|
|
| נשלח ב-28/4/2014 12:40 |
 |
| |
| ארתח_זוטא כתב: |  | דוקא בנושא זה כב' טועה, רש"ר הירש היה הלוחם הגדול להתנתקות והפרדה גמורה מכל מי שלא אורטודוקסי, ואילו ראש ישיבת וולאז'ין הנצי"ב התנגד להפרשה.
ברור שהחרדי של היום אינו החרדי של לפני שלשים שנה ובודאי לא מאה שנה, אך כך גם החילוני, הציוני, הדתי לאומי, הקפיטליסט וכו'. להוציא מזה שרדצ"ה נחשב יותר מזרחי מחרדי שגוי לענ"ד. לפי זה תוכל לטעון להיפך שגדולי הציונות הדתית היו חרדים כי ספריהם ומראם של הרבנים אלקלעי קלישר ודומיהם דומה הרבה יותר לחרדי בן זמננו מאשר לדת"ל בן זמננו
בכל מקרה רוב שאר החיבורים שהזכרתי שייכים בהחלט לז'אנר החרשי. |
|
רש"ר הירש תמך בהפרדה מוסדית מהרפורמים, דהיינו שיהודים אורתודוקסים לא יהיו בקהילה אחת עם רפורמים (אולי בגלל יחסי הכוחות שפירושם היו שהקהילה בדרך כלל לא תהיה אורתודוקסית בהנהגותיה), אולי נטורי-קרתא יכולים למצוא פה בסיס לטענתם שאסור לקחת כספים מהמדינה ולהיסמך על שולחנה, אבל מה לגבי היחס לתרבות הכללית ולנכונות לאמץ משם ערכים חיוביים?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2014 14:42 |
|
| |
אשכול משעשע, ייש"כ לכל השחקנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2014 14:46 |
|
| |
נכון שבנושא זה הרב הירש הפליג, אבל אי אפשר להשוות לזמננו. בזמנו ערכי האבירות והאסתטיקה האירופים נחשבו לאידיאל נשגב, להבדיל מזמננו בהם התרבות היא בעיקר מוצר צריכה. יום אחד מישהו יגיד שהחרדים אימצו ערכים מהחילונים כי הרב אלישיב אמר שחיבים לשמור על חוקי התנועה. ומצד שני הציבור הדתי לאומי טוען שהחרדים הם שמאמצים תרבות חילונית, כמו פאות נכריות, זניחת האידיאל הלאומי, וכו'.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2014 15:19 |
|
| |
"הסכלים והבטלנים האוהבים לעשות חסרונם ופתיותם שלמות וחכמה, ושלמות זולתם וידיעותיו חסרון ויציאה מן הדת, שמים חשך לאור ואור לחשך"
[רמב"ם, מו"נ א ספל"ב. אין חדש.]
תוקן על ידי שנרב_נ ב- 28/04/2014 15:19:47
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2014 17:17 |
|
| |
מעניין שכמה ניקים כאן תפסו את כלי אומנותם של החרדים (לשיטתם..)
חבל
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2014 18:53 |
|
| |
כמדומני שאחד מהדוברים שם היה חבר כאן בפורום, ונראה לי שגם לא היה זה מהסודות השמורים ביותר, אז לשם מה ההתלהמות הזאת.
באמת, השפה של המייל הזה יותר משהיא כביכול מעליבה את היושבים כאן, מעליבה היא את כותביה.
תורה שגורמת לאדם להיות גס רוח, מוטב שלא תלמד על ידו.
|
|
|
|
|
