בשנה שעברה, הילד שלי בן השש היה סוער מאד בתלמוד תורה. כל דיבובינו וחיבוקנו, הערותנו והקשבותינו עלו בתוהו. מהתלמוד תורה האשימו אותנו ללא הרף שהילד חווה מצוקה בבית ומשליך אותה לת"ת. קיבלנו אחריות, ניסינו לשנות, הודרכנו, אבל הבעיה נשארה - בת"ת הילד מופרע, ובבית - מתוק מדבש. השנה הוא השתנה לטובה בצורה משמעותית. יום אחד כשטיילנו, הוא אחז בזרועי וצבט אותה בחוזקה. שאלתי אותו מה הוא עושה, והוא אמר לי "ככה הרב היה עושה לי בשנה שעברה כל פעם שהפרעתי" הזדעזעתי עד עמקי נשמתי, והכי הזדעדעתי, שכמה שהייתי מסבירה ומבקשת באופן כללי - שאם יש משהו, אני כאן כדי לשמוע, ועם עושים לו משהו רע - שיספר, אבל בבוא הרגע... הוא נאלם לגמרי....
|
|