פרסום ראשון: גדו"י במכתב נגד הרב צימבליסט - הבורר של ישיבת פוניבז'

כמדומני אחד הרב אייזנשטיין

לא יודע איפה אתם חיים.
הפסק דין של הגרח"ג צימבליסט יושב על שלושה רגליים.
שהטו"ר של רש"מ לא העלה אף אחד מהם!.
א, יש חזקת שררה גם כשיש בעה"ב מעליו. אין לזה רמז בסיכומי התביעה של ברגר.
ב. אפילו שאין הוכחה שראב"כ הבטיח לרש"מ להיות ראש ישיבה, מ"מ יש אומדנא דמוכח, ויש על זה ועשית הישר והטוב, ג"ז לא הופיע בסיכומי התביעה.
ג. הרבה רוצים את רש"מ כר"י,

אני מסכים לטענות שהשונאים זילזלו בכח של הגרי"ש,
אבל אם הגרי"ש היה לטובת השונאים, אפשר להניח שהמחבלים היו מוצאים מישהו אחר להתלות בו, כך שיש כאן איזו ביצה ותרנגולת.

הטוען הרבני - 
זה מלמד על זלזול של כהנמן, גם בלי קשר לתוצאות.

אם הגרי"ש היה לטובת השונאים- ואפילו לא מתערב, כל דמות אחרת שהמחבלים היו נתלים בה לא היתה עוזרת להם מול התותחים של השונאים.

לא הבנתי איפה אתה רואה כאן ביצה ותרנגולת- האם לדעתך הרב אלישיב שאב את כוחו מהמחבלים ?
(במובן של פונביז',  ובשנת תשנ"ח , ולא הקונספירציות על נתי גרוסמן, שגם אם הן נכונות היו בשלב הרבה יותר מוקדם  ?)

אם כן אתה טועה.

המחבלים לא יכלו לייצר באותו שלב שום הנהגה רוחנית שתתחרה בשוינאים

סליחה אבל אתם מברברים מילים ללא כיסוי, לדבר על ה"מומחיות" של הטוען ברגר מול איזנשטיין-שהיה נחשב בשעתו כמומחה כבורר בקרלין ובתולדות אהרן- זה קצת מגוחך ויותר מכך לזוכרים שבזמנו טענו שמרקוביץ לא מצא כאן טוען עד שהרחיק מעבר לים, וגם-כפי שכתב זוזובסקי-אין בפס"ד צימבליסט שום תוצאה להוכחת גאונות הטוען ברגר כי בפס"ד כמעט ואין שום התיחסות לסיכומים שהגיש ברגר אלא בעיקר לפעילות שמרקוביץ עשה והשפיע מחוץ לבית הדין כשליחת כל מיני ניטרליים לנגן באזנו של צימב מה שכהנמן בתמימותו לא חלם ולא נקף אצבע בענין, ולגבי הסיכוי לא לגרום לר' אלישיב להפוך לצד מחבלי זה ויכוח שקשה להתמודד איתו אבל העובדה כבר אז היתה ברורה שהחצר וכל המערכת עבדה שעות נוספות בשירות המחבלים כך שלא כדאי להיתמם יותר מדאי, וכמה שתדבר על ה"תותחים" של השוינאים הרי שהמערכת היתה חזקה מכולם -ראה ערך הרב שטינמן-וזה לא רק מחשבה של כמה בני ברקים "סתומים", וכמו"כ הפניה של כהנמן לאשרור הבוררות בערכאות נעשתה לאחר שצימב הנפיק הבהרות פעם אחר פעם בשירות מרקוביץ וכך שלכהנמן לא נותרה ברירה וממש לא נכון להציג את זה כאילו חשבו שיש להם את ר' ניסים ור' חיים וזה מספיק, אלא פשוט נדחקו לפינה מהפקרות צימב ולא נותרה בידם ברירה, ולא שהיתה כוונה לפסול אז את הבוררות אלא למנוע מצימב להמשיך ולהנפיק הבהרות שבמקרה כולם היו בעד מרקוביץ ואף "אחת" לא היתה-ולו למראית עין-לטובת כהנמן ולכן הפניה לבית המשפט היתה מוכרחת והתועלת היתה מיידית-ומשמעותית, שלא כדברי המקדם- כי התוצאה היתה יציאתו של צימב בשעתו מהסיפור והכנסתו של הרב שטינמן תחתיו ועל זה נסוב מכתב צימב המדובר באשכול זה , זוהי התורה על רגל אחת.

