|
|
| נשלח ב-27/5/2014 13:11 |
|
| |
נישט
הנה הנעליים ואם תרצה גם המגפיים. מספרות. אוצר המדרשים (אייזנשטיין) אלפא ביתא דבן סירא עמוד 43 פעם אחת הלך ירמיה לבית המרחץ ומצא שם רשעים משבט אפרים וראה כי כלם מוציאין שכבת זרע לבטלה, לפי שכל שבט אפרים באותו הדור רשעים היו, שכן כתיב בו ויעש הרע בעיני י"י, וכיון שראה אותם התחיל להוכיחם מיד קמו עליו ואמרו מפני מה הוכחתני חי דרך באר שבע שלא תזוז מכאן עד שתעשה כמוני. אמר להם הניחו לי ואשבע לכם שלא אגלה דבר זה לעולם, אמרו לו והלא צדקיהו ראה לנבוכדנצר אוכל ארנבת חיה ונשבע לו בגזירת השם שלא יגלה עליו ובטל שבועתו, וכן תעשה גם אתה, ועתה אם תעשה כמונו הרי טוב ואם לאו נעשה בך מעשה סדום כשם שעשו אבותינו בע"ז שלהם, ואם בע"ז היו עושין כך אנו בך על אחת כמה וכמה, מיד עשה כן מרוב הפחד והיראה מהם, וכמו שיצא משם התחיל לקלל יומו שנאמר ארור היום אשר יולדתי בו, ויצא ונתענה על דבר זה רמ"ח תעניות כנגד כל איברים שבאדם, ושמורה היתה טיפה של אותו צדיק עד שבאתה בתו של אותו צדיק לבית המרחץ ונכנסה בקובתה, ולשבעה חדשים ילדה בן בשינים ובדיבור, וכיון שילדה היתה מתביישת מבני אדם שהיו אומרים מזנות ילדה, ופתח פיו הנער ואמר לאמו, על מה מתביישת מבני אדם כי בן סירא אני. אמרה לו סירא זה מי הוא? אמר לה ירמיהו, ולמה נקרא סירא שהוא שר על כל השרים והוא עתיד ליתן שם לכל שר ומלך, וכשתחשוב סירא וירמיהו בגימטריא שוין. אמרה לו בני אם כן היה לך לומר בן ירמיהו אני, אמר לה וכן הייתי רוצה לומר אלא שגנאי הדבר לומר ירמיה בא על בתו, אמרה לו בני והא כתיב מה שהיה הוא שיהיה ומי ראה בת יולדת מאביה, אמר לה אמי אין כל חדש תחת השמש, מה לוט צדיק גמור אף אבי צדיק גמור, מה ללוט נעשה באונס אף לאבי נעשה באונס, אמרה לו תומהת אני ממך איך תדע דברים הללו, אמר לה אל תתמהי ממני שאין כל חדש תחת השמש, והרי ירמיהו אבי כך עשה בשעה שהיתה אמו כורעת לילד פתח פיו וקרא אבי ממעי אמו, ואמר לא אצא עד שתאמרו לי שמי, פתח אביו פיו ואמר צא ויקרא שמך אברהם, אמר לא כן שמי, אמר לו יקרא שמך יצחק יעקב וכן כל השבטים וכל אנשי הדור ההוא, ואמר לא כן שמי, עד שנזדמן שם אליהו ז"ל ואמר יקרא שמך ירמיה, שבימיך יקים הקדוש ברוך הוא אויב שירם ידו על ירושלם. [אמר לו כך שמי] ואתה שאמרת [לי שמי] יקרא שמי על שמך יהא לי משמך יהו ויקרא שמי ירמ - יהו /ירמיהו/, מה הוא יצא בדיבור אף אני יצאתי בדיבור, מה הוא יצא בנבואה ממעי אמו שנאמר בטרם אצרך בבטן ידעתיך וגו', אף אני יצאתי בנבואה,
נישט איך ואייס אז באך איז יעזט שויין נאכט איז טינקל. אובער וען מחאט א טועס זוגטמען,
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 27/05/2014 13:32:05
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2014 14:12 |
|
| |
.
ירוחם,
אשריך, שאתה חושב שהריון ולידה הם חסרי סיכון.
אני לא בטוח, אגב, מה יותר מסוכן; תרומת כליה או הריון ולידה. בדקת?
ואם הסיכון נמצא ברמה כזו או אחרת, היכן אתה מותח את הקו המפריד, עד איזה שיעור סיבוכים ותמותה אתה מוכן לסבול, ומעבר לו אסור על ההליך תמורת כסף?
