יום עיון בנושא "מדות ודרכי הדרש" -הזמנה

מ

ארתח

תודה על ההבהרה.

לא הכרתי את בית המדרש.

לגבי החיקוי של מפגש אקדמי, גם אם זה נכון, זה דווקא מוצלח. יש הבדל בין חיקוי לבין אימוץ לאחר מחשבה.

ולשאלה העיקרית: מה הם הגבולות האפשריים והראויים של הזמנת מרצה אורח מחוג אחר? לדוגמא הספציפית: האם ראוי או לא להזמין מישהו מחוג אחר, כמו אמשלום? אני יודע את התשובה, אבל מה זה אומר עלינו, על השיח ההדדי?

ואולי זה דבר אנושי, שהיכולת לפתיחות היא מוגבלת, והחשש להשפעה נוסח "מה יאמרו הילדים" צריך להיות מובן. האם בחברה החרדית שלנו נוהגים להסתמך על ספרי נחמה לייבוביץ, למשל?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

ובכן ידידי היקרים. לא הרב מיכי ולא אמשלום היקרה (ופלא לי על הרב מיימוני שלא מכיר את בית המדרש הנ"ל) צריכים להצטער כי גם אני לא השתתף בדיון הזה מהצד השני, כלומר השקפתית ימנית חרדית קלסית.

לאלה שרוצים להבין ולהרגיש ולהריח מה אני אומר, אז ככה.

אם הדיון היית מתנהל בבית המדרש החרדי האותנטי שהוא כמובן "אוהל יוסף" אז גם אני הייתי מצטרף כי חוש הריח של החרדי הקלסי היה מבין מיד שזה בשבילו.
אבל אם זה מתנהל בבית המדרש צא"י (שסגור בכל ימי השבוע ופתוח רק לתפילות שבת (נדמה לי שהיא מושכרת לישיבה חסידית) ולבעלי בתים) ?! נוווו באמת מי יבוא ? כאלה אויבערחכמים  ?

בקיצור: אל תצטערו על כך.
אגב: הקפה לקוח מאוהל יוסף שהם לקחו מהחסידים ששניהם לקחו מהירושלמים.
כידוע הבתי מדרשות של הירושלמים היו פתוחים כל הלילה (האלה שהולכים לישון אחרי חצות והאלה שקמים בחצות), ובכדי לא להירדם היה פינת קפה.

(אגב: אוהל יוסף הוא הבית מדרש שפתוח 24 שעות שבע ימים בשבוע, שלוש קומות מלאים יומם ולילה עם לומדים, עם אוצר ספרים ענקית ובשלוש הקומות פינת קפה כנ"ל וגם עמדת מחשבים עם תוכנת אוצר החכמה
בקיצור בית מדרש שאין כמוהו בכל העולם. מבחינת האוצר הגדול ובעיקר הלומדים שם יומם ולילה.
יצא לי כמה פעמים להתארח אצל רבי מורי ברמות וכל פעם מחדש התרגשתי מהבית מדרש הזה. זה פשוט לא יאמן, חייבים לבקר שם בכדי להרגיש ולהריח ובעיקר להתרגש.)

תוקן על ידי maxmen ב- 27/04/2014 08:34:31

מימוני, לא טענתי שלא ראוי להביא את אמשלום, אלא שזה לא מתאים למטרת הלומדים שם. מה 'ראוי' אני משאיר לועדה הרוחנית של יתד להחליט.

צר לי שהנושא גלש לפן האישי. אין לי קשר למארגני יום העיון, אך זאת אוכל להעיד כי שמעתי ממנו כמה פעמים התייחסות ודיון רציני בדעותיו של הרב מיכי. (הן מספריו והן בע"פ...).

למרות שיתכן שיש שגישות אחרות שמעניינות כעת יותר את חברי ביהמ"ד.
לא נראה לי לעניין לשפוט ע"פ יום עיון את דעות פלוני על אלמוני. מה עוד שזה להם יום העיון השלישי (כמדומני)  כך שעוד חזון למועד.  

יש לי את הרושם שנושאים אלו כמעט ולא נידונו בעולם החרדי, וידועה לי תגובה של אחד מחשובי המשתתפים בכינוס. וכפי שציין הרב מיכי, כמעט כל אלו שעסקו בדורות האחרונים ביג מידות ובהגיון התלמודי היו משכילים או מיזרוחניקעס.

מה שמעניין הוא אימוץ המתודות ע"י חרדים והצגת העיסוק הנושא כאלו הוא הדרך המסורה לנו מיתד.
דוגמאות נוספות, אנציקלופדיות, פירושים חדשים לגמרא, ועיסוק בכתבי יד.

אימוץ המתודות ע״י חרדים - טוב מאד. הצגתן כאלו הן הדרך המסורה לנו מיתד - אלא איך תרצה שיציגו אותן? (הם חרדים, לא?) מה שמעניין הוא למה רק ׳משכילים ומיזרחניקעס׳ מתעסקים בדרשות. האם זה קשור לכך שתנ״ך לומדים רק משכילים ומיזרחניקעס? ומה אפשר לומר על דת שמפחדת לעסוק בכתבי הקודש של עצמה?

