יציאת מצרים - היה או לא היה? תיאוריה

הנה דוגמא, דוגמא בלבד. אינני בא לומר כלל שאלו הטענות המתחילות להקיף את הנושא.
אין ספק שהנקודה המרכזית לבירור השאלה האם הייתה יציאת מצרים, היא דיוק העברת המסורת בעם; 
1. מצד אחד - יש כאן מסורת שבאלפיים שנים האחרונות עברה ללא ספק בדקדוק רב (אף כי יש שיטענו שלא בשלמות מוחלטת, אבל אין לזה משמעות לעניינינו), יש הוכחות ברורות משוויון ספרי התורה שנפוצו על פני כל הארץ, מצפיפות ספרי התושבע"פ הנותנים לנו מימד בהיר ונתונים מדויקים יחסית על היחס לתורה בעם ישראל מתקופת התנאים והלאה.
אם כך מה פתאום לומר שבאלף ושלוש מאות שנה הקודמים להם, חלו שינויי גישות חדים בייחס העם לספר התורה, כספר מוחלט, מחייב ביום-יום ושאינו נתון לשינויים?
אם אכן לא חלו שינויים כלל, הרי שיש כאן עדות היסטורית מהמעלה הראשונה.
2. מצד שני - יתכן שדווקא בגלל שלפני כאלפיים שנה החלה כתיבת התושבע"פ זה הדבר שגרם לכך שייחס העם לתורה ולשמירתה לא עבר אבולוציה, ובתקופה הקודמת היו גישות שונות.
3. האם יש מגמה חדה של הוכחות בתורה לייחס ההמונים אליה בתקופה 1300-0 שנים לפה"ס?
4.האם יש מגמה חדה של הוכחות חוץ מקראיות לייחס ההמונים לתורה בתקופה 1300-0 שנים לפה"ס?
5. מצד אחר לגמרי (סוציולוגיה:) - יש שמרגישים שאין זה נוגע כל כך האם המסורת עברה בצורה מדוקדקת, כיון שהרגש העיקרי המוביל אותם להאמין בסיפורי יציאת מצרים, שונה לחלוטין. למשל: אמונה שלא יתכן שאלוקים לא נתן ספר הוראות לאדם, או ההכרות שלהם עם אנשים גדולים שהם סבורים שלא יכלו לצמוח ללא תורת אמת.
6. ארכיולוגיה: אם יש פסיפס ארכיולוגי מקיף מאוד לאירוע תנכ"י כל שהוא, הרי שאפשר להביאו כראייה מסוימת לקיומו של האירוע, לחלופין אם לאירוע אחר אין כל סימוכין ארכיולוגיים כלל, זה גם יוצר קושי מסוים. אך אם אפשר להתחיל להתווכח על זה, הוויכוח לא ייגמר לעולם ולא פסו טענות ותשובות מן הארץ, (כבר הזכירו חכמנו את אפשרות טיהור השרץ בק"נ טעמים).
אסתגר בזה, למרות שאין כאן אפילו התחלה של דיון מקיף, אבל אקווה שדוגמא כן.

מקס
לא אמרתי שזאת אמונה נכונה (גם אני חושב שלא),
הבאתי את זה בתור דוגמא להרגשה מסוימת של אנשים.

כמדומני, כמדומני ששלושת סוגי הנידונים נצרכים זה לזה, פירוש, הנידון העובדתי (שקראת לו דתי) הוא בסיס. משקבענו מהן העובדות, או שקבענו את האפשרויות לפרש את העובדות, עלינו לדון מהם הסיכויים לנכונות כל אחת, מה הם הסיכויים לנכונות מארג כללי כלשהו של עובדות (בין לכאן ובין לכאן) וכיצד עלינו לשקול אותם.
לאחר מכן מגיע הנרטיב. במקרה והשתכנענו בנכונות העובדות הדתיות עלינו לבדוק איזה נרטיב לבנות עליהם. כך גם במידה והשתכנענו חלקית. במקרה שלא השתכנענו עלינו להחליט אם ברצוננו לבנות נרטיב אחר על הנושא, לבנות נרטיב המבוסס על המקורי (שאלה דרכים של חוזרים בשאלה הכלואים בכלא דת אבותיהם) או לזנוח אותו לחלוטין.

אריאל
דברי טעם.
-ועדיין, כשנכנסים לדיון בפרטים, הרבה פעמים זה מסיט את הדיון העיקרי.
למעשה, יש מעלה לאדם שנכנס לפרטי פרטים של דיון בכך שהוא לא מתבלבל מרושם חיצוני, או מדעות קדומות. אך יש לזה גם חסרון, בכך שמרוב שמשתכנעים מפרטים מסוימים, לא רואים שב'מקרו' יש עוד הרבה אפשרויות מפתיעות ולא צפויות, או שנותנים משקל יתר לנקודות שוליות.

כאן אתה פותח נושא שני שהוא מהו הנידון העיקרי.
לי אישית קשה להכריע מהו הנידון העיקרי כי שני הנידונים מוכרחים, הן בירור הפרטים והן ההכרעה על פיהם. משכך אין לנו אלא לעסוק בשני הנושאים גם יחד.

