בהיותו בחור. הגראי"ל שטיינמן השיב לו כי הכולל זה לא הישיבה ורשות בפני עצמה היא אשר בה מחליטים או הרב כהנמן או הוא כראש הכולל - הגראי"ל. עד כאן להיום.

במחילה, רא"כ הפסיד רק בכל הקשור לבוררות.
כאשר קרוב ל100% מהבקשות בנושא בוררות, מסתיימות בכשלון.

לעומת זה, בהליך עצמאי שבוצע בעניין גרודנא, רא"כ ניצח, ובגדול.

ובדיוק לכן, הסבירות שטענותיו של כהנמן ימצאו עכשיו אוזן קשבת משפטית או ציבורית, היא אפסית.