|
|
| נשלח ב-24/12/2014 19:54 |
 |
| |
יש, אתה מתעלם מהעובדה שהמסורת הא"י הועלתה על הכתב שנים רבות מאד אחרי השקיעה וההתנוונות, מאביי ורבא ואילך לא ידוע בדיוק מי היה בא"י ומה היה ערכו, ואילו התיעוד בכתב היה מאוחר מאד. בבבל לעומת זאת היו נחותי רבים שהעבירו את הדברים מא"י, אבל לא לאנונימיים ולמקום מדולדל, אלא לבתי מדרש פעילים.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2014 21:47 |
|
| |
אני לא יודע מתי הועלה על הכתב הירושלמי ולא מתי הבבלי. יש איזשהו מידע על זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2014 23:08 |
|
| |
יש הרבה מידע, אם כי כמובן אין דברים ברורים ממש
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2014 23:13 |
|
| |
אשמח אם תפרט.
אני יודע שבתקופת הגאונים שני התלמודים היו כתובים. אני לא מכיר מקור שממנו משתמע אם התלמודים היו כתובים לפני כן, תוך כדי התהוותם. בכל אופן אפשר לנחש ששניהם נכתבו בערך באותו זמן, כאשר החלו לחשוב שכתיבת המימרות וההוויות היא דבר מחויב המציאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2014 23:49 |
|
| |
זה לא משמעותי מתי התלמודים הועלו על הכתב אלא מתי היה סוף הוראה ונחתמו. התלמוד הירושלמי נסדר ברובו בטבריה ונחתם כמאה שנה או אפילו קודם לכן לפני חתימת התלמוד הבבלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2014 23:53 |
|
| |
נותני נטון בעם ישאל- הרבני-. היו הגאונים. רובם ככולם בבליים , בא"י לא היתה כל קיבוץ יהודי מקביל אפילו לא במקצתו.
מטבע הדברים כי הם קבעו את הבבלי.לקנון עיקר. וגם הרמב"ם הלך בעקבותיהם, וקבע את הבבלי בראש ועיקר.
באיזו טענה כי רוב עם ישראל החליט כך.
הטוב שיצאה לירושלמי מזה.- כי אין בה שיבושים תוספות מיותרות ולא נכונות, תיקוני נוסח ומספרי צנזורה. כפי שיש הרבה מאד -בבלי. הירושלמי היא גמרא נקיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2014 00:22 |
|
| |
התלמוד הירושלמי לא עבר עריכה כתלמוד הבבלי ועל-כן גרסתו משובשת במקומות רבים וקשה להבנה. מכל מקום, הרמב"ם בצעירותו כתב ספר הלכות לתלמוד הירושלמי כפי שהרי"ף כתב לתלמוד הבבלי, ובפסיקתו סמך על הירושלמי במקום שאין בבלי או במקום שבא לפרש את הבבלי, כדרכם של הרי"ף ורב האי גאון, ולא בכדי הראב"ד והגר"א אמרו על הרמב"ם זה המחבר דרכו להיות סומך על הירושלמי ברוב המקומות, אם-כי לדעת הרוגוצ'ובר הרמב"ם היה צריך לפסוק יותר עפי" הירושלמי.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2014 09:05 |
|
| |
למה כב' סובר שלא משמעותי מתי הועלה על הכתב? נניח שהוא נחתם בימי אביי ורבא, ועבר בעל פה תקופה ארוכה, בבתי מדרש מדולדלים, בלי אסיפות של מאות חכמים מופלגים, דרך תלמידים שלא שמשו כל צרכם, זה לא מתכון לטעויות ושיבושים?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2014 11:38 |
|
| |
מ
לא נראה לי כי הגמרא הבבלית עברה עריכה- למרות שכך אתה אומר וכמובן הרבה אחרים לפניך.
אם היא היתה עוברת עריכה. היא היתה מצטמקת לחצי לפחות. ואתה יודע בדיוק למה אני מתכון.
מ. כ ת"ח -את האמת, איזו גמרא ערוכה יותר- הבבלית או הירושלמית.
הבעיה של הירושלמי- היא לא כתובה כולה בלשון הקודש -הלבני-, יש בה הרבה מלשון יפת.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2014 12:41 |
|
| |
ירוחם, ייתכן שהעורכים לא אחזו בהשקפותיך, אלא ערכו לפי השקפותיהם ידיעותיהם והבנתם
הנושא הוא לא העריכה, אלא רוחב החוליות בשלשלת, עד כמה הספר שערך רב אשי משקף את הדורות שלפניו, רב אשי קיבל את הדברים ברצף של בתי מדרש עמוסים, ואילו מסדרי הירושלמי האנונימיים, לא.
המיקום בבל או א"י לא רלבנטי, האם זקני הקהילה היהודית בבריסק יודעים יותר טוב מהבריסקרס בירושלים, מה אמר ר' חיים בריסקר? כשהידלדל הישוב בא"י היתה זליגה לבבל, והמסורת המשיכה שם, הבבליים מחזיקים את המסורת הא"י ולא מסורת אחרת שיסודה בנבוכדנצאר וארתחשסתא.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2014 13:31 |
|
| |
ישיבי ההשקפה אינו הענין כאן- בגמרא אגב יש הרבה מאד השקפות- העניין הוא העריכה, מה זו עריכה אדם הקורא הרבה מאד, ואפילו הוא לא עורך במקצועו מבין מתי ספר ערוך ומתי לא, הגמרא לפעמים משתמשמת בעצמה בחסורי כה מחסרי, וכן גודש הסיפורים שאינם רלוונטים לנושא. מבלי לקחת בחשבון את חוסר הרלונטיות שלהם, יומא דף נז. אמרוה קמיה דרבי ירמיה. אמר: בבלאי טפשאי! משום דדיירי בארעא דחשוכא אמרי שמעתא דמחשכן!
במחילה אבל אני מניח כי לא למדת בעיון את הירושלמי, ולא השוות בין הסוגיות הנידונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2014 13:46 |
|
| |
ישיביבעאר,
שאלה טובה. אפתח אשכול חדש שיעסוק בסדור וחתימת ועריכת שני התלמודים.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2014 14:12 |
|
| |
ירוחם, אם היו משמיטים את הסיפורים ה'לא רלונטיים' איך היית יודע על הסיפור של 'בבלאי טפשאי'?
מם, אני בטוח שכולם ישמחו לשמוע מדברותיך בענין חתימת ועריכת התלמודים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2014 19:08 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2014 16:50 |
|
| |
איך עוברים עמוד?
|
|
|
|
|