ושוב אדגיש - לא על האחות המסייעת לאחותה, או האם לביתה אני מדבר. כפי שלא דיברתי אודות תרומת כליה של בן לאמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2014 14:53 |
|
| |
מואדיב
שוב אני רציתי ללמוד על מחשבתם של הרבנים שהפכו את הנושא ל יפרוש מהממשלה ולא יעבור.
נושא הכסף בתמורה לאירוח, והסכנה הכרוכה בכך ,אינו רלונטי בעייני, חופשי אדם בכל, יש הרבה יותר אנשים המסכנים את נפשם- בשביל כסף- בעבודה על פיגומים בבתים רבי קומות, עובדים בכל מיני מקצועות מסוכנים אחרים, נהגים- כן כן זה סכנת נפשות, יש יותר אנשים הנהרגים בתאונות דרכים מאשר נשים בלידה, או תורמי כליות.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2014 15:06 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2014 00:57 |
|
| |
אגב נושא האשכול:
לדעתי אין עוול יותר נורא מחברה שלוקחת את רווקיה ורווקותיה לצבא למען החברה. זה לא מוסרי ולא תבוני ובעיקר מגלה את ערות החברה שהיא כישות דמיונית חושבת שהיא יותר חשובה מפרטיה שיצרו אותה כאמצעי גרידה. ולכן היא חושבת שמותרת לה לכרת את פרטיה מעולמם האבולוציונית הנצחית. כלומר החברה כאמצעי לפרט שעיקר הצורך בה היא שרידותו האישית של הפרט, אז אייך החברה כישות לוקחת את הרווקים והרווקות כאמצעי לחברה ? הרי זה טמטום ודוגמטיות שזועקת עד השמים.
נושא האשכול הזכיר לי משהו גאוני ששמעתי ולדעתי הצבא והחברה חייבים לדאוג לכך.
כאמור לדעתי צריך לגייס אך ורק מי שיש לו ילדים. כלומר עדיף הלכה למעשה לעשות את זה ולא לעשות מה שאני הולך להציע. אבל כל זמן שלא עושים את זה ? אז לפחות חייבת הצבא לדאוג לזה.
ובכן, כל רווק ורווקה בתחילת גיוסם לוקחים מהם זרע ושומרים אותם למקרה של ח"ו נהרגו. ואז הצבא והחברה מכספה כמובן מחפש אם פונדקאית שתוליד לחייל או החיילת את ילדם. והחברה דואגת לילדים האלה לכל צרכם עד גיל הצבא לפחות.
זה לדעתי פתרון נכון וצודק. אגם כפי שאמרתי אסור בכלל לגייס רווקים ורווקות.
תוקן על ידי maxmen ב- 28/05/2014 01:01:16
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2014 02:06 |
|
| |
הסקופ החדש: ירמיהו היה חד מיני! ראיות: א) הוא הצליח להוציא זרע ע"י איום במעשה סדום. ב) הוא לא נשא מעולם אשה. (נ.ב. אם הוא לא נשא אשה, איך נולדה לו בת?)סקופ שני: תינוק עד גיל מסויים יודע מי היה אביו. אמנם כאן יש לדחות דכל תינוק שוכח שם אביו בשעת הסטירה שסוטר לו המלאך ובן סירא כנראה לא הוכה ולפיכך יכל לדבר מייד בהיותו תינוק. ודו"ק.
****
הניסוח תוקן לפי הערת קוראים. חזקה על אריאל שלא התכוון להציג את דעתו שלו אלא להגיש פרודיה על סגנון מחקרי מסויים הרווח היום. ובכל זאת, הניסוח הוא לפגם. הסתפקתי בהחלפת המונח הפוגעני ביותר ובתוספת הערה זו שמדובר בכתיבה צינית. יש מקום לדיון אם ניסוח כזה לגיטימי לפי חוקת הפורום, ואולי צריך לכנס את בית המשפט העליון ואת בית הדין הגדול שלנו להכריע בשינויים, בחינת הכל שפיט.
בכל אופן, בקצרה:
הניסוח צורם.
מן הראוי היה למצוא דרך אחרת לכתוב אותם דברים.
הק' מ' שנאלץ לחרוג מגדרו וליטול לשעה את מפתח התיקונים מידי עצכח שליט"א.
