|
|
| נשלח ב-12/11/2014 20:21 |
 |
| |
| יש3 כתב: |  | צמיחה נוצרת על ידי השקעה, ובשביל השקעה צריך הון. גיוס הון אפשרי רק כשיש הלוואה בריבית. ללא ריבית אין הלוואות (אלא רק [וגם זה בקושי] הלוואות פילנטרופיות של גמ"ח), וללא הלוואות אין השקעה ואין צמיחה.
המהפכה שיצר הכסף המודפס (שהביאה לצמיחה עצומה) הייתה בנזילות - הוא אפשר ליזמים לקחת הלוואה (שלא הייתה אפשרית לפני כן כי היה מעט מדי כסף ולכן הריבית הייתה גבוהה מדי) |
|
זאת טעות מקובלת ושטחית מאוד.
הצמיחה נוצרת אך ורק על ידי עמל אנושי.
המשקיע פשוט הופך את האדם שנשללת ממנו את הטבע, להיות עבד למשקיע. ולכן באמת המשקיע מקבל את עיקר הצמיחה של העמל האנושי\עבדים.
שאתה אומר "הון" אתה אומר בעלות על עמל אנושי = כסף.
והיות שמכל אדם נשללת הטבע מראש והוא צריך כסף אפי' בשביל מים. ולך יש את ההון = כסף. אתה בא אלי ומשכנע אותי לעמל בשבילך ואתה תתן לי חלק קטן מהצמיחה ורוב הצמיחה אתה מקבל. כלומר אתה מקבל שטר בעלות על עמלי = הון = כסף. ואז אתה ממשיך להשקעה הבאה וחוזר חלילה וחלילה.
מה שקורה היא שרוב הצמיחה לעומק מתכנסת אצלך וכולנו עבדים בשבילך.
עכשיו תנסה לחשוב על מצב של ביטול הכסף כל שבע שנים.
אתה יכול לשעבד את האדם בקושי רק לשבע שנים. (מכאן גם שעבד יכול למכור את עצמו רק לשבע שנים)
כלומר יש כאן הגבלה לעבדות ולתלות של האדם בהון שלך.
אתה אם תהיה חכם אתה מהמיר את הכסף לפני השמיטה למטלטלים וכדומה ואז אתה לעומק לא מפסיד את ההשקעה שלך אבל מצד שני אף אחד לא נשאר עבד לך לעולמים. כי יש לו נחלה והוא לא חייב להיכנס איתך למשחק. אם תציע לו תגמול טוב הוא ישחק איתך את המשחק ואתה תשגשג.
ברצוני לומר לאלה שטוענים שעל פי כלכלת התורה האדם לא יכול לשגשג. זה פשוט לא נכון, אפשר ועוד אייך לשגשג ולהיות עשיר. אבל אתה לא שולט באנשים העובדים בשבילך.
במצב היום ההון שולט בכולנו מעצם העובדה שנשללת מאיתנו את הטבע.
בכדי שאדם לא יהיה עבד, המשטרים מחוקקים חוקי זכויות האדם\העבד. העבדים עצמם מתאגדים יחד נגד המשקיעים, ואז המשטר מתערב נגד המתאגדים. ואז מגיע בחירות, התאגידים עושים מה שטוב להם וכן האיגודים. בקיצור כל החרה הזה היה נמנע אילו רק קיימנו את התורה כמו שצריך.
תוקן על ידי maxmen ב- 12/11/2014 20:34:41
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2014 21:02 |
|
| |
לגבי יצור הכסף על חוב שגרם לצמיחה הגדולה אחרי המלחמה וקצת לפניה:
בזה אתה צודק לגמרי, אי אפשר להתווכח עם הצמיחה בעיקר בטכנולוגיות.
אבל כאן נכנסים לדיון אחר לגמרי מה באמת הגורם לכל זה והאם ההתפתחות הטכנולוגית בכל תחום יעיל לנו כלכלית אישית או למשקיעים שהם רואים רק כסף. (לשם הדוגמה: כמו חימום המים ברוב הבתים הם חינם על ידי דודי השמש, כך יכול היה שתהיה לנו חשמל חינם על ידי השמש. כלומר האם מדעי הטכנולוגיה מביא לנו הקלה או להפך מביא הרבה מאוד כסף למשקיעים ואנו נהפכים לעבדים יותר גדולים. אם הטכנולוגיה מוריד מאתנו את העמל הפנאטי החקלאי של פעם ?! אז זה כדאי מאוד (בלי כפיה כמובן) !! אבל אם הטכנולוגיה מביא לנו לשלם עוד חשבונות בלי סוף ?! אז מה עשינו ? שנדרשת מאיתנו ששני בני הזוג חייבים לעבוד ???)
נכון שהדפסת הכסף על חוב מביא הרבה אפשרויות של השקעה.
אבל לפני כן הומצאה הבע"מ. כלומר בלי הבע"מ אף אחד לא היה לוקח הלוואות. רק הבע"מ נותן להאדם את הכוח הנפשי לנסות לקחת הלוואה ולהקים חברה בע"מ.
אבל משום מה שכחו הוגי האומות לעשות בע"מ על הפרט, כלומר צריך להיות לאדם הפרט איזה הגנה על הבסיס שזה הבית שלו ומקום פרנסה. כתבתי פעם מאמר בעניין והנה.