אריאל - הן הן הדברים.
מדוע לא לומדים תנ"ך, כבר דוסקס כאן רבות.
ייתכן מאד שעיסוק ביג מידות הוא נפיץ, הן בגלל שהמתודות האלו אינן מובנות לנו ועד היום הרגילו אותנו לקבל אותן כגזרת חכמים, הן בגלל שניתן אולי לחדש על פיהן דברים בניגוד למקובל.

עכ"פ אשמח לקבל את מה שנאמר ביום העיון.

הנה רשימת מקורות מהדורות האחרונים העשויה להועיל לכל החפץ ללמוד את המדות שהתורה נדרשת בהן בעיון:

כבור בנושא - יש מישהו שפתר אה הבעיה הזו בצורה מרווחת שאינה מלאה דיחוקים?
והרהור כפירה - זה בכלל אפשרי?

ראשון העוסקים בנושא באופן שיטתי הוא המלבי״ם בספרו התורה והמצוה. ספר חובה לכל העוסק בתחום.

ע' ליברמן - יוונית ויוונות בארץ ישראל.

כמה כללים בסיסיים שתבינו למה לחרדי הקלסי לא מעניין אותו העיון הזה.

1, התורה היא דינמית.
2, התורה היא בידי חכמי הדור החיים.

מה פירוש התורה היא דינמית ?
אם התורה היית סטטית (סימטרי בזמן). אז מאיפה צץ לנו הצורך בתורה של בעל פה ?
אם התורה של בעל פה בא לטעון שהתורה היא דינמית וצריך את התורה של בעל פה ? אז אייך היא רוצה להיהפך לסטטי ?
כלומר, כוחם של בעלי תורה של בעל פה, לקוח מהתורה עצמה שבכל דור יש את השופט שלה על דרך יפתח בדורו כשמואל בדורו וכו' אז אייך הם רוצים להפוך את עצמם לתורה סטטי ?

מכאן אנו מגיעים לתזה הטבעית של היהדות בכל הדורות המשתקפת בחרדיות הקלסית. ש"התורה היא בידי חכמי הדור החיים"

אם חכמי כל הדורות בחץ הזמן היו פוסקים על פי כללים סימטריים בזמן ? אז היית לנו רק את התנ"ך כנ"ל, יותר נכון רק את משה רבינו ואין יותר נביאים.
כבר הנביאים אחריו מיותרים לגמרי. על זה הדרך עד ימינו אנו היינו צריכים ללמוד אך ורק את חמשת החומשים.
על כורחנו שרק תלמידי חכמים חיים בכל הדורות קבעו את התורה.

בכל דור ודור טעו שוב ושוב באותו סתירה בסיסית. וניסו להגדיר חוקים סימטריים מחדש ולהפוך את התורה לסטטית.
אם ר' ישמעאל הסתפק עם י"ג מידות אז ר' יוסי כבר הגדיר ל"ב מידות והלמבים כבר הגדיר תרי"ג (613) מידות.
אבל מי שרק מתחיל ללמוד תורה יודע שהכל תיאוריות יפות שלא יורד למציאות ההלכתית.

לא כאן המקום להתחיל להביא דוגמאות אבל אתן דוגמא שנתתי כבר כמה פעמים כאן.
על פי המידות כל ילד שכבר נקי ויודע לשמור (מגיל 6\9) אז מחוייב בתפילין מדאורייתא. ולא ראינו נוהגים כך. דווקא הקביעה השרירותית שבגיל 13 הוא גיל המצוות ?! היא הקובע מתי זה דאורייתא.

הליצניים עם הדמגוגיה הזולה שואלים למה החרדים לא לומדים תנ"ך, למה לא לומדים את המידות והאקדמיה וכו' וכו'.
ובכן, מה רציתם שנלמד תנ"ך ונתחיל להביא את בנינו הבן סורר לבית דין להריגה ? או לא נעביר אש בשבת כפי טענת הצדוקים ודיי בצדק ?
אם התורה היא סטטית אז הצדוקים צודקים ולא התלמודיים. אם התלמודיים צודקים אז לא הבעלי ההלכה צודקים.

מבחינת החשיבה הבסיסית של היהדות אסור להפוך את טקסט התורה לאלילות = סטטית מחייבת, על דרך יקוב הדין את ההר ושכולנו נלך לעזאזל ? אותו דבר כלפי התלמוד וכלפי ספרות ההלכה.
אמרו חכמינו שבית המקדש נחרב על שהעמידו דבריהם על פי דין.
מהי דין ? סטטיות !! שלא לוקח בחשבון את המציאות ובעיקר את הנפשות שכל התורה היא אמצעי להם. ולכן להפוך את הדין כעיקר מול הנפשות ?! זאת טמטום מרובעת אקדמית !!!

אני מקווה שהצלחתי להסביר את הבסיס החשיבתית שלנו.

(אגב: גם במדע מאז שהשתחררו מהגדרת חוקי טבע סימטריים בזמן ? הצליחו להשתחרר ולשגשג ולצמוח. כלומר מאז שגם הסטטיסטיות נהפך למדע ? הצלחנו להתקדם, אחרת היינו תקועים במקום)

תוקן על ידי maxmen ב- 27/04/2014 18:19:52

מחקרים כלליים על התורה שבעל-פה ודרכי המדרש של חז"ל: