|
|
| נשלח ב-27/4/2014 21:52 |
 |
| |
תמוהה מאוד הטענה מדוע לא הוזמנו רבנים שבעיני המארגנים אולי הם בעלי השקפות פסולות או אסורות, אמנם אנו בני התרבות המערבית גדלנו על ברכי ערכי החשיבה הביקורתית, כדברי קאנט העז לחשוב בעצמך זה המטבע של הנאורות, אבל החרדים שומרי ההלכה האמונים על דברי ר' עקיבא "הקורא בספרים חיצונים - צדוקים אין לו חלק לעוה"ב" הם קוהרנטיים לגמרי בדרכם לאסור קריאה או שמיעה של דעות שבעניהם נחשבות לפסולות.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2014 22:14 |
|
| |
העיסוק הרציני בדרשות התחיל אצל המלבי"ם כבודו במקומו? ואני לתומי חשבתי שהסופרים והתנאים הם שהתחילו לעסוק ועסקו במדרש ברצינות, ושגם האמוראים הבינו קצת בנושא גם אם לא הרבו לדרוש כקודמיהם, ושאפילו רס"ג ורש"י והרמב"ם והראב"ד ורבינו הלל ורבי שמשון מקינון ידעו את המדות שהתורה נדרשת בהן.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2014 22:22 |
|
| |
הרב מם, היה לך לתמוה על דברי בעל בעמיו שייחס את העיסוק למזרחניקים.. הכוונה כמובן על העיסוק בעת החדשה לבאר את הדרשות בהגיון, ולא על הדורשים עצמם... הראשונים לא נכנסו לשאלות כלליות ושיטתיות לבאר את ההגיון שבדרשות והעיסוק ברצינות החל מהמלבי"ם ובני דורו (אם לא נתייחס לעיסוק של אנשי חכמת ישראל שהיה סוג של ישום שיטת הסלאמי)
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2014 22:23 |
|
| |
ולספקן, לא מדובר על דעות פסולות וכו' מדובר על דעות שונות, בלי שום קשר לחרדים, כל קבוצה שיוזמת עיון ודיון, מטבע הדברים נותנת את הבמה למשתייכים לקבוצה. כמו שכשיש יום עיון באוניברסיטה לא קוראים לאברך להרצות, לא בגלל שהוא 'פסול' אלא משום שאינו מתאים לפאנל, כך יש אנשים בעלי דעות שונות, שבלי לומר שום דבר שלילי על דעותיהם, אפשר לקבוע שדעותיהם שונות ולכן לא מתאימים לכינוס מסויים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2014 22:28 |
|
| |
אדרבה להיפך, אם בדיון נפשם חפצה אין יותר טוב לזה מאשר להזמין בעלי דעות שונות, האם הם מאלה שטוב להם יותר "תניא דמסייעא לך" על "תיובתא" ?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2014 22:36 |
|
| |
ארתח
האם הרב הירשד ורד"צ הופמן נחשבים כחרדים של ימינו?
והכךך אל תנכס חכמים מדורות קדומים בצורה גורפת לחרדיות של היום.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2014 22:46 |
|
| |
ארתח, לענ"ד לתנאים ולאמוראים ולראשונים היו שיטות כלליות הגיוניות במדרשיהם, אלא שלא ביארו אותם בספריהם. גיבוש כללים כתובים ומפורטים בדרכי הדרש התחיל בתקופת התוספות האחרונים, כגון בספר כריתות לרבי שמשון מקינון, והמשיך אצל ראשוני האחרונים, כגון בספר מדות אהרון ובספר תחלת חכמה, ומתקופת הההשכלה הושפע מדרכי החקירה של חכמת ישראל (המלבי"ם משד"ל, רבי יצחק אייזיק הלוי מרד"צ הופמן, ועוד).