האדם בע"מ – הפרט בעירבון מוגבל
אחד מהדברים שהכי תרמו לצמיחה האנושית הכללית בכל תחום ותחום היית המצאת הבע"מ. משמעותו של המושג בע"מ היא שהאדם יכול לקחת סיכונים בלי שהוא ומשפחתו והבסיס החיוני שלהם, לא יפגעו. מקימים ישות דמיונית שנקרא חברה בע"מ. כך שהיא חופשית מאחריות משפטית חברתית כלומר אין הרי באמת חברה בע"מ יש אנשים שעומדים מאחוריהם אבל הפלוס שלהם היא שאין הם דורשים לקחת אחריות ומערכת המשפט לא יכולה לגעת בהם אישית. כך שהם באמת לוקחים סיכונים ובאמת מצליחים לצמוח. (נא לשים לב שהגורם לצמיחה = המקוריות היצירתיות היא מהפרטים שעובדים בישות הזו, נא לא לשכוח את הנקודה החשובה הזו שלא היזם הם היצירתי והמקורי שמביא את הצמיחה הכללית כמו מציאת תרופות ושאר המצאות המדעיות והטכנולוגיות) מחשבתית פילוסופית אנו יודעים שבלי לקחת סיכון אין כלום בטבע. כבר בתחילת המפץ האטומים לקחו את הסיכון להיות אקראית ולקח את החופש וכך יש לנו את כל הטבע ההתפתחותית. כלומר האקראיות\החופש היא סיבת ההתפתחות של כל הטבע. האדם כמודע לכך ומודע גם לנזקים, בטבעיות רוצה להיות שמרני ומפוחד לקחת סיכון. וכאן הפרדוקס של האדם, שמצד אחד הוא רוצה לנצח את הטבע ואת השמרנות הכפייתית שהטבע כופה עליו מצד שני לא רוצה להילחם נגדו שמה יפגע. והוא יודע שאין מנוס אך ורק לקחת סיכונים ולהילחם בו. אחרת יישאר במערה. שחברתית ומשפטים הומצאה המושג המשפטי הזה שנקרא בע"מ ?! אז האדם יכול היה לקחת סיכונים ולהקים חברה (ישות דמיונית אבל מועילה) אבל בלי לסכן את עצמו ואת חירותו ואת קניינו וכמובן את קן המשפחה שלו. כלומר אין לאדם אחריות על כישלון החברה והוא כמובן לא נענש על מעשיו. זה מה שגרם לצמיחה הענקית במאות האחרונות. לא מספיק חופש אישי בטבע ובחברה, צריך גם חופש מאחריות בכדי לצמוח, כי כאמור האדם לא רוצה לקחת סיכונים שתכחד כל עמלו ומשמעות חייו ולכן אם נשחרר אותו מאחריות כמו ששחררנו את החברה בע"מ מאחריות ? כך נשיג את צמיחתו של האדם הפרטי גם כן, והחברה בע"מ הוכיח זאת. ביתר הרחבה: מקובל אצל כל ההוגים שהחירות והחופש של הפרט הוא הגורם לצמיחתו של הכלל וכך של הפרט. אבל לדעתי זה לא מספיק כאומר לעיל כי הפרט מפחד להפסיד את מה שיש לו. ולכן הוא לא ממש לוקח סיכונים. דווקא המצאת הבע"מ ששחרר אותו מאחריות על מעשיו ועל לקיחת הסיכונים ?! הם הם שגרמו לכך שהוא כן לקח סיכונים והוא הצליח לצמוח. וכך כולנו כל הפרטים נהנים מהסיכונים שלקח. מה שקורה היא מצב אבסורדי. שהחברה בע"מ הדמיונית יכולה לקחת סיכונים על גבי הפרטים (עבדי החברה ועל גבי הניזוקים מהחברה מבחוץ) ולא לקחת אחריות אישית (של בעלי החברה הדמיוני) מה שאין כן הפרטים מצווים משפטית חברתית לקחת אחריות אישית וגם נענשים אישית וחומרית על מעשיהם. לפעמים אפי' שלילת חירותו על ידי מאסר בכלא. לא רק זה, כוחו של החברה הדמיונית (= בע"מ) מול הפרט היא גם בשימוש במערכת המשפט מול הפרט. כלומר מערכת המשפט נגישה להם ביתר קלות מול הפרט. התוצאות המציאותיות מראים לנו שמעל 90% זכאים הם החברות בע"מ מול הפרטים שמעל 90% הם החייבים ובלי ייצוג משפטי. כלומר גם בייצוג משפטי החברות לעולם מיוצגים (הרי החברה בע"מ היא ישות דמיונית ולכן מוכרח שהיא מיוצגת) מה שאין כן הפרט ברובו לא מיוצג כלל וכלל. לפי שהנתונים מראים לנו ועל פי השכל הישר שאני טוען כאן שמהפרט אנו דורשים אחריות ומה שאין כן מהדמיון (החברה בע"מ ) אין אנו דורשים אחריות ומצד שני כישות דמיונית הדמיון חייב ייצוג משפטי מה שאין כן הפרט שהשופט רואה אותו אחראי למעשיו ויכול לשפוט אותו ישירות ולהעניש אותו ישירות. מה שאין כן אייך אפשר להעניש חברה דמיונית ? כל זה מדכה את הפרטים, מצד דרישת אחריות על מעשיהם, מצד שלילת חירותם האישית לצמוח בגלל דרישת האחריות, מצד שהם לא לוקחים סיכונים שמה המפלצת הדמיונית עם המערכת המשפטית והחברתית תעניש אותו ותיקח ממנו את כל היקר לו מהבית והמשכורת והם יגרמו שגם הקן המשפחתי שלו