עצבן אותי האוטודידאקט!

היוצר יודע את מלאכתו מבפנים. המבקר משתמש באמת מדה כדי להעריך ממרחק את יצירתו של היוצר על סמך טעמו, השכלתו, מחקריו. לפיכך, מאחר שי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן הן כלי מלאכה המשמשים את פוסק ההלכה, הרי שהחוקר מסוגל לומר דברים ענייניים על י"ג המדות רק אם יודע מפנים את דרכי פסיקת ההלכה גם אם איננו פוסק הלכה. למה הדבר דומה? מוסיקולוג טוב חייב להיות לפחות מוסיקאי חובב, חוקר ספרות לפחות משורר בינוני, פילוסוף של המדעים לפחות מדען בינוני, וכו'.

כמה נקודות.

סבורני שהאשכול כן מעלה דברים לענין. למשל, מ הוסיף ביאור היסטורי של המונח "אוטודידקט". לאמור, לא רק מי שלומד בעצמו אלא מי שמסוגל ללמוד בעצמו.

(ואיקון ירוק לו).

עלי כנראה להדגיש שבצייני את הגישה של אוטודידקטיוות כחסרון לא התלוננתי על המסוגלות ללמוד כחסרון. אדרבה, ציינתי שיש מי שלומד מאחרים ואינו אלא מדקלם, ברמה כלשהי.

אולם מה שדרוש לנו הוא מי שלא רק מסוגל ללמוד, וכמובן לומד, אלא נעזר במה שכבר קיים - אם הוא הולך באותה דרך שבה הולך המחקר (בחלקו לפחות).

הלכה אמורה להיות תחומם של הפוסקים ותלמידי החכמים. מדע, במובן של מדעי הטבע, אמור להיות תחומם של המדענים. ברור אם כן שהרב שעוסק במדע יזדקק לידע מדעי. (ניתן לראות זאת אצל אלו שעוסקים בנושא של קידוש החודש, שנאלצים - או שמחים - ללמוד אסטרונומיה אם כי עליהם גם ללמוד את תפיסת האסטרונומיה העתיקה).

אבל יש תחומי בינים, במדעים שאינם מדעי הטבע, ובהם יש תחושה מוצדקת של העדר בסיס מתודולוגי, עד כדי כך שיש סכנה שיהפכו, כדברי מיכי, למדעי החרטא.

ובכל זאת, כפי שכתבה אמשלום, יש כלים מחקריים שהתווספו ממש בשנים האחרונות, ויש בהם תועלת רבה מאד. אם זה בתחום הספרות, אם זה בתחום ההרמנויטיקה, אם זה בתחום ההיסטוריה והמחקר ההיסטורי.

אין זה אומר שצריך ללכת שבי אחרי מסקנותיהם או הנחות היסוד של חוקרים, ובעיני חשודים מאד אלו שממהרים לפסול את המקרא בטענות ביקורתיות (למשל, המינימליסטים, שטוענים ששום דבר בתנ"ך לא יהיה נאמן אם אין לו הוכחות חיצוניות, אם הבנתי נכון את עמדתם, או, מה שדומה יותר לדוגמא הבאה, פסילת מסורות במקרא מפני שהן המצאות שנועדו להסביר שם של מקום) או אלו שפוסלים מסורות בתלמוד (למשל, הסיפור על הלל על גג הישיבה) מחמת הגישה הכללית שבוודאי זה סיפור מומצא.

זה בעצם הכל. מחקר וכלי מחקר בתחום מדעי הרוח יכולים להביא תועלת, אבל יש להשתמש בהם במשורה ובחכמה.

מי שמתעלם מהם, בין בגלל שהוא סבור שהם מוחרמים, ובין בגלל עקרונות אחרים, עלול להגיע למצב שבו יצטרך לעמול על פיתוח כלים מחדש.

וזה נכון במיוחד בתחומים שאינם הלכתיים או תלמודיים לבד. לעיל הבאתי את הדוגמא מספרו של הרב גולדשטיין, ואולי כדאי לפתוח אשכול עבור זאת? כמה שעורים בפילוסופיה של דקרט והבאים אחריו היו משפרים מאד את הפרקים הרלוונטיים בספר.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

מיימוני,

כמובן בהקשר זה אי אפשר שלא להזכיר את הרב הדוקטור עצמו, שפרסם הבלים כאלו שכל אחד שלקח קורס בסיסי בתחומים עליהם הרב הדוקטור משחק במושגים מבין שהשכלתו בנושאים עליהם הוא מדבר נופלת מזו של אחד שקרא את הערכים המתאימים בויקיפדיה. אני יודע זאת לגבי תחום הלימוד שלי (תואר שני במדעי המוח) המופיעים בספר 'מדעי החופש', שיבולאיו ז"ל הכהו על קדקדו על מאמרו בתחומי האלגוריתמיקה, וידידי עורך הבלוג 'אתולוגיקה' (מאסטרנט לביולוגיה) דיווח לי על התרשמות דומה לגבי הכתיבה על אבולוציה ב'אלוהים משחק בקוביות' (ביקורת שתעלה בפוסטים הבאים בעזרת השם, בינתיים לצערי הבחור קצת חופר על דברים פחות מעניינים...) . מעבר להפגנת הבורות, את הלוגיקה הקלוקלת עצמה יכול לבקר כל אחד שמעט שכל בקדקדו ואינו מלחך פינכה פותה של הנ"ל, או חסום על ידי מלקקי עכוזו בפורום זה.

