|
|
| נשלח ב-14/5/2014 08:59 |
|
| |
זו סברת כרס שלך או שיש לך הוכחה על זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2014 09:55 |
|
| |
יותר מדי הסברים לאותה תופעה מעוררים ספק בנכונות כל אחד מהם.
גם ההסבר של יעבץ הוא חידוש שלא שמענו עליו, ואולי היה עדיף לקבוע את שמיני עצרת כיום אבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2014 11:12 |
|
| |
יש אנשים שבאמת מאמינים שהחליפות האירופאיות הן חיקוי של בגדי אברכים, ושהפאות הנכריות שחבשו הנשים הרומאיות הן בהשפעת דת יהודית, ושקרנבלי התחפושות הנהוגים באומות העולם התחילו בעקבות מנהג ההתחפשות בפורים?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2014 11:51 |
|
| |
מ יפה דרשת. מעניין רק ממתי ומדוע האברכים התחילו ללכת עם חליפות קצרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2014 13:48 |
|
| |
בעלבעמיו,
איזה חליפות קצרות החלו בני ישיבה ללבוש? וממתי ראשי ישיבות החלו להתלבש כמעין שלאכטה?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2014 14:08 |
|
| |
מיימוני בשבילך
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 14/05/2014 14:43:19
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2014 14:26 |
|
| |
כדאי לעיין במורה נבוכים, חלק שלישי, פרק לז.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2014 15:13 |
|
| |
1) המנהג לא נזכר בגמרא.
2) לכאורה אין זו תקנה כי אם מנהג.
3) משכך, מה זה משנה אם הוא החל לפני 1900 שנה או 1200 שנה?
4) כמו כן, אין משמעות לשאלה אם בראשית היתה זו אמונה תפלה רומית או רגש אבלות ספונטני. (כל זמן שכיום סיבת המנהג היא הזדהות עם מות תלמידי ר"ע). השאלה היחידה היא האם עלינו לקיים מנהגים שנהגו בהם אבותינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2014 12:34 |
|
| |
תענית אסתר אף היא אינה נזכרת במשנה ובתלמודים (עכ"פ לפי רש"י. הרא"ש חולק), נו אז מה? לכן נתלה אותה באיזה מקור מיתולוגי אלילי ח"ו??
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2014 12:45 |
|
| |
תענית אסתר מוזכרת במגילה, חכמים תיקנו לצין אותה סמוך לפורים, אין ולא צריכה להיות אסמכתא לתקנת חכמים, בלי קשר לתאריך מסוים, הכל יודעים שאין לכך מקור. ואכן בתקופת המשנה והגמרא עדיין לא צמו, ולא ציינו את המאורעה שלא קרה בלג בעומר. כפי שלא מוזכר במשנה גם נס פך השמן והדלקת 8הנרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2014 20:51 |
|
| |
עקביה
כתבת:
1. תענית אסתר אף היא אינה נזכרת במשנה ובתלמודים (עכ"פ לפי רש"י. הרא"ש חולק), נו אז מה?
2. לכן נתלה אותה באיזה מקור מיתולוגי אלילי ח"ו?? אני מבין שאתה מתאר את המצב המחקרי הבא: ידוע לנו שמנהג מסויים החל בתאריך מסויים ואין לנו הסבר להופעתו. אחד ההסברים האפשריים הוא חיקוי/השפעה של מנהג אלילי או מיתי. איך עלינו להתייחס לאפשרות כזו?
ובכן, אם יש קשר אפשרי, צריך לבדוק אותו. מובן שלא נשמח בכך וגם נעדיף למצוא תשובות אחרות, אם יש. ותמיד נזכור, בכל הקשר, בין עבור מה שמוצא חן בעינינו ובין מה שלא, שבהיסטוריה יש מעט מאד הוכחות והרבה מאד השערות עם הנחות יסוד אלו ואחרות. ולכן הרוב בהיסטוריה הוא בגדר "יתכן".
ועם כל זאת, אם טענתך במשפט 2 היא שאין זה מסתבר למצוא מקור אלילי או מיתולוגי למשהו יהודי מפני שהיהדות רחוקה מזה ושוללת את זה, הרי זה סביר.
אם טענתך היא ש"אסור" לומר ולחשוב זאת, אז זו טענה בעיתית. אפשר לומר שהפורום שלנו נועד - גם - עבור השאלות שאסור לשאול כדי שנהיה מסוגלים לעמוד מול טענה לא נעימה, ולהכריע, עד כמה שיש לאל ידנו, אם יש לדברים בסיס אם אין. אבל הקריטריונים שלנו למה שמותר אינם מעידים בהכרח על מה שהיה או ישנו. זה מה שנקרא יושר אינטלקטואלי. וכפי שכתבתי באשכול הראשון שלי בפורום, בעיני שלי, יושר אינטלקטואלי ויראת שמים ואהבת אמת נפגשים וחופפים.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2014 23:34 |
|
| |
מיימוני
הבעיה היא שאנו יודעים - מהתנ"ך - שבמשך דורות רבים, מאז גלות מצרים ועד תחילת ימי בית שני - עם ישראל נטה אחרי אלוהי נכר הארץ אשר הוא גר שמה בקרבו, ואף הכניס עבודות זרות לבית המקדש בכבודו ובעצמו, מתוך כוונה של ע"ז בשיתוף. ואף הרמב"ם טען שמצוות רבות כל עניינם הוא כדי שעם ישראל לא ייטה אחר ע"ז. אם כן למה לחשוב שדווקא מאז ימי בית שני, המצב היה שונה. אמנם כתוב שהוציאו את היצה"ר של ע"ז, אבל יצר שיצא יצא ויצר שלא יצא לא יצא.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2014 00:59 |
|
| |
| עקביה כתב: |  | תענית אסתר אף היא אינה נזכרת במשנה ובתלמודים (עכ"פ לפי רש"י. הרא"ש חולק), נו אז מה? לכן נתלה אותה באיזה מקור מיתולוגי אלילי ח"ו?? |
|
אם כבר מדברים על מקור אלילי, אז בכתובת בהיסטון מספר דריווש את הסיפור הבא: הנה קם איש מג, גומתא שמו, עלה מפישיחוואה, מהר-ארקדך שמו. בעצם יום ארבעה עשר לחדש אדר. ביום ההוא (התנכר וככה כיזב לעם: אני הוא ברזי בן) כורש, אחי כנבוזי. אז התנכר כל העם יחדו אל כנבוזי והלך אליו פרס, מדי (ושאר המדינות. בתשעה ימים לחדש ניסן) לכד את (המלוכה) מכנבוזי. אז מת כנבוזי, בעצמו מת. והרודוטוס (ספר ג, 79) מספר שאת יום רצח המגים 'מעריצים הפרסים יותר מכל הימים וחוגגים בו חג גדול' מה זה אומר? למעשה אין כל ראיה מכאן למקור אלילי אבל סתם להעשרת הידע..
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2014 01:05 |
|
| |
ורק להבהיר למה אין קשר, מכיון שהדחת המג שאמורה להיות חג רצח המגים התרחשה 'בעשרה ימים לחודש תשרי'.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2014 10:00 |
|
| |
ירוחם,
היכן נזכרת תענית אסתר במגילה? ציין בטובך פרק ופסוק.
מאין לך שבתקופת המשנה לא צמו? והאם בהמשך דבריך אתה רומז שהתנאים לא הדליקו נרות חנוכה לדעתך?
|
|
|
|
|