תתפורר לו בפנים שהאישה תלך ממנו ותיקח את הילדים. בקיצור חרב עולמו לגמרי. ואז כמובן הוא יישאר שמרני וכנוע מתחילה. כך שהמושג חירות הפרט והחופש שלו נשארים רק כקלישאה. מי כבר מדבר על צמיחה אישית שההוגים מדברים עליו כל הזמן, שחירות וחופש משמעותו פעולה = צמיחה. כלומר אליבא דההוגים אין שום משמעות למילה "חירות וחופש" בלי חירות וחופש לפעולה כלומר צמיחה. לא כך תהיה אם ניתן לאדם הפרט את המושג המשפטי בע"מ. כלומר כל פרט מקבל משפטית הגנה על הבסיס כמו חירותו והחופש שלו וכמובן הגנה על הונו הבסיסי שזה הבית והמשכורת ובעיקר אין אות קלון על שום פרט. כלומר שהאדם עשה עבירה ונענש ושילם על כך ?! הכל נמחק לו מהמחשבים והתיקים וכו' וכו' כלומר צריכים לתת לאדם לצמוח ולא להשאיר כל מניעה שיכול למנוע ממנו את צמיחתו האישית. בלי ההגנה הזה רוב בני אדם נשברים או נהפכים מתחילה לשמרנים ונכנעים ונהפכים להיות בני אנוש יבשים שלא מצמיח כלום לא לעצמם ולא לזולתם. הנתונים מראים לנו שרובם שיש להם תיק אחד עד האחוזים שיש להם שני תיקים ? הם אחוזים בודדים. כלומר למי שיש תיק אחד במהרה תהיה לו שני תיקים ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד. כלומר הנתונים מוכיחים שאתה מתחיל לקבור אדם אז אתה באמת קובר אותו עד הסוף. (ל53% מהחייבים יש תיק אחד ל47% מהחייבים יותר מתיק אחד. ל25% מהחייבים יש למעלה מארבע תיקים עד 10 אם לא יותר. וכל זה ברוב המקרים החייבים הם מעל 90% כ94% ובלי ייצוג משפטי. דווקא הזכאי שהם ברובם מעל 94% התיקים ועם ייצוג משפטי. נדמה לי שהנתונים האלה מוכיח שאנו חיים בג'ונגל ולא בין בני אנוש שיש שם מערכת צדק ראוי ונכון וצודק) ביהדות המקורית היו מודעים מבחינת המוסר האישי לבעיה הזו, ולכן המציאו את המושג תשובה סליחה וכפרה. כלומר אין לנו סמכות להגדיר אף מעשה אדם כחטא. אם ברצונינו להגדיר חטאים ומעשים טובים, אז יש לנו את הזכות הזאת אך ורק שניתן לאדם אפשרות לתקן את עצמו כאילו הוא חדש לגמרי והוא יכול לצמוח מחדש. אבל אם נגדיר מעשים כחטאים אבסולוטיים ?! אז לעולם האדם יישאר חוטא כך שלא יקום לעולם. כך בעצם מההגדרה החברתית אנו בעצם הורגים אותו נפשית וחברתית. ולכן רק בנתינת דרך תשובה וכפרה שתחזיר לו את חייו ואת מצפונו הנקי ?! רק כך יש לנו זכות כחברה להגדיר מעשים כלשהם כחטא. אותו דבר לגבי הצמיחה האישית של כל פרט. לכל פרט יש פחדים לקחת סיכונים. ק"ו אם התנסה כבר עם המערכת החברתית והמשפטית. שאז לא רק העבירות שלו נשארים במערכת לעולם כך שקשה לו להתרומם מחדש ולצמוח נפשית וחברתית (הרי כל בודק רואה מיד מה העבר שלו ומהן חטאיו) רק עצם דרישת האחריות למעשיו בעתיד מונע ממנו לקחת סיכונים חדשים שהוא כבר התנסה בו בעבר. מצפונית נפשית אישית וגם חברתית (שכל עברו רשום במערכת) ודרישת אחריות למעשיו ?! כל אלה מונע מהפרט את הצמיחה האישית שלו וכך מונע את הצמיחה הכללית של כולנו. חוץ מהשאלה המוסרית מנין אנו לוקחים את הסמכות להגדיר משהוא כחטא (ולהעניש על כך וגם שזה נדבק לו לעולמים שקשה לו אחר כך לקום מחדש) ?! יש כאן הפסד ציבורי כללי ואישי מחוסר צמיחתו של הפרט כי מכל צמיחה אישית כולם נהנים מכך. הרי מישהו יכול לדעת מי ימצא לנו תרופה לסרטן ? כלומר כל צמיחה שקיימת באנושות הגיע מפרטים. ולכן אין לנו שום רווח בענישה ובמיוחד אין לנו שום רווח בזיכרון הנצחי שהוא חטא. אתה אף פעם לא יודע מי מהעובדים שלך יהיו נאמנים לך יותר, זה שנקי וטהור או דווקא זה שכבר התנסה בחטאים חברתיים וניקה את עצמו אישית ומשפטית וחברתית. לסיכום: כמו שאנו מבינים שהמצאת המושג המשפטי עסקי "חברה בע"מ" הוא מהגורמים העיקרים לצמיחה האנושית במאות האחרונות. מהסיבה שהתאפשר לאנשים לקחת סיכונים עסקיים בלי להיפגע אישית ומשפחתית . כך לדעתי אם ניתן לכל אדם כפרט את ההגדרה המשפטית הזו ?! הוא לעולם יצמח עד אין סוף כך שכולנו נרוויח מיזה. נרוויח שגם המוסר תהיה נכון יותר וצודק יותר. נרוויח שכל אדם ירגיש בכל