|
|
| נשלח ב-25/4/2025 17:23 |
 |
| |
| קהלת כתב: |  | הפייק סיפור הזה שחלות מפתח דומות לחלות הפסחא של הנוצרים כבר המשיך מהפורום הזה וחלחל לעוד כל מיני מקומות, ומי שמכיר את חלות הפסחא של הנוצרים, יותר נכון לחמניות הפסחא של הנוצרים, יודע שאין פייק יותר גדול מזה, ואין שום קשר בין שני הדברים.
על לחמניות הפסחא של הנוצרים מטביעים או מקשטים בשתי וערב מצד לצד, אין בהם שום קשר למפתח ולא דמיון למפתח. הם לא עושים חלות או לחמניות בצורת צלב או מפתח, רק מקשטים כאמור בשתי וערב מצד לצד ולא במפתח או משהו שדומה לו.
ולמי שצורת מפתח מזכירה לו צלב, צריך לעשות בדיקה בשכל שלו. |
|
מאיפה לך כזה בקיאות בחלת הפסחא של הנוצרים? זה ממש מעניין, כי אני בחיפוש קל ברשת מצאתי מלא תמונות של לחם פסחא ועליו צורה של שתי וערב. מדובר בתמונות ואיורים מלפני הרבה שנים לפני שהפורום הזה הוקם, וגם לפני שנולדת.
ואגב, כל הענין של חלה בצורת מפתח זה חידוש של השנים האחרונות, תמיד ידעו על הטבעה של מפתח או היו מחוררים עם מפתח צורה של מפתח.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2025 18:21 |
|
| |
בעלון פרשת השבוע, פרשת שמיני, הנקרא 'ניצוץ אחד'
מדברי קודשו של הרב דניאל אלטר שליט"א
שיצא השבוע,
יש כמה הסברים חסידיים על המנהג של חלת מפתח.
תוקן על ידי רעיונוביץ ב- 25/04/2025 18:22:56
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2025 22:16 |
|
| |
כתבה מוסף שבת של יתד נאמן ..
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2025 02:03 |
|
| |
| hhaavv כתב: | |
1. גם אם המנהג פשט בשנות התש' של האלף החמישי, הוא עדיין מנהג ישראל קודש, לא כתוב בשומקום שמנהג ישראל תורה הוא רק אם עברו עליו 250 שנה.
לאחר כמה שנים הוא הופך ל'מנהג'? צריך לזה איזה טקס? ומי מחליט על כך?
הנה:
"אחד דברים שלמדו אותן מפי השמועה והם תורה שבעל פה ואחד דברים שלמדום מפי דעתם באחת מן המדות שהתורה נדרשת בהן ונראה בעיניהם שדבר זה כך הוא ואחד דברים שעשאום סייג לתורה ולפי מה שהשעה צריכה והן הגזרות והתקנות והמנהגות כל אחד ואחד מאלו השלשה דברים מצות עשה לשמוע להן והעובר על כל אחד מהן עובר בלא תעשה הרי הוא אומר על פי התורה אשר יורוך אלו התקנות והגזירות והמנהגות שיורו בהם לרבים כדי לחזק הדת ולתקן העולם" (רמב"ם הלכות ממרים פרק א' הלכה ב').
הרמב"ם מתייחס לבית דין הגדול שבירושלים שרק בכוחו להנהיג מנהגות...
אגב, אם כל מנהג הופך למקודש לאחר זמן אז גם נשמת, שטפנשט, ח"י רוטל, ר' שעיה ב"ר משה, ומעל לכל 'כאלה' הם 'מנהגים מקודשים'? |
|
1. האם הרמב"ם כתב ש"רק" בית דין הגדול שבירושלים מתקן מנהגים? או שזוהי תוספת נחמדה משלך לצרכיך?
2. האם אתה מזלזל בקביעה המופיעה במאות ראשונים ואחרונים, כולל ביניהם התוס' הרמב"ן ועוד שמנהג ישראל תורה?
3. איך אתה משוה בין מנהג מקודש שנהגו ישראל והוא מופיע בספרים הק', לבין הוללות של צעקות "כאלה" שאין לו מקור בספרים הק', ויש גם לעז עליו לפי הרבה מהפוסקים שאסור בכלל באמצע קריאה התורה.
