עצכ"ח - לא הרסתם את חיי. בניתם אותם.

חסדא יקירי

ברוך השב!

אכן כל אחד זקוק שיושיטו מראה אל מול פניו כדי שיראה את עצמו. רק צריך להיזהר ולזכור שהרוצה בתוכחה צריך לבדוק את הפרטים.

הבה נעשה זאת יחד עם הפרטים המעטים שיש לנו.

כנגד הדברים היפים והמשמחים שכתבה למינגית, מתברר שיש כאלו שתולים בפורום הזה את יציאתם בשאלה.

הנה כאן, באדיבות חסדא.

ספקן, פורום מכל סוג אדיש לתחושות מכל סוג. טענות אמורים לשקול בדרך לוגית מנותקת מתחושות ככל שניתן, לא כן לגבי הטוענים, הם מונעים מכל מה שמניע אדם באשר הוא אדם (כפי שאמר הפרופסור מעשיהו)וטוב שכך.

נחמד לקרוא את מה שכתבת, למינגית.
הדבר הזה מעורר בי שאלה למה לא כל כך רואים פה כותבים שמתבטאים בצורה רגשנית על תרומת הפורום לחייהם (או על הנזק שבה). ואת התשובה כבר נתן פרופ' ברון כהן, שאמר שהמוח הגברי והמוח האוטיסטי שייכים לאותה מחלקה. הפורום שרוב רובם של משתתפיו הם גברים לוקה באוטיזם.

ואתה לא גבר הלוקה באוטיזם   כנראה שכן

במידה מסוימת אני מזדהה עם תחושותיה של למינגית (ובמידה מסוימת אני גם חושב שחבל שלא ביטאתי זאת בלי שהיא עוררה בי את הרצון לכתוב זאת).
אני אמנם לא מרגיש שהוצרכתי אי פעם להניח את המח בפורמלין. אני גם לא מרגיש שהפורום "פקח את עיני". אבל אני כן חושב שהתרומה של דיון פתוח בנושאים הליבה של היהדות היא חשובה מאוד לכל אדם שמסוגל מבחינה נפשית להתמודד עם צדדים נוספים.

צר לי על כך, שתגובתי נתפסה כאן כהשבתת שמחתו הגדולה של הפורום או כזלזול במקומן המרכזי של התחושות בחייו של האדם.

ועדיין על דעתי אעמודה, טענות פילוסופיות מצד עצמן אין בהן לא בנין ולא חורבן, לא שמחה ולא עצב, יכולות להיות להן השלכות כאלה על המקבלים אותן, אבל הן עצמן אינן מקבלות טומאה, האם תגליתו ואמירתו המפורסמת של גלילאו "ואעפי"כ נוע תנוע" היתה בנין או חורבן, עבור הנוצרים חורבן, עבור המדע הישן חורבן, עבור המדע עצמו בנין, לכן אמרתי שקנה המידה להערכתו של הפורום כאן אינו ראוי להיות בנין או חורבן או תחושות כלשהן אלא בירורה של האמת בלבד, אני אישית גם אם חיי האישיים הם חיי מאמין גמור איני נמנע כאן להביע דעות ספקניות, משום החלוקה הברורה בין האינטלקט לרגש, אני משתדל להימנע מהנטיה האנושית הילדותית להפוך כל הכרה או הרגשה סובייקטיבית לאמת אבסולוטית, יותר מידי דם נשפך בהיסטוריה על נטיה ילדותית זו.

אני, בניגוד להלל הזקן שלנו, שרואה בשיקולי יעילות קירוב וריחוק ערך פילוסופי, אינני חולק את דעתה של הפילוסופיה הפרגמטיסטית האמריקאית כל כך, שעשתה לדעתי עירוב תחומין לא ראוי בין פסיכולוגיה לפילוסופיה, כל אמירה שיש בה טענה מסויימת על העולם אין ראוי לערב בה שיקולי יעילות וכדומה, טענה אחת אני יכול לקבל שאולי ניתן וראוי למנוע מהמון האמת את ידיעת האמת לטובתו, שקרים קדושים, אם הדעת תוסיף לו מכאוב אולי ראוי למנוע זאת ממנו, אבל הפילוסוף - אוהב החכמה עצמו אינו מסוגל לשקר לעצמו בשום אופן.

ספקן, לו תגלית מדעית חדשה או טענה פילוסופית מדהימה יגרמו לחורבן והרס עצומים, האם המדען/פילוסוף אמורים להתעלם מכך? האם יש מוסר או רק אתיקה? נ.ב. בעיני יש ערך רב לאמת ולכך שאדם יחיה לפי מה שהוא מאמין וחושב לנכון ולכן אני לא בעד הסתרת האמת מחשש לנזקים - זה גופא חורבן שנמנע מהאדם לגלות ולדעת - השאלה היא עקרונית.

תוקן על ידי מטפחתספרים ב- 07/05/2014 14:25:24

כפי שכבר אמרתי, המדען עצמו לא ימנע מעצמו את גילוי האמת גם כאשר היא כואבת, בנוגע לגילויה להמון העם הסכמתי שיכולים להיות שיקולים שלפיהם ראוי להימנע מכך.

רבים הם ההוגים שלא האמינו באל התנ"ך, ועדיין סברו שראוי לתת להמון להמשיך להאמין בכך משום בטחון החברה, יש אמירה המיוחסת לוולטיר, אני אינני מאמין אבל לא אגלה זאת למשרתי כי אז הוא עלול להרוג אותי, ידועה גם שיטת הרמב"ם על הצורך בהסתרת הסוד מההמון, רבים סוברים שהיום זה כבר לא רלוונטי, אני לא בדעה זו, ההמון היום הרבה יותר משכיל מפעם אבל עדיין הדרך ארוכה...

בנוגע לפורום, הוא שייך יותר ל"מורה נבוכים" מאשר ל"משנה תורה", הוא במה לדיונים בין אינטלקטואלים, בדיונים כאלה לא אמור להיות שום משקל לתחושות וכדומה, כמובן שהשאלה הגדולה היא היותו של הפורום פתוח לכל, לגבי זה אין לי דעה ולא פתרון, אבל השאלה שאלה נכונה, הפורום אכן מהווה סיכון עבור חלשי דעת שלא מסוגלים לשיקול דעת אמיתי, ובהקשר הזה הודעת פותחת האשכול מהווה טענה נגדית שמצדיקה אכן את פתיחתו של הפורום לכל, מה המשקל שראוי לתת לשני הצדדים אינני יודע. 

תוקן על ידי oפקן ב- 07/05/2014 15:02:06