בוקר כחדש עם ביטחון עצמי טוב לצמוח אישית וחברתית. חברתית לא תהיה יותר חוטאים רק חטאים שאפשר למחוק כלא היו. על דרך "אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה, אל תהרהר אחריו ביום כי בוודאי עשה תשובה" כלומר ההגדרה האנושית מהן חטאים יכולים לפרוח באוויר כי באמת אין בהם ממשות. במיוחד שהאדם חזר בו, בוודאי שאין להרהר אחריו. כך שנרוויח שהוא יקום מחטאיו ויצמח לטובתו ולטובת הכלל. המצב המציאותית החברתית והמשפטים המודרנית היא אבסורדית לגמרי כנ"ל. כי למעשה רק החברות בע"מ הדמיוניות מוגנים משפטית ודווקא הפרט בדרך כלל לא נגיש למערכת המשפטית (מחוסר ייצוג משפטית בגלל מחסור בכסף) כך שכמעט שלא תובע חברות שבטבעם הם מיוצגים בטובי המשפטניים. ומי מדבר כבר שהחברה הדמיונית תובעת את הפרט, שאז מול השופט עומדת חברה דמיונית שמיוצגת במוכרח כנ"ל, ודווקא הפרט בא לבד ועוד נדרש ממנו אחריות אישית למעשיו כך שכל חייו ועמלו עומדים להתפרק לו בפרצוף כנ"ל. לא צריך הרבה מפשוט לבדוק את הנתונים ש90% מתביעות הבנקים מול הפרט ?! מוביל לגזלת הבית של המשפחה של הפרט !! ומביני עניין יודעים, שעם הבית נלקחת ממנו גם המשפחה. כלומר לא האישה ולא הילדים הם כמו אתמול שלשום וברוב המקרים גם עוזבים אותו, כך שהחברה הדמיונית יחד עם המערכת המשפטית הרגו אותו ואת חייו לנצח וכמובן גם הרגו את הילדים ואת האישה. האבסורד של החברה בע"מ כמו הבנקים זועקת עד לשמים מעוד סיבה שצריך לעמוד עליה. שלדעתי רוב השופטים לא מודעים לו כלל. הבנק לא באמת נותנת לך כסף. אתה יוצר את הכסף מעצם ההתחייבות שבעתיד תשלם את הכסף. אתה נותן לבנק את הבית כמשכון שזה דבר ממשי וערכי. הבנק מנגד לא נותן לך משהו ממשי באמת היא פשוט מדפיסה עכשיו על סמך הפיקדון את הכסף מאוויר. כך שמשפטית אין ערך מול ערך. אתה מביא את הבית והבנק לא מביא כלום. ולכן משפטית אין לבנק שום זכות לקחת ממך את הבית. בארה"ב מישהו ניצח בבית המשפט את הבנק על הטיעון הפשוט הזה. מחשבתית היינו יכולים להדפיס לבד את הכסף על חשבון ההבטחה לעצמינו שנחזיר לעצמינו את הכסף בעתיד על ידי עבודה עתידית. כך שאין ריבית ואין סכנה שיגנבו מאתנו את הבית אם ניכשל בעבודה ולא תהיה לנו לשלם לעמצינו את החוב. כלומר הבנק כאן צריך לומר לנו תודה שאנו פונים אליו להדפיס את הכסף מהאוויר ועוד משלמים להם ריבית. בוודאי שאין להם שום זכות להחריב את חייך ואת עמלך ולקחת ממך את הבסיס שזה הבית. את זה משום מה המערכת המשפטית שלנו לא מבינים ועוד נשארו דוגמטיים בלי לדעת ולהכיר את המציאות אייך עובדת הכלכלה המודרנית במיוחד הדפסת הכסף המודרנית שהיא בידי חברות פרטיות כמו הבנקים המסחריים. המציאות המצערת היא שהבנקים עם ייצוג משפטי כבד זוכה במעל 90% מול הפרטים החייבים שהם בלי ייצוג משפטי, כך שלא פלא שתיקי הכונס נכסים הזוכים הם המשכנתאות כ84% תיקים. זה מה שקורה שיש מפלצות דמיוניות שיש להם הגנה משפטית מעצם המושג של הבע"מ, מול הפרטים המסכנים שלא זוכים אפי' לייצוג משפטי מקצועי. מי כבר מדבר על זה שהפרט אחראי משפטית ונדרשת ממנו לשלם את הבסיס לקיומו שזה הבית ולהחריב את כל עמלו. והחברה בע"מ שבאמת מאחוריו קיימת אנשים ועוד אייך ?! הם ב"ה מוגנים מכל צרה שתבוא חוץ כמובן שגם החברה הדמיונית שבעלותם מיוצגת משפטית מקצועית. בקיצור "עולם אנושי מטומטם ראיתי" וממי אני אבקש לפתוח להם את העיניים ? אם לא נפתח את העיניים בעצמינו ?! מי יפתח אותם בלעדינו ? לסיום: חייבים אנו לדרוש בתוקף שהאדם הפרט יקבל את כל הזכויות המשפטיות שיש לכל חברה בע"מ. כך שכל פרט יהיה מוגן משלילת חירותו והגנה על הונו הבסיסי שזה הבית והמשכורת, כך שלא נחריב את חייו במקרה שכשל. רק להפך, נזכה לצמיחה אישית של כל פרט שזה בעצם צמיחה כללית לכל החברה כולה. עוד נקודה קטנה אבל עקרוני מאוד. כידוע מעל שליש או רבע מבני אנוש, טבעית לא יכולים להיות תחת מסגרות רציונלית. כך שכל המערכת המשפטית למשל הענישה לצורך חינוך, היא