| נשלח ב-24/4/2014 10:54 |
 |
| |
על סייגים ומהות
חשבתי, יתכן וישנו טשטוש/בלבול מכוון או לא, בין סייגים למהות בתקופתינו.
איסור עבודה זרה, הוא משהו מהותי, ואילו איסור על יינם משום בנותיהן הוא סייג, ואפילו בנותיהן שלכאורה זה מהותי, התורה מנמקת שמא הן ייטו לבב האדם לע"ז.
כהיום נוטים לראות בגדרים - איסורים, האינטרנט = אם כל חטאת ע"ז בשיתוף או ממש. או האייפון ודומיו ואפי' הטלויזיה בשעתו. אין כאן גדר חברתי, אלא חפצא דאיסורא.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2014 11:01 |
|
| |
מתי לא הבחינו?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2014 11:16 |
|
| |
קרדיולוג, דומני שהצגת לא במדויק את הבעייה.
השאלה האם איסור הוא סייג בפני מטרה כלשהי או לא, נוגעת לשאלת טעמא דקרא. השאלה האם זה איסור חפצא או גברא היא גדר הדין, ולא קשורה בהכרח לטעמו. לדוגמה, גם אם איסור יינם הוא משום בנותיהם ולכן הוא סייג בטעמו, עדיין ייתכן שהוא ייאסר כחפצא של איסור בגדרו ההלכתי. הדוגמה המובהקת ביותר לזה היא נדר, שהוא הפרדיגמה התלמודית לאיסור חפצא, ויסודו ב"לא יחל דברו", ואכ"מ.
לגבי איסורי תורה מקובל לחשוב שאין סייגים וגדרות, וכולם איסורים מהותיים. אמנם אתוון דאורייתא הביא כמה דוגמאות נגדיות (ייחוד, בל ייראה, תשביתו). אבל שים לב שר"ש שדורש טעמא דקרא כמעט תמיד מוצא את האיסור כסייג בפני תכלית שמחוצה לו (כמו לא תחבול בגד אלמנה, לא ירבה לו נשים ועוד). כאשר מציגים טעם לאיסור בד"כ נוצר מצב של איסור שהוא סייג או גדר לתכלית שמחוצה לו.
האיסור על אינטרנט לשיטת הטוענים לקיומו הוא איסור מחשש לתוצאות. בבירור מדובר באיסור סייג. אבל השאלה אותה ראוי לשאול כאן היא מה גדרו ותוקפו של האיסור על אינטרנט, אם בכלל. האם זו גזירה חדשה, אף שבדורנו אין סמכות ליצור גזירות חדשות? או שמא זוהי השלכה/יישום של איסור דאורייתא או דרבנן שכבר קיים? גם אם כולם יסכימו שמדובר בגדר בפני עריות וכדומה, עדיין יש מקום לאסרו כאיסור חפצא.
בשולי דבריי, לדעתי האישית אין כאן קשר לא לעריות ולא לאלימות ולא לשום דבר מעין זה (הרי יש סינונים). מדובר בחשש מאיבוד שליטה על ההמון עקב פתיחת ערוצי המידע בפניו (כפי שבאמת קורה בחברה החרדית ובעוד חברות סגורות וטוטליטריות אחרות בעולם. כולן אוסרות על האינטרנט כמידת יכולתן). עד עכשיו הציבור החרדי ניזון ממידע מסונן שעובר אליו בצינורות מפוקחים על ידי בעלי "ההשקפה הטהורה" שיכלו לצייר לו מה שהם רוצים, עם או בלי קשר למציאות. לכן תפיסת המציאות של החרדים היתה (ועדיין) מאד בעייתית. כשנוספים עוד ערוצי מידע השליטה הולכת ופוחתת.