1. למה דתיים חייבים להיות פרימיטיביים בכל דבר אפשרי? "יציאת" זו נקבה. המילה "היה" מתייחסת לזכר.
2. הקקה הלעוס הזה נחשב ליהדות רציונאלית? כשהסיפור המופרך ביותר בהיסטוריה האנושית מתממשק עם משהו חיצוני שמסוגל לתעד אותו - מצריים - העניין הושתק בשל קונספירציה של כהנים מצריים. פשוט מבריק.

האמת היא שיציאת מצריים התרחשה בדיוק כפי שמתואר, אבל זו הוכחה למפלצת הספגטי המעופפת. העניין פשוט הושתק על ידי קונספירציה של הכהנים היהודים הנוכלים. ואף הוכחה יש לדבר. מדוע אסור לאכול חמץ דווקא בפסח, אה? יש כאן רמז להוקרת תודה. מטורף, אה?

דווקא כיום נהוג לקרוא למי שמקפיד על דקדוק 'טהרן' ככינוי גנאי, ופעם באמת היו מזלזלים במי שלא יודע דקדוק, כך שאני לא מבין למה להאשים את מי שטועה בדקדוק שהוא פרימיטיבי.
אני תוהה אם באמת יש כאן טעות. נדמה לי שלשון "היה או לא היה" כאן לא מתייחס ליציאת מצרים, אלא זה לשון של שאלה כללית "היה או לא היה", שאליה אפשר להכניס כל מיני דיונים - כתיבת הזוהר ע"י רשב"י, יצ"מ, בריאת העולם וכדו'.

בסדר,
1) אנחנו יודעים בודאות על קונספירציה של כהנים מצריים שהשתיקה משהו מאד דומה ליהדות בתקופת הזמן שבה אירעה יצ"מ (יצ"מ או מה שלא היה שם אירעה לפי ההשערות בטווח של המאה ה16-13 לפנה"ס) השאלה היא רק אם הקונספירציה כללה גם את היהדות עצמה או רק המון דברים מאד דומים ליהדות.
2) שרדו גם מקורות מידע שונים, אם כי חלקיים.
3) אני לא בא להוכיח את יציאת מצרים מהמקורות המצריים אלא לישב את הקושיות העולות מהמקורות המצריים.
ולשאלת הפרימטיביות הדקדוקית הנודעת שלי, כבר יש לענות יפה מאודה והוא צודקות.

לא זו בלבד שהמקור המדעי המוסמך שלך הוא ויקיפדיה, אלא שאפילו אותה לא טרחת לקרוא עד הסוף.
בוא תקרא קצת על תקופת אחנתון - אתה יכול להתחיל בספרי בסיס כמו דברי ימי מצרים של ברסטד - ואז תחזור לכאן, חבל שתבייש את עצמך.

האיש הגדול בלהקה שלכם תמיד אמר שהדתיים פרימטיביים?

אם כבר אתה מעלה את הנושא, ראיתי שאתה נוהג ללהג שטויות לגבי מה סביר שהיה ביציאת מצריים. ובכן, גם אם אין צורך שתוציא דוקטורט בנושאים הרלוונטיים, ראוי שתלמד את המינימום. בתחומי הסקה סטטיסטית, סטטיסטיקה בכלל, תורת האינפורמציה, ופיזיקה בסיסית, ראוי שתקרא את הספרים של הייסטי וטיבשירני, פרידמן, צ'יזר וקרנר, ואולי פיינמן (לא הספרים הפופולריים, הסדרה לקולג'). כמובן שתתקשה לעשות זאת בלי השכלה מדעית בסיסית. כמובן שתתקשה לעשות זאת בלי בגרות. כמובן שתתקשה לעשות זאת בלי לסיים תיכון. כמובן ש... עזוב, לא משנה. על כל פנים, אנא אל תחזור ללהג שטויות בנושא. תודה.

לעניין הקשקושים שהעלית כאן. מה שויקיפדיה מציינת הוא שה"אוצר הבלום" מהמצפים האימפרייליים ובעלות הברית, לא  צנזר את ענייני הדתות החדשות, ולא העלים את כל השושלת. כך שתיאוריית הקונספירציה שלך בנויה כך: כל בדל מתואר מתאים - מחזק; מה שלא מתואר - זה או מפני שזה ברור ולא מעניין, או מפני שזה כל כך לא ברור שפשוט נבוכו והעלימו. על סמך ההבלים האלה אתה מסיק שהיציאה היה (הטעות במקור) בתקופה כך וכך, שם כשני מיליון איש עזבו בטור של מאה וחמישים מייל את מה שכל מה שידוע על מצריים באותה תקופה מעיד שזה פאקינג רעידת אדמה שלא היה מושתק (שאלתי את עלגותך בנושא). אני אפילו לא נכנס לניסים ההזויים, מפני שנראה שדי מוסכם שאין לך שום ידע רלוונטי בנושא.