בעצם שקר כי זה לא מחנך אותם כי הם פשוט טבעית לא יכולים להיות מסודרים. כלומר הענישה לא גורמת להם להיות מסודרים יותר. ולכן בעצם הם קרבן חינם שהמערכת עושה עליהם הרבה כסף. למשל: לעולם אף פעם לא ישלמו חשמל או דוח חניה או קנס בזמן ולכן טבעית הם ישלמו בכפל כפליים וזה מה שקורה במציאות שהם לא מתחנכים כי בעצם זאת טבעם הגנטית\סביבתית, מצד שני משלמים בכפלים, ולמה ??? הרי זה לא עוזר להם הענישה והריביות לתקן את עצמם אז למה סתם לעשות עליהם כסף לדפוק להם את החיים שבקושי מסוגלים לה ? וכאן אני שואל האם המערכת מודעת בכלל שקיימת שליש בני אנוש שלא מסוגלים להיות תחת סדר מסודר. הם לא מסודרים באופן טוטלי. ולא עוזר להם כל הענישה הזו. ולכן בחברה מתוקנת ומוסרית, חייבת להיות ער לדבר. מקווה שהצלחתי לעורר את הנושא וכדאי לעשות מחקרים בעניין ואתם לא תופתעו לראות שאני צודק לגמרי ששליש או רבע מבני אנוש פשוט טבעית לא מסוגלים להיות מסודרים בשום נורמה חברתי. וחבל ללכת עמם ראש בקיר. במיוחד יש לזכור שזה לא הם מולך, רק זה יכול להיות אשתך או בניך או בתך. כלומר זה לא משהו תרבותית רק משהו שקיים בכל תרבות בכל קהילה ובכל משפחה. בברכה Max maxmen
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2014 21:06 |
|
| |
קצת קטעים על יסודות הכלכלה שליקטתי מספרו המופתי של ראסקין:
אנשי עסקים באמת יודעים היאך עשו את ממונם, או איך לפעמים הפסידו אותו. בשחקם משחק בו התנסו ארוכות, הם מכירים מה הסיכויים של קלפיהם, ויכולים להסביר נכון את הפסדיהם ורווחיהם. אולם הם אינם יודעים אצל מי נמצאת הקופה של בית ההימורים, גם לא איזה משחקים אחרים אפשר לשחק באותם קלפים, גם לא איזה הפסדים ורווחים, הרחק ברחובות האפלים, בעיקרו של דבר, למרות שבהעלם, תלויים בחדריהם המוארים. הם למדו קצת, ורק קצת, חוקים של כלכלת סחר, אולם לא למדו אפילו חוק אחד של כלכלה פוליטית.
כלכלה פוליטית (כלכלת מדינה או של אזרחים) בנויה על יצירה, שימור, וחלוקה, בזמן ובמקום המתאימים, של דברים שימושיים או מהנים. האיכר הקוצר את החציר בזמן הנכון, בונה האניות הדוחק את ברגיו היטב למקומם בעץ בטוח, הבנאי המניח לבנים טובות בטיח ישר, עקרת הבית השומרת על רהיטיה בסלון ושלא יהיה בזבוז במטבח, והזמרת שיש לה משמעת נכונה ולעולם איננה מאמצת יותר מדי את מיתרי קולה, כל אלה הינם כלכלנים פוליטים במובן האמתי והשלם של המלה: מוסיפים בהתמדה לעושר ולרווחה של הלאום אליהם הם משתייכים.
אולם כלכלת סחר, הכלכלה של שכר, מסמלת צבירה, בידי מעטים, של תביעה חוקית או מוסרית, או חזקה, על עבודתם של אחרים. מכל תביעה כזו משתמע בדיוק כמה עוני או חוב לצד אחד, כמו שמשתמע כמה עושר או זכות לצד אחר. לפיכך, היא איננה בהכרח קשורה להוספה ממשית של נכסים ממשיים, או של רווחה, למדינה בה קיימת. אולם מאחר שעושר מסחרי, או חזקה על העבודה, כמעט תמיד ניתן להמרה מיידית לנכסים ממשיים, בעוד שנכסים אמתיים אי-אפשר תמיד להמיר לחזקה על עבודה, הרעיון של עושר אצל אנשי מעשה באומות המתורבתות בד"כ מתקשר לכלכלת סחר, ובהעריכם את קניינם, הם מחשבים את הערך של סוסיהם ושדותיהם לפי כמות המטבעות שיוכלו לקבל עבורם, במקום את ערך מטבעותיהם לפי כמות הסוסים והשדות שיוכלו לקנות אתם.
תוקן על ידי מם80 ב- 12/11/2014 21:15:41
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2014 21:22 |
|
| |
מקס
אתה יכול לא לאהוב את הצמיחה, אבל בלי הון והשקעה אין צמיחה. עמל כפים זה נחמד, אבל זה משאיר את בני האדם איפה שהם היו. חשמל מהשמש זה רעיון יפה; בשביל ליישם אותו אני צריך לבחון הרבה מאוד היבטים, והעלות של זה היא גבוהה מאוד. אני לא יכול לעשות את זה בלי כסף ממישהו אחר. פילנטרופים נותנים את הכסף שלהם לעניים ולא ליזם כמוני, ולכן המישהו האחר הזה הוא הבנק. הבנק כמובן יתן לי את הכסף רק בתמורה לריבית.
אפשר לא לאהוב את הרעיון של כסף יציב, אבל מה לעשות ובלעדיו אי אפשר לקדם יותר מדי דברים.
מ
לא הצלחת לזכות אותנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2014 21:41 |
|
| |
יש,
למה שלא תשאל את עצמך מה הקשר בין הכלכלה שלמדת באוניברסיטה לבין השכל הישר? יש לך בכלל צל צלו של מושג על כמה דעות קדומות שגויות ומידות מוסריות מקולקלות הכלכלה המודרנית מבוססת?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2014 21:41 |
|
| |
| יש3 כתב: | | מקס
אתה יכול לא לאהוב את הצמיחה, אבל בלי הון והשקעה אין צמיחה. עמל כפים זה נחמד, אבל זה משאיר את בני האדם איפה שהם היו. חשמל מהשמש זה רעיון יפה; בשביל ליישם אותו אני צריך לבחון הרבה מאוד היבטים, והעלות של זה היא גבוהה מאוד. אני לא יכול לעשות את זה בלי כסף ממישהו אחר. פילנטרופים נותנים את הכסף שלהם לעניים ולא ליזם כמוני, ולכן המישהו האחר הזה הוא הבנק. הבנק כמובן יתן לי את הכסף רק בתמורה לריבית.
אפשר לא לאהוב את הרעיון של כסף יציב, אבל מה לעשות ובלעדיו אי אפשר לקדם יותר מדי דברים.
|
|
אני מאוד אוהב צמיחה אבל אין לזה שום קשר לריבית.
אני מאוד אוהב צמיחה אבל בלי כפיה. שזה אומר שיש לאדם את הבסיס לפני הסוכריות.
אני מאוד אוהב צמיחה אבל שאני ידפיס את הכסף בעצמי. מה עושה כאן לעזאזל הבנק הפרטי ? למה הוא יכול להדפיס כסף מאוויר ואני לא ?
לגבי ההתפתחות הטכנולוגית:
אמרתי דיי פשוט שאני ממש לא מבין מה אתה סותר כאן.
אנו חייבים לשלוט בהתפתחות באופן כזה שהאדם אישית ירוויח מיזה במציאות ולא להפוך אותו לעבד יותר ממה שהיה לפני ההתפתחות.
בחקלאות היה לו ימי עבודה ענותיות והיום הוא ואשתו עבדים ימים ולילה עד כדי כך שאם לא יעבוד בשבת הוא יכול למות מרעב (ראה את טיעוניי המחללי שבת בתל אביב)
מנגד טוען אבי שמחון שמה רע שמוכרים לך טכנולוגיה שאתה צריך להחליף כל יום ? מה איכפת לי הוא אומר שאני צריך להחליף את פלאפון כל יום ? הרי בתכלס זה מביא צמיחה.
אתה מבין את הטיעון שלו ?
הוא אומר דיי פשוט. שהוא דווקא כן מעוניין שהטכנולוגיה תתפתח באופן כזה שנהיה משועבדים לצמיחה.
הוא לא טיפש, הוא מודע טוב טוב לטריק הזול הזה. ואם זה נערי שלמה המלך אז לא פלא שאנו איפה שאנו.
תוקן על ידי maxmen ב- 12/11/2014 21:48:00
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2014 22:11 |
|
| |
| מם80 כתב: | | | קצת קטעים על יסודות הכלכלה שליקטתי מספרו המופתי של ראסקין:
...
כלכלה פוליטית (כלכלת מדינה או של אזרחים) בנויה על יצירה, שימור, וחלוקה, בזמן ובמקום המתאימים, של דברים שימושיים או מהנים. האיכר הקוצר את החציר בזמן הנכון, בונה האניות הדוחק את ברגיו היטב למקומם בעץ בטוח, הבנאי המניח לבנים טובות בטיח ישר, עקרת הבית השומרת על רהיטיה בסלון ושלא יהיה בזבוז במטבח, והזמרת שיש לה משמעת נכונה ולעולם איננה מאמצת יותר מדי את מיתרי קולה, כל אלה הינם כלכלנים פוליטים במובן האמתי והשלם של המלה: מוסיפים בהתמדה לעושר ולרווחה של הלאום אליהם הם משתייכים.
אולם כלכלת סחר, הכלכלה של שכר, מסמלת צבירה, בידי מעטים, של תביעה חוקית או מוסרית, או חזקה, על עבודתם של אחרים. מכל תביעה כזו משתמע בדיוק כמה עוני או חוב לצד אחד, כמו שמשתמע כמה עושר או זכות לצד אחר. לפיכך, היא איננה בהכרח קשורה להוספה ממשית של נכסים ממשיים, או של רווחה, למדינה בה קיימת. אולם מאחר שעושר מסחרי, או חזקה על העבודה, כמעט תמיד ניתן להמרה מיידית לנכסים ממשיים, בעוד שנכסים אמתיים אי-אפשר תמיד להמיר לחזקה על עבודה, הרעיון של עושר אצל אנשי מעשה באומות המתורבתות בד"כ מתקשר לכלכלת סחר, ובהעריכם את קניינם, הם מחשבים את הערך של סוסיהם ושדותיהם לפי כמות המטבעות שיוכלו לקבל עבורם, במקום את ערך מטבעותיהם לפי כמות הסוסים והשדות שיוכלו לקנות אתם.
תוקן על ידי מם80 ב- 12/11/2014 21:15:41
|
|
אינני יודע מיהו ראסקין, אולם חוששני שאם הבנתי נכונה את דבריך אודות המסחר, הרי שהם שגויים. המסחר, מאפשר את ההתמחות, ובכך את העלאת הרווחה של העובדים. אם כל אחד יצטרך גם לגדל חיטה, גם לחלוב פרות וגם לבנות את ביתו, הוא יהיה היכן שכשרונותיו יציבו אותו. אולם אם אחד בעל כשרון מובהק בבניה, בעוד שאחר מצטיין בגידול חיטה, עדיף לו לראשון להיות בנאי ולקנות חיטה, ולשני - ההיפך. ההתמחות הזו, תגדיל את רווחתם של שניהם, משום ששניהם ייהנו מבית שניבנה על ידי מומחה, ומיותר חיטה.