אה, רגע. זה לא הגיע לאקדמיה... אפילו לא במדעי החרתאבונה. אלו ספרים שנמכרים בחנויות הספרים הפחות מובחרות, במדף המעבר מספרות פנטזיה לפילוסופיה בגרוש...

סליחה.


וכמובן, כפי שכתב כבר יתכן מעלי, עוד רגע אחשוב שפלפולי הגרי"ז קשורים באיזושהי דרך למה שחשבו האיכרים העיראקיים שכתבו את התלמוד, שלא לדבר על מסקנותיהם המלומדות של אברכים וראשי ישיבות שמעולם לא חצו את מחסום דף ה', ואני מדבר על התת-קבוצה המזערית של המסכתות הישיבתיות... או שמסקנותיהם הידועות-מראש (ומנובאות ברמת סמך של 95% לפחות לפי סוג כיסוי הראש שבו השתמשו הוריהם) והסותרות של תיאולוגים כאלו ואחרים, מהפיליטונאים ביתד נאמן ועד מתבחבשי מוסף שבת של מקור ראשון, מהווים מסקנה בעלת תוקף כלשהו, לוגי, אמפירי, נובע מהנתונים, עם רמת מובהקות סטטיסטית כלשהי, במרחב שמחוץ לספירה התחומה בין שתי אוזניהם...

רציו
תרגיע - האלטרנטיבה לא הרבה יותר טובה.

בעל בעמיו

לגבי שני הנושאים שכתבתי - 
הבעיה היא עם הדרים בבית זכוכית וזורקים אבנים לכל עבר. וכי השאלה על הקשר בין הפלפולים לבין כוונתם של כותבי התלמוד עולה בכלל בישיבות? או שמא ביקורת על "הרב מיכי", שרשאי ללעוג בבוטות לכל מי שחושב אחרת ממנו, נשמעת כאן בפורום (כמה זמן יקח עד שהתגובה למעלה תימחק בתוספת צקצוק, אזהרה באישי, חסימת הפרופיל ושאר ירקות)? 

תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 29/04/2014 18:23:36

מ

איני מבין כיצד אתה מציע ליישם את שיטתך. אולי תתן דוגמא כיצד לעשות זאת בפיזיקה? או בפילוסופיה? בשאלה כמו הבעיה הפסיכופיזית (=מה ההסבר למעמד השונה המוכר לנו בין גוף ונפש).

לא בכל תחום ניתן "להתחיל מההתחלה". בוודאי שמה שלומדים צריך להיות נתון לבדיקה או לביקורת, ובוודאי שכדי לשלול צריך אומץ. אבל גם כדי לשלול צריך לדעת מה שוללים.

ויש דברים שבהם לא כדאי לשלול אלא להשתמש כדי להתקדם הלאה.

דוגמא: המדע התקדם מניוטון ואילך על ידי אימוץ התגליות שלו. איינשטיין הציע תיאוריה תחליפית ואכן נדחו דברי ניוטון (אמנם במספרים "קטנים" כמו בפיזיקה של המתרחש בכדור הארץ ההבדל אינו משמעותי ולכן ממשיכים ללמוד פיזיקה ניוטונית).

הדיון על קוונטים, יש או אין, או על חלקיקי חלקיקים תת אטומיים או מיתרים, מתנהל רק על סמך התיאוריות הפיזיקליות הקיימות קודם לכן.

האם ניתן להתחיל את הפיזיקה מחדש?

כנראה לא הבנתי היטב למה התכוונת. התוכל להסביר ולהדגים?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

רציוספקטי

ברוך השב!

גם אם נסבור כמוך שמיכי טועה ושטחי (ואיני בין הסוברים כך), עדיין הוא לא אוטודידקט. הוא פיזיקאי ופילוסוף, ומיישם את המעלות שמ80 ואני (ואחרים) ממליצים עליהם: שימוש בידע תיאורטי שהושג במשך מאות שנות מחקר לצד חשיבה עצמאית.

זה שהוא לא הצליח ליישם זאת כראוי לדעתך עדיין לא מראה שהדרך הזו לא נכונה.

ותזכיר לי מדוע לדון במיכי באשכול הזה אם הוא לא אוטודידקט? הרי לא יעלה על הדעת שיש לך משהו אישי נגדו?

לא ראיתי אי פעם שמיכי לועג למי שחושב אחרת ממנו. הוא כן מסוגל לכתיבה הומוריסטית כדי להצביע על שגיאות עקרוניות אצל מי שמבקר אותו לחינם או שמבזבז זמנם של אחרים בתגובות שגויות מעיקרא, לפחות לדעתו.

ההודעה נערכה כדי להוסיף קטע בהתאם לתגובה האחרונה של רציוסקפטי.

תוקן על ידי מיימוני ב- 29/04/2014 18:26:23

מיימוני,

רציו
הספרים של אברהם אינם ספרי לימוד מדעים, הם ספרי פילוסופיה.
האם הטעויות המדעיות שמצאת בספריו, שומטות את הקרקע מתחת לטענותיו הפילוסופיות העקרוניות?
נ.ב. עורך אותולוגיה העלה פוסט על "אלוהים משחק בקוביות" ואף התפתח בעקבותיו דיון ביניהם, לשיפוטך.