|
|
| נשלח ב-30/8/2015 23:22 |
 |
| |
| בזמן כתב: |  | פרוטגורס
מה שאתה כותב זה בולשיט מרוכז.
אין למכתב ולאמור בו כל משמעות משפטית כלפי הצדדים שחתמו על שטר בוררות כללי מקיף ומחייב על כל נכסיה מוסדיה של חברת עמותת ישיבת פוניבז' וכל המסתעף.
הסכמת הצדדים למסירת חלק פעוט לעניינים של יומיום להכרעת הגראי"ל אינה הופכת אותו לבורר בעל סמכות כלשהיא.
תערבב במדמנה ובסירחון של פוניבז' ובני ברק ובדברים שאתה יודע ואל תמציא הלכות משפטיות.
זאת תמיד הייתה הבעיה העיקרית של השונאים - יושבים להם כמה ישיבשערס' עושים לומדס' ובטוחים ששופטים יקבלו את פילפולי ההבל שלהם.
תמשיכו לשחק שחמט עם קוביות !
רק אל תבכו כשאתם מפסידים בכל הליך משפטי.
ואל תספר לי על החברה החרדית הגבוהה ועל שיטת הלימוד הליטאית - פוניבז' היא הדוגמא לגידול דור של אנשי ריב ומדון, אין לך ריב שכנים מתמשך וארוך, כזה שכבר מזמן לא זוכרים ממה נוצרה המהומה שלא מעורב בו ליטאי אלו מהמליוני שעות שך.
|
|
ושוב פעם השופטת לא מבינה כלום רק אתה החכם באדם !!
נאה לקרוא את הגיגך ומשאלות ליבך מר פרוטגורס..
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2015 01:05 |
|
| |
| פרוטגורס כתב: | | מספר הערות בקצרה.
כמו בפסקי דין אחרים ושונים של בתי המשפט, ניתן ללמוד גם כאן אגב העיון בהחלטה, עד כמה השופטים עושים היום את עבודתם קלה ושטחית ולא מעורים היטב בתיק שלא לומר שהם כלל לא טורחים ללמוד אתו כראוי.
דוגמה קטנה: השופטת מאזכרת כבדרך אגב כי בהחלטה הראשונה והמחייבת של הבוררים (משנת 2000) הרב כהנמן קיבל לידיו את הניהול הגשמי של הישיבה ואילו הרב מרקוביץ קיבל את הניהול הרוחני. לא שהאזכור הזה מחייב משהו אבל הוא בהחלט מלמד עד כמה השופטת לא טרחה לעיין או לשנן את ההחלטה הראשונה והמחייבת של הבוררים נשוא החלטתה.
כל מי שקרא את החלטת הבוררים יודע עד כמה הטעות הזו זועקת ומביכה. בעוד הרב כהנמן קיבל לגמרי את הניהול הגשמי, הרי שאת הניהול הרוחני (קבלת ר"מים ותלמידים לישיבה) קיבלו הרב כהנמן והרב מרקוביץ שווה בשווה לחלוטין, כלומר, ניהול ישיבת הרבנים בשווה כשזה מנהלה שנה אחת ולסירוגין מנהלה השני בשנה שבאה אחריה. ובאשר לכיבודים (שיעור כללי ועליית שלישי) הרב מרקוביץ יכובד בהם כעבור שנתיים מההחלטה יחד ובשווה עם ראשי הישיבה הגר"ג אידלשטיין והגרב"ד פוברסקי. כך שלא ניתן לומר מלבד זאת:, גשמיות - הרב כהנמן. רוחניות - חלוקה שווה בין הרב כהנמן לרב מרקוביץ.
באשר לגוף ההחלטה של השופטת, לענ"ד קיימת סבירות טובה שכתוצאה מפסק הדין הרב צימבליסט יפרוש מרצונו מלהמשיך ולנהל את התיק גם בחלק שכן הותר לו להמשיך לדון בשל הסיבוך והמגבלות שהשופטת העמידה כהתנייה לכל החלטה עתידית שלו. לא נראה לי שבגיל כמו שלו - אחרי שהוא יועץ כמובן עם עו"ד מטעמו - יהיה לו את הכח והמסוגלות למורכבות ותסבוכת שכזו כשהפעם הוא יודע ומנוסה כי עינו של ביהמ"ש פקוחה וערנית לכל סטייה ואמביציה מיותרת.
