למה אנחנו כאן? האם הדת מספקת תשובה?

המדרש לא מדבר על היקום ולמה ברא את היקום.
המדרש כביכול רוצה לתת משמעות למשכן (זאתי שבנוי לעבדי האלילים אחרי העגל).
כלומר, שאלו המשכילים אייך זה שהאלוהים שיש לו הכל בעליונים יבוא לתחתונים ? התשובה שהוא התאבה להיות עמנו, איזה כיף !!!
מכאן הרחיבו את העניין לכלל היקום כביכול כל היקום היא תחתון מול מקומו של האלוהים שזה העליונים.
ובכן זאת שטות כי השם הוא המקום ולכן אין עליון שהוא נמצא בו ותחתון שלא נמצא ומסכן, רצה להיות דווקא בתחתון ?

תוקן על ידי maxmen ב- 11/05/2014 13:45:11

ירוחם,ואת מנין לך?אולי תביא הוכחה לדבריך?

 הבקיאות של אדמורי חב"ד במקורות היא ידועה. אילו היתה שם טעות הם היו יודעים את זה.

למינגית, דברים שלא טרחת ללמוד אינם הופכים דברי כופרים, ובערות יהירה מנחשת תשובות לשאלות שאינה מבינה.

השאלה שלפנינו אינה שאלה דתית אלא פילוסופית ואמונית, מן השאלות הגדולות שנשאלו.

פרק א' בבראשית אינו מסה פילוסופית על בריאת העולם אלא מבוא סיפורי קצרצר לסיפור תולדות האדם, אבל גם סיפור מבטא רקע מחשבתי מסוים. האל בורא 'עולם ומלואו', לא תהיה בריאה נוספת, ר'ל העולם הוא שלמות כל מה שבאפשר שיברא. האל מבחין בין אור לחושך, בין אדמה ים ושמים, בין צמחים, חיות ורמשים שבבוץ. לכל אלו נוספת אמירה ערכית, כל שנברא הוא טוב. הטוב הזה אינו מוסרי כלל. הוא מציין ערך של מציאות. המציאות טובה. העדר המציאות, מה שהיה אפשרי ולא התממש, העדרות זו היא רעה, ורוע זה אין ליחס לאל. 'הטוב רוצה שתהיה כמותו ממש', דברי מקסמן בחשיבה האינסטיקטיבית שלו, בלי לדעת שהוא כמעט מצטט משפט יסודי מתוך ה'טימאיוס' של אפלטון, אחד המשפטים המשפיעים ביותר בתרבות המערבית. [ומקסמן, כידוע לך, למינגית, אינו כופר]. מה שמאפיין תפיסה 'מערבית', ר'ל כל יושבי אגן הים התיכון וצאצאיהם, הוא אימת הריק והשאיפה למלאות. [כנראה שבמקומות אחרים שואפים דווקא להתאיין].

קיימת אצלנו גם תפיסה אחרת, הבאה לידי ביטוי במושג 'האצלה', אשר מקורה בנאופלטוניות. ה'אחד' או ה'אין סוף' הוא ישות פשוטה, שלמה, חסרת כל מחשבה ידיעה ורצון. היא 'אצילה'. ישות זו 'מאצילה' שפע. הביטוי 'להאציל' מלמד שאין כאן מעשה של מחשבה, רצון וכוונה. האצלה זו נמשכת והולכת ואינה עתידה להסתיים. מתוך שפע זה נוצרות הבחנות שונות, ואלו באות לידי ביטוי ברצף אחד ארוך אשר תחילתו 'שמימי' וסופו 'חומר היולי'. גם עולם זה כולל את כל מה שבאפשר. זה ריבוי שלם כחיקוי לשלמות הפשוטה. בעץ הספירות, מלכות, התחתונה שבהן, היא 'אלהים', 'בוראת העולם'. לשאלת קיומו של הריבוי הזה, הכולל את שטוב ואת שרע, ישיב בעל 'מערכת האלקות' כי זה 'צורך קיומו של העולם'. משמע, מה שנדמה 'רע' עבורנו נתפס כחלק מן העולם והכרחי לקיומו כשלמות מלאה, ובמובן זה הוא מסתבר כ'טוב'.
עודד

תוקן על ידי 932woland ב- 11/05/2014 14:20:03

עודד

שתי נקודות מדבריך:

א. יש תפיסות יהודיות [נמצאות בחסידות] ששואפות להתאיין. אלא שההתאיינות מהמציאות הזו היא היבראות למציאות האמת, או גילוי מציאות האמת. מאן דאיהו זעיר הוא רב. מה זה בעיניך, שאיפה להתאיינות או להימלאות? אולי זה שילוב מוצלח של שניהם? בכלל, שייך שדבר "יש" ישאף באמת להתאיין? איך הוא יכול לשאוף למשהו שהוא לא עשוי ממנו בכלל, שאינו מתחומו? לא רק איך הוא יכול לדעת שיש [כלומר אין..] כזה דבר, אלא עוד לשאוף אליו? זו שאיפה של תחושה, דחף, או לוגית, מסקנה שכלית שכך טוב יותר? הלוגיקה כן יכולה להקיף ולהכיל מה שאינו מתחומה? היא הרי יש, איך היא יכולה לעסוק ב"אין מוחלט".

ב. מי אמר לך שאפלטון או ניאואפלטוניות הם המקור למה שאמרת בשמם? אולי זה נאמר קודם?