ובחזרה אלינו. לפני שלושים שנה, החולצות בארץ עלו בערך פי חמש ממה שהן עולות היום. אז, הן יוצרו בארץ, היום - הן מיובאות מחו"ל. גם עני, יכול לקנות היום יותר חולצות ממה שהיה יכול לפני שלושים שנה, בזכות אותו סחר. לא מדובר כאן בשיפור טכנולוגי, אלא בהפסקת הייצור הלא-יעיל בישראל, ומעבר ליבוא מהמזרח הרחוק.
גם מכוניות, שפעם יוצרו בישראל - והיו לשחוק - לא מיוצרות כאן יותר. אין שום יתרון לתעשיית הרכב הישראלית, ועדיף שאותם עובדים ייצרו משהו בו הם יעילים יותר.
המסחר מאפשר התמחות, ומאפשר גידול ברווחה של כל הצדדים העוסקים בו. אין המדובר בניצול של צד אחד את משנהו, אלא בשיפור הדדי של רמת החיים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2014 22:12 |
|
| |
עוד לא נכנסנו לנושא צמיחה שוויונית.
כלומר אחרי שנשתכנע שצמיחה זה טוב ולכן כדאי לשלול מכל אדם את הטבע אפי' בכפיה ?! אז מי מקבל את הצמיחה ?
וכאן תחזרו למאמר שצטטי לעיל ותראו אייך הצמיחה מתכנסת אצל יחידים ולנו לא נשאר כלום חוץ מעבדות נצחית.
(הנה שוב
http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2014/06/blog-post_11.html#comment-form )
ולכן כל בר דעת ויראי שמים חייב להבין שאין שום זכות לכפות על האדם להיות רובוט לצמיחה לטייקונים.
מילא אם היה חלוקה שווה של הצמיחה אבל המצב היא הפוך לגמרי.
מה שאני מנסה להסביר כאן לאלה שכדאי להם השיטה הזו. שידעו שהם יפסידו לבסוף, או הם או צאצאיהם.
ומי שיודע, יודע שהשואה היהודית באירופה היה אך ורק בגלל התכנסות הכסף אצל יחידים.
אז נכון שהיחידים שולטים בנו ושלטו באירופה. אבל איפה הם ? שם אנחנו נהיה אם לא נשכיל בזמן לעצור את הטירוף הזה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2014 22:13 |
|
| |
.
הערה קטנה נוספת:
שמיטת חובות, אינה ביטול של הכסף. משום מה אני קורא את השטות הזו פעם אחר פעם בפורום. גם בתום שנת השמיטה, אנשים ממשיכים לקנות ולמכור איש מרעהו. השמיטה היא של חובות בלבד.
ולמי שמתלהב מהחזרת המצב האגררי לקדמותו, מומלץ לבחון אלו קרקעות לא חוזרות לבעליהן, ומדוע.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2014 22:16 |
|
| |
| מואדיב כתב: | |
ובחזרה אלינו. לפני שלושים שנה, החולצות בארץ עלו בערך פי חמש ממה שהן עולות היום. אז, הן יוצרו בארץ, היום - הן מיובאות מחו"ל. גם עני, יכול לקנות היום יותר חולצות ממה שהיה יכול לפני שלושים שנה, בזכות אותו סחר. לא מדובר כאן בשיפור טכנולוגי, אלא בהפסקת הייצור הלא-יעיל בישראל, ומעבר ליבוא מהמזרח הרחוק.
גם מכוניות, שפעם יוצרו בישראל - והיו לשחוק - לא מיוצרות כאן יותר. אין שום יתרון לתעשיית הרכב הישראלית, ועדיף שאותם עובדים ייצרו משהו בו הם יעילים יותר.
המסחר מאפשר התמחות, ומאפשר גידול ברווחה של כל הצדדים העוסקים בו. אין המדובר בניצול של צד אחד את משנהו, אלא בשיפור הדדי של רמת החיים.
|
|
אין שום קשר בין התמחות למסחר. זאת גם טענה דמגוגית של הקפיטל.
שאתה חלש אתה עבד ואז אין לך זמן להתמחות. ולכן אתה נותן עבודה זולה.
שאתה כבר על הסוס ויש לך כבר התמחות. אז אתה מחפש חלשים במקומות אחרים בעולם ולכן יש לך חולצות בזול.
מחר הם גם יעלו על הסוס (ראו את סין היום) אז אייך בדיוק יהיה לך חולצות בזול ???
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2014 22:18 |
|
| |
| מואדיב כתב: | | .הערה קטנה נוספת:
שמיטת חובות, אינה ביטול של הכסף. משום מה אני קורא את השטות הזו פעם אחר פעם בפורום. גם בתום שנת השמיטה, אנשים ממשיכים לקנות ולמכור איש מרעהו. השמיטה היא של חובות בלבד.
ולמי שמתלהב מהחזרת המצב האגררי לקדמותו, מומלץ לבחון אלו קרקעות לא חוזרות לבעליהן, ומדוע.
|
|
לא נורא את זה אתה גם לא מבין כמו שאר הדברים.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2014 22:30 |
|
| |
מקס,
גיבוב השטויות כאן כבר עובר כל גבול, ואני לא רואה מאיפה וכיצד להתחיל. יה"ר שאקבל שכר על הפרישה; ייאמר לזכותי שניסיתי.
