מופע מיאמי "אט אט" חוה"מ פסח תשע"ד סיקור + תמונות

הראיון שקיים נחום סגל (בתכנית JM in the AM) עם ירחמיאל לפני חג הפסח, אליו הפנה netson, אכן ניפק מספר כותרות. האמת שלא היתה לי סבלנות לשמוע את כל הראיון במלואו, אולם עברתי עליו ברפרוף ודליתי ממנו פנינים יקרות:

● "אנו לוקחים את פרחי מיאמי לשלב הבא בכמה בחינות. אחד מהחידושים שייעשו - לראשונה אי פעם - בקונצרט הקרוב הוא: פרחי מיאמי א-קפלה (A Cappella). דבר שלא נעשה בעבר. העיבוד לחלקים השונים נכתב בידי חנינא אברמוביץ'. חנינא, בוגר פרחי מיאמי וכיום חבר בלהקת המכביטס (The Maccabeats), מאד מוכשר מוסיקלית, והוא כתב את כל ההרמוניות ועוד לחלקי המחרוזת".

● "לדעתי, כשאנו מדברים על אברהם פריד, מדובר אודות הרבה יותר מסתם שירה. המדובר הוא אודות הנשמה שלו, כמו גם האישיות המיוחדת שלו". וכאן הוסיף ירחמיאל הגדרה מאד מעניינת, המגלה טפח מדעתו אודות תעשיית המוסיקה בעשור האחרון: "אתה יודע, ישנם הרבה זמרים בעלי קולות מאד יפים, אולם לי אישית הם מזכירים מעט חצוצרן (נגן חצוצרה). חצוצרן נשמע טוב, יוצא ממנו קול יפה, אולם האספקט ( (Aspectשל הנשמה ו'לגעת' באנשים – חסרה. אברמ'ל, לעומת זאת, בשירתו יחד עם היחס שלו לקהל, הלב שלו, הסאונד שיש לו ועוד, באמת אין שני לו (Second to none)".

● "בין ילדי המקהלה החדשה ישנם חמשה ילדים, בערך, שיש להם באופן טבעי קולות פנטסטיים. בד"כ אני צריך לעבוד עם הילדים וכיו"ב, אולם הילדים הללו פשוט פותחים את הפה ו... כמו-כן הם מגיעים לטונים מאד גבוהים". וכאן הגיע משפט מכונן – שימו לב למשפט הבא – "אתה יודע, עם מיאמי אני לא מטפס גבוה מדי, אני מרגיש שזה צרחה... אולם חלק מהילדים יכולים להכות טונים גבוהים בקלות". לשאלת המראיין אם "לפני עשרים שנה לא היו לך קולות פנטסטיים טבעיים?" ענה ירחמיאל: היו כמה, ג'ונתן פלאי, ועוד, אולם מעולם לא חמשה בפעם אחת". "המקהלה כולה פשוט מורכבת מכשרונות ברמה גבוהה. ישנם לפחות חמשה-עשר ילדים שיכולים בעתיד הקרוב להיות סולואיסטים ענקיים". "Kuite A talented group", סיכם ירחמיאל.

» גולת הכותרת של הראיון היתה כשהיה על ירחמיאל לדרג את השירים הטובים ביותר שלו מכל הזמנים. שמתי לב לפתע, כי למרות שזו אחת השאלות האהובות על כל מראיין, וכל זמר או מלחין אחר נאלץ לשמוע אותה כמעט בכל ראיון, דומני שאצל ירחמיאל ביגון היתה זו אחת מהפעמים הבודדות - אם לא הראשונה - בה הופנתה אליו שאלה מסוג זה. תשובתו, עלי לומר לכם בכנות, תפתיע אתכם, בדיוק כפי שהצליחה להפתיע אותי. והרי דבריו לפניכם:

נחום סגל השמיע את 'יבא', כשבסיום השיר הוא פונה אל ירחמיאל ושואל: זהו לחן טוב לדעתך? זהו שיר טוב? איך היית מבקר את המלחין בשיר זה? ירחמיאל עונה: לא רע, לא רע... ואז מפנה אליו נחום את השאלה הבאה: כשאתה מסתכל במבט לאחור על כל העבודה שעשית, שיר זה יהיה אחד מהעשירייה הפותחת (Top Tenner)? אם ליאונרד ברנשטיין [המנהל המוסיקלי האגדי של התזמורת הפילהרמונית ניו יורק. מ"ש] היה מתקשר אליך ואומר לך 'אני מעונין לשמוע את עשרת קומפוזיציות העל שלך', היית מביא את 'יבא' יחד איתך? לחן זה יהיה במזוודה שלך? משיב לו ירחמיאל: אני חושב שהוא אכן יהיה במזוודה. נחום (מופתע מעט): הוא יהיה במזוודה? במזוודת העשירייה הפותחת? ירחמיאל: איני בטוח אם אי פעם דירגתי את השירים שלי... נחום קוטע אותו ומבקש: תן לי שני שירים שבודאי יהיו במזוודת 'אני הולך לבקר את ליאונרד ברנשטיין' [ירחמיאל מגיב ברקע: OMG, מה הקטע הזה עם ליאונרד ברנשטיין... ונחום ממשיך:] "תן לי שני שירים שאתה תאמר עליהם כי לא תהיה לך ברירה ותהיה מוכרח להביאם אם יצחק פרלמן [אחד הכנרים הדגולים במחצית השנייה של המאה העשרים. מ"ש] יתקשר אליך ויאמר לך 'אני רוצה לדון איתך בעשרת היצירות הטובות ביותר שלך'".

עכשיו, קחו לעצמכם הפוגה קלה, העבירו בראשכם מספר רב של שירים מלחניו של ירחמיאל, ונסו להציע שיר שלדעתכם חייב להיכנס לעשירייה הפותחת של שיריו. לאחר-מכן, דפדפו שוב בשיריו מן העבר ומן ההוה, מן הגורן ומן היקב ומכל אשר יעלה המזלג, וזרקו לחלל שיר נוסף שודאי יהיה מהעשירייה העליונה. כעת, לאחר שתגובתי (מראש) על שני הניחושים שלכם היא כי זה לא הראשון וגם לא השני, נסו בפעם השלישית להוגיע את מוחכם, להיזכר בשירים ישנים גם חדשים, בכאלו שצללו בתהום הנשיה כמו גם בגדולי הלהיטים, שעורים לצד חיטים, דבש תמרים לצד שמן זיתים, ו... אף בפעם הזו מוכן אני להמר כי לא ניחשתם נכונה (לפחות בכל הקשור לשיר הראשון (!) אותו היה משמיע ירחמיאל בלא כל דוחק, באזניי המנצח ליאונרד או הכנר יצחק):

"השיר אותו הייתי משמיע", כך ירחמיאל, "אילו פינו". [נחום קוטע: אתה רציני? ולאחר שירחמיאל מאשר הוא ממשיך:] "מתוך האלבום הראשון של פרחי טורונטו" [האלבום 'ואמר ביום ההוא' שראה אור ב-1974. מ"ש]. נחום שואל בתדהמה: אתה תביא את השיר לפרלמן? וירחמיאל מגיב בשלווה: כן. השיר מורכב מ 4-5 חלקים, והוא שיר מאד מעניין. אמנם, הוא לא בוצע כ"כ טוב באלבום, ומשום-כך אנשים לא זיהו את האלבום עם השיר הזה. האלבום כלל שירים מוכרים יותר כמו: הורני ה', ואמר ביום ההוא, אל תירא כי יעשיר איש ועוד, [נחום קוטע: תאר לעצמך, את כל השירים הללו כולם שמעו עליהם, ואילו את השיר הזה איני זוכר כלל. וירחמיאל עונה: אכן, בגלל הביצוע], אולם זהו שיר שאני מאד גאה בו.

נחום מבקש: תן לי שיר נוסף שיצחק פרלמן יאזין לו בעוד הוא סועד עמך ארוחת צהריים. ושואל: לא הורני? עונה לו ירחמיאל: איני בטוח שליאונרד יתרשם מהמלודיה היהודית הרגשית של הורני. אנו הרי מדברים על שיר האמור להרשים את ליאונרד ברנשטיין, כך לפי דבריך...

נחום מנסה ושואל: תוכל להשמיע לברנשטיין או פרלמן את 'גלה' [מתוך האלבום 'יבא' – 2009. מ"ש]? וירחמיאל בתובנה מעניינת על המוסיקה היהודית [הייתי מצמצם זאת יותר למוסיקה הדתית/חסידית, או כפי שירחמיאל נוהג להגדיר זאת בהזדמנויות שונות: מוסיקה תורתית, שירה של תורה. מ"ש] –  "לא. הרבה מהשירים היהודיים, לפחות מאלו שאני כותב, מבוססים על איזו שהיא הרגשה, איזה Feeling; מלודיה, פשטנית (simplistic) לפעמים, המבוססת על השגחה, תורה, הקב"ה. אדם שלא ישמע את הרובד הזה שבשיר לא ייהנה ממנו מבחינה מוסיקלית"...

