כולנו מכירים את המושג מושכל ראשון של תלמיד חכם של צדיק ושל פילוסוף וחוקר ומדען ומומחה בכל תחום התמחותו. בשפה הפשוטה זה נקרא אינטואיציה. האינטואיציה של בעל הניסיון יותר טובה מילד שבטבעיות עוד לא בעל ניסיון.
ביהדות השימוש הזה היה מאוד מקובל עד כדי כך שגדולים וענקים פשוט סמכו על זה והפכו את זה לכמין נבואה קטנה להשיב לשאלות כבדות בכל תחום, ציבורי ופרטי וכו' וכו'. כלומר, במקום שנדמה היה שאין הכרעה, אז במקום לבדוק את השקילות או לעשות גורל או שאלת תינוק שאין באמת הכרעה ?! אז כביכול סמכו על המושכל הראשון\האינטואיציה ככמין נבואה קטנה.
(אגב: המושג\המשפט "מושכל ראשון" יש לו הרבה פירושים אבל אני מדבר על מושכל ראשון המקובל כנ"ל)
ובכן. האם אפשר לסמוך על זה ? על פי מה שאנו יודעים היום מהמחקר הנפלא של חתן פרס נובל פרופ' דני כהנמן, נראה בהמשך שאי אפשר לסמוך על זה.
בספרו "לחשוב מהר לחשוב לאט" (ספר חובה לכל תלמיד חכם ומשכיל) הוא מוכיח כמה שהאינטואיציה היא לא הדבר שאפשר לסמוך עליו.
אני הסביר על פי לשוני ומהזיכרון (אין לי כרגע לידי את הספר)
הוא מחלק (מטפורית כמובן) את המוח לשני מערכות. מערכת 1 ומערכת 2
מערכת 1, הוא המוח העצלן ששולף מה שנמצא באינטואיציה. מכאן שכל מומחה שולף אינטואיטיבית תשובות יותר נכונות ומועילות כמובן. האינטואיציה נמצאת במערכת 1
מערכת 2, הוא המוח החושב והמעמיק והחוקר והבודק. הוא לא אינטואיטיבית רק להפך הוא בונה לנו את האינטואיציה היותר טובה במשך כל חיינו מהניסיון החיים.
ראו בתמונה לעיל ותראו (הראיה היא מושכל ראשון) שהקו הראשון קצר בהרבה מהקו השני. את זה טוען בתוקף מערכת 1, אבל מה אומר מערכת 2, ??? הוא בודק ויודע בידיעה מוחלטת ששני הקווים באותו אורך.
האדם מעדיף את הדרך הקלה כי הוא עצלן בדרך כלל ולכן הוא משתמש ברובו עם מערכת 1 = אינטואיציה. אבל אנו רואים כמה שהאינטואיציה משקרת לנו אפי' אחרי הידיעה. הרי לראות אנו רואים כל הזמן אפי' אחרי הידיעה שהקו הראשון קצר בהרבה מהקו השני. כלומר אניטואיטיבית אנו יכולים להישבע שהקו הראשון קצר אפי' שאנו יודעים שלא היא.
(פרופ' כהנמן מביא הרבה דוגמאות נפלאות ביותר אבל זה הדוגמא החביבה עלי במיוחד. בכל אופן כדאי באמת לעמיק בספר עצמו. לדעתי זה חובה ממש כי זה רלוונטי לנו בכל תחום בחיים. אני לא מכיר נושא אחד שלא חשוב לדעת את המחקר שלו והמסקנות היוצאות ממנו.)
לסיכום:
לא מספיק שאנו בונים לעצמינו אינטואיציה של מומחה. נכון שזה אינטואיציה יותר טובה משל פחות מומחה. אבל המסקנה כאן היא שהאינטואיציה ממשיכה לשקר לנו אפי' אחרי שמערכת 2, התערבה ובדקה ויודעת ששני הקווים באותו אורך. במילא אי אפשר לסמוך עליה לעולמים.
מה דעתכם חכמי וחברי הפורום הקדוש ?
תוקן על ידי maxmen ב- 29/04/2014 13:20:17
נשלח ב-29/4/2014 17:28
אינטואיציה כמושכל ראשון הינה עניין רוחני ולא תפיסה ראשונית מיידית של החושים, אשר ילדים מסוגלים לו יותר מאשר מבוגרים בעלי נסיון. המבוגר מתחכם ומתייחס לשאלה איזה קו ארוך יותר באופן רציונלי ואחרי מדידה משיב תשובה גיאומטרית ששני הקוים שווים באורכם. הילד מבין באופן אינטואיטיבי שהקו הראשון מתפשט להתכנסות והקו השני מתכנס בהתפשטות ועל-כן אומר שהקו הראשון קצר וארוך והקו השני ארוך וקצר.