דווקא ח"י רוטל יש לו מקורות, ואפשר לקרוא לו מנהג.
כעיקרון, השאלה מה ההבדל בין מנהג לבין סתם הרגלים כמו צעקות כאלה, אינה במקום, כי כל בר דעת מבין מה ההבדל בין מנהגי ישראל קודש לבין הרגלים למיניהם, ומי שלא מבין בעצמו, חבל להקדיש לו את הזמן..
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2025 17:18 |
|
| |
אין לזלזל במנהגים, וכל אחד ימשיך במנהגי אבותיו, רק צריך לדעת מה נהגו ומאיזה טעם נהגו.
כשהמקור הכי קדום למנהג הוא רבי פנחס מקוריץ, והוא לא מדבר על חלה בצורת מפתח, והוא לא מדבר על חלה שמוטבע בה מפתח, והוא לא מדבר על סגולה לעשירות, המשמעות היא שלמנהג כיום אין מקור.
גם לצהלת "כאלה" אין מקור, אולם לפחות זה מזכיר מאוד את קריאת המגילה, אז קוראים כל הקהל יחד פסוקים נבחרים מהמגילה. חלת מפתח לעומת זאת, מזכירה מנהגים נוצריים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2025 17:51 |
|
| |
| איש_חשוב כתב: | |
1. האם הרמב"ם כתב ש"רק" בית דין הגדול שבירושלים מתקן מנהגים? או שזוהי תוספת נחמדה משלך לצרכיך?
2. האם אתה מזלזל בקביעה המופיעה במאות ראשונים ואחרונים, כולל ביניהם התוס' הרמב"ן ועוד שמנהג ישראל תורה?
3. איך אתה משוה בין מנהג מקודש שנהגו ישראל והוא מופיע בספרים הק', לבין הוללות של צעקות "כאלה" שאין לו מקור בספרים הק', ויש גם לעז עליו לפי הרבה מהפוסקים שאסור בכלל באמצע קריאה התורה.
דווקא ח"י רוטל יש לו מקורות, ואפשר לקרוא לו מנהג.
כעיקרון, השאלה מה ההבדל בין מנהג לבין סתם הרגלים כמו צעקות כאלה, אינה במקום, כי כל בר דעת מבין מה ההבדל בין מנהגי ישראל קודש לבין הרגלים למיניהם, ומי שלא מבין בעצמו, חבל להקדיש לו את הזמן.. |
|
מתנצל, אין לי את הזמן ואת האנרגיה להתמודד עם רמה כזו. שכל אחד יחליט לבד מה שהוא מבין...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2025 00:07 |
|
| |
| Safra כתב: | | אין לזלזל במנהגים, וכל אחד ימשיך במנהגי אבותיו, רק צריך לדעת מה נהגו ומאיזה טעם נהגו.
כשהמקור הכי קדום למנהג הוא רבי פנחס מקוריץ, והוא לא מדבר על חלה בצורת מפתח, והוא לא מדבר על חלה שמוטבע בה מפתח, והוא לא מדבר על סגולה לעשירות, המשמעות היא שלמנהג כיום אין מקור.
גם לצהלת "כאלה" אין מקור, אולם לפחות זה מזכיר מאוד את קריאת המגילה, אז קוראים כל הקהל יחד פסוקים נבחרים מהמגילה. חלת מפתח לעומת זאת, מזכירה מנהגים נוצריים.
|
|
ברישא דיברת על טעם, במציעתא דיברת על צורה ובסיפא דיברת על זכר. אם רק היית הופך את היוצרות הכל היה הרבה יותר מעניין (וטעים): החלות אומנם מזכירות את החלות פסחא, אבל הן מאותו הטעם של ר' פנחס מקוריץ ולכן כל עוד זה בצורה שלא נוגדת את האיסור לדבר בקריאת התורה, יאכלו ענוים וישבעו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2025 01:25 |
|
| |
| hhaavv כתב: | |
מתנצל, אין לי את הזמן ואת האנרגיה להתמודד עם רמה כזו. שכל אחד יחליט לבד מה שהוא מבין... |
|
אם שכל אחד יחליט מה הוא מבין, אז אני מבין שאין לך מה לענות..