תוקן על ידי חיזוקתשובה ב- 27/04/2014 22:55:29

זו לא היתה הבהרת צימב אלא אחד הסעיפים בנספח גדו"י לפסק הדין

מצחיק לדבר על הטוען כשכל הנושא היה שצימבליסט ניהל מערכת חשאית של ישיבות עם ר"א דויטש וכן עם גורמים נוספים מנפתלי אלזס ועד הרש"א שבחשו בתיק, בגדול הפסיקה היא הכתבה של ר"א דויטש ליצור מצב שלא יוכלו למנות רמים חדשים לישיבה וכן לתקוע את המערכת באופן כללי מיכולת לקבלת החלטות, וכך הוא יצבור כוח כמי שיפשר וינהל למעשה את העניינים, כל דברים אלו נאמרו במפורש על ידי ר"א דויטש להגר"ד מילר כשניסה לצרפו למהלך זה, כשהגר"ד מילר מרגע שנחשף לכך ניתק כל מגע עם ר"א דויטש. הטעות הייתה היחס לצימבליסט כ"דיין" בזמן שהוא ניהל מערכת ישיבות חשאית בניגוד לכל סמכות שהייתה מוכתבת כל כולה בידי המחבלים, הדברים אף נכתבו ע"י הגר"פ שרייבר זצ"ל במכתבו שבו כתב שהעובדות שהציג צימבליסט לא נתבררו אף פעם בין כותלי בית הדין אלא פרי שקרים שהולעט בהם צימבליסט בישיבות חשאיות שניהל עם גורמים מטעם מרקוביץ ללא ידיעת הרב כהנמן כלל, כשלאחר מכן הגדיל צימבליסט אף לשבת עם מרקוביץ עצמו ורק כסף ושבועה מנעו מסירת הקלטת שהוחזקה בידי יעקב וולדשטיין שבה מתועדת ישיבה חשאית של צימבליסט עם שמוליק בתיכנון משותף של מהלכים בתיק <

תוקן על ידי זמורת_כרם ב- 27/04/2014 23:44:20

אתה טועה השונאים דורשים לקיים את הפסק כפי שהוא ועל כך הלכו מלכתחילה לבית משפט כדי ל א ש ר את הבוררות, בעוד מרקוביץ לא חלם מעולם לסגור את עמותות הכספים שלו ולו למראית עין, ואילו צימבליסט במקום למנוע בעדו יושב עימו יחדיו בתיכנון צעדים.

ישיבות צימבליסט קודם פסיקתו הראשונה היו כולם עם גורמי מרקוביץ ובראשם ר"א דויטש, ואילו הגר"ד מילר להפך ברגע שהבין למה ניסו לצרף אותו פוצץ את זה במקום !!!ומיני אז סירב לקיים עימם כל מגע

לגופו כאשר מקיימים ישיבות סתר כשהבע"ד אפילו לא יודע את איזה דברים להזים ואין לו אפשרות להוכיח את דבריו כיוון שאינו מעודכן אלא על הליך ה'דמה' המתנהל אין לך פשע גדול מז, וכשהגר"פ שרייבר שואל על עובדות המוזכרות בפסק צימבליט היכן נמסרו בכלל ונענה בישיבות סתר שלא בהשתתפותך באיזה שם ניתן לכנות דבר שכזה ???.

תוקן על ידי זמורת_כרם ב- 28/04/2014 01:07:45

המקדם,,, אפשר לקבל בהחלט ש"בתחילה" צימב נקט מבחינתו בהליך תקין של למידת הנושא שלא היה מוכר לו ולכן פנה לגורמים מסוימים שבהמשך התברר שיותר משהוא פנה הוא הופנה אליהם ע"י המערכת, אבל לטעון שהתקלה של השויניאם או כנגד "ההצלחה" של המחבלים היא בזהות הטוען המוצלח או הכושל, זוהי קריאה שטחית של התוצאה כאמור

אצטרף לדברי 'בזמן' ודעימיה. מבלי עמדה אישית, צד כהנמן אכן עשה כל טעות אפשרית בדרכו אל הגבעה או ממנה, ובעיקר אטם עיניו ואזניו לרמזים עבים כפיל מצד הערכאות השונות. לדעתי, התנהלות נכונה ועניינית יכולה היתה להביא לשינוי או ביטול פסקי הבוררות על ידי הערכאות השונות, אך היחס הפונדמנטליסטי מצידם כלפי ההליכים המשפטיים מנע זאת. צד מרקוביץ נהג בכל ההליכים המשפטיים בגישה עניינית ו'ממלכתית', מה שבהחלט הביא ליחס אוהד מצד הערכאות השונות פעם אחר פעם. כנראה שהעולם רחב מעט יותר מאשר גבעת הישיבה, מה לעשות.

תמיד מי שלכאורה הצליח זה ייראה כאילו הוא זה שפעל נכון, רק לכל הדוברים-שלפי מה שהם כותבים לא נראה שהם בענינים מצד כהנמן וכל דבריהם הם גרסת המחבלים-נאמר שמלכתחילה הליך לביטול בוררות הוא הליך נדיר מאד והמטרה לא היתה רק הביטול אלא הישגים על הדרך שלמען האמת לא הושגו כ"כ