נשלח ב-30/4/2014 05:33
מם80 כתב:
אינטואיציה כמושכל ראשון הינה עניין רוחני
שהעניין הרוחני הזה שאתה קורא לו "מושכל ראשון" יביא לנו תרופא לסרטן ?! אז אולי נאמין שקיים מין דבר כזה מושכל ראשון רוחני. עד אז המושג רוחני היא חלום ילדותי שמקורם הם מכתות שכנות
נשלח ב-30/4/2014 12:26
מה מקור המושגים "מושכל ראשון" ו-"אינטואיציה"?
אשליות אופטיות אינן בהכרח טבעיות אלא תולדות של תרבות כפי שהסביר לעומק ארנסט גומבריך בספרו המופתי "אמנות ואשליה".
נשלח ב-30/4/2014 19:16
מם80 כתב:
מה מקור המושגים "מושכל ראשון" ו-"אינטואיציה"? אשליות אופטיות אינן בהכרח טבעיות אלא תולדות של תרבות כפי שהסביר לעומק ארנסט גומבריך בספרו המופתי "אמנות ואשליה".
אני דן כאן על מושכל ראשון. והתברר על פי המחקר המדעי שהמושכל ראשון זה לא נכון רק דווקא עצלות.
נתתי דוגמה אחד מיני אלף שיש במחקר להראות ולהרגיש את האבסורד הרי ראיה היא באמת החוש שסומכים עליו אפי' בדיני נפשות.
בכל אופן השאלה היא עקרונית האם האינטואיציה\מושכל ראשון הוא כלי מוצלח יותר מהעמקה והכרעה אחראית ? התברר שלא וממש אי אפשר לסמוך עליו כי הוא עושה טעויות זוועתיות, וכדאי לראות בספר את המחקרים. (אם נראה לך הדוגמא לעיל ? אוקיי יש שם עשרות אחרות ותראה שהמסקנה שלו נכונה)
תוקן על ידי maxmen ב- 30/04/2014 19:18:54
נשלח ב-30/4/2014 20:00
maxmen כתב:
לסיכום:
לא מספיק שאנו בונים לעצמינו אינטואיציה של מומחה. נכון שזה אינטואיציה יותר טובה משל פחות מומחה.אבל המסקנה כאן היא שהאינטואיציה ממשיכה לשקר לנו אפי' אחרי שמערכת 2, התערבה ובדקה ויודעת ששני הקווים באותו אורך. במילא אי אפשר לסמוך עליה לעולמים.
אני חושב שהמשפט המודגש הוא הדוגמא לשימוש חיובי באינואיציה, טעות גדולה אומנם תהיה לסמוך עליה בלבד, אבל בודאי שמומחה בתחומו לאור הנסיון והרקע יכול להשתמש באינטואיציה בשביל חוות דעת ראשונית לפחות.
אני משער למשל שאדם העוסק במדידות מסוג הקווים שבציור שלך יעלה על התרמית מהר יותר מאדם רגיל.
נשלח ב-30/4/2014 22:06
מושכל ראשון - אכסיומה. משפט הנתון בבסיס של שיטה ללא הוכחה.
אינטואיציה - הסתכלות, ומכאן, לבחון דבר על ידי הסתכלות, ומכאן להתבונן בהסתכלות מופשטת על איזה עניין. לחשוב חשיבה מופשטת.
שני המושגים אינם זהים.
עודד
נשלח ב-1/5/2014 01:27
932woland כתב:
מושכל ראשון - אכסיומה. משפט הנתון בבסיס של שיטה ללא הוכחה.
אינטואיציה - הסתכלות, ומכאן, לבחון דבר על ידי הסתכלות, ומכאן להתבונן בהסתכלות מופשטת על איזה עניין. לחשוב חשיבה מופשטת.
שני המושגים אינם זהים.
עודד
אמרתי מראש שיש הרבה פירושים. ונושא האשכול אומר להיות ברור על מה הכוונה.
נשלח ב-1/5/2014 01:29
לאמר כתב:
, טעות גדולה אומנם תהיה לסמוך עליה בלבד,
זה עיקר טענתי.
נשלח ב-1/5/2014 03:17
כמעט בכל תחום יש המצטיינים באינטואיציה ויש המצטיינים בחשיבה לעומק ויש בשניהם. מכל מקום, הדוגמאות של פרופסור כהנמן באמת מתאימות לפינת קפה, כי אינן דורשות אלא מעט אינטואיציה וקצת חשיבה לעומק.
קפבלנקה היה שחקן השחמט האינטואיטיבי הטוב ביותר אי-פעם. בד"כ היה מרגיש מה המהלך הנכון תוך שניות ספורות. הפשטות של משחקו היתה גאונית. מארשל, אחד משחקני הצמרת באותה תקופה, הכין מראש חידוש, אותו בדק וניתח לעומק, ושמר אותו למשחק מול קפבלנקה. במשחק, למרות לחץ הזמן, קפבלנקה הדף את התקפתו של מארשל וניצח את המשחק. קפבלנקה היה רגיל לומר: "אני יודע מה יש בעמדה ממבט ראשון, מה יכול להיות? מה יהיה? תחשב אתה, אני יודע זאת!".
