|
|
| נשלח ב-2/5/2014 03:00 |
 |
| |
איפכא מסתברא.
רוב אלופי העולם בשחמט זכו בתוארם בגיל צעיר, מה שלכאורה מלמד ששחמט הינו משחק של אינטואיציה יותר מאשר של מחקר. שני יוצאים מהכלל מלמדים שכלל זה נכון חלקית. האחד, עמנואל לסקר שהיה אלוף עולם במשך 27 שנה. השני, מיכאיל בוטביניק, שבהיותו בן 49 הפסיד את אליפות העולם לטל בן ה-23 (השחקן המבריק והלא צפוי ביותר אי פעם), וכעבור שנה לאחר הכנה מדוקדקת זכה שוב באליפות העולם (תואר בו החזיק במשך כ-14 שנה).
הנה ציטוטים מאלופי העולם בשחמט על חשיבות המחשבה האנליטית:
לסקר: "הראה לי שלושה וריאנטים בספר מוביל על פתיחות, ואראה לך ששניים מהם אינם נכונים".
בוטביניק: "אמנות השחמט עיקרה ניתוח עמדות בדייקנות".
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2014 04:24 |
|
| |
איך להסביר שיש שחקני שחמט שהצליחו בזכות האינטואיציה שלהם ויש שחקני שחמט שהצליחו בזכות מחשבתם האנליטית?
התשובה פשוטה. שחקני שחמט שמשחקם מבוסס על איטואיציה מעדיפים לבחור מהלכים המביאים לעמדות מורכבות וחריפות, בהן כשרונם האינטואיטיבי בא לידי ביטוי, ואילו שחקני שחמט שמשחקם מבוסס על מחשבה אנליטית, בוחרים מהלכים המביאים לעמדות שקולות ומתונות, בהן כשרונם האנליטי מאפשר להם לבנות תכניות מרחיקות לכת.
לפיכך, האם המסקנה שבמשחק השחמט יש מצבים בהם אינטואיציה עדיפה ויש מצבים בהם מחשבה אנליטית עדיפה? לאו דווקא. מדוע? כי קפבלנקה, השחקן הכי אינטואיטיבי אי פעם, הצטיין יותר מכל בעמדות הדורשות מחשבה אנליטית מעמיקה. עמנואל לסקר, שבנוסף להיותו אלוף עולם בשחמט היה התיאורטיקן הראשי של השחמט המודרני, אמר: "היכרתי שחקני שחמט רבים, אולם רק גאון אחד - קפבלנקה!"
ומה אמר קפבלנקה על לסקר? "הוא השחקן הגדול ביותר, המעמיק ביותר והיצירתי ביותר, שהיכרתי מעודי".
תוקן על ידי מם80 ב- 02/05/2014 04:51:14
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2014 12:17 |
|
| |
מ היקר
אני מכיר את המשחק טוב מאוד. ואני אומר לך דבר פשוט. המשחק הזה מחייב את מערכת 2 של המוח ולא האינטואיציה.
אני בדרך כלל מנצח כל בעל גאווה שמשחק איתי מאותו סיבה שהבעל גאווה ניגש למשחק הוא פועל אך ורק באינטואיציה.
מצד שני משחק שהוא לא בעל ניסיון אבל יש לו מזל יותר משכל, קשה מאוד לשחק איתו אם בכלל. ואז בוודאי חייבים את מערכת 2 כי ההוא לא צפוי לגמרי. מצד שני יכול להיות שההוא למד את דרכי המשחק של הגדולים ואז לא רק שהוא לא צפוי רק דווקא אני שקוף אצלו.
כל שחקן מולי שמשחק על פי אינטואיציה ? הוא מאוד שקוף !! כי אינטואיציה היא לא יצירתית היא הפנמת יצירות ידועות ולכן הוא משחק עם כללי משחק ידועים.
לסיכום במשחק השחמט עדיף אף פעם לא לסמוך על מה שאתה יודע כבר רק דווקא לחדש כל פעם מהלכים יצירתיים כך שאתה מנצח את כולם. כלומר רק עם מערכת 2 אתה יכול לשחק טוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2014 14:31 |
|
| |
מקס,
ההבדל בין אינטואיציה חלשה לאינטואיציה חזקה, שאינטואיציה חלשה מבוססת על הפנמה שטחית של ידע, תכונה המאפיינת שחקני שחמט חובבנים, ואילו אינטואיציה חזקה על הפנמה מחודשת של עקרונות, ועל-כן רבי-האמנים האינטואיטיבים, כגון קספרוב ובובי פישר, היו מאד יצירתיים.
