לשונות האש עולות עד השמים: דברי תוכחה ליום אידם

תלמיד

קודם כל, אני מוחה נגד שימוש הלשון "יתוש". גם אם זה בהומור.

שנית, תודה על המקור.

שלישית, אני סבור שאין הדברים דומים. יש להם משותף אחד, אבל האם הוא הבעיה המרכזית? בעיה, כן, בהחלט, אבל היחידה, הראשית?

אני מעתיק, גם בגלל שצריך לדעתי תמיד להביא ציטוטים קצרים ולא להסתפק בלינקים שדרכם להעלם, ואפילו בלי לציין מה כתוב שם. (עלעלו באשכולות קדומים ותראו כמה זה מתסכל).

אז כך:

לא קראתי את הכתבה, ראיתי רק את הכותרת. עליה היית חותם

מיימוני,
אף אחד לא טען כאן שיש ע"ז ממש במובן ההלכתי בתופעת מילאנו. אבל הדמיון בין התופעות אינו מקרי ולא שולי. בשני המקרים מדובר במצב בו אנשים רוצים ליצור קשר עם משהו מופשט, טרנסצנדנטי, ומתוסכלים מכך שאינם יכולים לעשות זאת, ולכן פונים לסמלים שמייצגים אותו. בל"ג בעומר ובקבלה המופשט הוא אלוקים, ובמילאנו (כמו בדגל המדינה ובטקסיה) המופשט הוא הלאום. לדעתי זה בא מאותו מקום, ולכן אני מסכים עם הטוענים שבלאומנות יש משהו מהע"ז. ככל שהסמל רחוק יותר מהדבר המופשט שאותו הוא מייצג התופעה יותר אבסורדית. המרחק הזה קיים במילאנו (כי שום דבר שם לא ישראלי) וגם במירון (כי שום דבר שם לא יהודי). המרחק הזה רק מחדד עד כמה גדול התסכול של אלו שמחפשים את הדרך אל המופשט ולא מוצאים אותה. לכן הם יוצרים פתרונות אבסורדיים באין פתרון סביר יותר (בעיניהם).
לגבי השאלה האם מה שנעשה במירון הוא ע"ז ממש, אני לא חושב כך (אפילו לשיטת הרמב"ם). אולי אצל חלק מהציבור שנמצא שם יש משהו שהוא ממש ע"ז (אלו שמתפללים לרשב"י), אבל זה לא כלל התופעה כשלעצמה. וידועה תשובת החת"ס על חגיגות מירון בל"ג בעומר שרואה כאן בעייה של בל תוסיף (לפי הפר"ח) ולא של ע"ז. לכן בעיניי מדובר בתופעות דומות, וההשוואה ביניהן בהחלט מעוררת מחשבה.

הגבולות בין מה שאיננו עבודה זרה לבין עבודה זרה יכולים להיות מאד דקים. לענ"ד אם אנשים הלכו למירון כדי לחזק את זיקתם לתורה ואת אמונת חכמים ע"י התפעלות מהתמדתו של רשב"י בתלמוד תורה במאורע שנעשה לזכר תורתו, אזי זה דבר טוב. אולם אם אנשים הלכו למירון כדי להאליל את רשב"י או כדי להשתלהב ממדורות, אזי זה נובע מיצר של עבודה זרה. באופן דומה, אם אנשים צפו במשחק הכדורסל וניהנו לראות שהשלם גדול מחלקיו או שדוד בלבוש אמריקאי ניצח את גוליית בלבוש ספרדי, אזי זה דבר טוב. אולם אם משחק הכדורסל לא היה אלא אמצעי להוללות או לשוביניזם לאומני, אזי זה נובע מיצר של עבודה זרה. מכל מקום, הן לתעשיית הפסבדו-צדיקים שבמירון והן לסכומי הכסף הגדולים שמגלגלת תעשיית הכדורסל המקצועני אין ריח טוב. כנראה שבדורות עברו בהם תאוות ממון לא השחיתה כל חלקה טובה, השמחה בהילולה במירון היתה תמימה יותר כשם שמשחק כדורסל עם שחקנים, שמאהבתם לספורט שיחקו כמעט בהתנדבות, היה אמתי יותר.

מ
התאווה לממון לא נולדה היום, וכידוע "ובכן תן פחדך איז אויך געלט".

ירוחם,.הרי רשב"י ובר כוכבא היו שניהם תלמידי ר' עקיבא אז רשב"י כלל לא ידע על המרד?האם הוא לא שמע על סופם המר של המורדים ובראשם רבי עקיבא ותלמידיו?

ובכלל כנראה שלא הבנת את הנקודה העיקרית של בורג .

הטענה המרכזית שלו היא שבאותה תקופה התרחשה שואה ביהדות שקרתה בגלל  עיוורונם למציאות של תלמידי החכמים בעת ההיא ורשב"י ורבי עקיבא בראשם .

תקרא שוב את דבריו . לא נורא. תתגבר על השנאה המטורפת שיש לך כלפי האיש.