אז זה נכון שהשופטת השאירה לו סמכות בטרם יפוטר כבורר לסדר את עניין השוויון באחזקה הכלכלית בין תלמידי מרקוביץ לתלמידי כהנמן בתנאי שזה לא יסתור את ההחלטה הראשונה משנת 2000, אך מלבד הראיות וההוכחות שיבקש כל צד להציג, דבר שידרוש מן הסתם לא מעט זמן ודיונים על פרטים קטנים וטכניים, יוקשה עליו מאוד למשל לחייב שוב את הרב כהנמן להעביר כל סכום שהוא לרב מרקוביץ (כפי שהוא נהג בהחלטתו האחרונה שבוטלה בביהמ"ש) שכן הרב כהנמן הפעם כבעלים מוחלט יידרוש מן הסתם שהוא זה שייתן בעצמו מזונות לתלמידי מרקוביץ בתמורה לכך שהם יעבירו לו את מלגות משרד הדתות, השתתפות ההורים של כל תלמיד (מאות שקלים לכל הורה), ותרומות שהגיעו או יגיעו לידי הרב מרקוביץ, כך שבסה"כ לא מדובר כאן בסכומים שכלל מתקרבים לרצונות הפומפיוזים של הרבנים צימבליסט ומרקוביץ להוציא מידי הרב כהנמן.
כמ"כ באשר לאברכי הכולל ומימון המלגות שלהם, שם יטען הרב כהנמן, בצדק רב לדעתי, כי הדבר נוגד את ההחלטה הראשונה של הבוררים שהתייחסה אך ורק לישיבה ולא לכולל או לבתי אבות או לכל מוסד אחר של הישיבה. כך שכל החלטה שכזו תגרור שוב פעם ערעור לביהמ"ש שסיכוייו להתקבל הם סבירים.
בקיצור, בהתאם לאפשרויות המוגבלות של הרב צימבליסט להעניש שוב את הרב כהנמן בסכומים גדולים ומופרזים, ובהתאם למורכבות המשפטית של התיק כולל הראיות המייגעות שיצטרכו לבואו לשולחנו, ובהתחשב כמובן בגילו, לא ניתן לשלול את האפשרות כי הוא יעדיף ללכת לביתו מוקדם מהדד ליין שהציבה לו השופטת.
|
|
לסיכום ניתן לומר, (כמובן אם מי מהצדדים יילך לאשר את הבוררות שעדיין טרם אושרה בביהמ"ש עד עצם היום הזה):
בעניינים הכספיים, הרב כהנמן יצא כמנצח גדול. כי בעוד הרבנים צימבליסט ומרקוביץ רצו להשית עליו עונש מוות של כחצי מיליון ש"ח בחודש, סכום הזוי ומעורר תהיות חמורות לכל הדעות, הרי שלפי החלטת ביהמ"ש הרב כהנמן יסתפק כנראה בסופו של יום וערעורים בלחזור ולחלק אוכל לתלמידי הרב מרקוביץ (דבר שהוא עשה עד לפני כמה שנים) וכן לחזור ולשלם משכורות לצוות של הרב מרקוביץ (פנימיות ללינה הוא בלא"ה מספק לתלמידי מרקוביץ גם היום) כשבתמורה לכך הוא יקבל מהם את המלגות הממשלתיות, תשלום השתתפות של ההורים, ותרומות מנדיבים. (איני בקי בחשבונות, אך יש מצב שבחשבון הסופי הוא עוד יקבל יותר ממה שהוא יתן!),
בעניין השליטה בישיבה ובבנייניה, גם שם יצא הרב כהנמן כמנצח הגדול, כאשר מהיום יש סוף סוף החלטת בית משפט כי הוא בעל הבית יחיד בישיבה עם כל המשמעות של זה. ברצונו להחריב בניינים או לבנותם, להעביר בחורים מפנימייה לפנימייה מחדר שיעורים למשנהו וכל כיוצ"ב, (לתשומת לב המשטרה) ובלבד שההחלטות יהיו שוויוניות לכל תלמידי שתי הישיבות.
