א גוט'ן מועד לחברי הפורום הנכבד.
"לא ניתנו שבתות וימים טובים ומועדים לישראל אלא כדי שיעסקו בהם בתורה", גילו באזנינו גדולי רבותינו [תלמוד ירושלמי, מסכת שבת פרק טו הלכה ג], וכפי שניסח זאת "איש יהודי מבית לוי ברצלוני" [החינוך, מצוה שכ"ז]: כי לא לעסוק במלאכה נקבעו ימי חולו של מועד, כי אם לשמוח לפני השם, רוצה לומר להתקבץ במדרשות ולשמוע נועם אמרי ספר.
ממעשה המובא בתלמוד [תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה פרק א הלכה ד] נראה כי אף הנשים היה מנהגן להשתתף בדרשות החכמים בלילי שבת (דבר שבהחלט מחייב את חברות הפורום...).
אמנם, כבר הקשו רבי אליעזר ורבי יהושע [המוכרים לכולנו מן ההגדה שקראנו זה עתה: מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע .. שהיו מסובים בבני ברק] סתירה בין המקראות [תלמוד בבלי, מסכת פסחים סח,ב. וכ"ה בתלמוד ירושלמי מסכת שבת שם], בענין ייעודם של המועדים: בפסוק אחד נאמר שהוא לקב"ה – "עצרת לה' אלקיך", ואילו רעהו מלמדנו כי את המועד נתן הקב"ה דוקא בשבילנו – "עצרת תהיה לכם". בכדי לתווך בין המקראות אמר רבי יהושע: חלקהו – חציו לאכילה ושתיה, וחציו לבית המדרש. וכך אמנם נפסקה ההלכה בידי עמוד ההוראה [שולחן ערוך, סימן תקכ"ט סעיף א].
נראה, כי למרות שבאופן כללי ניגונים וזמירות, שירות ותשבחות, נכללים - לכאורה - בחצי המועד המוקדש "לכם", לאכילה ושתיה ושאר צרכיכם, מכל מקום כשמדובר בניגונים וזמירות המעוררים ללימוד התורה וקיום עשרת הדיברות – ובפרט אם מדובר אודות קול ניגון של ירחמיאל ביגון שבהחלט מוגדר כ"שירה של תורה" – הרי שאינו נכלל רק בחצי המיועד לאכילה ושתיה, אלא מהוה הוא גם "הכשר מצוה" לחצי המיועד לבית המדרש. שכן, בידינו היא קבלה מרבותינו מאורי הגולה [תלמוד בבלי, מסכת שבת ל,ב] כי "אין שכינה שורה לא מתוך עצבות, ולא מתוך עצלות, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה, שנאמר "ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'". מדברי התוספות [בתלמוד בבלי, מסכת ברכות לא,א, דיבור-המתחיל 'רבנן'] למדנו כי "שמחה של מצוה" הינה העיסוק בדברי תורה, ואם-כן בידינו תנא כי היא המביאה להשראת השכינה. אולם אם נשים את ליבנו נבחין כי אין המדובר אודות לימוד תורה גרידא, כי-אם אודות שמחה של מצוה, הוי אומר: לימוד תורה מתוך שמחה. לאחר שהגענו מהרה לכלל ידיעה והכרה כי לימוד התורה ראוי לו שייעשה מתוך שמחה, והוא הוא המביא להשראת השכינה במעונך, נבא לידי הבנה כי השירות והתשבחות במועד אכן מהווים הכנה לחציו המוקדש לבית המדרש המכונה גינה [ראה פירוש רש"י בתלמוד בבלי, מסכת שבת סג,א], שכן נדבך חשוב מאד בבנין ה"שמחה של מצוה" מהווה עבודת השירה – "קחו לי מנגן" [אשר בדורנו אנו ניתן לקיימו בהשתתפות בקונצרט משובב נפש].
ובכן, דומני כי שעת לילה מאוחרת זו [או שמא: שעת בוקר מוקדמת...] הינה הזמן המתאים לכתיבת מספר מילים והעלאת תיעוד וידאו מקונצרט "מיאמי 36", שכן על דוד המלך, נעים זמירות ישראל, אמרו [תלמוד בבלי, מסכת ברכות ג,ב] כי עד חצות הלילה היה עוסק בדברי תורה, אולם "מכאן ואילך" עסק "בשירות ותשבחות". גדולה מזו מצינו מסופר אודות הקב"ה בכבודו ובעצמו: על השאלה 'מה עושה הקב"ה בלילה?' השיבו [תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה ג,ב] כי "יושב ושומע שירה מפי חיות, שנאמר יומם יצווה ה' חסדו ובלילה שירו עמי".