תוקן על ידי עצכח ב- 28/05/2014 16:17:39
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2014 03:41 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2014 09:46 |
|
| |
נישט המהרי"ל למרות שגם צחק חחחח הביא את הסיפור, אז עכשיו תביא איזה לץ שכתב נגד המהרי"ל. ספר מהרי"ל (מנהגים) ליקוטים ג] אמר דבן סירא הוא הנולד מזרע ירמיהו, דבת ירמיהו היתה רוחצת אחר אביה באמבטי חמין וקלטה זרע אביה ונתעברה וילדה. והכל מעידין עליה מרוב חסידותה שלא זינתה, אך הסכימו הכל שבאמבטי שרחצה קלטה. והואיל דנולד מקליטת זרע בלא תשמיש קראו בן זרע. וכשיגדל ונתיידע לו היה בוש משמו והפכו שמו לקרא "בן סירא" בגימטריא ירמיהו.
נישט אתה יודע עד כמה אמין הויקופדיה? זה תלוי מי כותב אמ הערך- כי הרי הויקופדיה פתוחה לכל משתין בקיר, שיבא ויעשה את צרכיו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2014 12:54 |
|
| |
ירוחם <המהרי"ל למרות שגם צחק חחחח הביא את הסיפור, אז עכשיו תביא איזה לץ שכתב נגד המהרי"ל> ידעתי שהוא מובא בספר המהרי"ל, ובעוד מספר מקורו הלכתיים, גם ידעתי שהויקופדיה פתוחה לכל משתין בקיר, שיבא ויעשה את צרכיו, אך לא ידעתי שלא תעיין בקישורית https://db.tt/k3zx6RRq שאליה הפניתי אותך בהודעה קודמת, או שלא תבין את מה שכתבתי בהודעתי הקודמת: אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו מסיפור ה''אמא הפולניה'' של היום, שמצאתי בעבר: הרבה דברים רעים נאמרים על אמהות פולניות. הסיפור הבא מוכיח שהכל נכון. אמא פולניה תובעת בית מלון במצרים, בטענה שבתה נכנסה להריון כתוצאה משימוש בבריכה. מגדלנה קוויטקובסקה תובעת את בית המלון, בו בילתה עם משפחתה את חופשת הקיץ, לאחר שבתה, בת ה-13, חזרה כשהיא בהריון. בתביעה שהוגשה לרשות התיירות בפולין תובעת פיצויים על ההריון, שנגרם לטענתה מזרע שכנראה שייט לו במימי הבריכה. האם לא מוכנה להאמין שבתה נכנסה להריון בדרך אחרת. היא טוענת שלכל אורך החופשה לא פגשה הנערה אף לא בחור אחד ועל כן אין הסבר אחר למקרה".
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2014 13:15 |
|
| |
נישט לא הבנתי במה המקור הזה נגד מה שכתבי, כפי שכתבת הרבה מהפוסקים למרות שזו אגדה פסקו כך בגלל הסיפור. ה' כנראה בעזרי ושלח לי עוזר באישי והוא נתן לי מקור -החלקת מחוקק באהע"ז סימן א ס"ק ח. בענין מה שיש בקנקן- כבר מזמן מזמן אני לא מסתכל בקנקן. לפני כמה שנים טובות "רפי גינת" ב"כל בודק" עשה מחקר מזעזע על החומוס הנמכר במסעדות והביא ראיה כי הערבים העובדים בהכנת החומוס, מכניסים ש"ז בחומוס, הרבה נערות שהתעברו באותו זמן טענו כי אכלו חומוס .
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2014 14:11 |
|
| |
.
דרויאנוב, שם:
963 בחורה נכשלה ונתעברה. ראו, שכריסה בין שיניה, ואמרו לה: ממי? השיבה הבחורה: מן הרבי שיחיה. צהלו המתנגדים ורתחו החסידים. וכשהגיעו הדברים לרבי עצמו, שלח אחריה ואמר לה: שמעתי עלייך, בתי, שמעוברת את.
הן, רבי. ממי? ממך, רבי. תמה הרבי: מימי לא ראיתיך. בכתה הבחורה ואמרה: רבי, מעשה שהיה כך היה. דודתי באה אליך לבקש סגולה לבנים ונתת לה מים קדושים לשתות, ופעם אחת, כשיצאה דודתי מן הבית, לגמתי גם אני מתוך הבקבוק... אמר לה הרבי: אבל, בתי, המים הקדושים הללו אין סגולתם סגולה אלא כשיש עמהם גבר. התייפחה הבחורה ואמרה: רבי, כלום גברים חסרים בעירנו?...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2014 21:01 |
|
| |
כמובן, לא התכוונתי להוציא לעז על אחד מגדולי האנשים שקמו לעמנו ואדם שזכה לדבר עם ה'. (נקודה למחשבה: האם לומר שנטיותיו הטבעיות של אדם שונות משלנו, לא שהוא עשה כל מעשה אסור, נחשב להוצאת לעז? לדעתי יש להעריך אדם כזה הרבה יותר מאדם רגיל) כוונתי היתה אך ורק להדגיש את משמעותה המוזרה של האגדה שהובאה כאן לעיל ואגב כך ללעוג לצורת מחקר מסויימת. אינני חושב שירמיהו סבל מבעיה כזו. אכן היה עלי לנקוט לשון נקייה ותודה לרבינו מ' (מיימוני?) שהעירני על כך.
