וואו. בחיים לא יצא לי לחשוב על כזה כיוון. אני בטוחה שזה קשור לזה שאני חב"דניקית...
אבא שלי שרת בצבא בחו"ל בתור בחור צעיר, חוזר בתשובה, והסתכלו על הזקן שלו מוזר... המפקד שלו הזמין אותו לעבור איתו על כל הכללים שמותרים ליהודים מטעמי דת, שזקן לא היה אחד מהם... אז אבא שלי סיפר לו איזה סיפור על אבא של הרבי, איך שהוא לא נתן שיגעו לו בזקן בכלא ברוסיה (לא זוכרת פרטים)
ואמר למפקד ברורות: אני את הזקן לא מוריד, גם אם ירצו להרוג אותי על זה.
גם במלחמות שונות בארץ, המגוייסים החב"דיים לא הסכימו אף פעם להוריד את זקניהם עבור המלחמה... וזה למרות פיקוח הנפש שהיה לפעמים בדבר.
גם בשואה ותחת שלטון הקומוניסטים וכדומה יהודים מסרו את הנפש שלהם כדי לא לעבור על גילוח הזקן וכדי להישאר עם המראה היהודי.
אני חושבת שהעניין הוא כזה:
כשאנחנו אוהבים את המצוות, אוהבים לקיים את ציווייו של הבורא ואוהבים את המראה היהודי שלנו, אנחנו לא מחפשים היתרים.
(סתם ככה, על פי עניות דעתי- באותה מידה שיש אפשרות לגלח את הזקן ועדיין לשמור על ההלכה, אפשר גם לגלח את הפאות ולא לעבור על ההלכה)
וכשפלטיאל צארנן מסכים
בקלות לוותר על המראה היהודי של חיילי בית דיאלידאן, ומשתמש לשם כך בתירוצי הלכה יבשה (גם הפסק שלו למהללאל שמתיר להרוג את איסתרק היה מבוסס הלכתית! זה נכון שכאשר עם ממליך על עצמו מלך יש לו תוקף כזה, ואז מורד במלכות חייב מיתה.. אתם יודעות מה, עלה לי רעיון:-)) הוא מראה לדיאלידאן ולכוזר כולה מה הכיוון שלו. לא כיוון חיובי.
נשלח מהאנדרואיד שלי