מקוה שגם זה בסדר מבחינתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2025 01:33 |
|
| |
| Safra כתב: | | אין לזלזל במנהגים, וכל אחד ימשיך במנהגי אבותיו, רק צריך לדעת מה נהגו ומאיזה טעם נהגו.
כשהמקור הכי קדום למנהג הוא רבי פנחס מקוריץ, והוא לא מדבר על חלה בצורת מפתח, והוא לא מדבר על חלה שמוטבע בה מפתח, והוא לא מדבר על סגולה לעשירות, המשמעות היא שלמנהג כיום אין מקור.
גם לצהלת "כאלה" אין מקור, אולם לפחות זה מזכיר מאוד את קריאת המגילה, אז קוראים כל הקהל יחד פסוקים נבחרים מהמגילה. חלת מפתח לעומת זאת, מזכירה מנהגים נוצריים.
|
|
תשובה מתחכמת ערמומית ומעט חוטאת לאמת.
הלכת על "המקור הכי קדום", שהוא לא מדבר על חלה שמוטבע בה צורת מפתח, התעלמת ממקורות נוספים שהיו מעט אחריו והם כן התייחסו על הטבעת מפתח.
אז מי קבע שעלינו ללכת ל"מקור הכי קדום" ולבדוק אם הוא תואם בדיוק את מה שעושים היום?
ובקשר ל"צהלת כאלה", האם ראית את הסרטונים עליהם פתחו כאן אשכול? לא דובר שם על זמזום קל בתוך הקהל, דבר שקורה עשרות או מאות בשנים, אלא על סלסולי חזנות ארוכים מוזרים ומצחיקים כשהקהל פורצים בצחוק מסביב.
בזיון לבית הכנסת, בזיון לספר תורה, בזיון למי שמתפללים אליו!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2025 02:21 |
|
| |
ידוע שהנוצרים חיקו את היהודים בהרבה מאוד דברים: "לחם הקודש" ועוד ועוד, ולכן גם אם נמצא שהנוצרים אופים חלת מפתח, אין זה אומר שאנו מחקים אותם, ההפך הנכון, היהדות קדמה לנצרות והנצרות היא "אחותה-הקטנה" של היהדות, סוף ציטוט פרינססקוס ה-525
תוקן על ידי לךתדע1 ב- 28/04/2025 02:31:36
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2025 21:55 |
|
| |
| איש_חשוב כתב: | |
תשובה מתחכמת ערמומית ומעט חוטאת לאמת.
הלכת על "המקור הכי קדום", שהוא לא מדבר על חלה שמוטבע בה צורת מפתח, התעלמת ממקורות נוספים שהיו מעט אחריו והם כן התייחסו על הטבעת מפתח.
אז מי קבע שעלינו ללכת ל"מקור הכי קדום" ולבדוק אם הוא תואם בדיוק את מה שעושים היום? |
|
כשרוצים לברר מנהג, הולכים למקור הכי קדום.
ואם במקורות שלאחריו מוזכר הטבעת מפתח, משמעות הדבר שהמנהג "התפתח"...
כך או כך, לא מוזכר במקורות סגולה לעשירות (אלא "רמז" בעלמא לפרנסה) ולא חלה בצורת מפתח כנהוג היום.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2025 21:57 |
|
| |
| איש_חשוב כתב: | |
ובקשר ל"צהלת כאלה", האם ראית את הסרטונים עליהם פתחו כאן אשכול? לא דובר שם על זמזום קל בתוך הקהל, דבר שקורה עשרות או מאות בשנים, אלא על סלסולי חזנות ארוכים מוזרים ומצחיקים כשהקהל פורצים בצחוק מסביב.
בזיון לבית הכנסת, בזיון לספר תורה, בזיון למי שמתפללים אליו!
|
|
הכל בעיני המתבונן.
אני ראיתי שמחה ולא הוללות, שמחה מהסוג שיש בשעת קריאת המגילה כאשר כל הקהל אומר יחד את הפסוקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2025 22:39 |
|
| |
| Safra כתב: | |
תשובה מתחכמת ערמומית ומעט חוטאת לאמת.
