דבר זה ראוי לאומרו ביום זה - הוא יום הכרזת מדינתנו העצמאית מדינת ישראל - "היום הזה נהיית לעם לה' אלהיך", כי ביום הזה התפרקנו מעול שעבוד מלכות זרה בארץ ישראל.
הכרזה נועזה זאת, שלא האמינו לה כל מלכי ארץ, עשתה את עם ישראל שבארץ ובתפוצות לעם עצמאי וריבוני בארצו ובכל משטרי חייו, ונתנה אומץ וגבורה לצבאות ה', הם צבאות ישראל, במלחמת גאולתו. הכרזה זו היא אשר פתחה את שערי הארץ לפני עם ישראל, לעלות מכל פזורי הגולה אל ארץ נחלת ה', והיא אשר נתנה לעם ישראל את מקומו המכובד בין כל העמים.
יום זה הוא יום טוב לישראל היושב בארצו ובכל תפוצות פזוריו, לדורותיו ולדורות עולם, להודות לה' חסדו, להגיד בקול זמרה וצהלה הלל ותהילה: "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו".
"קודם כל אני יהודי ואחר כך אני ישראלי. הנאמנות שלי - ובטוחני שאף אחד לא יקרא לי על כך למשפט בישראל - (ואומר בתקיפות) הנאמנות הראשונה שלי היא לעם היהודי, ורק אחר כך למדינת ישראל. כי מדינת ישראל נוצרה לעם יהודי ולא רק לאלה היושבים בארץ, בישראל. זאת הייתה הכוונה של,,, זאת לא רק הדעה שלנו, זאת גם הייתה הכוונה של האו"ם, האומות המאוחדות שתווצר מדינה לעם היהודי וזאת כוונתינו, ולכן יש לנו חוק בישראל, שלפי ידיעתי לא קיימת באף מדינה, והחוק נקרא חוק השבות וחוק השבות אומרת שכל יהודי המגיע לארץ ומצהיר שרוצה להתיישב בה, הוא הופך באותה שנייה ממש, לאזרח, עם כל הזכויות והחובות. עד כמה שאני יודע אין חוק דומה באף מדינה. כי אנחנו סבורים שזאת איננה המדינה הנותנת ליהודי זכות לחזור לארץ ישראל אלא שהזכות המושרשת בכל יהודי בהיסטוריה, היא שיצרה את מדינת ישראל. לכן אינני פוחד לאמר שהנאמנות שלי היא ראשית כל לעם היהודי, כי מדינת ישראל נוצרה (שוב בתקיפות) לשרת את העם היהודי והיא אכן משרתת."
תוקן על ידי maxmen ב- 06/05/2014 09:15:41
נשלח ב-7/5/2014 10:17
חחחחח
יום העצמאות האמיתי הוא יום שביתת הנשק עם ירדן....
ה' באייר הוא יום ההכרזה של בן גוריון .ואם מדברים על מצבים תיאורטיים ולא במציאות אז יש לחגוג את יום הצהרת בלפור או את יום ההצבעה באו"ם
באמת אינך מכיר איך נקבעים ימי הודיה, למשל נס פורים בפועל היה בג חול"ומ פסח.
נשלח ב-7/5/2014 11:29
אולי אני מפספס משהו, אבל חגי ישראל מדרבנן לא נקבעים רק על ניסי הצלה? חנוכה נקבע על ההצלה מידי היוונים. פורים על ההצלה מידי הפרסים. על מה שייך לקבוע חג ביום העצמאות? אני לא מדבר מצד הכרת הטוב וכו', שודאי זהו יום מסוגל וראוי לכל אדם עם מעט יראת שמיים להודות ולהלל ביום זה. אבל השאלה אם זה ראוי להיות יום חג? מבחינה הלכתית. יום ירושלים זה משהו אחר. לדעתי מן הראוי לקבוע בו חג. עם קריאת התורה ועל הניסים. זהו נס הצלה לכל הדעות. ואולי זה משלים למעשה את הניסים של ה' באייר. כמו שחנוכה נקבע רק לאחר הקרב האחרון וכיבוש המקדש. והרי גם קודם לכן קיבלו עצמאות? אלא ששוב, לא קובעים חג על כל נס. אלא על נס הצלה. אם מישהו יאיר את עיני אחרת אשריו.