על אף שעיקר כוונתי היא להביא בפניכם תיעוד וידאו מהקונצרט המופלא שהתקיים בחוה"מ פסח אשתקד, קונצרט שהוקדש לחגיגות 36 שנה לפרחי מיאמי, לא אוכל להתעלם מהקונצרט שהתקיים השתא, והסתיים בקול תרועה לפני שעות אחדות. אני לכשעצמי לא זכיתי להשתתף בקונצרט זה מסיבות שונות, אולם יש בידי תיעוד וידאו מחלקים נבחרים [וכפי שכבר חשף כאן elmonsey אמש, אכן ביצעה המקהלה מחרוזת שירים ווקאלית, לא לפני שירחמיאל הקדים כי זו פעם ראשונה בה מבצעת המקהלה שירים ווקאליים בהופעה חיה, ועל קהל ההמונים לקבל בהבנה אם לא יהיה הביצוע מושלם...] ואעלהו אי"ה בזמן הקרוב.
ולענין הקונצרט "מיאמי 36 – חי חי": אחר שאמרו בהגדה "ברוך שומר הבטחתו לישראל" [אגב, אעלה על הכתב פרפרת נאה אודות פיסקה זו של ההגדה: שומא עלינו להבין, לכאורה, מהי הברכה בכך ש"שומר הבטחתו לישראל"? והלא כל אדם מהוגן מקיים את הבטחתו, וכיון שהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו "כי גר יהיה זרעך .. ועבדום ועינו אותם .. ואחרי כן ייצאו ברכוש גדול" מובן כי יקיים את הבטחתו. מהו אם-כן החידוש בכך ש"שומר הבטחתו"? והביאור בזה: אכן, הקב"ה הבטיח לאברהם אבינו כבר בברית בין הבתרים "כי גר יהיה זרעך" אולם לא פירש לו איזה "זרעך". הקב"ה היה יכול לקיים הבטחתו זו לאברהם בישמעאל וזרעו אחריו; להורידם למצרים, להעבידם ולהעלותם ברכוש גדול. זוהי א"כ הברכה לקב"ה, על שקיים הבטחה זו בזרע ישראל של אברהם אבינו ולא בזרעו של ישמעאל. "ברוך" – על "ששומר הבטחתו" ומקיימה "לישראל"] שמח אני לבא בזאת ולקיים הבטחה נושנה לחברי הפורום. בכתיבתי האחרונה בפורום, לפני זמן רב, ציינתי כי יש עמי באמתחתי תיעוד וידאו מלא מהקונצרט, אולם מכיון שבחג הסוכות השתא פורסם כי לקראת חג החנוכה אור חדש על ציון יאיר כשהקונצרט יראה אור על-גבי DVD, מנעתי עצמי מלפרסם את הוידאו שברשותי. אולם, אחר שכלה חורף, עבר קציר, ואנחנו לא נושענו [ירחמיאל, ולא כך שנינו "ברוך שומר הבטחתו לישראל"??], גמרתי אומר להטעים את הרבים בחלק מהקונצרט המפעים.
היה זה קונצרט מאד מיוחד, כש-36 ילדי המקהלה חברו - לראשונה - ל-18 בוגרי המקהלה, ויחד עם תזמורת נפלאה בת 18 כלים בניצוחו של מאסטרו ישראל לאם, ביצעו שלל להיטים, מן הגורן ומן היקב, מן העבר ומן ההווה [כשדגש מיוחד הושם על שירים ולהיטים מהעבר, מה שהעניק לקונצרט ניחוח נוסטלגי מדהים ומרגש]. המיוחד בקונצרט זה היה בכך, שבשונה משאר קונצרטים שבכל הלילות בהם אנו אוכלים חמץ ומצה, כשפרחי מיאמי מופיעים יחד עם אמנים אורחים אחרים ושאר ירקות, דבר שמביא לצמצום משמעותי בפרק הזמן בו זוכים אנו לשמוע מלחניו של ירחמיאל ביגון, הלילה הזה היה כולו מצה, וכל הקונצרט כולו - ללא יוצא מן הכלל - היה מוקדש אך ורק ללחניו של ירחמיאל ושירתם של מיאמי – הפרחים והבוגרים.