מ,
סבבה - אין קשר בין הכלכלה שלמדתי באוניברסיטה לשכל הישר. הכל קשקוש. אבל מואדיב ואני הבנו שיש לך איזה כלכלה חליפית שאתה קורא לה 'כלכלת התורה', וכנראה למדתי אותה בישיבה, ורק רצינו ללמוד עליה יותר. אולי תלמד אותנו מה הנחות היסוד שלה, מה המודלים שלה, וכיצד גוזרים ממנה מסקנות.
המחשב שאני משתמש בו הוא ממש דפוק, כי הוא מסתמך על ההנחות של מדעי המחשב שלומדים באוניברסיטה. אני יודע את זה, ואני גם יודע שבוודאי אתה (וכ"ש ק"ו בן בנו של ק"ו מקס) יכול לבנות מחשב הרבה יותר טוב. אני אשמח להחליף את המחשב הדפוק של HP במחשב משוכלל עשרות מונים מדגם מ/מקס, אבל פשוט תיתן לי את המחשב או הוראות איך לייצר אותו. כל עוד לא תיתן אין לי ברירה, ואני נשאר עם הדבר הדפוק שיש לי. מה לעשות אני לא חכם כמוכם ולא יודע לפתח שיטה חדשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2014 22:31 |
|
| |
מואדיב,
מסחר מועיל אם יש לו ערך משני לשיפור היצירה, אולם אם למסחר יש ערך ראשוני לייצור הון המשעבד את היצירה, אזי בני האדם נעשים בהדרגה עבדים למגלומניות ותאוות הממון של עתירי הממון. החולצות שיוצרו בארץ לפני שלושים שנה עלו פי חמשה ממה שעולים כיום כי שילמו שכר יותר הוגן לעובדות שתפרו אותן, ואילו כיום החולצות הרבה יותר זולות כי במזרח הרחוק מנצלים כח עבודה זול כדי לתפור אותן ומאידך חלק מהעובדות שתפרו אותן בישראל נהיו למובטלות כי מעסיקים מעדיפים להעסיק עובדות צעירות ששכרן נמוך יותר. יש לך מושג מה ההבדל בין מחיר הפירות שחקלאים מוכרים למשווקים לבין מחירם בחנויות?
מדברי הרב עוזיאל:
באשר להמסחר, מתיחסים רז"ל אליו בחיוב בהיותו אחד מצרכי החיים, אבל אינו אהוב בעיניהם וכן אמרו לא ילמד אדם בנו חמר וחנוני שאומנותן ליסטים לפי שהסוחר או החמר המביא ומוליך ממקום למקום אינו יוצר כלום אבל הוא אוכל ומתקיים מיצירותיו של אחרים ולא נמלט ממעשה תרמית ואונאה וגזלה וכן התורה מזהירה וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו ולא תעשו עול במשפט ובמדה ובמשקל ובמשורה. הסוחר האהוב בעיני רז"ל הוא: הסוחר היוצר שהוא שולח את יצירותיו בחקלאות ובתעשיה למרחקים ומביא תמורתם יצירותיהם של אחרים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2014 22:36 |
|
| |
| יש3 כתב: | | מקס,
גיבוב השטויות כאן כבר עובר כל גבול, ואני לא רואה מאיפה וכיצד להתחיל. יה"ר שאקבל שכר על הפרישה; ייאמר לזכותי שניסיתי.
מ,
סבבה - אין קשר בין הכלכלה שלמדתי באוניברסיטה לשכל הישר. הכל קשקוש. אבל מואדיב ואני הבנו שיש לך איזה כלכלה חליפית שאתה קורא לה 'כלכלת התורה', וכנראה למדתי אותה בישיבה, ורק רצינו ללמוד עליה יותר. אולי תלמד אותנו מה הנחות היסוד שלה, מה המודלים שלה, וכיצד גוזרים ממנה מסקנות.
המחשב שאני משתמש בו הוא ממש דפוק, כי הוא מסתמך על ההנחות של מדעי המחשב שלומדים באוניברסיטה. אני יודע את זה, ואני גם יודע שבוודאי אתה (וכ"ש ק"ו בן בנו של ק"ו מקס) יכול לבנות מחשב הרבה יותר טוב. אני אשמח להחליף את המחשב הדפוק של HP במחשב משוכלל עשרות מונים מדגם מ/מקס, אבל פשוט תיתן לי את המחשב או הוראות איך לייצר אותו. כל עוד לא תיתן אין לי ברירה, ואני נשאר עם הדבר הדפוק שיש לי. מה לעשות אני לא חכם כמוכם ולא יודע לפתח שיטה חדשה. |
|
תשמע את הדמגוגיה שלך שוב ושוב ותראה אייך באמת השתכנענו.
לעולם אבל לעולם אל תראה את בורותך ברבים. כי בדימוי שלך בין מדע לבין כלכלה היא בורות מוחלטת כך שאני ממש משוכנע שלא למדת מימיך מדע ולא כלכלה.
כי כל ילד שלמד מדע וכלכלה יודע את ההבדל בין מדע לכלכלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2014 22:41 |
|
| |
יש,
ההשוואה שנתת לא נכונה, מדוע? כי מחשב הוא מכונת אלגוריתמים אוניברסלית, שנקראת גם מכונת טיורינג, וממימושה הינו עניין טכני. להבדיל, כלכלה אמתית איננה ענף במתמטיקה, למרות שמתמטיקה יכולה לעזור להבין כלכלה, אלא עוסקת בבני אדם שיש להם נפש, ורצונות, וצרכים, ורגשות, אותם אי-אפשר לכלכל ע"י שום אלגוריתם.
התורה תורת חיים, לפיכך כלכלה ישרה לטובת הפרט והכלל כלולה בה. כי לא דבר ריק הוא מכם וכו'.
|
|
|
|
|