ומוסיף: "אני חושב שהייתי מנגן לו את 'מי לה' אלי'. זו אפשרות".

ותוך כדי דיבור ממשיך: "ואם היה עלי להצביע על בחירה שלישית ב"מזוודה", הייתי בוחר בשיר חדש מהאלבום הקרוב – 'בואי כלה'. איני יודע, משום שאני תמיד קרוב לשירים החדשים אותם אני מלחין, אולם אני חושב שבשיר זה ישנה מוסיקליות, זאת לצד הפשטנות שבו (A musicality yet a simplysiti)".

בנקודה זו פונה ירחמיאל אל נחום ושואל: יש לך את המספר של ליאונרד? וכשהאחרון מגיב "איני חושב שהוא איתנו כבר. יצחק פרלמן, לעומת זאת, איתנו", 'מתלהב' ירחמיאל: באמת? אני בדיוק מחפש כנר לאחד מהשירים...

אכן כן, השיר הראשון אותו היה משמיע ירחמיאל היה - - - אילו פינו. חשוב לשים לב, כי מבין השורות ניתן לשמוע ומשום-כך ניתן אכן לקבוע, כי השאלה לא היתה איזה מבין השירים אהוב ביותר על ירחמיאל באופן אישי [שאלה שבהחלט ייתכן כי היתה מובילה לבחירה אחרת של שירים], אלא איזה מבין הלחנים, לדעת ירחמיאל, הוא הטוב ביותר מבחינה מוסיקלית, מה שהיה מוביל להערכה והכרה מצידם של גדולי המוסיקאים. אולם, עדיין אין זה מאבד את מימד ההפתעה שבתשובה אותה קיבל נחום...

לקראת סוף הראיון, החל לפתע נחום להשמיע את השיר 'אילו פינו'. ירחמיאל השמיע קריאת הפתעה והגיב: אכן. היה זה שיר של 4-5 חלקים עם קטעי סולו ועוד. אז, באותו הזמן, הוא בוצע מעט מהודק (Tight) מדי [מהפן המוסיקלי, כשהכוונה לעיבוד שהוענק לשיר. מ"ש]; המעבר בין הקטעים לא נעשה בצורה נכונה ועוד. אך כיום, אם היה עלי לעשות זאת, הייתי עושה זאת אחרת. חושבני שליאונרד היה מעריך את זה.

נחום הפתיע את ירחמיאל ושאל: מתי היתה הפעם האחרונה בה בוצע השיר בקונצרט? לאחר שירחמיאל השיב "אני לא זוכר אם אי פעם הוא בוצע בקונצרט", שאל אותו נחום "האם תשקול לשלב את זה בקונצרט בשנה הקרובה?", וירחמיאל השלים: "כעת לאחר שהצהרתי ואמרתי כי זה אחד מהשירים הבודדים, אני חושב שזה אכן רעיון"...

ירחמיאל, אנחנו ממתינים... גם ל'בואי כלה' וגם לביצוע Live של 'אילו פינו' בעיבוד מתחילה.

הראיון עמו כלל עוד ועוד משפטים מרתקים ומעניינים [כמו: בהתייחס לאלבום הקרוב אמר "חושבני שהאלבום יהיה Major Blockbuster (מצטער, אך אין בידי תרגום מדויק לזה... מ"ש). והסיבה לכך לדעתי היא: החומר. כבר דיברנו על-כך פעמים רבות: בכל אלבום עלי תמיד להרכיב (To Synthesize) את הסגנונות החדשים והסאונד החדש יחד עם הסאונד המיאמי המסורתי. האלבום הקרוב, אני חש, יהיה אלבום של 5774"... ואז הוסיף ירחמיאל: "אם האלבום יצא לאחר ראש-השנה הוא יהיה אלבום 5775"... בהתייחס לבנו חנניה אמר: "בני חנניה הוא - בלעה"ר - בחור מוכשר. הוא קיבל את הכל מאימא שלו"... – ירחמיאל וחוש ההומור...], אולם אלו הם הכותרות הראשיות לדעתי, ואני תקוה כי לא שגיתי.