נוסף על מקהלת הבוגרים (Miami alumni choir) שהופיעו יחד באופן מושלם ומיוחד [היה עליכם לראות את החיוכים ההדדיים שהחליפו עם ירחמיאל לאורך הקונצרט, מה שהביא אותי לתובנה כי הם עצמם נהנו מכך לא פחות מהקהל שצפה בהם...], החזיר ירחמיאל אל הבמה מספר פרחים מיתולוגיים מן העבר הרחוק, כשרובם פיתחו קריירה מוסיקלית משל עצמם וכבר הפיקו מספר אלבומים. הקונצרט החל במחרוזת שירים בביצוע הזמר מנדי וולד, המשיך בביצוע מרגש (ווקאלי בחלקו) של "אני מאמין" על-ידי האחים אברמוביץ': חנינא, עקיבא, בנימין רבינא וחייא, כשאחריהם ביצעו מחרוזת שירים בטריו: יעקב רוזנבלט, ייצי ספינר ושלומי דקס.
מימד מיוחד העניק לקונצרט המחזה "On the road to yerushalayim" שהועלה שוב - אם כי לא בשלימות - בהחזרתם לבמה של Sherwood Goffin [המגלם את "אביו של אבנר"], אנשי צוות התחזוקה ב"כיתתו של אבנר", כשאת דמותו של "אבנר" מגלם דיויד פרלמן, והעלה בכולנו זכרונות נוסטלגיים וטעמים מיוחדים מ- Miami Experience 2. הנוסטלגיה היתה פזורה לכל אורך הקונצרט, כשבתחילת ההופעה של הפרחים ניתן היה למצא מנגן על קלרינט את יהודה ספינר (אביו של...), הזכור לכולנו מ- Miami Experience 4 ועוד, ובסולו מיוחד ניתן היה למצא את Yochonon Burnstein. היה זה מארג מיוחד, מלאכת מחשבת של ממש, השזור משירים מדהימים ורגעים נוסטלגיים שיצרו יחד קונצרט מופלא.
לא אאריך כעת בסיקור פרטני, רק אוסיף מספר מילים על קטעי הקונצרט אשר בוידאו שלפניכם: הקטע הפותח את הוידאו הוא קטע הפתיחה (Overture) של הקונצרט. הקטע השני הוא השיר "Live a life of Torah" בביצועו של "אבנר" - דיויד פרלמן, כשאליו מצטרף "אבנר" המקורי - נחום סטארק. ואילו הקטע השלישי של הוידאו הוא חלק מהופעתם של הבוגרים – Miami alumni choir. לפני סיום הקטע מצטרף יוחנן בורנשטיין לסולו זכור במיוחד – "וכל המרבה לספר", מתוך יצירת המופת של ירחמיאל – "עבדים היינו" [המוכרת לכולנו אף היא מ- Miami Experience 4, ההגדה – מקהלה מרהיבה בת 100 קולות בקטעים מן ההגדה].
הקישור לוידאו: https://vimeo.com/92308044 קוד הגישה הוא: 1818 (חי חי).
[מצטער על האיכות הירודה, יחסית, זאת מפאת מגבלות נפח האחסון שניתן על-ידי השרת].
האמת שיש מילים בפי גם אודות מה שהוזכר בפורום לאחרונה אודות דעיכת המקהלה, אולם מפאת קוצר הזמן [שעת לילה מאוחרת, כבר אמרנו?], והצורך לטרוח בהכנות לשבת המלכה הממשמשת ובאה [עד כדי כך שאמרו [תלמוד בבלי, מסכת עירובין מג,ב] כי "מובטח להם לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים" מפאת שעסוקים המה בצרכי שבת...], איאלץ בזאת את דבריי לקצור.
בתפילה כי "יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים .. ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו" ובתקווה כי בצל זאת הקורה, יתרונן קול התורה, בזה המעון, בזו הפינה, תהא שרויה השכינה.
תוקן על ידי משוררששיער ב- 18/04/2014 13:32:18
תוקן על ידי משוררששיער ב- 18/04/2014 13:46:04
