קודם כל, אני אהבתי את הסיפור, אולי בגלל שאני אוהבת סתם ככה סיפורים שהיא כותבת, ושמחתי שהיא ממשיכה עכשיו בסיפור חדש...
היו לו תקופות של לפעמים מעניין לפעמים משעמם בהחלט..
מעניין באמת למה אהבת את רחל:)) אני מצאת 2 סיבות לפחות :P... אני גם אהבתי אותה, אם אני מצביעה על דמות מסוימת שאהבתי בסיפור, זאת רחל, רואים לאט לאט את הבגרות שלה נבנית, וכל הזרימה שלה בטבעיות חמודה:)
הדמות שללא ספק גרמה לי סלידה, ותסלח לי - זאת עלקא, ואני לא יודעת בדיוק להסביר למה...
נועה, גרמה לי בפרקים מסוימים להתעצבן עליה, לחשוב עליה רק שלילי, ולא להבין מאיפה היא מביאה את המעשים שלה,
אבל במקרים מסוימים היא גרמה לי כן להעריץ משו מסוים שהיא עשתה, היה לה אומץ לא ברור, להתמודד ככה מול סבא שכזה, ועם חוצפה ישראלית שכזאת... מעניין מאיפה היא ירשה את זה...
היו עוד כמה דמויות צדדיות שאהבתי, את אח של חייקי לדוג', ואת אשתו, את עדי החברה של נועה, ועוד כמה,
את חייקי בעצמה כמובן אהבתי, היא דמות מיוחדת, לא של ספרים, מישהי שמתמודדת ולא מתביישת לכתוב בעיתון ככה את המחשבות שלה;)
והילדים שלה בכלל מתוקים...
מה היה במשפט של שלמה, היה די מבולבל, אבל פחות או יותר כן הבנתי, שהיה אחד שניסה להשמיד ראיות וכו' ולא זכור לי שהיה כתוב מה עשו איתו בסוף,
ועצבן נורא, שהבן אדם חף מפשע, אבל ממש. ובסף תוקעים אותו בכלא בישראל, נכון, זה יותר טוב מלהשאר שם ברוסיה, אבל למה הוא צריך כלא בכלל?...
הסיבה היחידה שאני יכולה להסביר את זה, זה שהיא לא רצתה לסיים את הספר בצורה כזאת שהכל מסתדר על הצד הטוב ביותר, אבל חבל על שלמה:(
המידע שנועה הצפינה שם היה אמור להפליל את שלמה, ולהראות שאיכשהו הוא כן מתעסק ביהלומים וכו',
אבל את ממש צודקת עכשיו, אני שמה לב, שלא עשו עם זה כלום,
ס'תומרת, בתכלעס, אם היו מגלים את המידע הזה שם ברוסיה, אז הוא היה נשאר שם בכלא, אבל לא גילו, כי היא הצפינה את הקוד עם ר"ת של אמא של חייקי או משו כזה...
וכן, היא הייתה מדי מסובכת,
ועצבן אותי שהסבא רוזנברג הנחמד נשאר שם ברוסיה לשבת יפה ולאכול מגנומים בנחת.
לא מפרגנת לו, רק לשעיה קוגל ולי אני מפרגנת.
הגרפיקה אגב של הסיפור, מאד החשיקה לקרוא, לעומת הסיפור עכשיו שלא הכי אהבתי את הגרפיקה,
וגם שנהניתי שהיא התייחסה לקוקיה בפרק הראשון, ולא נתנה לנו להבין רק בפרק האחרון מה הכוונה 'ריח הדבש' שגם ככה לא קשור לשאר הסיפור...
 |
|
|