נשלח ב-7/5/2014 12:03
אועציון ישיעותך לוקות בחסר. ראה למשל את הרמב"ם למה אומרים הלל בחנוכה. ראה את ההלכה מתי ואפה אומרים הלל שבח וחודיה. לאחר 2000 שנה ובעיקר 4שנים לאחר השואה מוקמת מדינה ליהודים. שערי ארץ ישראל נפתחים לאחר שהיו סגורים לעלית יהודים, הם סיבה מספיקה לשבח והודיה. לפחות לפחות כמו יום ניקנור. או לפחות כמו יט כיסלו לחבד, את היתר הוסיף אתה.
נשלח ב-7/5/2014 12:03
איני מכיר זכור לי שלפני עשרות שנים ראיתי בשמו של הרב ש דבלצקי כי אכן התאריך לאמירת הלל הוא סיום המלחמה
נשלח ב-7/5/2014 12:31
ירוחם יתכן. בגלל זה כתבתי את זה פה. לגבי הרמב"ם. אני מכיר את ההיצמדות ל"וחזרה מלכות לישראל וכו'". אבל, שוב. אתה נופל באותו מקום. הרמב"ם כותב שהיוונים צרו את ישראל והצרו להם מאוד. עד שגברה עליהם יד החשמונאים וניצחום. וגם חזרה מלכות לישראל. יש פה מכלול של סיבות. שהראשונה שבהם היא נס ההצלה. עזרא קבע חג על החזרה לארץ? מישהו חוגג את ניצחונו של בר כוזיבא? יש הבדל בין "יום טוב" לחג. יום ניקנור וטו באב ועוד מועדים של מסכת תענית, אינם חגים. רק פורים וחנוכה נקבעו כימי חג. יום ירושלים לעומת זאת, בהחלט יכול להיקבע כיום חג. שיכלול גם את ניסי מלחמת השחרור וגם את הקמת המדינה. ויהיה ראוי גם לומר בו הלל בברכה, ועל הניסים. יום העצמאות היום, הוא מאוד מוזר. טקסים, קריאת התורה ללא ברכה. כל מיני התחמקויות, כי לא יכלו למצוא לזה סמך בהלכה. לכן, לדעת הרב עובדיה זצ"ל, לא אומרים תחנון ביום העצמאות (כמו שלא אומרים בטו באב). אבל הוא עצמו לא היה אומר הלל, ואף פסק שמי שכן אומר לא יאמר אותו בברכה.
נשלח ב-7/5/2014 13:00
אורעציון. גם בחנוכה הדבר היה לשנה אחרת. בערך 100 שנה מאוחר יותר- לאחר ביסוסה של מלכות חשמונאי, שהיתה מבחינה דתית ומוסרית הגרוע ביותר, עזרא- גלות בבל- במחילה כמה יהודים היו בשיבת ציון? איזו ממלכה היתה אז בארץ, ארץ חסות פרובינציה פרסית, שלכל דבר היו צריכים את אישורו. זו נקראת בעייניך ממלכה שצריך להודות עליה? את ניצחונו של בר כוזיבא חגגו. גם מטבעות מיוחדות הטביעו לכבודו, ירושלים המשוחררת. אבל זה לקח רק 3 שנים חבל. ועד אז הוא היה המשיח לכל דבר, בעיני ר"ע וכל חכמי הדור, וגם הרמב"ם ראה בו משיח.לולא מת. בראשיתה של המדינה כשלא היה כל כך טוב כמו היום ,לא היינו עצמאיים וחזקים כמו היום. רוב החרדים חגגו את יום העצמאות בצורה זו או אחרת, ראה את המודיע מאותה תקופה. אבל ב"ה המדינה משגשגת ולא יחסר כל בה, וכפי שכתוב, וישמן ישורון ויבעט, וכל הבועט יותר הרי זה משובח. המדרש בבראשית אומר- האדם כפויי טובה היה. היה הווה ויהיה.
נשלח ב-7/5/2014 13:13
ירוחם. אתה עדיין מפספס את הנקודה. העניין לא האם אנו צריכים להודות ביום הזה שזה ודאי. השאלה היא אם נכון מבחינה הלכתית לקבוע את היום הזה לחג. אנא התייחס לזה בבקשה.
נשלח ב-7/5/2014 13:33
נדמה לי כי אתה מחפש במקום שאין בה כלום, הרבנות הראשית בראשותם ל הרבנים הראשים דאז הרב הרצוג ווהראשול לציון הרב עוזיאל קבעו הלכתית כי יום הזה הוא חג ויש לאמור בהם הלל, אם אדם אומר הלל עם ברכה בחנוכה- הוא חייב להגיד ברכה גם בהלל ביום ה'' באייר!
אני מדבר על פוסקי הלכה שלא מרכיבים משקפיים כהות, ולא על רואי שחורות ומחפשים חטאים בעם ישראל, שהם בעייני החוטאים הגדולים ביותר, בדורנו ובדורות אחרים.
נשלח ב-7/5/2014 13:53
קודם כל העובדה שהרבנות הראשית פסקה משהו, לא מוכיחה שהם צודקים. רק גם יכול לטעות. הדיון הוא הוא לא מי פסק, אלא האם זה נכון. לגופה של טענה. הרבנות הראשית פסקה לומר הלל בלא ברכה. מחמש סיבות שונות(!) שבגינם הרבנות לא ראתה כי ניתן לקבוע את ה' באייר כיום חג. מי ששינה את הפסיקה בעניין זה היה הרב גורן זצ"ל - לאחר מלחמת ששת הימים. מה ששוב מוכיח שהיה צורך בנס רציני כדי לתת תימוכין לפסיקה זו. וגם אז היא נותרה שנויה במחלוקת. כשעמיתו הרב עובדיה זצ"ל (שהוא ממש לא רואה שחורות על ישראל, כמו שברור למי שלמד את פסיקותיו), סבר שאין כל סיבה לשנות את הפסק והורה לומר את הלל בלי ברכה. בנוסף, אם אתה טוען שזה יום חג, תצטרך להסביר למה לא באמת חוגגים אותו כיום חג? איפה קריאת התורה? איפה על הניסים? נראה שגם הרבנים שפסקו אותו ליום חג, לא הרגישו בטוחים בזה מספיק.
נשלח ב-7/5/2014 14:19
.
מעניין כי רוב אלו שטוענים כי הם מתווכחים ויכוח הלכתי טהור, וכי טענתם שאין לקבוע יום חג ביום ה"א באייר אינה השקפתית אלא הלכתית, נמנים על אלו שלא יתפללו תפילה לשלום המדינה.
לשלום הקיר"ה - כן, אבל לא לשלום המדינה בה הם חיים, וודאי שלא לשלום חיילי הצבא המגן עליהם.
קורלציה מעניינת.
נשלח ב-7/5/2014 14:50
אתה טוען עלי דברים לא נכונים. ואתה מתייחס לגופו של מגיב ולא לגופה של תגובה. סתם נקודה מעניינת. הרב עובדיה היה אומר תמיד תפילה לשלום חיילי צה"ל. הוא הצר בימי הזכרון הממלכתיים (בשיעוריו היומיים לאחר תפילת שחרית), ושמח ביום העצמאות (ואף סבר שאין לומר בו תחנון כשאר ימים טובים שנעשו לישראל). כך שהקורלציה שלך מוטעית. אם אתה רוצה לטעון שרוב החרדים לא יאמרו הלל ביום העצמאות ורוב הדתיים הלאומיים יאמרו - אז וואלה. אבחנה מרתקת.
נשלח ב-7/5/2014 15:11
לגופה של תגובה. הרבנות טעתה? אולי האחרים טעו? אולי כל הפסקים של הרבנים מאז ועד עולם בטעות יסודם? לפי מה אתה מחליט מי טועה ומי לא? הגאון הראשון לציון הרב עובדיה כתב ודיבר אחרת -כשהיה רבה של קהיר של תל אביב והרשל"ץ, כשהיה נשיא בתי הדין הרבניים של הרבנות הציונית.-ואחרת לאחר שהלך לקנוסה לרב שך , הרב אלישיב דיבר אחרת כשהיה חבר בבית הדין של אותו בית דין, דיבר על הרב קוק בהערצה גדולה, ולאח מכן הוא דיבר אחרת. האם אתה חושב שהחכימו? גדול הקנאים נגד חוקי המדינה הציונית, הרב אוירבך- הרב קוק ככהן פדה אותו, אביו חינך אותו אחרת. הפורנוגרפיה זה עניין של גאוגרפיה- נאמר.
נשלח ב-7/5/2014 15:21
לא ידוע לי שהרב עובדיה דיבר אחרת כשהיה הרב הראשי (את הפסק שלו בעניין יום העצמאות הוא כתב כרבה של תל אביב אם אני זוכר נכון). אבל איך הגענו לזה בכלל? למה זה מוציא ממך כל כך הרבה אמוציות? בא נחזור לדון לגופם של דברים בבקשה. השאלה הייתה האם נכון מבחינה הלכתית לגזור יום חג (בשונה מיום טוב) ביום העצמאות.