הלכת על "המקור הכי קדום", שהוא לא מדבר על חלה שמוטבע בה צורת מפתח, התעלמת ממקורות נוספים שהיו מעט אחריו והם כן התייחסו על הטבעת מפתח.
אז מי קבע שעלינו ללכת ל"מקור הכי קדום" ולבדוק אם הוא תואם בדיוק את מה שעושים היום?
כשרוצים לברר מנהג, הולכים למקור הכי קדום.
ואם במקורות שלאחריו מוזכר הטבעת מפתח, משמעות הדבר שהמנהג "התפתח"...
כך או כך, לא מוזכר במקורות סגולה לעשירות (אלא "רמז" בעלמא לפרנסה) ולא חלה בצורת מפתח כנהוג היום. |
|
כשמחפשים מנהג חסידי, אנחנו מראש לא מתעניינים מה הייתה צורת החלות שהכינה ציפורה אשת משה בשבת שאחרי פסח. אנחנו יותר מתעניינים אם יש אדם גדול וחשוב שחשב שיהיה רעיון טוב ויש סגולה אם יעשו משהו. גם אם אצל ר'פנחס מקוריץ היה כתוב בפירוש להכין חלה בצורת מפתח, זה עדיין היה יכול להיות נושא לדיון אם מדובר בפעולה שהייתה קיימת עוד קודם, אבל בנסתכלות חסידית זה בכלל לא רלוונטי. מחפשים מקור שאומר את מה שעושים, ואם המקור מספיק טוב כשלעצמו, לא אכפת מה היה קודם ומה אחר כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2025 01:47 |
|
| |
| Safra כתב: | |
ובקשר ל"צהלת כאלה", האם ראית את הסרטונים עליהם פתחו כאן אשכול? לא דובר שם על זמזום קל בתוך הקהל, דבר שקורה עשרות או מאות בשנים, אלא על סלסולי חזנות ארוכים מוזרים ומצחיקים כשהקהל פורצים בצחוק מסביב.
בזיון לבית הכנסת, בזיון לספר תורה, בזיון למי שמתפללים אליו!
הכל בעיני המתבונן.
אני ראיתי שמחה ולא הוללות, שמחה מהסוג שיש בשעת קריאת המגילה כאשר כל הקהל אומר יחד את הפסוקים.
|
|
כנראה לא ראית את הסרטונים שאני ראיתי שהופצו ועליהם נסוב האשכול המדובר
בסרטונים האלו, לא היה שמחה אלא קולות מוזרים ומשונים משולבים בחזנות
הציבור בטח מבין על מה אני מדבר.
נא לא להשוות את שמחת פורים הטהורה, כשיהודים קוראים בדחילו ורחימו ובשמחה יהודית אמיתית את פסוקי "ליהודים היתה אורה" "ומרדכי יצא", כמה הבדל תהומי יש בין שמחה יהודית אמיתית טהורה, לבין אותה הוללות ה"כאלה".
אני דן אותך לכף זכות, לא ראינו את אותם סרטונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2025 19:33 |
|
| |
| הדיבוק כתב: | | | כשמחפשים מנהג חסידי, אנחנו מראש לא מתעניינים מה הייתה צורת החלות שהכינה ציפורה אשת משה בשבת שאחרי פסח. אנחנו יותר מתעניינים אם יש אדם גדול וחשוב שחשב שיהיה רעיון טוב ויש סגולה אם יעשו משהו. גם אם אצל ר'פנחס מקוריץ היה כתוב בפירוש להכין חלה בצורת מפתח, זה עדיין היה יכול להיות נושא לדיון אם מדובר בפעולה שהייתה קיימת עוד קודם, אבל בנסתכלות חסידית זה בכלל לא רלוונטי. מחפשים מקור שאומר את מה שעושים, ואם המקור מספיק טוב כשלעצמו, לא אכפת מה היה קודם ומה אחר כך. |
|
גם כשהבינה המלאכותית לא יודעת לענות והיא כותבת משפטים בלי קשר, זה נראה יותר טוב מהקשקוש שכתבת.
|
|
|
|
|