לסיום, אשתף אתכם בהרהור קטון, שחלף עבר לו במוחי בעת שהאזנתי לראיון:

ממש בתחילת הראיון, מיד אחרי שנחום הציג את ירחמיאל וירחמיאל הודה לו, פנה אליו ירחמיאל בהפתעה ואמר: זו פעם ראשונה אי פעם שאני שם לב כי על מחשבך הנייד מודפס מאחור: Nachum Segal Network. איך עשית זאת? אני מסתכל על-זה וחושב לעצמי לאן אלך בכדי להדפיס משהו כמו 'שירינו' על אחורי המחשב שלי. ונחום מגיב מיד: שוחח עם כל בחור ישיבה צעיר, והם יאמרו לך. הם כולם יודעים את-זה...

אם תרצו, זהו - לעניות דעתי - סיפורה של המקהלה בשנים האחרונות. המקהלה אכן נמצאת על דרך המלך, ואין טעם להתרגש מכל הלך. המקהלה אינה בכלל בירידה, אין לנו לדאוג לעתידה, ואל לנו לחשוש כי תירש השפחה את גבירתה. אולם הערה אחת קטנה יש לי לירחמיאל, וארחיב עליה אי"ה בעתיד באשכול 'דעה! פרחי מיאמי, לאן?': ישנם דברים מסוימים בהם נדמה כי אכן לא היה מזיק לירחמיאל לקבל מעט סיוע מכח צעיר, או אפילו להאציל מעט סמכויות [לא בתחום המוסיקה עצמה, ואפילו לא בתחום הכוריאוגרפיה. כוונתי לתחום ההפקה ושאר ענינים טכניים, תחום השייך בהחלט גם להערתו של מנהלנו netson אודות אי הפקת קליפי וידאו] לבני הדור המהיר. צאו וחישבו כמה חלקים מההצלחה ששמה פרחי מיאמי מוטלים על כתפיו של ירחמיאל [אמנה את חלקם: הלחנת השירים, עיבודם (בחלקם), פיתוח קולות ילדי המקהלה, לימוד ואימון הפרחים בכוריאוגרפיה, הפקת האלבומים (המהוה מלאכה בפני עצמה), הפקת הקונצרטים (החל בבחירת המקום בו תופיע המקהלה, וכלה בבדיקת סאונד אחרונה לפני ההופעה) ועוד], ותיווכחו לדעת כי אינכם מכירים כמעט אדם נוסף העומד במזרח עולם המוסיקה שכל-כך הרבה חלקים מההצלחה מוטלים על כתפיו האישיות. כמובן, שירחמיאל נעזר בצוות הפקה נפלא, אולם בכל-זאת רבים הם הפעמים בהם אנו נתקלים בכך שירחמיאל עצמו נוטל את האחריות על כתיפו. כפי שאמרתי, ארחיב על-כך ועוד בעתיד.

לעומת זאת, אם נביט בעדשה פנורמית על הראיון, הרי שהראיון כולו עסק בעמותה הנפלאה 'שירינו', ובעומד בראשה – הלא הוא ירחמיאל ידידינו, המושתת על יסודותיו ועיקרי 'תורתו', והעלה על נס את הצלחתה העצומה בעת האחרונה, כשרק בחול המועד פסח האחרון הפיקה העמותה מעל שמונה (!) קונצרטים ואירועים מוסיקליים [או במילים אחרות: היא זו שעמדה מאחורי כל הקונצרטים כולם שנערכו בניו יורק וגלילותיה – מהקונצרט הגדול של חוה"מ שנערך בברוקלין בכיכובו של אברהם פריד (שלמען האמת ההיסטורית ייאמר כי עקב צינון שאחז בו נאלץ לבטל את השתתפותו ברגע האחרון, אולם הקונצרט לא התבטל, והתקיים עם מיטב זמרים אחרים) ועד לקונצרט לנשים שנערך בלייקווד בהופעתה של כינרת – חוץ מהקונצרט של ישיבה בויס...], כולם בהפקתו של ירחמיאל העומד בראש העמותה, ומי שאחראי על כלל פעילותה.

אם תרצו - ובעצם, אף אם לא תרצו - זהו סיפורם האמיתי של ירחמיאל והמקהלה בשנים האחרונות. המוסיקאי האגדי ירחמיאל ביגון אינו עוזב לשום מקום. הוא מצעיד את המקהלה - ואת כלל עולם המוסיקה היהודית - מעלה מעלה בדרך הסלולה, כשמבית מדרשו עולה, אף ירושלים תיתן קולה, ועל ראשה גולה, מוסיקה טהורה ראשונה במעלה; קול נגינה אמיתית, יהודית ותורתית.