באשר למטבח, שם יצא דווקא הרב מרקוביץ מנצח. גם אם הרב צימבליסט יחליט לפרוש לביתו בטרם הדד ליין שהציבה בפניו השופטת, על המטבח הוא לכאורה לא יוותר. זה נושא יחסית קל וניתן להתמקד בו במנותק מכל התיק המסובך. צימבליסט כמובן ייתן בשמחה לגב' מרקוביץ את ניהול המטבח כולל הסמכות למנות טבחים ועובדי צוות. אם לא היה הליך של ערעור והדבר היה תלוי רק בו, הוא גם היה נותן לה את הסמכות לקבוע בלעדית את תקציב הוצאות המטבח במנותק מהחלטותיו של הבעלים על הישיבה הרב כהנמן, ותבינו לבד את ההשלכות שעלולות להיות לכך.
בכל הנוגע למינויי ר"מים חדשים שנתמנו משנת 2000 וכן קבלת התלמידים של שתי הישיבות, למרות שבהחלטת הבוררות הראשונה על הצדדים לעשות זאת במשותף ובסמכות שווה, יש מקום סביר להניח להניח כי בית המשפט יראה את מעשה שני הצדדים כל אחד לעצמו, כהחלטה משותפת של שני הצדדים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2015 02:13 |
|
| |
| כמיין כתב: | | |
|
לענ"ד שני הצדדים יגישו ערעור לעליון.
הרב מרקוביץ יטען נגד פסילתו של צימבליסט כבורר ונגד ההחלטה החלומית (מבחינתו) האחרונה שלו שבוטלה ע"י ביהמ"ש.
הרב כהנמן יטען לסתירה בהחלטה, כי אם ביהמ"ש פסל את הרב צימבליסט מלדון בתיק לא ייתכן להשאיר בידיו לדון בעוד עניין אחד ואחרון. דיין פסול הוא דיין פסול.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2015 05:49 |
|
| |
לגבי ערעור, יש צורך ברשות ערעור. כרגיל לא מקבלים רשות כזו.
לגבי רמי"ם, אאל"ט כיום זה בסמכותו של הגראי"ל, בהתאם לפסק הראשון...
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2015 12:46 |
|
| |
לדעתי סיכוי טוב מאוד שיקבלו רשות לערער.
באשר לסמכותם של הרב אלישיב, הרב שטיינמן והרב ליפקוביץ להכריע במינוי הר"מים במקום שיש חילוקי דעות בין הצדדים, היא לא ממש רלוונטית כאשר כל צד קיבל ומקבל ר"מים ותלמידים בנפרד.
אני גם לא רואה שופט שינסה להחזיר את שתי הישיבות לחיות בכפיפה אחת (במקרה שתוגש בעתיד לאחר אישור הבוררות, בקשה על ביזיון ביהמ"ש) כאשר שתי הישיבות הן עובדה מתבקשת מכורח המציאות, ההשקפות, הסגנון, החינוך והזהות המפלגתית (ג' ועץ).
מקסימום הדבר יוביל לפירוק שותפות לבקשת אחד הצדדים, או להכרה של ביהמ"ש שהחלוקה הנוכחית היא ביטוי רחב ומתבקש לחלוקה שניתנה ע"י הבוררים בין שני הצדדים.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2015 14:50 |
|
| |
| פרוטגורס כתב: | |
אני גם לא רואה שופט שינסה להחזיר את שתי הישיבות לחיות בכפיפה אחת (במקרה שתוגש בעתיד לאחר אישור הבוררות, בקשה על ביזיון ביהמ"ש) כאשר שתי הישיבות הן עובדה מתבקשת מכורח המציאות, ההשקפות, הסגנון, החינוך והזהות המפלגתית (ג' ועץ).