נשלח ב-1/5/2014 03:51
ציטוטים מאלופי עולם בשחמט על אינטואיציה:
קספרוב: "היסוד העיקרי שאי-אפשר למדוד אותו לא ע"י אנליזה ולא ע"י מכונה, ולדעתי הינו לב ההצלחה בכל התחומים: כח האינטואיציה והיכולת לרתום אותה ולהשתמש בה באמנות".
אנאד: "לפני משחק אני משתדל לנקות את הראש כך שאוכל להתרכז טוב יותר. הנני סוג של אדם המשחק מהר ומסתמך הרבה על האינטואיציה שלי, כך שחיוני עבורי להיות בשלום ביני לבין עצמי. להתפלל את תפילותי היומיות עוזר לי להתעלות".
קרלסן: "כמובן, לפעמים חשיבה אנליטית יכולה לתת תוצאות מדויקות יותר מאשר אינטואיציה, אלא שבד"כ אין זו אלא יגיעה. בד"כ אני עושה מה שהאינטואיציה שלי אומרת לי לעשות. רוב הזמן המשמש למחשבה איננו משמש אלא לבדוק שצדקתי ליתר בטחון."
תוקן על ידי מם80 ב- 01/05/2014 03:59:20
נשלח ב-1/5/2014 11:39
מם80 כתב:
הדוגמאות של פרופסור כהנמן באמת מתאימות לפינת קפה, כי אינן דורשות אלא מעט אינטואיציה וקצת חשיבה לעומק.
שאלה לי אליך האם למדתה את הספר ? ואם כן האם הבנתה אותו בכלל ? לא נראה לי !! כי אתה לא מבין אפי' מה הטיעון של האשכול.
הטיעון היא פשוט, עד מחקרו של פרופ' דני כהנמן כל אדם חושב שהאינטואיציה היא הדבר שאפשר לסמוך עליו יותר מעמקה ומחקר. התברר על פי המחקר ששימוש באינטואיציה היא פשוט עצלות ותו לא ומה שיותר גרוע שהיא משקרת לנו.
האבולוציה ברא לנו את האינטואיציה לעת סכנה שהתשובות צריכות לבוא מהר.
אבל החסרונות שלו ברורות על פי המחקר במצבים רגילים (לא בעת סכנה) ובעיקר זה בא מעצלות ופינוק.
מי שלא יודע לרקוד אומר שהרצפה עקומה. כן מי שיכולת האינטואיציה שלו חלשה, אומר שהאינטואיציה מטעה. זה שהרבה אנשים סומכים על האינטואיציה שלהם מבלי לבחון אם היא נכונה - אמנם תולדה של עצלות, אלא שגם אנשים שלא סומכים על האינטואיציה שלהם אלא מעדיפים מחקרים חסרי השראה אינם אלא בטלנים מבחינה מחשבתם.
כדי לפתח את יכולת האינטואיציה נדרש לא פחות מאמץ מאשר כדי לחקור. יאשה חפץ היה כנר אינטואיטיבי, ולמרות שהיתה לו טכניקת נגינה מושלמת, הוא עמל על שיפור נגינתו יותר מכל כנר אחר בדורו (ודורו היה משופע בכנרים גאונים ומוכשרים מכל הסוגים). הוא היה גדול הכנרים בדורות האחרונים, אולם מורה בינוני. למה? כי אינטואיציה אי-אפשר להורות באופן הגיוני.
להבדיל, מורו של חפץ, היה כנר בינוני ומורה גדול. מה עשה אותו למורה גדול? הוא השאיר לתלמידים את רוב הלימוד ולא עסק אלא בלכוון אותם להיות מי שהם באמת.
נשלח ב-1/5/2014 13:38
ציטוטים מאת יאשה חפץ:
עמול היטב כדי לתקן את חסרונותיך, כי אם אתה לא תתקן אותם, מי יתקן אותם?
אם אינני מתאמן יום אחד, אני יודע את זה. אם אינני מתאמן יומיים, המבקרים יודעים את זה. אם אינני מתאמן שלשה ימים, הקהל יודע את זה.
ביקורת לא מפריעה לי, כי הנני המבקר החמור ביותר של נגינתי. בנגני תמיד הנני מנסה להתעלות על עצמי, והמאבק המוסיקלי הממושך הזה מפליא אותי.
מאז ומעולם האמנתי שלהתאמן יותר מדי גרוע באותה מידה כמו להתאמן מעט מדי.
אינטואיטיבית הננו מזהים מוסיקה טובה, ובדרך כזו או
אחרת, יודעים מה אמיתי. כשניגנתי יצירות מהשורה הראשונה בבתי ספר לילדים שקודם לכן מעולם לא שמעו מוסיקאי בהופעה חיה, הם האזינו לנגינתי בתשומת לב. כשניגנתי יצירות בינוניות, הם השתעממו ובהו בחלונות.