מפליא שעל המעטים שעסקו בדורות האחרונים בחקירת דרכי הדרש נמנו לפחות שלשה מראשי המזרחי: הרב חיים הירשנזון, הרב משה אוסטרובסקי, והרב משה אביגדור עמיאל. ההסבר לכך הינו שאולי גדול הלמדנים של דרכי הדרש בדורות האחרונים היה מייסד המזרחי, הרב יצחק יעקב ריינס, אלא שרוב רובם של דבריו נשארו בכתבי יד ומעולם לא יצאו לאור, ומכל מקום נראה שרוחו של הרב השפיעה על חבריו ותלמידיו לעסוק בנושא.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2014 22:49 |
|
| |
אריאל בעל ומ 80
לצערי לא ראיתי שיטה המרווחת את הנושא בצורה שנותנת מרגוע מינימלי לנפש (אפילו לא במידה טובה)
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2014 22:49 |
|
| |
ספקן
האם בעיניך יש רק סוג אחד של דיון? וכי כל יום עיון אקדמי כולל בתוכו גם דיון על צדקת דרכה של האקדמיה? זה שיח פנים בית מדרשי, היה בו בהחלט ריבוי וגיוון של דעות, אבל בגבולות ההשקפות של אותו בית המדרש. בלי שום קשר ל'פסול' 'יתד' ושאר ירקות של כתבינו לענינו חרדים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2014 22:51 |
|
| |
שוב, "בגבולות ההשקפה של אותו בית המדרש", הוא אשר אמרתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2014 22:51 |
|
| |
בעל, במחילת כבודו, גם החרדים של לפני ארבעים שנה אינם החרדים של היום, עדיין הגבולות בין חרדי לבין מזרחי ברורים, וטענתך שהעיון בדרשות שייך למזרחי מוטעית. ובאופן כללי הרב הירש היה פנאט דתי ובהחלט השתייך לזרם החרדי. כמובן שבכל דור הדברים נראים אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2014 22:54 |
|
| |
מם, ספרות הכללים של הראשונים לא עוסקות בנושא שלנו, שהוא ביאור ההגיון שבדרש והיאך זה נכנס בתורה. זה התחיל מהמלבי"ם, וההשפעה של שד"ל בנושא קלושה. וכן הניכוס שלך של רדצ"ה ל'חכמת ישראל' לא מדוייק בלשון המעטה. רדצ"ה השתייך בהחלט לזרם החרדי, וספרו 'מלמד להועיל' הוא ספר פסק נחשב לכל דבר.
לגבי חכמי המזרחי שהזכרת, מגמתם לא היתה לבאר את הדרשות, אלא הם עסקו יותר בהגיונות ופילוסופיה. משא"כ רשימת פרשני התורה החרדים שהזכרתי בהודעתי לעיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2014 22:55 |
|
| |
ולתלמיד טועה, חבל שלא הגעת היום.. (היית יכול לשמוע אפילו את הרב מיכי..)
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2014 23:10 |
|
| |
| oפקן כתב: |  | | שוב, "בגבולות ההשקפה של אותו בית המדרש", הוא אשר אמרתי. |
|
זה ממש לא מה שאמרת, אתה דיברת על דעות פסולות, ואני דיברתי על דעות שונות, שאין סיבה להיזקק להם בדיון. האם דיון של מכון המקדש מביא נציג של סאטמר? לא בגלל שהם מיתד נאמן אלא שמדובר בשיח פנימי ולא בדיון על הצדקת הדרך.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2014 23:31 |
|
| |
| מם80 כתב: | | | ארתח, לענ"ד לתנאים ולאמוראים ולראשונים היו שיטות כלליות הגיוניות במדרשיהם, אלא שלא ביארו אותם בספריהם. גיבוש כללים כתובים ומפורטים בדרכי הדרש התחיל בתקופת התוספות האחרונים, |
|
שמות רבה (וילנא) פרשת כי תשא פרשה מא
וכי כל התורה למד משה ?! כתיב בתורה (איוב יא) ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ולארבעים יום למדה משה ? אלא כללים למדהו הקדוש ברוך הוא למשה, הוי ככלותו לדבר אתו.
מהחז"ל הזה יסוד סמכותם של ההוגים למצוא כביכול את הכללים.
אבל יש כאן טעות כפי שאמרתי לעיל.
לא מדובר על כללים לוגיים ומתמטיקה וכדומה שצריך רק לחפש אותם והמלבים הצליח למצוא תריג כאלה.
מדובר על כללים תבוניים מניסיון חיים והיסטוריים. מדובר על להבין דבר מתוך דבר.
אם היה מדובר על כללים מרובעים שקיבל משה אז מה הבעיה לכתוב את הכללים בתורה ? כמו האקסיומות של היוונים אולי ?
אין כללים כאלה ולעולם לא היו והם כאמור גם לא משקפים כלום כלפי ההלכה הפסוקה ואפי' ההלכה הפסוקה כבר מעורבת עם הרבה מנהגים ובכל דור מתחלפת הפסק בהרבה דברים רלוונטיים לדור.
זה טוב להגדיל תורה ותו לא.
אני בעצמי הלכתי הרבה שנים אחרי המלבי"ם ולמדתי לעומק את כל תריג כללי הלשון שלו ובתכלס ראיתי כמה דמיוני וחלומי הייתי שהאמנתי לרגע שזה המציאות ההלכתית ודרך הפסיקה.
|
|
|
|
|
