שוב נעשה קפיצה בזמן של 500 שנה, היישר לתקופת הגאונים (חכמי בבל שהיו הרבה שנים לאחר חתימת התלמוד).
בתקופה הזאת מוזכרים לראשונה מנהגים הקשורים לספירה. המקור הראשון ביהדות הוא רב נטרונאי גאון ששלחו לו שאלה למה בתקופה שבין פסח לעצרת (שימו לב שעדיין לא הכירו את תאריך ל"ג בעומר) נוהגים שלא לישא נשים (מכאן נראה שהמנהג הזה כבר רווח כמה זמן ולא ידעו את מקורו).
רב נטרונאי משיב שזה משום אבילות על מות תלמידי ר' עקיבא ומדבריו משמע שזה מנהג קדום. (למרות שבגמרא הוא לא מוזכר כלל)
כמו-כן הוא מוסיף וכותב שגם אם מישהו נשא אישה בכל-זאת אין להעניש אותו או לגעור בו כלל, אבל אם בא לשאול לכתחילה אומרים לו שלא ישא, אבל לקדש מותר תמיד. (בזמנם היו מפרידים בין הקידושין [שנקראו אירוסים] שזה מעשה קניית האישה בטבעת [או שווה כסף אחר] לבין הנישואין שהיו מתרחשים הרבה יותר מאוחר כשהוא מביאה לביתו. בימינו עושים הכל בבת אחת כדי למנוע מכשולות בזמן הביניים הזה)

כ-150 שנה יותר מאוחר, ועדיין בתקופת הגאונים, אנחנו מגיעים לרב האי גאון (מאחרוני הגאונים).
אל רב האי גאון הגיעה שאלה דומה מאוד לקודמת: "מדוע נהגו בין פסח לעצרת (שוב, מפסח ועד שבועות) שלא לעשות מלאכה משקיעת החמה ואילך?" (שימו לב למנהג שנוסף פה)
רב האי גאון (כנראה בעצמו לא בטוח בסיבה) מביא להם 2 אפשרויות:
1. משום תלמידי ר' עקיבא שמתו בימים האלה ונקברו לאחר שקיעת החמה וכנראה העם היו בטלים ממלאכתם בזמן הזה (כמו בזמן הלווית תלמיד חכם)
2. רב האי עושה השוואה בין "שבע שבתות" של העומר ל"שבע שבתות" של שמיטה שלא עובדים בעבודת קרקע כך גם בזמן ספירת העומר (בלילה) לא עובדים. (לא בדיוק ברור אבל אוקיי...)

( - החוליה החסרה - )

אנחנו במאות הראשונות בתחילת האלף השני לספירה, תקופת הראשונים (החכמים שאחרי הגאונים) וביניהם הרי"ף ואחריו הרמב"ם ואחריו הרא"ש -  גאוני עולם שמחבר השולחן ערוך בעצם מבסס עליהם את רוב ככל פסיקותיו.
רציתי לעשות פה פיסקה גדולה על הלכות מנהגי האבילות בספירת העומר לשיטתם אבל.... מה לעשות שאין הם מזכירים ולו ברמז מנהג כלשהו של אבילות בימי ספירת העומר??
נשאיר את התעלומה הזאת לארכיאולוגים...






נעבור למחצית השניה של תקופת הראשונים (המאה ה13 - סוף המאה ה15).
בתקופה זאת נגלה (סוף סוף) את התאריך המיסטי של ל"ג בעומר ואת התגלותו הפנסטית לא פחות. (תודו שהייתם במתח עד עכשיו )
אחד מהראשונים, ר' אברהם בן נתן הירחי, מביא בשם ר' זרחיה הלוי (ראשון אחר) שהוא ראה בספר תלמוד ישן מארץ ספרד שהגירסה בגמרא ביבמות היא "מפסח ועד פרוס עצרת". (בשונה מכל הגירסאות מהגמרות שהיו לנו כאלף שנה)
כמו-כן הוא מפרש ש"פרוס עצרת" הכוונה חצי חודש (מלשון פרוסה) לפני שבועות. (שוב, בניגוד למה שידוע לנו לכאורה מתשובות הגאונים)
על פי המקור היחיד הזה (והדי מוזר למען האמת) תחול מעתה השראה מיסטית על היום הזה בדורות הבאים.
לא פלא, מכיוון שקצת לאחר מכן התגלה ספר הזוהר ור' חיים ויטאל (תלמידו של האר"י) קבע של"ג בעומר הוא בעצם יום פטירתו של ר' שמעון בר יוחאי. (אמנם החיד"א מפקפק בזה וטוען שזאת טעות אבל מה זה משנה, העיקר שיש קומזיץ במירון)

איסור נשיאת נשים המשיך לנהוג בימים האלה (אך רק עד ל"ג בעומר מעתה) אולם המנהג המוזכר בגאונים לא לעבוד משקיעת החמה ואילך נכחד במהלך האבולוציה הזאת.
ה' יקום דמו...

אה, כמעט שכחתי, בטח אתם תוהים מה עם איסור תספורת וגילוח שמוכרים היום? ובכן הם כנראה נולדו באירופה.
הם מוזכרים לראשונה אצל הראשונים המאוחרים החיים באירופה ומשם זה התפשט לשאר המקומות. (ישנה השערה שמנהגי האבילות הוחמרו באירופה בין היתר בגלל מסעי הצלב שאירעו שם בתקופה זאת)

ר' יוסף קארו מביא בספרו "שולחן ערוך" את המנהגים של לא לישא נשים ולא להסתפר עד ספירת העומר. הרדב"ז, בן דורו חלק עליו בעניין ואמר שלא יכול להיות שינהגו מנהגי אבילות בימי חודש ניסן אשר אסורים בהספד ובתענית ומעיד על עצמו "שהוא מסתפר ומתגלח כל חודש ניסן וכן נהגו רוב העולם" (סוף ציטוט)






תקופת האחרונים (מחיבור השולחן ערוך ועד ימינו אנו) מאוד מסקרנת מבחינת ההלכות ולאו דווקא בהקשר לספירת העומר.
כמעט כל ההלכות עברו אינפלציה של דיעות לפי הכלל של חזקות 2. (ז"א שאם ראית בגמרא 2 דיעות על נושא מסויים תהיה בטוח שאצל הגאונים תמצא 4, אצל הראשונים 8 ואצל האחרונים 16 דיעות שונות בעניין ) ומנהגי האבילות בספירת העומר לא חרגו מזה.

קשת ההלכות נעה מביטול (כמעט) מוחלט כגון: "מנהג קל מאוד שאין לו יסוד וטעם מספיק, וניתן לדחותו מפני כל טעם שהוא" (החיד"א) או "מנהג בטל בעלמא ואבלות ישנה שאין לה שורש" (הרב יעקב חאגיז) עבור בשמירת מנהג איסור הנישואים והתספורת (רוב האחרונים שלא רצו לנגוע בתפוח האדמה הלוהט הזה) ועד להחמרות ומנהגים חדשים ללא מקור כגון לא לשמוע מוזיקה בספירת העומר או לא לברך שהחיינו על דברים חדשים. (בעיקרון אין הבדל במעמד ההלכתי של ימי ספירת העומר לבין שאר ימות השנה כך שלא לשמוע מוזיקה בספירת העומר זה בערך כמו "לא לאכול אבקת חלב נכרי ביום ראשון"...)


אם החזקתם/ן מעמד עד לפה - שאפו!