| לבבית30 כתב: |  | | משוררששיער כתב: |  | ערב טוב חברים,
אההההה בבב... ממממ ...
טוב,
אחרי כזו נחיתה משומקום ... , אין פלא שאני לא יודעת מאיפה להתחיל...
עדיף שלא אנסה להסביר את האילוצים והגורמים להתעלמותי הרגשית והמעשית ,מקיומה של ההופעה...
האמת? אשמח לשמוע פעם על אותם האילוצים והגורמים השונים. אם-כי אני מוכרח לציין, כי למרות שאינך מעלה אותם על הכתב, כמעט כל מילה שלך אומרת (הייתי מוסיף: זועקת) אותם לאורך המכתב. ובכל זאת... |
|
למה התכוון המשורר?
אילו מילים זועקות? ואת מה?
אשמח בהחלט לשמוע את ניתוחיך הפסיכולוגיים בנושא :) |
|
טוב, אין לי ממש כוונות להתחיל לעסוק בתורת הנפש מעל גבי במה מכובדת זו, ולהפוך את שולחן דיוני הפרחים לשולחן ניתוחים, בו אנתח בכלים פסיכולוגיים אישיויות שונות של חברי/ות פורום נכבדים. מה גם שאיני בטוח כלל כי אבחון פסיכולוגי כלול בסל שירותי הבריאות במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. כך ש... [אגב, אני אישית לא ממש שלם עם ההטייה הזו – 'אישיויות'. הסכים לדעתי הבלשן יצחק אבינרי שכתב באחד מספריו "לומר ברבים אישיויות – לא יעלה על הדעת"... אולם מה אעשה ובהחלטה שהתקבלה על-ידי חוקרי האקדמיה ללשון העברית נאמר כך: "צורת הרבים של שמות בסיומת – יוּת, כגון אישִיוּת, אחרָיוּת, נגזרת בדרך הרגילה בעברית: אישיוּיוֹת, אחריוּיוֹת". כך שנראה כי שימוש בהטייה זו הוא תקין. לשם ההגינות לא אסתיר כי בהמשך ההחלטה נאמר "המבקש להימנע מן הצורות האלה ישתמש בתחליפים, כגון סוגי אישיות, מינֵי אחריות". אם-כי לא ממש הבנתי מדוע יבקש אדם "להימנע מן הצורות האלה ולהשתמש בתחליפים" אם אין כל פסול בשימוש בהטייתם הפשוטה של אותם המילים. לחברי האקדמיה, לשונאים ובלשנים – הפתרונים]. גם לא ממש התכוונתי כי אכן "כל מילה שלך אומרת; זועקת" את אותם "אילוצים להתעלמות רגשית ומעשית מקיומה של ההופעה". הדברים נכתבו בשעת לילה מעט מאוחרת, כך שתשומת ליבי הוסבה פחות לדקדוקי המילים עצמם, ויותר לרוח הדברים, רוח חרישית הנושבת בינות למילות ההרהורים; אותם נובלות חכמה הפזורות בין ענפי אשכול זה כמו גם באשכולות אחרים. לרוח המחוקק(ת) בתגובות שנכתבו על-ידה בעת האחרונה כמו גם באלו שנכתבו בשנים קדמוניות, הדברים אמורים. אם נתמקד בתגובתך זו האחרונה: "תמכתי יתדותיי בשלוש עשרה תיבות", הלא המה ערוכים במשפט אחד שלך (שחזר על עצמו שוב בסופה של התגובה): (א) עדיף (ב) שלא (ג) אנסה (ד) להסביר (ה) את (ו) האילוצים (ז) והגורמים (ח) להתעלמותי (ט) הרגשית (י) והמעשית, (יא) מקיומה (יב) של (יג) ההופעה", "ובשערי דמעות כי לא נשלבות"... אני, משום מה, שמעתי במשפט זה צליל נוסף, המעניק לו מימד עמוק יותר; משהו מעבר לנתון היבש לפיו אינך מתעתדת להשתתף בהופעה, מאילוצים כאלה ואחרים בעלי השפעה. אם-כי ייתכן כי טעיתי בהבנת הנשמע (או שמא: בהבנת הנקרא), ומשפט זה אינו מקפל בתוכו עומק יתר, מעבר לרובד החיצוני אותו הוא מציג. הוא בסך-הכל מכיל בתוכו מסר פשוט, לפיו מסיבות טכניות כאלו ואחרות אינך יכולה, להשתתף בקונצרט שבארץ הסגולה. והאמת? לאור העובדה כי איני מחזיק עדיין בדוקטורט בפסיכולוגיה, ההיתכנות [אם נשוב רגע למתחם האקדמיה ללשון העברית: זו הצורה התקנית, לעומת 'ייתכנות' המהווה צורה שאינה תקנית...] לכך שטעיתי באבחון הצליל היא אכן גבוהה... כך שדומני, כי במקום שאעסוק אני באבחוני סרק ובפרשנויות בזק בדברייך [דבר שייאלץ אותי להשיב לך את מיטב כספך במקרה של טעות באבחון...], 'יבא בעל השור ויעמוד על שורו'; תבא בעלת הטור ותעמוד על טורה, ותואיל בטובה להחכימנו ולשתף עמנו את אותם אילוצים וגורמים ל"התעלמות (!) רגשית (!) ומעשית (!)" מההופעה הקרובה. כמובן, רק אם אין בהם משום פגיעה בחוק הגנת הפרטיות (...), ומנגד, הם אכן מכילים את מימד העומק, ויש בהם משום תובנות כמו הרהורים היכולים להוות פתח לדיונים פורים...
|
|