מקסימום הדבר יוביל לפירוק שותפות לבקשת אחד הצדדים, או להכרה של ביהמ"ש שהחלוקה הנוכחית היא ביטוי רחב ומתבקש לחלוקה שניתנה ע"י הבוררים בין שני הצדדים. |
|
צריך רק להסתייג ולמר כי עם כל זה שקיומם של שתי ישיבות - קבלת ר"מים ותלמידים בנפרד - תחת קורת גג אחת היא מתבקשת מכורח המציאות ומהווה ביטוי רחב לחלוקה של הבוררות הראשונה, עדיין צריך לזכור שבפועל זה לא החלוקה כלשונה בהחלטת הבוררים הראשונה, ובהתחשב בדברי השופטת בפס"ד האחרון כי להרב צימבליסט אין סמכות לשנות מההחלטה הראשונה תוך שהיא מדגישה כי הוא אינו רשאי לשנות את ההחלטה גם אם בפועל ההחלטה לא יכולה להתבצע או שמי מהצדדים לא ביצע אותה, בהחלט שהדבר עלול ליצור קשיים ובעיות לצימבליסט להכיר דה פקטו בחלוקה של שתי ישיבות - קבלת ר"מים ותלמידים בנפרד - וכל המסתעף מכך, גם אם הוא יאשים את אחד הצדדים כאשם יחיד בעניין. (במקרה שכזה למשל, סמכותו של הרב שטיינמן לכאורה שרירה וקיימת).
אך עדיין אני מאמין כי בסופו של דבר, אחרי הערעורים שבוודאי יבואו, השופטים יעדיפו להתעלם מהבעייתיות הזו ויכירו בעובדה כי קבלת ר"מים ותלמידים בנפרד תחת גג של ישיבה אחת (כמובן בלי עמותות נפרדות וכו') היא ביטוי לגיטימי, למרות שהוא דחוק, לשותפות שנגזרה עליהם בבוררות הראשונה.
תוקן על ידי פרוטגורס ב- 31/08/2015 15:15:46
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2015 16:25 |
|
| |
איזה אפשרות חוקית יש כדי לברוח כעת מסמכותו של הגראי"ל?
הרי סמכותו הפכה לפסק חלוט (למעט אפשרות בר"ע)
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2015 19:33 |
|
| |
מאותה הסיבה שבפסה"ד האחרון, לא רק שהשופטת לא נימקה את פסילת הבוררות מן הטעם שהוא מכיר בתלמידי מרקוביץ הרשומים בעמותה נפרדת כתלמידי הישיבה, אלא היא אף נתנה לבורר סמכות אחרונה בטרם נפסל לצמיתות לדון בחובת הרב כהנמן במזונותיהם.
כלומר, ביהמ"ש, לפחות הנוכחי, מכיר בעובדת החלוקה דה פקטו של קבלת ר"מים ותלמידים בנפרד (למרות שרישומם בעמותה נפרדת היא בלתי חוקית בעליל אחרי החלטת הבוררים הראשונה ודינה להתבטל ובוודאי שאין בסמכות הבורר לאשרה גם אם הוא יאשים את הצד האחר בקיומה) כפרשנות נרחבת אך מתבקשת לחלוקה של הבוררות למרות שהיא לא ממש ככתבה וכלשונה.
ברגע שזו החלוקה, סמכותו של הרב שטיינמן לא רלוונטית יותר.
לפי דעתי כך ינהגו גם שופטים אחרים, לאו דווקא בשל הצדק אלא בעיקר בשל הפרקטיקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2015 19:55 |
|
| |
במחילה.
חלוקת התלמידים, מופיעה בפסה"ד הראשון, אם כי באופן מעט שונה.
אך לא חלוקת הרמי"ם.
נקבע כי כל אחד יקבל את מחצית התלמידים. וגדו"י יקבלו את כל הרמי"ם בעצמם.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2015 20:10 |
|
| |
דבר הלמד מעניינו הוא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2015 20:23 |
|
| |
איפה בזמן שיסביר שכאן זה לא עניין לפלפולים של למד מעניינו?
אנחנו לא בישיבה, ומינוי הגראי"ל קיבל תוקף של פסק חלוט.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2015 08:57 |
|
| |
חגי תשרי הסתיימו.
האם נקבעו דיונים בהתאם להחלטת בית המשפט?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2015 09:43 |
|
| |
נשלח מכתב מצימבליסט לפרקוביץ בבקשה לתאם מועד נח לצדדים
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2015 09:50 |
|
| |
מתי נשלח המכתב?
התיאום היה אמור להתבצע לפני החגים...
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2015 10:02 |
|
| |
נשלח לפני החגים
לא ידוע לי על קביעת מועד לדיון לע"ע
|
|
|
|
|