אגב בעצם אתה צריך להסכים איתו .הרי במו עיניך חזית איך  בשואה שגרמו הנאצים התרחש בדיוק אותו עיוורון. האדמורים ובראשם האדמור מסאטמר הסתמכו על התפילות ותקיעות השופר ונתנו לצאן מרעיתם למות בעוד הם עצמם ניצלו בזכות הציויינים שנואי נפשם.

תוקן על ידי אפריםבן ב- 20/05/2014 12:28:59

ירוחם,

הערות אחדות.

טקסטים כמעט שלא היו זמינים, והרוצים לקרא היו צריכים לנדוד אל ספריה רחוקה מאד כדי למצא כתב יד. אנשים קבלו דעות לא על ידי קריאת המקורות אלא מתוך שמיעה המתגלגלת מן האחד לשני, או שהשיגו איזה ספר שהביא גם דעות של אחרים. ביקורת טקסטים לא היתה ודעות שונות התערבבו זו בזו והתקבלו על דעתו של קורא לא בקורתי, או רחוק מן העניין.

תחילת הכוזרי מציגה דוגמה של דעות שהתגלגלו מיד ליד, השתנו והתערבבו, והם מוצגים ללא הבחנה.
'שאל פילוסוף אחד על אמונתו ... ואם יאמרו הפילוסופים ... ולא ברא מעולם אדם כי העולם קדמון ולא סר האדם נולד מאדם שקדמו ... והכל שב אל הסיבה הראשונה לא בעבור כוונה ממנה אבל הוא אצילות, נאצלת ממנה סיבה שנית ואחר כך שלישית ורביעית ...', כך מציג הפילוסוף את תפיסתו בפני הכוזרי. תחילת הדברים אריסטוטלית. העולם קדמון, תמיד היה אדם, תמיד היו כל היצורים האחרים. אחר כך מופיעה האצילות, שהיא תפיסה נאופלטונית. ספר הכוזרי מבקש כמובן להציג את אמונתו של היהודי ולא נועד להיות ספר השוואה של דתות ופילוסופיות.

'חטאו' של מימוני במה שהוא כנראה קרא מקורות והוא ער לכתוב בהם, לדעות והכוונות השונות, מה שמפריע לו ללוש את הכל לגוש בצק אחד. אבל ההמון זקוק לאגדות ודורש ניסים וקברות וקדושים.
העדר הבחנה יש בו גם יתרון מסוים במה שהוא מאפשר לקלוט דעות חדשות אל תוך מערכת שהיא שמרנית. יוצרים תדמית של המשכיות רצופה מקדם אשר אינה משנה דבר, מתעלמים מן הדברים שאינם נוחים, לא מסיקים מסקנות חריפות שאינן מתאימות למערכת עד שרעיונות נספגים פנימה והופכים פוריים ללא בקורת דווקאית. איננו עם של פילוסופים אלא של אמונה מעשית. המבין ענין לאשורו עומד על החידוש ואפילו על המהפכה שחדרה פנימה. בכל מקום מצוי ריבוד של חברות, קבוצות שרמתן והשכלתן שונות. לכן תמצא אמונות עמוקות של בעלי מחשבה, אמונות עמוקות של בעלי נפש של שירה, אמונות עממיות רגישות ובעלות חכמת חיים, אחרות מלאות תיפלות.

דמויות מורכבות מטבען והן עובדות שינויים, אבל קיימת גם נטיה של ציבור ליפות דמויות הנערצות עליו ולא להביט בהן כפי שהיו. כאן תמצאו מאמר מעניין על הסיפור אודות בר יוחאי והפניות.
http://www.biu.ac.il/JS/JSIJ/6-2007/Shoshany.pdf

רשב'י היה שייך לחוג קיצוני אשר בכסילותו המדינית המיט אסון כבד מאד על העם היהודי. על כך כתבתי כאן בשיחה אחרת. גם דבר זה הרוב אינו יודע.

עודד

רשב'י היה שייך לחוג קיצוני אשר בכסילותו המדינית המיט אסון כבד מאד על העם היהודי. על כך כתבתי כאן בשיחה אחרת. גם דבר זה הרוב אינו יודע.

עודד


לאחר הדברים הנכונים שכתבת לפני כן. אולי תוכל בטובך גם לשתף אותנו  במקורות שעליהם אתה מבסס את דבריך?

או שדבריך הם בדיוק דברים לא נכונים שאנשים בחרו להאמין בהם. כי זה מתאים להשקפת עולמם. האר את עיננו!

הוא מקבל כתורה מסיני את ההבלים של ישראל בן שלום.

מיימוני,

על כתיבה (הומוריסטית) 'יתוש' על עיתונאי, ספג הכותב גערה.
 אנו מחכים ומצפים לקיתון שיישפך על עודד, שכינה את רשב"י (שלא בהומור, עפרא לפומיה) 'כסיל'.
מדוע אתה שותק (לא ספציפית כאן, אולי לא סיפק זמנך להגיב) על כ"כ הרבה בזיונות שנאמרים בפורום זה על רבותינו (וגם רבותיך)?
למה דמם הפקר לכל אידיוט??
לדעתי אם הדיון כאן היה מכובד יותר, הרבה והרבה יותר אנשים יר"ש היו, במשך השנים, נחשפים לפורום.