אגב, אחת הבעיות היסודיות בהתנהלות החרדית היא שמקבלי ההחלטות (כביכול), כלומר "גדולי התורה" (כביכול), לא חשופים למידע אלא למה שהעסקנים מזינים אותם, ולכן הם מקבלים תמונת עולם מעוותת ושגויה, ובעצם מנותקת. ההשלכות הן מעשים שבכל יום. המסקנה היא שמי שמקפיד על איסורי האינטרנט מועד לעבור על איסור "אבי ייסר אתכם בשוטים...". למרבה האירוניה, למנהיגות (כביכול) החרדית יש פחות מידע רלוונטי מאשר לציבור שאותו היא מנהיגה. לכן כל זה נראה כמו שהוא נראה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2014 11:22 |
|
| |
מיכי
תמהני על מר שאינו מבין דעת תורה מהי. מי שיש לו דעת תורה מבין את המציאות מתוך התורה ולא כבעלי בתים שמנסים להבין להיפך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2014 11:47 |
|
| |
בעל,
אני משער שכתבת בציניות. דעת תורה היא הצבעה על הדרך הנכונה או המבט הראוי לאחר שהנתונים עומדים בפני הת"ח. את ההכרעה הוא שואב מתוך התורה, שהרי זהו עניינה - להצביע על רצון ה' במציאות הספציפית, ורצון ה' התגלה בתורה.
הרב מיכי,
אין סמכות לגזור גזירות חדשות?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2014 12:05 |
|
| |
איסור עבודה זרה, הוא משהו מהותי, ואילו איסור על יינם משום בנותיהן הוא סייג, ואפילו בנותיהן שלכאורה זה מהותי, התורה מנמקת שמא הן ייטו לבב האדם לע"ז.
האיסור וההסבר על יינם משום בנותיהם- מזמן מזמן- פסה. היום לא שותים בביתו של הגוי ועם הגוי, היום קונים את היין בחנות, וכנ"ל בפת,
אני נוסע רבות לחו"ל ומבזבז את כספי על חלב ישראל, למרות שגם החז"א וגם ר' משה פיינשטיין התירו חלב רגיל בארצות המפותחות.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2014 12:11 |
|
| |
חזק
ברור, לצערי א"א להוסיף תווים.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2014 12:41 |
|
| |
מה שבעב כתב בציניות יש כאלו המאמינים בו ממש
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2014 14:12 |
|
| |
חזק, לגבי גזירות חדשות:
1. כך מקובל בעולם החרדי. ע"ע יום השואה, יום העצמאות ועוד. אבל בעצם זה מקובל אצל הרבה פוסקים עוד מלפני הולדת החרדיות. אמנם מאז מעולם תהיתי אודות "גזירת קטניות", לאותם שהמציאו את השטות הזאת כאילו יש כאן גזירה.
2. אני הק' חולק עקרונית על האמור בסעיף א, שכן אין שום סמכות לגמרא מעבר למה שיש לנו, וברור שלא בעינם סמוכים. אבל ברמה הפרקטית אני כן מסכים שאין לגזור גזירות חדשות האידנא. זאת מפני שאין היום מוסד מוסמך לכך שיהיה מקובל על כלל הציבור, וממילא הגזירות לא מחייבות. אולי מרא דאתרא במקומו (כמו אדמו"ר לקהילתו).
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2014 14:41 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2014 17:49 |
|
| |
הרב מיכי,
א. הגישה הנפוצה בעולם החרדי היא לא שאין סמכות, אלא שאנחנו לא גדולים/חכמים/צדיקים מספיק כדי שנעשה את זה. אבל לו יצוייר שייפול כאן מישהו מספיק גדול וכו' אין איזו מניעה עקרונית לגזור גזירות. כלומר, עקרונית הם מסכימים לדבריך בסעיף ב.
ב. מרא דאתרא במקומו ואדמו"ר בקהילתו (והרב שטינמן לאלו בוחרים לציית לדבריו) יכולים לכאו' לגזור, ואז יש חובה הלכתית למי שנמנה על קהילות אלו לציית לגזירות החדשות. זו בעיה לא פשוטה כי אם אני חבר בביכהנ"ס שהרב שם גזר איסור על שימוש באייפון (לדוגמא) ההלכה היא שאני צריך לציית לו ואיני יכול להתעלם כמו שאני מתעלם מהוראות של רבנים אחרים באותו נושא? או אולי תחום הגזירה של מרא דאתרא הוא מוגבל?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2014 18:10 |
|
| |
חזק
תחליף קהילה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2014 18:18 |
|
| |
בעל
אין לי אייפון.