אנשים עם אינטואיציה חלשה, בד"כ האינטואיציה שלהם אומרת להם לסמוך תמיד על האינטואיציה או המחשבה האנליטית שלהם אומרת להם לא לסמוך על האינטואיציה כלל. אנשים עם אינטואיציה חזקה בד"כ מסתמכים על האינטואיציה שלהם ומשתמשים במחשבתם האנליטית כדי לדייק ולברר את הדברים לעומק
תוקן על ידי מם80 ב- 02/05/2014 15:02:34
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2014 14:53 |
|
| |
| מם80 כתב: |  | מקס,
המלה אינטואיציה פירושה התבוננות, הבנה מיידית. ההבדל בין אינטואיציה חלשה לאינטואיציה חזקה, שאינטואיציה חלשה מבוססת על הפנמה שטחית של ידע, תכונה המאפיינת שחקני שחמט חובבנים, ואילו אינטואיציה חזקה על הפנמה מחודשת של עקרונות, ועל-כן רבי-האמנים האינטואיטיבים, כגון קספרוב ובובי פישר, היו מאד יצירתיים. |
|
אני מרגיש שאנו לא מדברים על אותו עניין.
אינטואיציה מטבעה היא לא חשיבה יצירתית רק להפך הוא סומך על הניסיון שלו.
כל תפקידה של האינטואיציה השליפה מהשרוול, מיועדת לזמנים שאין זמן לחשוב. כך שכל מומחה יותר - שבמצב רגיל לא עצלן וכן חוקר ומעמיק - יש לו אינטואיציה יותר טובה.
כלומר הכלי הזה במוח ששולף לנו דברים במהירות, שנקרא "אינטואיציה" ?! היא רק אמצעי לשליפה ולא הדבר עצמו שאפשר לסמוך עליו. זה תוקף טענתי באשכול הזה ואני מקווה שאתה יורד לעומק העניין.
האדם אסור לו לסמוך על האינטואיציה רק במצבים קריטיים. הוא חייב להבין שהאינטואיציה היא רק כלי ולא הדבר בעצמו.
ואת זה אני אומר לכל אלה שפוסקים על פי האינטואיציה.
זה עיקר טענתי והמחקר המדעי המודרני מוכיח זאת.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2014 16:06 |
|
| |
מקס,
מה ההבדל בין אינטואיציה למחקר?
נגן אינטואיטיבי מאמין ביכולתו לנגן בשלמות יצירה בפעם הראשונה. נגן מעמיק סבור שעליו לחקור וללמוד את היצירה כדי לבצע אותה נכון.
הן אינטואיציה והן מחקר הם כלים ולא הדבר בעצמו.
בתקופה המודרנית האינטואיציה נחלשה ביחס לתקופות קודמות, ועל-כן באופן כללי זה נכון שנדרשים יותר מתינות ועיון.
כשהכנר האינטואיטיבי קרייזלר והפסנתרן המעמיק רחמנינוב הקליטו יצירות לכנור ולפסנתר, קרייזלר תמיד האמין שיצליחו לנגן באופן מושלם בנסיון ראשון ואילו רחמנינוב סבר שקרייזלר מתעצל והתעקש להקליט הרבה ביצועים עד שהיה מרוצה מנגינתם. אחת מההקלטות שלהם מתחילה בצלילים המעמיקים והמדויקים של רחמנינוב, ואז לפתע נשמע הצליל המופלא של קרייזלר,
כציפור המתעופפת בקלילות ברקיע ומלווה בשירתה אייל המתהלך וקורא בקול.
תוקן על ידי מם80 ב- 02/05/2014 16:49:53
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2014 01:49 |
|
| |
עכשיו הבנתי על מה אתה מדבר. אתה מדבר על כישרון טבעי\מולד.
ובכן זה משהו אחר לגמרי. זה לא אינטואיציה כלל וכלל זה טבע מולד.