מ'ואדיב. כן חסמת אותי בסוף, הא? :-)
תוקן על ידי אריאל73 ב- 28/05/2014 21:01:58
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2014 06:40 |
|
| |
ירוחם <ה' כנראה בעזרי ושלח לי עוזר באישי והוא נתן לי מקור -החלקת מחוקק באהע"ז סימן א ס"ק ח> כנראה שה' גם שלח לך עוזר מעל דפי הפורום: הרב ראובן מרגליות, בספרו "מחקרים בדרכי התלמוד" עמ' 31, הועלה כאן: https://db.tt/dUCwCBlm
תוקן על ידי נישטאיך ב- 29/05/2014 06:46:30
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2014 11:01 |
|
| |
נישט הרב ראובן מרגליות אחד הגאונים מהדור הקודם,נערץ עלי ביותר- אם הייתי מאמץ את מה שהוא כתב, הרבה מאד גמרות הינו צריכים לתקן, ולמחוק הרבה.
סתם שאלה, אולי אתה יודע, ר' חיים מולוזין כשכתב מב שכתב על השמש הקטן, מאיפה הוא שאב את ידיעתו זו? ברוח הקודש? הרי הוא היה ליטאי אמיתי?
אולי באמת השמש הקטן הפריח באויר דברים, אבל גם ר' חיים הפריח.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2014 06:19 |
|
| |
ירוחם
כתבת":המדרש מספר על ירמיהו הנביא, כשטבל במקווה...
והגבתי: לא מדרש ולא נעלים.
ציינת ל"אוצר המדרשים (אייזנשטיין) אלפא ביתא דבן סירא עמוד 43, וכאילו שאלפא ביתא דבן סירא הוא מדרש, מפני שהוא מופיע ב"אוצר המדרשים" של אייזנשטייןץ
והגבתי: חחח, כשכוונתי היתה, שא"ב דבן סירא אינו מדרש, למרות שהוא מופיע ב"אוצר המדרשים" של אייזנשטיין.
כתבת: ה' כנראה בעזרי ושלח לי עוזר באישי והוא נתן לי מקור - החלקת מחוקק באהע"ז סימן א ס"ק ח.
הגבתי: כנראה שה' גם שלח לך עוזר מעל דפי הפורום: הרב ראובן מרגליות, בספרו "מחקרים בדרכי התלמוד" עמ' 31.
כל מי שקרא מאמר הלכתי שהוא, בענין הפראה מלאכותית, יודע שסיפור ירמיה ובן סירא, וכן ה"ליקוטי מהרי"ל" וה"חלקת מחוקק", כיכבו בכל מאמר שעסק בנושא, ואינו צריך שישלחו לו את המקור "חלקת מחוקק", דרך התיבה האישית.
וכשתעיין במאמרו של הרב יעקב נבון "טבילת נשים במקוה שטבלו בו גברים", ("תחומין" יא, עמ' 263 הערה 3), תמצא שם על הרבים שפקפקו בסיפור, או אם הדבר אפשרי מבחינה רפואית, שאשה או בתולה יכולות להתעבר מזרע שצף באמבטיה.
לי נראה שהבעיה העקרית היא כיצד להתייחס להלכות המבוססות על סיפורים ממקורות בעייתיים, לאחר שהובאו ע"י חכמים.
על סיפור הבל דומה, ראה כאן: http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=801062&forum_id=1364
על מקור בעייתי, שלאחר שהובא ע"י אחד הראשונים, והובא ע"י רבים כמקור להלכות ומנהגים שונים, ראה במאמרו של אליעזר יהודה בראדט: "אימתי פסקה טהרת אפר פרה אדומה" (מתוך ספרו "בין כסא לעשור", תשס"ח) הערה 55 כאן:
http://seforim.blogspot.com.au/2009/08/blog-post.html ניתן לראות את המקור הבעייתי כאן:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35832&st=&pgnum=13&hilite בקיצור. המקור לסיפור ירמיה והאמבטיה, אינו במדרש, והוא לא הובא ע"י המהרי"ל, אלא בשם המהרי"ל.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 30/05/2014 06:26:44
 |
|
|
|
|
|