ובינתיים, כדי להימנע מסיבוכים, אני לא משלם דמי חבר ;-)
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2014 13:09 |
|
| |
השווער שאל אותי
- ש"ס או שעון?
אמרתי
לו: אייפון... יש שם את שניהם!!!
אז הוא לקח לי בחזרה את הבת
שלו, ואמר לי: גם את
זה יש לך באייפון!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2014 17:31 |
|
| |
| mdabraham כתב: |  | חזק, לגבי גזירות חדשות:
1. כך מקובל בעולם החרדי. ע"ע יום השואה, יום העצמאות ועוד. אבל בעצם זה מקובל אצל הרבה פוסקים עוד מלפני הולדת החרדיות. אמנם מאז מעולם תהיתי אודות "גזירת קטניות", לאותם שהמציאו את השטות הזאת כאילו יש כאן גזירה.
2. אני הק' חולק עקרונית על האמור בסעיף א, שכן אין שום סמכות לגמרא מעבר למה שיש לנו, וברור שלא בעינם סמוכים. אבל ברמה הפרקטית אני כן מסכים שאין לגזור גזירות חדשות האידנא. זאת מפני שאין היום מוסד מוסמך לכך שיהיה מקובל על כלל הציבור, וממילא הגזירות לא מחייבות. אולי מרא דאתרא במקומו (כמו אדמו"ר לקהילתו).
|
|
1. ישנה דעה בפוסקים שגזירה צריכה תקדים כל שהוא. יש בזה הגיון רב, כי הנה, בדור הזה, שיש בעיה שנקראת אייפון [אפשר להתווכח, בעיקרון אין ספק שעובדתית במצבים ובמקומות מסויימים ישנה בעיה שצריך לפתור] הוכח מעל כל ספק שהפתרון אינו גזירה או חרם. עובדתית, אנשים משתמשים באייפונים והחרמות רק יגרמו לעוד הסתרות. ולכן יש לחפש תקדימים כדי לחשוב על השלכות.
2. בעיקרון ישנו גוף כזה, ושמו 'הרבנות הראשית לישראל'. הבעיה בציבור החרדי היא חוסר המסוגלות לקחת אחריות. מה שגורם להמנעות עקבית מהתכופפות לגוף רבני מחייב, והשארות בכל מיני 'השקופע', 'דעת תורה' ו'כולם אומרים'. שאלתך על הסתירה בגישה תכנס לספר השאלות. עוד 20 שנה, שאנשים יתביישו להסתובב ברחוב מרוב פדיחות על הקשר שלהם עם מה שהיה 'המגזר החרדי', יחשבו גם עליה.
תוקן על ידי אחרחוק ב- 27/04/2014 17:32:25
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2014 04:20 |
|
| |
נראה שיש כמה וכמה נושאי דיון בעניין זה. לגבי דרשינן טעמא דקרא, זהו עניין שלא עלה בדעתי לקשרו. אולי, יש מתאם בין תפיסת עולם הלכתית פרקטית, לאידיאולוגיה השקפתית/אמוציונלית. כמובן שבשניהם קיימים מזה ומזה, אך השאלה מה הבסיס. השו"ע החמישי או ארבעת הראשונים. באופן פרדוקסלי, מזרחיים שבהכללה גסה קשורים יותר לעולם הדמיון והקבלה, היות שפוסקיהם נטו לפרקטיות, מתייחסים יותר בסלחנות לאקדמיה נט ועוד. חב"ד והסרוגים למרות המשיחיות אינם השקפתיים אלא משיחים פרקטיים, נפלתי כאן להגדרות סוציולוגיות, כנראה שגם ההשקפה עצמה תלויה בסוציולוגיה :0 (גילתי את האמריקה..) מיכי אמנם סביר שאיסורים רבים נובעים מחרדת שליטה/חינוך, אבל אולי הם לגיטימיים?! צפון קוריאה ואיראן עם האינטרסים המרושעים, החרדים עם האינטרס הטהור... מעבר לזה, ביקורת קטלנית מידי על מנהיגי התורה בדורנו מהווה איום רטרואקטיבי על כל המגדל... ולכן אולי כל הפורום כאן בחטא.. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