אינטואיציה זה משהו אחר לגמרי. אינטואיציה כפי שהסברתי לעיל היא שליפה מהירה של תגובות לשם הגנה כמו למשל שנופלים ח"ו היד אינטואיטיבית מגן על הראש בלי שנהיה מודע לכך בכלל. יש טעויות של האינטואיציה כמו קול מיוחד שמזכיר אוטומטית נשכחות רעות (או טובות) אפי' שאין סיבה אמיתית לפחד עכשיו. הנהיגה וטיס, נהיגה על אופניים וכדומה כל דבר שאנו עושים אוטומטית ומתווכחים אוטומטית וכו' וכו' כל אלה הם מערכת 1 = אינטואיציה.
אתה מדבר על כישרון טבעי\מולד ויש כאלה בכל תחום ותחום. כלומר ילד עם כישרון מוזיקלי מיוחד או ילד שנולד עם ידיים טובות במיוחד (מתאים להיות מנתח דייקן). ויש כאלה שנולדים עם ידיים שמאלניות כאלה, או כתיבה כמו שלי למשל  , כל זה לא קשור לאינטואיציה זה פשוט מזל רע או טוב. גם את זה אפשר לתרגל להגיע להישגים כי בכל זאת המוח מפלסטי אבל לא דיברתי בנשוא הזה. אני מדבר על אינטואיציה שהכוונה לזה היא "האוטומט" שלנו האם אפשר לסמוך עליו ? התברר שלא !
תוקן על ידי maxmen ב- 04/05/2014 01:50:46
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2014 02:20 |
|
| |
מקס,
מה שדיברת עליו איננו אינטואיציה אלא תגובה אינסטינקטיבית וברור שתגובות אינסטינקטיביות אוטומטיות אינן תמיד נכונות או מוצדקות.
המלה אינטואיציה נגזרת מהפועל הלטיני אינטוארי שפירושו להביט, לשקול, לחשוב, ופירושה ראיה אמתית בלי שימוש בהגיון. הפילוסוף ברגסון הבחין בין אינטואיציה הקשורה להזדהות פשוטה עם הדבר לכשעצמו לבין מחשבה אנליטית שלעולם איננה מסוגלת להבין את ייחודו. לדוגמא, משורר המחבר שיר מתוך השראה עושה פעולה אינטואיטיבית. מבקר המפרש את שירו של המשורר משתמש במחשבה אנליטית כדי לנסות להבין את מה שהמשורר קיבל באופן בלתי אמצעי, ובכך מאפשר לקוראים, שאינם יודעים לקרוא שירה באופן אינטואיטיבי, להתחבר לשיר.
תוקן על ידי מם80 ב- 04/05/2014 02:35:23
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2014 02:39 |
|
| |
אני רואה עכשיו שויקי בעברית עושה את הבחנה שלך אבל לדעתי זה לא נכון.
על אף זאת אינטואיציה עשויה להיות מעוצבת באופן תת-הכרתי על חוויות קודמות. ובכך היא נבדלת גם מאינסטינקט שהוא נטייה פנימית מולדת ואינו מבוסס על חוויות קודמות.
לדעתי אין חיה כזאת. אבל אין לי תואר אקדמאי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2014 12:18 |
|
| |
לענ"ד אינטואיציה הינה כשרון אינטלקטואלי מולד שיכול לצאת מהכח אל הפועל רק אם יש סביבה מתאימה בילדות המוקדמת המעודדת את השימוש בה. לדוגמא, בעלי שמיעה אבסולוטית מסוגלים לחזור במדויק על מנגינות ששמעו או לזהות נכון צלילים ללא מחשבה. לפני הרבה שנים, כשלמדתי תיאוריה של המוסיקה, בתחילת כל שיעור המורה היה מבקש מאיתנו לשיר את התו "דו". רבים מאיתנו, כל אחד בתורו, היינו שרים "דו", והמורה היה מנענע בראשו לאות כי הננו מזייפים. אזי, משהכיתה התמלאה בדומיה, המורה היה מבקש מהתלמיד בעל השמיעה האבסולוטית לשיר את התו "דו". התלמיד היה שר "דו", ואז המורה היה מנגן "דו" בכנורו, ונוכחנו שהצליל שהתלמיד שר והצליל שהמורה ניגן זהים במדויק, ושהצלילים שאנו שרנו לא היו מדויקים. מאידך, אותו תלמיד לא הצטיין בהבנה אנליטית תיאורטית של מוסיקה.
|
|
|
|
|
